1. פסק דין זה הינו פסק דין משלים בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי בע"ע 394/08 נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ נ' שלום בוחנה. במוקד פסק הדין המחלוקת בין הצדדים בעניין גובה "המשכורת הקובעת" המשמש בסיס לקביעת זכותו של התובע לגמלת זקנה. 2. לטענת התובע "המשכורת הקובעת" לצורך תשלום הגמלה עומדת על סך של 12,800.85 ₪. סכום שהוא ממוצע 36 המשכורות האחרונות של התובע. 3. אליבא הנתבעת "המשכורת הקובעת" לתשלום הגמלה, עומדת על סך של 12,682.92 ₪. 4. מהודעות הצדדים לבית הדין עולה כי המחלוקת בשאלת "המשכורת הקובעת", היא פרי התייחסותם השונה לרכיב של שעות נוספות גלובליות. רכיב אשר שולם לתובע במהלך תקופת עבודתו ב"סולל בונה", מקום עבודתו האחרון. 5. לעניין זה אין חולק כי בשלוש השנים האחרונות שטרם פרישתו של התובע לגמלאות, כלל השכר ששולם לתובע רכיב של שעות נוספות גלובליות, אשר ביחס אליו הופרשו דמי גמולים לנתבעת. 6. רכיב השעות הנוספות הגלובליות נכלל במשכורת הקובעת - כך לשיטת התובע וכך גם לשיטת הנתבעת. אלא שלשיטת התובע יש לחשב את רכיב השעות הנוספות הגלובליות על בסיס ממוצע של 36 משכורות אחרונות; בסכום של 1,211.87 ₪. לשיטת הנתבעת יש לחשב את רכיב השעות הנוספות הגלובליות על בסיס "שיטת ממוצעים" ובהתאם חלקו של רכיב זה במשכורת הקובעת עומד על סך של 1,033.43 ₪ בלבד. 7. מכאן הפער והמחלוקת בין הצדדים בסוגיית "המשכורת הקובעת" לתשלום הגמלה, שעומד על סכום בסך של 208 ₪. 8. כידוע זכויותיו של חבר בקרן פנסיה מוסדרות בתקנון ובהתאם יש לפנות לתקנון הנתבעת שהיה בתוקף בעת פרישתו של התובע לגמלאות (התקנון מפברואר 99'), לשם ההכרעה במחלוקת שלפנינו. 9. סעיף 13 לתקנון הנתבעת (מפברואר 99'), מסדיר את סוגיית "המשכורת הקובעת". עיון בסעיף מלמד כי התקנון מבחין בין "השכר הרגיל" לבין "תוספות שנכללות אף הן במשכורת הקובעת". כך בסעיף 13(א) לתקנון נקבע, כי: ""המשכורת הקובעת" לצורכי תקנון זה, היא המשכורת הרגילה או השכר היומי הרגיל שהוא מוכפל ב-26..." סעיף 13(ב) לתקנון מוסיף על הקביעה בסעיף 13(א) כדלקמן: "התוספת בגין "שעות נוספות גלובליות" המהווה רכיב קבוע של המשכורת או השכר כנ"ל תיכלל אף היא בחישוב "המשכורת הקובעת" ובלבד..." 10. עם זאת, סעיף 13 איננו מסתיים בקביעה לפיה יש לכלול את רכיב השעות הנוספות הגלובליות במשכורת הקובעת, אלא הוא מוסיף וקובע בסעיף 13(ד) כדלקמן: "שילוב שתי התוספות האמורות בפסקה ב' ו-ג' הנ"ל (שעות נוספות גלובליות ופרמיות) (הסוגריים במקור, הוספה שלי-ט.מ.) ייעשה כדלקמן: 13.ד(2).ייערך חישוב היחס שבין כל אחד מהתוספות הנ"ל לבין שכר החבר ללא התוספות (להלן- "השכר הרגיל") בכל שנה. עם פרישת החבר לפנסיה.. ייערך חישוב של ממוצע יחסים לגבי כל תוספת..." 11. סעיף 13(ט) מסכם וקובע כי בכפוף לכל האמור בסעיף 13 , "המשכורת הקובעת" הינה לצרכי פנסיית זקנה "המשכורת האחרונה שהחבר היה זכאי לקבל מהמוסד שהעסיק אותו ובלבד שתוספת שכר בגין העלאה בדרגה שניתנה לחבר בתוך 36 חודשים האחרונים שלפני פרישתו, תשולב במשכורת הקובעת באופן יחסי כיחס מספר החודשים בו היה החבר בדרגה זו לבין 36 חודשים." 12. יוצא מכאן כי מקריאת סעיף 13 לתקנון כמכלול מלמדת על ההבחנה שעושה התקנון בין "השכר הרגיל" לבין "תוספות שונות" ולענייננו רכיב השעות הנוספות הגלובליות. כך ביחס לרכיב השעות הנוספות הגלובליות נקבע בתקנון, כי הרכיב האמור ייכלל במשכורת הקובעת לפי שיטת הממוצעים. 13. לטענת התובע חל סעיף 13(ד) לתקנון רק באותם מצבים שבהם משולם לחבר שכר שכולל גם תוספת שעות נוספות גלובליות וגם תוספת פרמיה. אימוץ פרשנותו של התובע תוביל לחוסר שוויון בהתייחסות לאותו רכיב עצמו של "שעות נוספות גלובליות" שעה שמשולם הרכיב למבוטח אשר איננו נהנה מפרמיה, ומבוטח אשר בנוסף ל"שעות נוספות גלובליות" משולמת לו פרמיה. זאת מבלי שיש כל הצדקה עניינית להבחין בין מצבים אלה. נוסיף עוד, כי פרשנות זו איננה מתיישבת עם לשון סעיף 13(ד) אשר כפשוטו מתייחס לדרך שבה מתייחסים לכל אחת מהתוספות המדוברות - שעות נוספות גלובליות ופרמיה - בחישוב המשכורת הקובעת. 14. משמקובלת עלינו עמדת הנתבעת בפרשנות סעיף 13 לתקנון, אשר לפיה רכיב "השעות הנוספות הגלובליות" נכלל במשכורת הקובעת בהתאם ל"שיטת הממוצעים", משכורתו הקובעת של התובע עומדת על סך של 12,682.92 ₪. 15. כנהוג בתביעות של גמלאי, אין צו להוצאות. 16. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. קצבת זקנהשעות נוספות