1. התובע הגיש תביעה לקבוע כי 55 שעות נוספות גלובליות, ששולמו לו מדי חודש, מהוים חלק מהשכר לצורך חישוב הגמלה המגיעה לו מהנתבעת. 2. אלה העובדות העולות מחומר הראיות. א. התובע הועסק ע"י הנתבעת בתפקיד מנהל המחלקה לבטחון ושרותי חירום. ב. תקופת העבודה מ- 1/2/91 ועד לפרישתו בהסכמה בחודש 1/03. ג. קודם לעבודתו בנתבעת, הועסק התובע במועצה לשיווק פרי הדר. ד. קודם לתחילת העבודה, נערך המסמך נספח ב' לתצהיר התובע, שהמחלוקת לגביו תפורט בהמשך. ה. התובע חתם ביום 26/2/91 על הסכם עבודה נספח נ/1 לתצהיר הגב' בן הרוש מטעם הנתבעת. ו. ביום 14/11/02 נערך בינו לבין ראש העירייה מסמך "סיכום תנאי פרישה", שצורף נספח ו' לתצהיר התובע. ז. התובע קיבל מדי חודש, בנוסף לשכרו, סכום שכונה בתלושי המשכורת "שעות נוספות". 3. אלה טענות התובע: א. עם תחילת עבודתו סוכם בינו לבין ראש העירייה כי תנאי עבודתו יהיו כפי שהיו במועצה לשיווק פרי הדר, ובוצעו כך שהתקבל לעבודה בדרגה נמוכה אך הוסיפו לשכרו "55 שעות נוספות גלובליות" שהוסכם כי יהיו חלק מהשכר, לכל דבר ועניין. ב. הסכום שקיבל התובע, מהווה שעות נוספות גלובליות. ג. הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה אינן חלות על העסקתו של התובע, הן מחמת אמון מיוחד והן מחמת העדר פיקוח, ולכן התשלום שכונה "שעות נוספות" לא היה אלא תוספת לשכרו. ד. העובדה שהתובע נדרש להגיש דיווח חודשי אינה משנה, שכן מהעדויות עולה כי לא קיבל יותר מ- 55 שעות נוספות, אף אם הגיש דיווח על יותר. ה. אין לשלול את הזכאות לאור הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב זאת לאור הוראת ההסכם הקיבוצי בין ההסתדרות למרכז השלטון המקומי מיום 3/3/95 (להלן הסכם מרץ 99) והאישור הכלול בתוכו, ומשההסכמה התקבלה בתוך המועד הקובע. 4. אלא טענות הנתבעת: א. לא סוכם עם התובע על תשלום שעות נוספות גלובליות ועל הכללת רכיב זה בשכרו הפנסיוני. ב. חוקת העבודה, המחייבת את הצדדים, אינה מאפשרת תשלום שעות נוספות גלובליות אלא רק על פי דיווח. ג. בחוזה העבודה נכתב כי ישולמו 55 שעות על פי דיווח. ד. המחייב הוא חוזה העבודה ולא מסמכים שהוחלפו בין הצדדים קודם לחוזה, אשר אף בהם אין תימוכין לטענה על 55 שעות גלובליות. ה. נספח ג' לתצהיר התובע, שכותרתו "מנחם גולדין - מסלול קידום" אינו מהווה אישור לטענותיו של התובע. ו. לתובע לא שולמו שעות נוספות גלובליות, אלא על פי דיווח. ז. בתקופות חופשה התובע לא קיבל רכיב שעות נוספות. ח. בהסכם הפרישה צוין נושא 55 שעות נוספות גלובליות "באישור משרד הפנים" . האישור לא ניתן. ט. הכרה בשעות נוספות גלובליות כרכיב פנסיוני נוגדת את סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. הסכם מרץ 99 לא נטען בכתבי הטענות ומהווה הרחבת חזית. מכל מקום, אין הוא עוסק ברכיבים לפנסיה אלא רק בחריגות שכר. י. לעניין הבטחה שלטונית נטען כי לא ניתנה כזו לתובע מעולם, ולכל היותר ניתנה ההבטחה בכפוף לאישור משרד הפנים וכי גם אם ניתנה כזו, אין היא מחייבת. 5. לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין. 6. ההסכמות בין הצדדים התובע טוען בתצהירו: "הואיל ודרגתי במועצה לשיווק פרי הדר הייתה דומה לערך לדרגת מזכיר או גזבר המועצה, הבהירו לי ראש העייריה ו/או מזכיר המועצה מר יעקב ארז, כי אינם יכולים לקבלני כעובד חדש באותה דרגה.... בהתאם לכך הבהיר לי מר ארז כי תנתן לי דרגה נמוכה יותר ואילו את הפרש השכר תשלם לי העירייה. ע"י תשלום פיקטיבי שיקרא "55 שעות נוספות גלובליות" אשר יהוו חלק בלתי נפרד משכרי". נבחן להלן את חומר הראיות בעניין זה. 7. נספח ב' לתצהיר התובע - מסמך שמציין את ההשוואות וההבדלים בין שכרו של התובע במועצה לשיווק פרי הדר לבין שכרו בנתבעת. עיון במסמך מעלה כי בטור "במועצה" נכתב "40 שעות נוספות גלובליות (עם הפרשים לתנאים סוציאליים)". בטור "באריאל" נכתב "40 שעות נוספות בפועל (40% מסך 2168)". העולה מהאמור כי המסמך נספח ב' אינו מוכיח את טענת התובע אודות סיכום על תשלום "55 שעות גלובליות" כחלק בלתי נפרד מהשכר. לכן גם אין לקבל את טענת התובע לפיה "במועצה לשיווק פרי הדר קיבלתי גם שעות נוספות גלובליות וגם היה כתוב שם שזה יהיה כתחשיב לפנסיה וזה היה בנייר שנתתי לראש העיר". דברים אלה אינם כתובים כלל במסמך. 8. בנספח להסכם העבודה, נספח נ/1 לתצהיר גב' בן הרוש, עליו חתם התובע בתאריך 26/2/91, לאחר תחילת עבודתו, נכתב: "מסגרת שעות נוספות בתשלום - 55 שעות בהתאם לביצוע ועל פי דיווח". התובע אישר כי הסכם העבודה הוא זה הקובע את תנאי עבודתו. כך אמר בעדותו: "לשאלתך אם משמעות דברי היא שההסכם עליו חתמתי לא משקף את תנאי העבודה האמיתיים אני משיב שאינני מבין את השאלה." "הסכם העבודה הוא ההסכם שעל פיו התקבלתי לעבודה". 9. מחומר הראיות עולה כי התובע הגיש בפועל דיווחים על שעות עבודתו. "לשאלתך אם הגשתי דיווח על השעות הנוספות בכל חודש אני משיב שהגשתי דיווח. השאלות שלך מכניסות אותי לאיזושהי פינה..." עוד עולה כי בתקופות בהן שהה בחופשה, לא קיבל תשלום שעות נוספות (תצהיר משלים של גב' בן הרוש, אשר בהחלטתנו קבענו כי אנו מתירים הגשתו). גב' בן הרוש בעדותה הפנתה למסמכים נוספים, שהיו עימה בעת הדיון אך לא צורפו לתצהיר. ממסמכים אלה הראתה כי בחודשים שבהם שהה התובע בחופשה למשך מספר ימים ובימים אחרים ביצע שעות נוספות, הרי שקיבל תשלום שעות נוספות רק על הימים שעבד בפועל ודיווח, ולא קיבל כלל על ימים שהיה בחופשה. עדותה בעניין זה לא נסתרה. עיון בריכוז השעות ששולמו מידי חודש (מופיע הן בכתב התביעה והן בתצהיר גב' בן הרוש) עולה כי