כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 04.10.07 בשעה 0020 לערך נהג רכב כאשר הינו שיכור ובבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאו 355 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף. הנאשם, באמצעות ב"כ, כפר בשכרות והודה בנהיגה. מטעם התביעה העידו שני עדי תביעה: עד תביעה מס' 1, המתנדב ניסים נעים, ערך דו"ח עיכוב (ת/1) וטופס בדיקת מאפיינים (ת/2). מטופס בדיקות המאפיינים עולה כי עמידתו של הנאשם הייתה יציבה, התנדנד בהליכה על קו, לא החטיא בהבאת אצבע לאף בעיניים עצומות, מפיו נדף ריח אלכוהול, הופעתו מסודרת והתנהגותו עליזה. הנאשם הודה בפני העד כי שתה 2 כוסות של וודקה אבסולוט במועדון בצומת העוגן שעה וחצי קודם לעצירתו. בדיקת המאפיינים נערכה לנאשם בצומת העוגן בשעה 0020. בחקירתו הנגדית הסביר העד כי הסימון בת/2 לגבי אופן הליכתו של הנאשם על הקו מתייחס לכך שהליכתו לא יציבה ומתנדנדת. העד לא זכר את האירוע והעיד על פי תרשומתו בלבד. הנאשם לא ידע האם הנאשם שתה הקיא או עישן ממועד עצירתו ועד לביצוע בדיקת הנשיפה ולא זכר האם שהה עם הנאשם עד לביצוע בדיקת הנשיפה. עד תביעה מס' 2, רס"ר רן גובזה, העיד בהסתמך על המסמכים שערך, דו"ח הזמנה לדין (ת/3), דו"ח פעולה (ת/4), דו"ח הפעלת ינשוף (ת/5), פלט בדיקת כיול (ת/6), ארבעה פלטים של בדיקות נשיפה (ת/7) וטופס תחקור לחשוד (ת/8). מתוך המסמכים שערך העד עולה כי בעת שהיה בסיור עם עד תביעה מס' 1 אשר נהג בניידת, הבחין ברכב הנאשם הנוסע לאחור בכביש 4 במהירות ועל כן עצר אותו בשול הדרך. מן הנאשם נדף ריח אלכוהול. הנאשם הודה בכך ששתה 2 כוסות אבסולוט. עד תביעה מס' 1 ביצע לנאשם בדיקת מאפיינים וכעבור 16 דקות ביצע עד תביעה מס' 2 לנאשם בדיקת נשיפה. את הבדיקות הראשונות לא הצליח הנאשם לבצע אך לבסוף התקבלו תוצאות של 360 ו- 355 מיקרו גרם אלכוהול בבדיקות נשיפה. העד מציין כי מרגע מעצרו של הנאשם ועד לביצוע הבדיקות הנאשם לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא. עם הנאשם ברכבו היו שני חברים. תגובתו של הנאשם לעד היתה : " אני מצטער אבל שתיתי 2 כוסות אבסולוט, מגיע לי לפי החוק חצי בקבוק. אני יודע את כל החוקים שלכם. " במהלך עדותו הציג העד תעודת מפעיל מוסמך מיום 15.12.06. העד הסביר את פעולת בדיקת הכיול שערך והעיד שאינו יודע מה מכיל בלון הכיול. העד הוסיף והעיד כי שמר על הנאשם מרגע עצירתו. למיטב זכרונו ביצע הנאשם את המבחן של הליכה על קו בצורה תקינה. בתשובה לשאלה שנשאל בחקירתו הנגדית השיב העד כי כפי שציין בתרשומותיו, הנאשם לא עישן, לא אכל, לא הקיא לא שתה מרגע עצירתו ועד סיום הבדיקה. הנאשם העיד להגנתו וסיפר כי היה ביום הולדת עם שני חברים, יצא מן האירוע על מנת להחזיר את אחד החוגגים וביקש