1. הוגשה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וכן הפרש בגין תשלום עבור שעות נוספות. 2. אלה העובדות העולות מחומר הראיות: א. התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת ביום 6/2/08. ב. התובעת קודמה לתפקידים שונים בסניף. בתפקיד האחרון הועסקה כאחראית משמרת. ג. התובעת פנתה לנתבעת, באמצעות באת כוחה, ביום 3/2/10. במכתב נאמר שהתובעת סובלת מזה תקופה מעלבונות וגידופים על בסיס יומיומי. כמו כן, אינה מקבלת תשלום עבור שעות נוספות. ד. ביום 18/2/10 נשלח לתובעת מכתב בו נדחו כל טענותיה. כמו כן, נאמר, שהנתבעת תערוך לתובעת תחשיב גמר חשבון ותשלם לה את הזכויות המגיעות לה. 3. זכאות לפיצויי פיטורים בעת עבודתה אצל הנתבעת, היתה התובעת קטינה, תלמידת תיכון. 4. התובעת טענה בכתב התביעה ובתצהיר, כי התפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים, זאת משני טעמים. האחד - התנהגות מכוערת של מנהל הסניף, העלבה וקללות ליד לקוחות וליד עובדים אחרים, העמסת עבודות בכוונה לגרום להתפטרותה, חיובה לעבוד בימים בהם מתקיימים לימודים. השני - העסקה בשעות נוספות בניגוד לחוק האוסר על העסקת נוער בשעות נוספות וכן אי תשלום שעות נוספות. 5. באשר לטענה הראשונה, העד מטעם הנתבעת מר שרון ברגר, הכחיש מכל וכל את טענות התובעת. בעדותו טען שהעיר לתובעת מידי פעם על טיב העבודה, אך לא באופן מעליב וכי לא היתה לו כל כוונה להעליב. 6. נטל ההוכחה להוכיח התנהלות בלתי ראויה של המעסיק, מוטל על כתפי התובעת. התובעת העידה בפנינו וכן אף נציג הנתבעת. לא ניתן להווכח מהעדויות כי אכן התובעת סבלה מהתנהלות בלתי ראויה של מנהל הסניף. לא הובאה עדות כלשהי שתסייע או תגבה את עדות התובעת. 7. מטעם זה אנו קובעים שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה התנהלות בלתי נאותה מטעם המעסיק, ודאי לא כזו שיש בה כדי להצדיק התפטרות בדין מפוטר. 8. באשר לטענה לאי תשלום שעות נוספות, הובהר מחומר הראיות שהתובעת הועסקה מעת לעת בשעות נוספות, ולא קיבלה על כך תשלום. הנתבעת טענה שאינה נוהגת להעסיק עובדים בשעות נוספות שכן אינה מעוניינת לשלם עבור שעות נוספות. לטענת מנהל הסניף מר ברגר, התובעת היא זו שביקשה לעבוד משמרות כפולות שכן נזקקה לכסף, וההסכמה הג'נטלמנית עימה היתה שלא תהיה זכאית לתשלום שעות נוספות בגין שעות אלה. 9. התובעת בעדותה אישרה שנזקקה לכסף שכן פרנסה את עצמה באותה עת. מאידך, הכחישה בתצהיר שהיא זו שביקשה לעבוד במשמרות כפולות או בשעות נוספות וטענה שמנהל הסניף מר ברגר, הכריח אותה לעשות כן ואף הכריח אותה לעבוד בימים בהם התקיימו לימודים. 10. חומר הראיות מעלה שהתובעת הועסקה בשעות נוספות. נתונים אלה עולים מדו"חות הנוכחות שהגישה התובעת. לא הוכח שהיתה "הסכמה ג'נטלמנית" עם התובעת כי לא תקבל תשלום עבור שעות נוספות. ממילא, להסכמה שכזאת אין תוקף כלשהו, משמהווה ויתור על זכויות קוגנטיות. במיוחד שעה שמדובר בנערה מתחת גיל 18. 11. מחומר הראיות עולה שבתלוש השכר לחודש פברואר 2010, הוסיפה הנתבעת תשלום עבור שעות נוספות. עפ"י עדות הנתבעת, סכום זה שולם לתובעת ביחד עם שכר פברואר, דהיינו ב- 10/3/10. 