1. התובע הגיש תביעה מתוקנת לתשלום הפרשי הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל, הפרשי שכר בגין רכב חברה ורכיב דלק והפרשי הפרשות סוציאליות בגין רכיב שעות נוספות גלובאלי. רכיבי תביעה נוספים נזנחו על ידי התובע במהלך ההליך. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה א. התובע הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 19/4/07 ועד 23/5/08. ב. הנתבעת הנה חברה העוסקת בתחום ההיי טק. ג. התובע הועסק על פי תנאי הסכם העסקה אשר צורפו כנספח ב' לכתב התביעה. ד. התובע השתכר שכר בסיס בתוספת תשלום שעות נוספות גלובאלי. ה. שיעור שכר הבסיס של התובע החל מחודש 11/07 עמד על סך של 7000 ₪. 3. ראיות ועדים הגישו תצהיר והעידו - התובע, מר ניר לבויאן, מר אייל מאירוביץ, סמנכ"ל תפעול בנתבעת ומר אבישי חרמש, יו"ר דירקטוריון הנתבעת. 4. הפרשי שכר בגין רכב ורכיב דלק טענתו העיקרית של התובע הנה, כי על פי הסכם העסקתו זכאי היה לקבלת רכב חברה החל מחודש עבודתו השביעי וכי הנתבעת הפרה את התחייבותה. הנתבעת טענה, כי לא הייתה מרוצה מתפקודו של התובע משך חודשי עבודתו הראשונים ועל כן, הבהירה לתובע, כי בנסיבות אלה, לא יהא זכאי לקבלת ההטבה. לטענת הנתבעת הציבה בפני התובע שתי אפשרויות - לוותר על רכב חברה ולהמשיך ולעבוד תוך קבלת שכר מוגדל וכן סכום נוסף למשכורתו כרכיב נסיעות או, לסיים את העסקתו בחברה. לטענת הנתבעת, מכח הפררוגטיבה הניהולית שלה כמעביד, החליטה שלא להעניק לתובע את ההטבה כפי שנקבעה בהסכם וכי ההסכם למעשה שונה בהסכמה על ידי שני הצדדים. התובע הכחיש את האמור. 5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומתוך הראיות שהובאו בפני אני מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה, לא הייתה שבעת רצון מתפקודו של התובע בחברה. העדויות לגרסה זו היו מהימנות ברורות וחד משמעיות. עדי הנתבעת הבהירו, כי התובע לא עמד בציפיות שלשמן נשכר לעבודה ולמעשה, מתוך התחשבות בתובע ומתוך רצון להעניק לתובע הזדמנות נוספת, החליטו שלא לפטרו. לטענת הנתבעת, התחשבו בתובע מעל ומעבר לאור היכרות אישית עמו ועם אחיו. מאירוביץ העיד על כך בתצהירו, "משתמו ששה חודשים להעסקתו בחברה שבהם לצערי לא הורגש שיפור משמעותי באיכות ובקצב עבודתו, וכאשר דרש ויקטור לקבל רכב, הסברתי לו כי מאחר ואין אנו מרוצים מביצועיו והישגיו לא נוכל להעמיד לרשותו רכב. הבעתי את חוסר שביעות רצוני מקצב בתקדמות ומפרקי הזמן הארוכים שנדרשו לביצוע המטלות שהוטלו עליו בחברה. הבהרתי לו כי לצערי, יהא עליו לבחור בין אפשרות עזיבה או לחילופין להמשיך בעבודתו ללא קבלת רכב. ויקטור בחר להמשיך לעבוד בחברה, תוך יותור על קבלת רכב", (סעיפים 11,12 לתצהיר). וכן ראה בתצהירו של אבישי חרמש, יו"ר דירקטוריון בחברה, "לאחר ששנינו התלבטנו רבות, כזכור איל הכיר את ויקטור עוד מתקופת עבודתם המשותפת בסאיטקס ואני חשתי מחוייבות עקב חברותי הקרובה עם אחיו שלמה, החלטנו - במטרה לתת לויקטור צ'אנס אחרון נוסף, אך תוך הגבלה מסויימת של עלותו הכוללת לחברה - כי אייל יציע לויקטור כי באם הוא מעוניין להישאר בחברה לתקופת ניסיון נוספת - יהיה עליו לוותר על הרכב הצמוד, אחרת ניאלץ לסיים העסקתו ע"פ ההסכם וע"פ כל דין", (סע' 14 לתצהיר). הנתבעת הוסיפה, כי התובע בחר שלא לעזוב את מקום עבודתו משום שרצה לצבור תקופת אכשרה מספיקה לקבלת דמי אבטלה וכן לצורך זכאותו לקבלת פיצויי פיטורין. 