בחודשים רבים קיבל התובע תשלום עבור 55 שעות. בחלק מהחודשים קיבל תשלום נמוך יותר. עיון בנתונים שמסר התובע בתצהירו מעלה כי בשנים 91', 92', 93', מרבית 94, 95' ומרבית 96' קיבל באופן קבוע 55 שעות. משנת 1997 ואילך חלות תנודות בתשלום מדי חודש. בחלק מהחודשים מופיע סכום נמוך יותר מ- 55 שעות. התובע נשאל ועל כך העיד: "אם אבדוק את תלושי השכר בשנים שעבדתי שם אז לפחות 80% קיבלתי 55 שעות. אני קבוצניק ואף פעם לא התמצאתי בדברים האלה. תמיד ראיתי את המסגרת משמאל למטה ועם זה חייתי". "נכון שלא פניתי מעולם לגבי כך שקיבלתי פחות שעות נוספות. לא פניתי מעולם בשום עניין של משכורת. לא עזבתי. זה לא עניין אותי". 10. העולה מהאמור עד כה, כי בפועל התובע לא קיבל "שעות נוספות גלובליות", אלא שעות נוספות על פי דיווח, בסכום שהשתנה מדי חודש. משזו קביעתנו, אין עוד צורך להדרש לטענת התובע לפיה לא חלות על העסקתו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. העובדה היא כי התובע נדרש לדווח על שעות עבודה דיווח בפועל וקיבל שכר על פי הדיווח. די בכך כדי לקבוע שבפועל הוחלו על העסקתו הוראות החוק. באשר לעובדה שבשנים הראשונות שולם סכום קבוע של 55 שעות לחודש, אין בכך כדי לשלול את עדותו של התובע, לפיה דיווח בפועל על שעות עבודתו. התובע בעדותו לא סייג זאת לשנים מסוימות. 11. בפנינו הוצגו מסמכים של העירייה, בהם צויין "55 שעות גלובליות". כך נספח ג' לתצהיר התובע, מסמך מיום 27/12/01 שכותרתו "מנחם גולדין - מסלול קידום" ובו נכתב, במסגרת התוספות שמקבל התובע "55 שעות נוספות 150% גלובליות". כך נספח ו' לתצהיר התובע "סיכום תנאי פרישה - מנחם גולדין" בו נכתב בסעיף 3 - "55 השעות הנוספות אותן קיבל מנחם במהלך כל שנות עבודתו יכללו במרכיב הפנסיה - באישור משרד הפנים". 12. לאור המסמכים הנ"ל, הרי שטענתו של התובע בעניין זה אינה מצוצה מן האצבע. מסקנתנו היא כי נושא זה הועלה בין התובע לבין ראש העירייה, הן בסמוך לתחילת עבודתו והן בסמוך לסיום עבודתו - בשנת 2002. יש לבחון איפה, מהו מקורו של מושג זה "55 שעות נוספות גלובליות", האם מקורו בהבטחה של ראש העירייה לתובע וככל שכך הדבר - האם ניתן לתת תוקף להבטחה זו. 13. באשר לשאלת ההבטחה הנטענת, טען ראש העירייה מר רון נחמן בתצהירו: "אני מכחיש את טענתו של מר גולדין.... כאילו הבטחתי לו כי השעות הנוספות יכללו בפנסיה. לא הבטחתי דבר, אינני מוסמך להבטיח זאת ומר גולדין גם יודע זאת... כמו כן אני מכחיש.... כאילו נטלתי על עצמי בנדון 'מחוייבות אישית' וכאילו אמרתי 'שאדאג' לכך שיקבל רכיב זה בפנסיה". בחקירתו אמר ראש העירייה: "... אמרתי שאת הברוטו הזה (שקיבל במועצה לשיווק פרי הדר, ה.