1. השאלה הדרושה להכרעתנו בתיק זה היא מהו הבסיס לחישוב תשלום דמי לידה להם זכאית התובעת. תמצית טענות התובעת: 2. התובעת הינה עורכת דין במקצועה. התובעת עבדה מיום 19/12/06 ועד ליום 8/11/07 בחברת נידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה") כעוזרת מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון. 3. התובעת סייעה בהליך הנפקת החברה בבורסה לניירות ערך, אשר הסתיים ביום 14/02/07. לאחר מכן במחצית השנייה של שנת 2007 נרקמו שתי עסקאות מהותיות בהן היתה מעורבת החברה לאור המעבר לחברה ציבורית. בשל כך גברו צורכי כוח האדם במידה ניכרת והתובעת נדרשה לשעות עבודה נוספות ומאומצות. 4. לאור העומס הרב והשעות המרובות בהן עבדה התובעת עמד שכרה בחודש אוגוסט 2007 על סך של 33,721 ₪. בחודש ספטמבר השתכרה סך של 27,183 ₪ ובהמשך בחודש אוקטובר 07 השתכרה סך של 26,221 ₪. בחודש נובמבר החודש בו נולד בנה השתכרה סך של 10,341 ₪. 5. לאחר הלידה הגישה התובעת, תביעה לתשלום דמי לידה. בתגובתו מיום 10/01/07 סירב הנתבע לשלם לתובעת דמי לידה מלאים עבור חודשים אוגוסט- נובמבר 07, תוך דרישה לקבלת פרטים נוספים. לאחר שנשלח מכתב נוסף מהחברה, קבע הנתבע כי הבסיס לחישוב דמי הלידה יועמד על סך של 18,721 ₪ בלבד. 6. למכתבה האחרון של התובעת ופניות טלפוניות נוספות בנידון לא השיב הנתבע. על כן ביום 11/09/08 הוגשה התביעה דנא בעקבותיה הודיע הנתבע ביום 25/11/08 כי הבסיס לחישוב דמי הלידה הועלה והועמד על סך של 22,888 ₪. 7. לטענת התובעת משלא נחקרה על תצהירה בו פירטה הנסיבות בגינן עבדה בהיקף נרחב מהרגיל בחלקה השני של שנת 2007 יש לקבל גרסתה במלואה. כמו כן, תעודת עובד ציבור אשר הגיש הנתבע תומכת בגרסת התובעת כי בחצי השני של שנת 2007 נדרשה התובעת למאמץ מיוחד ובשל כך הועלה סכום דמי הלידה בשליש דבר המלמד על הכרה בשליש מתביעתה. 8. לעניין אופן חישוב הבונוס על ידי הנתבע, טענה התובעת כי החישוב אשר ביצע הנתבע הינו מוטעה שכן המצב החוקי השתנה לגמרי מיום שניתן פסק הדין עליו מתבסס הנתבע. 9. לעניין חישוב השעות הנוספות, טענה התובעת כי החישוב נעדר בסיס חוקי כלשהו. בנוסף מוסכם על הנתבע כי התובעת עבדה בחציה השני של שנת 2007 בנפח שעות נוספות גדול מהרגיל. לאור העובדה כי התובעת ילדה את בנה ב-10 לנובמבר 2007 לא ברורה טענת הנתבע כי יש לחלק את השעות הנוספות על פני 6 חודשים. תמצית טענות הנתבע: 10. לעניין אופן חישוב הבונוס, טען ב"כ הנתבע כי תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה- 1995 (להלן: "התקנה") אשר הייתה בתוקף במועד חישוב דמי הלידה מעגנת את עיקרון הפריסה לפיו יש לחלק תשלום חד פעמי על פני 12 חודשים. בנוסף, בעב"ל 205/97 אילנה לייטנר נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 4.8.99) (להלן: "פ"ד לייטנר") נקבע כי ישנה זיקה בין הוראות התקנה לבין חישוב שכר העבודה הרגיל לצורך חישוב דמי לידה. על כן, יש לחלק את תשלום הבונוס שניתן לתובעת על פני 12 חודשים. 