6. התובע, בעדותו הראשית הכחיש את הדברים אולם במסגרת קדם המשפט ביסס את גרסת הנתבעת היטב, כאשר נאמר מפי התובע, "אחרי שאני עובד משכורת נמוכה חצי שנה, זה לא אחראי לקום וללכת וזאת כשבית הדין שואל אותי מדוע משלא סיפקו לך על פי ההסכם לטענתך רכב לא התראת בפני המעסיקה כי במידה ויופר ההסכם תאלץ לעזוב אני משיב ברגע שאני חצי שנה עוזב, לא הייתי מקבל פיצויים וגם לא הייתה לי אפשרות לקבל דמי אבטלה, אי אפשר בשלוש הסיבות האלה לקום וללכת. לאחר שעברה שנה כבר לא הייתה אפשרות למנוע ממני פיצויים וקמתי ואמרתי שאם אני לא מקבל תפטרו אותי" התובע נחקר על אמירותיו בקדם המשפט ולא ידע להשיב באופן ברור כיצד מתיישבת גרסתו כאמור עם הכחשתו הגורפת את הדברים, "זה נכון ששיקולי לא לעזוב נבעו מכך שיש לי משפחה. ויש לי מחויבות להתפרנס .מצד שני האמנתי שאקבל את הרכב אם לא בתום חצי שנה אלא חודש לאחר מכן. לאחר שנה שביקשתי את הרכב ולא קיבלתי ולא היה לי את השיקול הכלכלי ואמרתי שאין ברירה ואני מבקש שיתנו לי רכב או יפטרו אותו", (עמ' 10 לפרוט' ש' 27-30). 7. בנסיבות אלו לא חלה על הנתבעת כל חובה להעניק לתובע הטבות בשכרו כאשר הנתבעת סבורה כי התובע אינו ראוי לכך. אמנם, מדובר בהתחייבות חוזית של הנתבעת אולם מכח הנסיבות שהשתנו ולאחר ששוכנעתי, כי התובע הסכים לכך, אני קובעת כי התובע לא היה זכאי לקבלת רכב חברה ו/או לתוספת רכיב דלק בשכרו. לאור כל האמור לעיל נדחית תביעתו של התובע ברכיב זה. 8. הפרשות סוציאליות בגין רכיב פרמיה התובע טען, כי הוא זכאי להשלמת הפרשות סוציאליות בגין רכיב שעות נוספות גלובאלי אשר נרשם בתלוש השכר כפרמיה. 9. מעיון בהסכם העסקתו של התובע עולה, כי כפי הקבוע בהסכם, ההפרשות הסוציאליות של התובע יופרשו משכר הבסיס של התובע בלבד. קביעה זו היא מפורשת וברורה ואכן הצדדים פעלו על פיה משך כל תקופת העסקתו של התובע. ביצוע הפרשות הסוציאליות מתוך שכר הבסיס בלבד ולא מתוך רכיב שעות נוספות נעשתה כדין והיא מקיימת את דרישות החוק והפסיקה. זאת ועוד, התובע אף לא הציג בפני כל מסמך או ראייה לפיה הוא בא בתלונה על אי ביצוע ההפרשות כפי שהוא טוען כעת בתביעתו. 10. לא זו אף זו, התובע העיד בתצהירו, כי עבד שעות נוספות בנתבעת מדי חודש בחודשו ולשיטתו, בין 10 ל - 12 שעות ביום, (ראה סעיף 8 לתצהיר התובע) ובכך ביסס את טענת הנתבעת, כי מדובר ברכיב שכר אשר שולם לו תמורת עבודתו בשעות נוספות בפועל. התובע הכחיש את האמור בתצהירו אולם עדותו לא הייתה מהימנה וכן, לא ברורה, "ש. ... בחוזה כתוב באופן מפורש שחלק של פרמיה לא תהיה בגינה הפרשות לזכויות סוציאליות. מדוע אתה תובע 10000 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות על פרמיה. ת. הסעיף נעשה לצורך כיסוי שזה לא ישולמו לי תשלומים סוציאליים. אני לא נתבקשתי וגם לא נתבקשתי לעבוד שעות נוספות. עשיתי עבודות קבועות ושעות קבועות. הפרמיה הייתה חלק משכר היסוד ולא איזה שהיא בונוס על מאמץ מיוחד שזה אמור להחשב כחלק משכר היסוד. ש. זה נוגד את מה שכתבת בתצהיר, מפנה לסעיף 8 ת. זה היה הסטנדרט שעבדתי", (עמ' 9 לפרוט' ש' 19-27). 