י. ( הוא יקבל גם אצלנו כי אין רציפות בין שני מקומות העבודה". "כל הטיעון שמדובר בשעות נוספות גלובליות הוא עורבא פרח. אין אף עובד בעירייה שמקבל שעות נוספות גלובליות ובטח לא התובע" משנשאל מדוע הוסף נושא השעות הנוספות למסמך הפרישה, נספח ו', השיב: "... פנה אליי מנחם גולדין שפורש מהעבודה... אמרתי לו ששעות נוספות בעירייה הוא לא לפנסיה הוא ביקש ממני ללכת להביא אישור ממשרד הפנים ושלא אמנע את דרכו למשרד הפנים. בשם החברות ובשם העבודה המשותפת, אמרתי שזו זכותו לעשות זאת אך אמרתי לו שאם אתבקש על ידו אומר את דבריי. הרכיב הזה מעולם לא היה לפנסיה..." התובע העיד בעניין זה כדלקמן: "ההסכם שלי עם ראש העיר כשהתקבלתי לעבודה הוא שאל אותי מה אני רוצה ואמרתי שאני רוצה כמו במקום העבודה הקודם..." עוד אמר התובע כי ראש העיר הפנה את הנושא למזכיר, מר ארז, שהוא זה שאמר לתובע שאינו יכול לתת לו דרגה כמו במועצה ולכן יתן דרגה נמוכה יותר, בצירוף רכיבים שונים, ע"מ להשלים את המשכורת. 14. העדה בן הרוש התיחסה למכתב מיום 27/12/01, נספח לתצהיר התובע, בו נאמר "שעות נוספות גלובליות". לטענתה, מדובר במסמך פנימי שהוכן על ידה לבקשת ראש העיר, המסמך אינו חלק מתנאי עבודתו של התובע, והמלה "שעות נוספות גלובליות" הוספה בטעות. בעדותה בפנינו אישרה כי התובע היה זכאי לאותם תנאים כמו במועצה לשיווק פרי הדר. העדה לא יכולה להסביר מהיכן לקחה את המונח "גלובליות" שבמסמך, זאת שעה שלדבריה אין איש בעיריה שמקבל שעות נוספות גלובליות. איננו מקבלים את טענתה לפיה מדובר בטעות. כשהתובע התקבל לעבוד בעיריה, הגב' בן הרוש לא כיהנה בתפקידה הנוכחי ולא הייתה ערה באופן אישי לסיכום בין הצדדים אודות תנאי העבודה. המסקנה המתבקשת היא שהמונח "גלובליות" נמסרה לה ע"י מאן דהיא בעירייה. אנו קובעים שמונח זה נמסר לה ע"י ראש העירייה. מסקנתנו מקבלת משנה תוקף לאור נספח ו', המסכם את תנאי הפרישה ואשר כולל התייחסות מפורשת לעניין 55 שעות נוספות. ברי כי שעות נוספות, ככאלה, אינן נכללות בשכר הקובע לצורך חישוב הגמלה. מדוע ראה ראש העירייה לנכון לכלול את נושא 55 השעות כנושא שעליו התובע מבקש לכלול בגמלה ולקבל אישור משרד הפנים. הסיבה שעשה כן, היא כי נושא שעות אלה הועלה כחלק מההדברות בין הצדדים, הן עובר לתחילת העבודה והן לקראת סיומה. 15. אלא מאי, העובדה שקבענו כי סוכם בתחילת העבודה על תשלום שעות נוספות גלובליות, אין בה כדי לקבוע - כשהמשך ישיר - כי שעות אלה הן חלק מהשכר לצורך חישוב הגמלה, זאת מהטעמים שלהלן. 16. התובע עבד בפועל שעות נוספות והגיש דיווח על השעות שעבד. התובע קיבל שכר לפי הדיווח שהגיש. בחודשים שבהם לא עבד, לא קיבל שעות נוספות. בחודשים שעבד פחות מ- 55 שעות, קיבל פחות. התובע לא מחה על כך מעולם - כך על פי עדותו. המשמעות היא כי התובע קיבל בפועל שעות נוספות על פי דיווח, כפי שנקבע בהסכם העבודה שלו, ולא "שעות נוספות גלובליות". נקבע בעניין עב 400075/98 ההסתדרות נ' מד"י: "תשלום שעות נוספות גלובליות לעובדים, מבלי שיעבדו אותן בפועל, נוגד את הוראת התקשי"ר ואף נוגד סדרי עבודה וממשל תקינים". יתר על כן בענייננו, שעה שמדובר על שעות נוספות על פי דיווח ולא "גלובליות". 