פרשנות פסק בורר

רקע בפניי בקשה למתן תוקף של פסק דין לפסק בוררות משלים שניתן ביום 30.8.11 בעניין שבין בן נון ( להלן :"בן נון ") וקיבוץ עין זיוון ( להלן :"הקיבוץ") בצירוף נוסח פסיקתא . בפסק הבורר מיום 15.10.08 ניתנה על ידי הבוררים ההוראה הבאה : "קיבוץ עין זיוון יסדיר את הנושאים הכספיים בין הצדדים לפי ההנחיות הבאות : הסכומים הצבורים בהפניקס ( המוגדרים בטבלה :"יתרה חופשית בהפניקס") . הקיבוץ יעביר, עד לא יאוחר מה- 10.11.08 לקרנות המחזיקים בכספים, הוראה בכתב לשחרור כל הכספים הצבורים על שם המשפחה, ומכתב ייפוי כוח למשפחה למשוך את הכספים בהתאם לשיקוליה ...". ( הדגשה בקו שלי י.א ). בפסק הדין בה"פ 110/08 (מיום 2.3.2010 ) דן בית משפט זה בבקשת הקיבוץ לביטול פסק בוררות מחד, ומאידך, בבקשת בן נון לתיקון השמטה מקרית ולהשלמת פסק הבוררות, דחה את בקשת הביטול וקיבל את בקשת בן נון להשלמת הפסק וקבע כך : " אני מורה כי פסק הבוררים יוחזר אליהם לצורך השלמתו והכרעה בשאלה:- מהו המועד הקובע לחישוב "היתרה החופשית בהפניקס"? שאר חלקי פסק הבוררים יישארו על כנם" . ביום 30.8.11 ניתן פסק בורר משלים בהתאם להחלטת בית משפט זה, בשאלה מהו המועד הקובע לחישוב "היתרה החופשית בפניקס" . הבוררים פסקו כך : "המועד הקובע לחישוב "היתרה החופשית בפניקס יהיה ה- 21.6.08 . בסיס החישוב הנו "היתרה החופשית", כפי שנרשמה בטבלה שהוגשה על ידי הצדדים סך של 252,439 ₪.לסכום זה תשלם עין זיוון תוספת ריבית, לפי ריבית חשכ"ל החל מיום ה- 21.6.08 ועד גמר העברת מלוא הסכום בפועל , לידי משפחת בן נון . תגובת הקיבוץ לבקשה לאישור פסק הבורר המשלים לטענת הקיבוץ יש להימנע מלקבל את הבקשה כניסוחה כפי שהוגשה וכן מבוקש לאשר הארכת מועד להגשת התנגדות לאישור הפסק. לטענתו, בפסק הראשון שניתן ב- 8/2008 קבעו הבוררים תשלום של 398,000 ₪ בגין דמי עזיבה למבקשים בנוסף לסכום שנחסך עבורם ושהיה קיים עבורם בקרן הפניקס . לאחר מתן פסק הדין הנ"ל ביצע הקיבוץ חישוב תוספת ריבית כאמור מיום 22.6.08 ועד ליום 19.11.08 בו הודיע הקיבוץ לפניקס על העברת הזכויות בקרן לידי בן נון , חישוב זה הראה תוספת ריבית של 5936.97 ₪ , תשלום אשר הועבר לידי בן נון . לטענת הקיבוץ, למרות שפסק הבוררים מובן וקובע תוספת ריבית מהיום הקובע -22.6.08 עד ליום הודעת הקיבוץ להעברת זכויות על הקרן בפניקס, העלו המבקשים באמצעות בא כוחם דרישות חדשות , כאילו לכאורה כוונת הבוררים הייתה אחרת וכי יש לשלם להם סכום של 252,438 ₪ בתוספת ריבית מבלי להתחשב בכך שסכום זה הועבר לזכותם ונמצא בקרן הפניקס. לטענת הקיבוץ, פרשנות זו אין לה מקום בנוסח שקבעו הבוררים . למעשה טוען הקיבוץ, כי יש מחלוקת בשאלה - למה התכוונו הבוררים כאשר ציינו את סכום הקרן. הוצע לבן נון להפנות שאלה זו לבוררים ואלה סרבו. לטענת הקיבוץ, פרשנות בן נון מעוותת את תכלית הפסק ועל כן בית המשפט מתבקש להאריך את המועד להגשת התנגדות ולאשר פנייה לבוררים שיבהירו מה כוונתם , כאשר הוסיפו את הסכום הצבור , האם כוונתם להוספת ריבית בלבד או תשלום הסכום הקיים בקרן וגם תוספת ריבית זהה . לחלופין , בית המשפט התבקש לאשר פסק הבוררים דהיינו לסכום היתרה הקיים לזכותם בסך בקרן בפניקס , תתווסף רק ריבית