לחזור אל האירוע ולכן נסע לאחור. לדבריו ביצע את כל בדיקות המאפיינים באופן תקין. נעשו לו הרבה בדיקות נשיפה ואינו יודע מה תיקן עד תביעה מס' 2 במכשיר. לדבריו : " בזמן בדיקת הנשיפה שני השוטרים היו ליד המכשיר. השוטר אמר לשני אולי יש בעיה במכשיר. והוא עוד פעם כיבה והדליק אותו. 4,3 פעמים עשה לו אפס אפס." בחקירתו הנגדית טען הנאשם כי רק שעה לאחר שבוצעה בדיקת המאפיינים נערכה בדיקת הנשיפה. גם בדיקת הנשיפה עצמה ערכה זמן רב "כי הוא כל פעם שם לי פילטר חדש". הנאשם הוסיף והעיד בחקירתו הנגדית: " ש. אתה אומר בעצם ששתי כוסות וודקה ששתית לפני שהשוטרים עצרו אותך לא קובעות שאתה שיכור. לפי מה אתה קובע את זה? ת. מה שתי כוסות? אני אשתה בקבוק שלם ותעשה בדיקה ש. ומה יקרה? ת. כלום. אם אשתה בקבוק שלם אני לא אהיה שיכור. בקבוק אבסולוט לא עושה כלום. ש. אתה בעצם אומר אתה לא יודע כמה אלכוהול ישפיע עליך ת. מותר עד 250 אלכוהול על המכשיר." לאחר ששמעתי והתרשמתי מעדותם של עדי התביעה והנאשם, עיינתי בראיות שהוגשו לבית המשפט, בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הצדדים, שוכנעתי כי התביעה הוכיחה את עובדות כתב האישום, וזאת מעבר לספק סביר, מנימוקים כדלהלן : בדיקת הנשיפה בוצעה על ידי מפעיל ינשוף מוסמך אשר היה בעל הסמכה של שנה בערך בעת ביצוע הבדיקה. שוכנעתי כי מכשיר הינשוף היה תקין בעת ביצוע הבדיקה וזאת בהסתמך על פלט בדיקת הינשוף לפיו בוצעה לינשוף בדיקת כיול כפולה. בדיקת הכיול מהווה הוכחה לתקינות המכשיר. ב"כ הנאשם סומך טיעוניו בדבר אי תקינות הינשוף על כך שהתביעה לא הגישה לבית המשפט תע"צ לגבי בדיקה תקופתית הנערכת לינשוף. איני מקבלת טיעוני ב"כ הנאשם בדבר אי הוכחת תקינותו של הינשוף עקב אי הצגת התע"צ. בישיבת ההקראה נרשמה כפירת הנאשם בזו הלשון : " כופר בשכרות מודה בנהיגה " . הנאשם לא כפר בתקינות הינשוף ולפיכך לא היתה מוטלת חובה על התביעה להציג תע"צ תקינות. התביעה עמדה בנטל המוטל עליה בכך שהציגה את פלט בדיקת הכיול העומד בדרישות החוק. על הנאשם היה לבקש לעיין בתע"צ תקינות ובטופס הבדיקות התקופתיות הנערכות לינשוף ואזי היה חומר חקירה זה מוצג והיה באפשרותו לבקש לחקור את נותני התע"צ. משלא ביקש ב"כ הנאשם כי מסמכים אלה יוצגו בפניו ובפני בית המשפט לא תישמע טענתו כי מחמת אי הצגת המסמכים לא הוכחה תקינות המכשיר. אכן, עד התביעה מס' 2 לא הפגין ידע באשר לתכולת בלון הכיול באמצעותו מתבצעת הבדיקה, אך חוסר בקיאותו אינו פוגם בכך שביצע את הפעולות הטכניות הנדרשות ממפעיל לצורך בדיקת הכיול. אין ללמוד מחוסר בקיאותו לגבי תכולת הבלון על ביצוע הבדיקה שלא על פי הנהלים או על חוסר תקינות הינשוף. יתר על כן, נפסק כי קיימת חזקה בדבר תקינות הינשוף וכי על הטוען כנגדה מוטלת חובה להפריכה באמצעות