11. לעניין אופן חישוב השעות הנוספות טען ב"כ הנתבע, כי התשלום נעשה בעבור תקופה לא ידועה, כאשר רק בשלושת החודשים האחרונים שולם לתובעת תשלום בגין שעות נוספות, לפיכך חולקו השעות הנוספות ביחס לחצי השני של שנת 2007 על פני 6 חודשים. דיון והכרעה: הפן הראייתי: 12. בפתח הכרעתי אציין כי במקרה דנן ויתרו הצדדים על חקירת העדים ובקשו לסכם טענותיהם בשאלה המשפטית בלבד. בנוסף, תעודת עובד הציבור שהוגשה על ידי הנתבע אישרה כי התובעת השקיעה מאמץ מיוחד בעבודה סמוך ללידה, בשל כך הוכרה חלק מתביעתה. הנה כי כן, תוצאת הדברים היא כי טענות התובעת בעניין גמול עבודה בשעות נוספות, תשלום בונוס וגובה שכרה ברבעון האחרון, לא נסתרו על ידי הנתבע. חישוב דמי הלידה: 13. ב"כ הנתבע טען כי השעות הנוספות שולמו לתובעת בעבור מחצית שנת 2007 ועל כן יש לחלקם על פני 6 חודשים. אולם, משקבענו כי מקובלת עלינו גרסת התובעת כי עבדה בפועל בשעות נוספות במהלך חודשים אוגוסט- נובמבר 07, אין בידינו לקבל עמדת הנתבע. 14. בנוסף, טען הנתבע ליישום הלכת לייטנר בעניין החלת הסדר הפריסה על חישוב דמי הלידה. בפסק דין זה נקבע כי קיימת זיקה בין חישוב שכר עבודה רגיל לצורך חישוב דמי לידה לבין חישוב השכר הרגיל לצורך חישוב תשלום דמי ביטוח. 15. אולם, בגישתו מתעלם הנתבע מהשינויים אשר חלו בחוק מיום שניתן פסק הדין בשנת 1999. החל משנת 2002 ואילך נערכו תיקונים רבים בחוק, בענין תשלום דמי לידה. בין היתר, בוטל סעיף 101 על פיו נקבעה הזיקה בפ"ד לייטנר ונקבע דרך חישוב דמי הלידה כמפורש בפרק ג', סימן ה' בחוק, שכותרתו "דמי לידה". 16. על כן לצורך חישוב דמי הלידה להם זכאית התובעת נפנה להוראות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995. סעיף 49 (ד) לחוק קובע את בסיס השכר אשר ממנו נגזרים דמי הלידה בהאי לשנא: "(ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו-56, בשינויים המחויבים." סעיף 53(א) קובע כי: "(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30." סעיף 54(א) קובע את אופן חישוב שכר העבודה הרגיל כדלקמן: "(א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים. (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;" היום הקובע נקבע בסעיף 48 לחוק: "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה...;" לפיכך, לעניין חישוב דמי הלידה יש לקחת בחשבון את הכנסות התובעת בשלושת החודשים שלפני היום הקובע מהם מגיעים דמי ביטוח. היום הקובע הוא כאמור היום בו הפסיקה המבוטחת לעבוד עקב הריונה אשר הסתיים בלידה. 17. בעניננו, אין חולק בין הצדדים כי הנתבע גבה דמי ביטוח בסכום אחד ולא בשיעורין על פי שכרה המלא של התובעת. בנוסף, כעולה מתצהיר התובעת, אשר לא נסתר על ידי הנתבע, שכרה בשלושת החודשים, אשר קדמו ליום הקובע אשר חל ב-10 לנובמבר, עמד על סך של 33,721 ₪ חודש באוגוסט, 27,183 ₪ בחודש ספטמבר ו-26,221 ₪ בחודש אוקטובר. 18. משגרסת התובעת בענין הסיבה להעלאת שכרה לא נסתרה ובפרט משכלל לא נחקרה על תצהירה, תוצאת הדברים היא כי גירסתה לפיה ההעלאה בשכר היתה קשורה קשר ישיר לעבודה המאומצת לה נדרשה טרם יציאתה לחופשת לידה עולה בקנה אחד עם הראיות המצויות בתיק. בהעדר כל הנמקה המצדיקה חלוקת רכיב השעות הנוספות על פני שישה חודשים וכעולה מלשון החוק זכאית התובעת לתשלום דמי לידה על פי שכרה בשלושת החודשים טרם ליום הקובע. 19. לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל במלואה. הנתבע ישלם לתובעת יתרת דמי לידה על פי מכלול השכר בשלושת החודשים האחרונים שלפני היום הקובע, ממנו נגבו דמי ביטוח בקיזוז הסכומים אשר שולמו זה מכבר בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן ישלם הנתבע לתובעת הפרשי ריבית והצמדה בגין הסך של 13,318 ₪ מיום 28.2.09 ועד ליום התשלום בפועל. 20. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות המשפט בסך 1,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לידהדמי לידהשעות נוספות