12. במסגרת החובה ליתן הודעה מוקדמת, עבדה התובעת אצל הנתבעת עד ליום 18/2/10. 13. התובעת טוענת שהודיעה על התפטרות הרבה לפני המכתב מבאת כוחה מיום 3/2/10. תימוכין לכך נמצאים במכתב, בו כתבה עורכת הדין: "הריני להודיעך כי לאור בקשתך הסכימה מרשתי להישאר בעבודה לפנים משורת הדין עד ליום 18/2, זאת למרות שמתן ההודעה המוקדמת חלה ביום 24/1. במקביל בימים אלו תעבוד מרשתי בעבודה נוספת בשעותיה הפנויות". 14. הוכח איפה, שהתובעת הודיעה על התפטרות ביום 24/1/10. הנתבעת יכולה היתה לשלם את השעות הנוספות ביחד עם משכורת ינואר, דהיינו ביום 10/2/10. לו כך היתה עושה, הרי שהתובעת מחוייבת היתה להישאר בעבודה, שעה שההפרה הנטענת תוקנה על ידי המעסיק במהלך תקופת ההודעה המוקדמת. 15. בפועל, הנתבעת המתינה עם תשלום השעות הנוספות עד לאחר ההתפטרות, עד ליום 10/3/10, מועד שבו התובעת כבר לא עבדה לאחר שמילאה את חובתה ליתן הודעה מוקדמת. 16. לו תטען הנתבעת, כפי שטענה בסיכומים, כי התובעת לא השלימה את חובת ההודעה המוקדמת שכן היה עליה לעבוד עד ליום 24/2/10, הרי שאף במועד זה לא שילמה לה הנתבעת את הסכום עבור שעות נוספות, לו היתה זכאית עפ"י דין. 17. העולה מהאמור, כי התובעת נתנה לנתבעת התראה לפני התפטרות, בו טענה שאינה מקבלת תשלום עבור שעות נוספות. מדובר בעילה המצדיקה התפטרות תוך זכאות לפיצויי פיטורים. הנתבעת לא תיקנה את ההפרה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כפי שנדרשה לעשות. התשלום בוצע רק בתום יחסי עובד ומעביד. 18. טענה נוספת לנתבעת, כי במכתב מיום 18/2/10 הודיעה שהיא מתכוונת לשלם עבור שעות נוספות. עיון במכתב מעלה שלא כך הדבר. ראשית, הנתבעת הבהירה במכתב פעם נוספת שאינה נוהגת לשלם שעות נוספות. שנית, הנתבעת אמנם כתבה שתערוך לתובעת גמר חשבון ותשלם את כל זכויותיה, אך לא ציינה במפורש את נושא השעות הנוספות, שאת הזכאות לו הכחישה מכל וכל לאורך כל הדרך. 19. סוף דבר, התובעת הוכיחה נסיבות בתנאי העבודה שאינם מאפשרים לה להמשיך בעבודתה. הנתבעת לא הוכיחה שתיקנה את ההפרה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ולפני תום יחסי עובד ומעביד. לפיכך, הנתבעת הוכיחה זכאותה לפיצויי פיטורים עפ"י חוק. 20. הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 7,934 ₪. 21. שעות נוספות התובעת עתרה לסעד המחייב את הנתבעת למסור לה דו"חות נוכחות החסרים לה. הנתבעת העידה שדו"חות אלה אינם ברשותה. משכך, לא ניתן להעתר לסעד בעניין זה. 22. עוד טענה שזכאית לתשלום הפרש שעות נוספות בסך 332 ₪, בהתאם למכתבי ההתראה של באת כוחה. 23. הנתבעת ביצעה תחשיב מטעמה ושילמה את הסכום הנדרש, פחות 332 ₪. 24. התובעת לא הציגה תחשיב של השעות הנוספות ולכן לא הוכיחה זכאות לסכום הנתבע על ידה. 25. סוף דבר התביעה לפיצויי פיטורים מתקבלת. התובעת תשלם לתובעת סך 7,934 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/3/10 ועד לתשלום בפועל. כן תשלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, צמודים כחוק מהיום. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. קטיניםשעות נוספות