11. לאור כל האמור לעיל נדחית תביעת התובע להשלמות הפרשות סוציאליות בגין רכיבי שעות נוספות גלובאלי אשר אינו מהווה חלק משכר הבסיס של התובע. 12. הפרשי הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל התובע טען, כי הנתבעת לא הפרישה עבורו כספים מלאים לקרן השתלמות ולקופת גמל. לגבי קרן השתלמות "אסף" טען התובע כי חסרים סכומים בסך של 4689 ₪ ולגבי קופת גמל "א.ב. מגדל" טען התובע כי חסרים סכומים בסך של 252 ₪. 13. הנתבעת טענה, כי לאחר סיום העסקתו של התובע הנפיקה הנתבעת שתי המחאות לטובת קרן ההשתלמות אסף וכי לאחר בדיקה שביצעה התברר לה שההמחאות כובדו ועל כן, לא נותר כל חוב לטובת התובע בקרן אסף. על פי ההמחאות שצורפו לכתב התביעה עולה, כי מדובר בהמחאות בסך כולל של 4009 ₪. התובע טען, כי אכן בחודש 8/08 קיבל תצלום של שתי המחאות שהופקדו לקרן ההשתלמות אסף אולם עמד על טענתו כי ההמחאות לא הופקדו לחשבונו בקרן, "אני קיבלתי באוגוסט 2008 אחרי ש 4 עובדים לאחר שעזבתי תצלומים של שני שיקים שהופקדו לקרן השתלמות. הדפים האלה לאחר אין ספור טלפונים מה קורה עם השיקים שנשלחו כביכול כהוכחה. הנתבעת עצמה הגישה במשפט הראשון דפי חשבון ושם בדפי החשבון ברור שאין הפקדות. הנתבעת הגישה את הדפים האלה. חוץ בית הדין חייב אותה", (עמ' 18 לפרוט' ש' 8-11). התובע צרף לתצהירו דוח מעודכן לסוף שנת 2009 וממנה עלה, כי אכן הסכום בסך של 4009 ₪ לא הופקד בחשבונו של התובע בקרן. 14. על פי הסכם העסקתו של התובע, התובע זכאי היה להפרשות לקרן השתלמות החל מחודש 8/07 בשיעור 2.5% עובד ו- 7.5% מעביד. מעיון בתלושי שכרו של התובע ועל פי שכרו הקובע של התובע, היה זכאי להפקדות לקרן השתלמות אסף, עובד ומעביד, בסך כולל של 6389 ₪, ואילו הסכומים שהופקדו לטובתו עמדו על סך של 2630 ₪. אשר על כן, התובע זכאי להשלמת הפרשות לקרן השתלמות בסך כולל של 3759 ₪. משהנתבעת לא הוכיחה כי ההמחאות הופקדו על ידי קרן אסף בחשבונו של התובע על הנתבעת להשלים את סכום החוב בסך של 3759 ₪ כאמור. 15. לגבי חוב לכאורה לקרן א.ב. מגדל (אובדן כושר עבודה). מעיון בדוחות שצרף התובע לכתב התביעה עלה, כי נוכו משכרו של התובע סכומים בסך של 263 ₪ ואילו הופקדו לטובתו סכומים בסך של 140 ₪. על כן, זכאי התובע להפרש הפקדות בסך של 123 ₪. 16. למען הסר ספק יובהר, כי התובע הבהיר בעדותו כי זנח את תביעתו בעניין הפרשים לקרן מגדל מקפת אשר הועמדו בכתב התביעה המתוקן על סך של 1755 ₪. בעדותו טען, כי על פי הדו"ח האחרון שנשלח אליו מדובר בחוב בסך של 400 ₪ וכי הוא זונח את רכיב זה מכתב התביעה, (ראה בפרוט' עמ' 8 ש' 12-19). 17. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1/6/08 ועד למועד התשלום בפועל א. פיצוי בגין אי הפרשות לקרן מגדל א.ב. בסך של 123 ₪, הפיצוי ישולם ישירות לידי התובע. ב. הנתבעת תפקיד לטובת התובע בקרן אסף סך של 3759 ₪ ו/או תעביר את הסכום לידי התובע במידה ולא ניתן להפקיד את הסכומים בקרן כאמור. הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך של 2500 ₪. שעות נוספות