17. אף אם התחייב ראש המועצה כי רכיב שעות נוספות גלובליות יהווה חלק מהשכר לצורך חישוב הגמלה, הרי שהתחייבות זו, חורגת מהנורמה בעיריות במועצות המקומיות, ואינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. בעניין זה צרפה העירייה את ההסכם ששלחה למשרד האוצר וצרפה לו את תנאי הפרישה המוסכמים, וכן את תשובת משרד האוצר, מר שפיצר ראש מנהל השירות, מיום 24/3/03 המאשר את דרגת הפרישה. במסמך אין התייחסות לסעיף העוסק באותן 55 שעות. מכאן מסיקה העירייה כי לא ניתן אישור לסעיף זה. אין מחלוקת שסעיף זה לא אושר ע"י משרד הפנים. התובע לא הציג כל מסמך בעניין זה. 18. באשר להסכם מרץ 99' שנזכר בסיכומי התובע, מפנה ב"כ הנתבעת בסיכומיו לכך שבסעיף 4.1 להסכם נקבע כי על ההסכמים המקומיים שנחתמו מ- 1/4/02 ועד למועד הקובע, יעמדו בעינם, אלא שבסעיף ההגדרות מוגדרים "הסכמים מקומיים" - "למעט בעניין פרישה וגמלאות". 19. מכאן עולה כי אף לו סוכם עם התובע שיקבל רכיב שעות נוספות גלובליות, ללא דיווח, ואף לו סוכם עימו שרכיב זה יהווה חלק משכרו לצורך תשלום הגימלה, הרי שהתחייבות כזו היא בטלה בהיותה נוגדת את הוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. 20. לאור קביעתנו לעיל אין עוד צורך לדין בטענת "התחייבות שלטונית" וכללי ההשתחררות ממנה. 21. סוף דבר אלה המסקנות העולות מפסק הדין. א. עובר לתחילת העבודה סוכם עם התובע על תשלום 55 שעות נוספות גלובליות. ב. בהסכם העבודה, שהוא זה המגדיר את תנאי עבודתו של התובע, נכתב כי ישולמו שעות נוספות לפי דיווח. ג. בפועל, שולמו שעות נוספות על פי דיווח. ד. אף לו ניתנה התחייבות כי השעות הנוספות יהוו חלק מהשכר לצורך תשלום הגימלה, הרי שהוראה זו בטלה: 1) מחמת העובדה שבפועל, השעות שולמו על פי דיווח, לכן אין הן מרכיב פיקטיבי בשכר אלא מהוות תוספת אמיתית לכל צד ועניין. 2) אף לו היה מדובר ברכיב פיקטיבי, הרי שרכיב זה אינו מוכר לצורכי פניסה בשירות המדינה ובעיריות, ולפיכך, בהיעדר אישור משרד הפנים, התחייבות שכזו בטלה לאור הוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. 22. לאור על האמור לעיל, דין התביעה להדחות. 23. בשים לב למכלול הנסיבות, העובדה שמדובר בתביעה לגמלה, העובדה שהתובעת צירפה תצהיר במועד סמוך לשמיעת ההוכחות, ללא נטילת רשות, איננו מחייבים את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבעת. 24. ככל שטרם שולמה מלוא האגרה, תשולם זו ע"י התובע. שעות נוספות