הבאת ראיות מטעמו. משלא הציג הנאשם ראיות כלשהן לכך שהמכשיר לא היה תקין וכי מדידתו אינה מדויקת לא נסתרה חזקת התקינות. ב"כ האשם לא הצביע על פגם כלשהו בבדיקת הכיול או בפלט בדיקת הכיול. ( כך נפסק בע"פ (מחוזי י-ם) 40530/07 שלמה סלומון נגד מדינת ישראל , ובב"ש (ת"א) 90435/07 אבי בוסתנאי נגד מדינת ישראל) שוכנעתי כי בדיקת הנשיפה בוצעה לנאשם בהתאם לדרישות החוק. הנאשם הודה בשתיית שתי כוסות וודקה כשעה וחצי בטרם הבדיקה ומעדותו בבית המשפט ניתן ללמוד כי הנאשם סובר כי אף שתיית בקבוק שלם של וודקה לא יפגום בכושרו לנהג. בדית המאפיינים מחזקת את תוצאות בדיקת הנשיפה בדבר היותו של הנאשם נתון תחת השפעת משקאות משכרים. מפיו נדף ריח אלכוהול, עמידתו לא היתה יציבה והוא התנדנד בהליכה על קו. גם אם אקבל את טענת הנאשם כי עד התביעה מס' 1 מחק בת/2 את הסימון לפיו היתה הליכתו של הנאשם על קו לא יציבה, עדיין סימן העד כי הנאשם התנדנד. איני נותנת אימון בטענת הנאשם לפיה שמע את אחד השוטרים אומר לאחר כי ייתכן שבמכשיר יש בעיה . עדי התביעה אף לא נחקרו בחקירתם הנגדית בנקודה זו. עד התביעה מס' 2 העיד כי רק לאחר שהנאשם כשל בביצוע מספר בדיקות נשיפה הצליח לנשוף באופן שהתקבלה תוצאת נשיפה. יתכן שהנאשם הסיק מכך כי המכשיר אינו תקין. פלטי הבדיקות שבוצעו לנאשם ואשר הוגשו לבית המשפט תומכים בגרסת עד התביעה. איני נותנת אימון בגרסת הנאשם כי עישן בטרם ביצוע בדיקת הנשיפה. עד התביעה מס' 2 רשם במסמכים שערך בעת האירוע כי מרגע מעצרו של הנאשם דאג לכך שהנאשם לא עישן, לא אכל, לא שתה ולא הקיא. כך נרשם על ידי העד בת/3, ת/4, ו-ת/5. העד חזר והעיד על כך בבית המשפט. עד התביעה מס' 1 אכן אמר בחקירתו הנגדית בתשובה לשאלה האם הנאשם עישן לאחר ביצוע בדיקת המאפיינים כי הדבר אינו זכור לו וכי אינו יכול לאשר האם מהרגע שעוכב הנאשם לא שתה לא עישן ולא הקיא. איני מוצאת בדברים אלה משום תמיכה בגרסת הנאשם לפיה עישן לאחר ביצוע בדיקת המאפיינים. עד תביעה מס' 1 העיד בהסתמך על תרשומות שערך שכן לא זכר את האירוע וציין כי הוא לא שמר על הנאשם ולא השגיח עליו עד לביצוע בדיקת הנשיפה ולכן אינו יכול להעיד האם הנאשם עישן בטרם בדיקת הנשיפה. עד התביעה מס' 2 אשר השגיח על הנאשם העיד כי הנאשם לא עישן בטרם בדיקת הנשיפה. עם הנאשם היו באירוע שני חברים אך הם לא הובאו להעיד מטעם ההגנה. יש לזקוף זאת לחובתו של הנאשם. נוכח כל האמור לעיל הוכיחה התביעה מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג בשכרות על פי בדיקת נשיפה בה נמצאו 355 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אויר נשוף ולפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה זו. משפט פלילימשפט תעבורהשכרותמשקאות משכרים / אלכוהולבדיקת שכרות (אלכוהול)