חשכ"ל מ-22.6.08 עד העברת הזכויות בקרן לטובת המבקשים , סכום של 5939.97₪ . תשובה מטעם בן נון לתגובת הקיבוץ לטענת בן נון אין כל בסיס משפטי ועובדתי לבקשת הקיבוץ. לטענתם, הסיבה שבגינה נאלצים הם להגיש בקשה לאישור פסק הבוררות השני היא כי הקיבוץ לא שילם את מלוא חובו למבקשים כך שקרוב לוודאי שלא יהיה מנוס גם לאחר אישור פסק הבורר לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד הקיבוץ. טענות הקיבוץ שבית המשפט ימנע מלקבל את הבקשה לאישור פסק הבורר הנן טענות שמקומן בערעור ולא בהליכי בוררות. לטענתם, למרות העובדה שקיים פסק בוררות משלים, שהקיבוץ קבלו ולמרות שהקיבוץ היה מודע לקיומה של בעיית הבנת הפסק מבחינתו (הקיבוץ פנה למוסד הבוררות וביקש שתוסבר לו משמעות הפסק ראה נספח 2 לתצהיר בן נון )לא טרח להגיש בקשה לביטול פסק בורר ורק כעת באיחור של 9 חודשים מיום מתן פסק הבוררות המשלים, נזכר הוא לבקש הארכת מועד. כן נטען כי סמכות בית המשפט להתערב בפסק בורר מותנית בכך שבקשה כזו תוגש במסגרת של בקשה לביטול פסק בורר במסגרת מגבלות הזמן שקובע חוק הבוררות. לטענתם, הקיבוץ אינו טוען לביטול פסק בוררות אלא מנסה להכתיב פרשנות מוטעית ולא נכונה מצידו כל זאת כאשר חלף הזמן להתנגדות מצדו וממלא אין מקום שבית המשפט יתערב וישנה את פסק הבוררים . לטענתם, בעל דין המבקש מבית המשפט תיקונים החורגים מאלה הנזכרים במסגרת ס' 22 לחוק הבוררות ( תיקונים טכניים ) צריך להיכנס דרך פתחו של ס' 24 לחוק הבוררות דהיינו, עליו להגיש בקשה לביטול הפסק כדי לקבל את תיקונו ואין הוא יכול לבקש את אישור הפסק ולבקש לתקנו . בקשה לביטול פסק בורר יש להגיש תוך 45 יום ממועד הפסק אלא אם קיימים טעמים מיוחדים, שאינם מתקיימים במקרה דנן . במהלך תקופה זו החורגת מעבר ל-45 יום, שקובע החוק להגשת בקשת ביטול פסק הבוררות - נוצרה אצל המבקשים, בן נון, ציפייה שלא תוגש בקשה לביטול פסק הבוררות אלא שבית המשפט יאשר את הפסק השני - לאחר שהוגשה בקשה לאישורו . עוד נטען כי אין בבקשת הקיבוץ טעם במה לוקה פסק הבורר ומדוע נדרשת הארכת מועד להגשת התנגדות לאישור הפסק ו/או התערבות ביהמ"ש . לעניין הבקשה להארכת מועד נטען כי לא נטענו עילות לביטול פסק הבורר ועל כן אין כל טעם להאריך מועד כשכל המטרה הנה תקיפה בטענות שמקומן בערעור. תגובת הקיבוץ לתשובת בן נון לטענת הקיבוץ, אין בתיאורים כל התייחסות לתשלומים . לטענתו, אף בן נון חיכו 3-4 חודשים מיום מתן הפסק בטרם הציגו פרשנות והסתייגויות מהאמור בפסק ומהבנת הקיבוץ את הפסק ולאחר תשלום התמורה הנדרשת . לטענת הקיבוץ, קיים חשש שאם יאשר ביהמ"ש את הפסק כלשונו יגישו בן נון חיוב כספי להוצאה לפועל, לא את תוספת הריבית המגיעה להם אלא את כל הסכום שקיים בקרן כך שהדיון עלול להסתבך ולהגיע כערעור למחוזי . לטענת הקיבוץ , מקום שבית המשפט נוכח כי עלול להתבצע עיוות דין בשל אי הבנה ו/או פרשנות בעייתית של מסמך יש לבית המשפט את הסמכות לדון בבקשה ולקבוע עמדתו . לסיכום נטען כי לא נדרש ולא נתבקש דיון מעמיק מחדש בתיק אלא כל אשר נדרש מהם הוא התשובה לשאלה מדוע הוסף סכום זה ומה הייתה כוונתם . דיון סמכות התיקון של פסק בורר על ידי בית המשפט קבועה בס' 22 לחוק הבוררות והיא כוללת בעיקר נושאים שניתן לתארם כנושאים טכניים ושוליים לעיקרי הפסק. סמכות זו אינה חלה מקום שמדובר בטעות שבשיקול דעת או הטעונה מחשבה נוספת. במקרה דנן, אין מדובר בהשמטה שביסודה היא בעלת אופי טכני ושולי שניתן לתקנה על פי ס' 22 לחוק אלא מדובר בשאלה מהותית האם על פי הפסק השני , המשלים, שניתן על ידי הבוררים יש לשלם לבן נון רק את סכומי הריבית מהמועד הקובע שנקבע על ידם או גם את סכומי הקרן (הכספים הצבורים בפניקס) ובנוסף להם ריבית , דבר אשר משנה באופן משמעותי את חישוב סכומי הכסף המגיעים לבן נון. סבורני כי במקרה דנן יש להחזיר את הפסק לבוררים לצורך השלמתו בעניין מהותי זה שנמסר להכרעתם. סמכותו של בית המשפט להחזיר את פסק הבורר לבורר לצורך השלמה/ תיקון , קבועה בס' 24 (5) לחוק, וכן בס' 26 (ב) לחוק. ס' 24 (5 ) לחוק הבוררות קובע: " 24. ביטול פסק בוררות בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה: (1) ... (2) ... (3) ... (4) ... (5)הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו ". ס' 26 (ב) לחוק קובע: "26 ... (א) ... (ב) לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר" . ( הדגשה בקו שלי י.א ) . ויודגש, סמכותו של בית המשפט להחזיר את הפסק לבורר לצורך השלמתו / תיקונו נתונה לו במסגרת בקשה לביטול שהוגשה על ידי אחד הצדדים ולא במסגרת בקשה לאישור פסק בורר. על בעל דין שמבקש מבית המשפט תיקונים החורגים מאלה הנזכרים במסגרת ס' 22 לחוק הבוררות ( תיקונים טכניים ), לבוא בפתחו של ס' 24 לחוק, דהיינו עליו להגיש בקשה לביטול הפסק כדי לקבל את תיקונו. אין הוא יכול לבקש את אישור הפסק ולבקש לתקנו (ראה פירוט ההלכה בספרה של ס. אוטולונגי בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית, כרך ב' בעמ' 889). בפסק הדין מיום 2.3.10 הוריתי על השלמת פסק הבוררים הראשון באשר לשאלה מהו המועד הקובע לחישוב "היתרה החופשית בפניקס" . החלטה זו הייתה במסגרת בקשה לביטול פסק הבוררים שהוגשה על ידי הקיבוץ. את הבקשה הנוכחית יש לראות כהמשך מסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק הבוררים הנ"ל. הבוררים אמנם כתבו פסק בוררים משלים ביום 30.8.11 בהתאם להחלטתי אך פסק זה עדיין טעון הבהרתם שכן כל אחד מהצדדים מפרש אותו באופן אחר ועל פי כל פרשנות מתקבלים סכומים שונים בתכלית שיש להעבירם לבן נון ועל כן יש מקום להבהיר עניין זה באמצעות השלמת הפסק. סוף דבר לאור האמור לעיל במסגרת בקשת הביטול המקורית שהוגשה בתיק אני מורה כי פסק הבורר יוחזר בשנית לבוררים לצורך השלמתו בשאלה הבאה : מהי כוונת הבוררים בפסק הבוררות המשלים מיום 3.8.11 עת קבעו כך : "בסיס החישוב הנו "היתרה החופשית", כפי שנרשמה בטבלה שהוגשה על ידי הצדדים סך של 252,439 ₪. לסכום זה תשלם עין זיוון תוספת ריבית, לפי ריבית חשכ"ל החל מיום ה- 21.6.08 ועד גמר העברת מלוא הסכום בפועל , לידי משפחת בן נון .". האם על הקיבוץ לשלם לבן נון סך של 252,439 ₪ ( הקרן הצבורה בפניקס ) שעליו תתווסף הריבית, או לשלם לבן נון כטענת הקיבוץ רק ריבית בסך של 5939.97 ₪ על הסך הנ"ל מ-22.6.08 עד למועד העברת הזכויות בקרן הפניקס ע"ש המבקשים ? שאר חלקי הפסק ישארו על כנם. אין צו להוצאות. להמציא לצדדים. יישוב סכסוכיםבורר