א) פתח דבר 1. אין מחלוקת כי המשיב נעצר ע"י רס"ב מוניר שריף בתאריך 30.7.10 סמוך לשעה 01:00 ברחוב פינסקר 11 ת"א, לצורך בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף. בבדיקת הנשיפה נמצאו אצל המשיב 350 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. 2. המשיב ציין כי שהה אצל חבר ושתה כוס וודקה גדולה כמחצית השעה לפני בדיקת הנשיפה. לבקשת חברו, הוא הקפיץ את האחרון למועדון בתל-אביב ולא ידע שהוא שתוי. משנאמר למשיב שנמצא אצלו כמות אלכוהול העולה על המותר, השיב: "אני לא מתווכח. המכשיר אומר שאני שיכור. חשבתי שכוס אחת לא תשפיע". 3. למשיב נערכה בדיקת מאפיינים, והסתבר כי מפיו עולה ריח אלכוהול חזק, ןהופעתו היתה מרושלת, אך המשיב הגיב לעניין, הלך ועמד באופן יציב, וביצע את מבחן הבאת אצבע לאף בהצלחה. על אף זאת, קבע השוטר שערך למשיב את בדיקת המאפיינים - רס"ב מוניר שריף, שעל פי התרשמותו המשיב נמצא תחת השפעת אלכוהול "בינונית". 4. המשיב נפסל מינהלית על ידי קצין משטרה בתאריך 1.8.10 לתקופה בת 30 ימים, ועל כך הוגש ערר ע"י המשיב. ב. החלטת בית משפט קמא 5. כב' השופט צימרמן מבית משפט השלום לתעבורה ת"א קבע כי הוא סבור ש"לאור הכרסום המשמעותי בראיות התביעה - די גם בפסילה בת 15 יום כדי להבטיח את שלום הציבור". על כן הורה על השבת רישיון הנהיגה למשיב לאלתר. 6. בית משפט קמא ראה כ"כרסום משמעותי" את העובדה שלטענת המשיב הוא אכל בסמוך לשתיית האלכוהול, ופועל יוצא מכך, בזמן נהיגתו ספיגת האלכוהול בדמו היתה בשלב עליה, ועל כן יתכן שבזמן נהיגתו רמת השכרות היתה ברמה פחותה מרמת השכרות שנמדדה, וזאת לאור פס"ד סנפירי. עוד התייחס בית המשפט לכך שהשוטר מוניר שריף ייחס למבקש שכרות בינונית לאחר שבדיקת המאפיינים נמצאה תקינה, ולא היה בכך היגיון, ומכאן סבר שדוח המאפיינים נרשם לאחר שבוצעה בדיקת הנשיפה, שאז לאור כמות האלכוהול שנמצאה אצל המשיב, הגיע השוטר למסקנה ששכרותו היא בינונית. ג. טיעוני ב"כ הצדדים 7. לטענת ב"כ העוררת, כל שעל בית המשפט לעשות בשלב זה - ערר על פסילה מינהלית - הוא לבדוק אם נפל פגם בשיקול הדעת של הקצין שפסל את המבקש מנהיגה, או ששיקול דעתו היה סביר, ואין ביהמ"ש נכנס מבחינת גופן של ראיות המצויות בתיק. 8. זאת ועוד, העובדה שבימ"ש השלום בירושלים קבע בפס"ד עוזרי רף של כמות 400 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף - אין לה כל נפקות בענייננו, כל עוד פסה"ד איננו חלוט, ו/ או אין שינוי בהוראת החוק, והמדד האמפירי מצביע על כמות של עד 240 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. בשולי עניין זה יצויין, כי הסתבר מדברי ב"כ העוררת, שכיום אין המשטרה אוכפת את החוק כשאדם נוהג ונמצאים אצלו עד 290 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. 9. ב"כ העוררת הוסיפה וציינה, כי יש להעביר מסר לכל קהל הנוהגים שאסורה נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, ויש לעשות כן גם באמצעות פסילה מינהלית. 10. לעומתה, הדגיש ב"כ המשיב - עו"ד מלמה, שטיעונו תמיד יפים, כי הכרסום בתשתית הראייתית אכן מתייחס לכמות האלכוהול, ויש משמעות לעיתוי בדיקת הנשיפה ומה אכל הנהג ומתי לפני שנתפס בכף. במקרה דנן, אליבא דב"כ המשיב, קיים סיכוי טוב שהמשיב יצא זכאי בדינו, ועל כן אין מקום להשאיר את עונש הפסילה. כמו כן, דוח המאפיינים הצביע על יציבות של המשיב בהליכה ובהבאת אצבעו לאפו, וקביעת השוטר שמדובר בשכרות בינונית העמידה את כל חוות דעתו בספק בעיני בית המשפט. ג. גיליון הרשעות קודמות 11. למערער הרשעות בנהיגה במהירות העולה על המותר ואי ציות לתמרורים שונים, כמו גם נהיגה בהעדר רישיון רכב ובהעדר פוליסת ביטוח בת-תוקף והסעת נוסעים במושב אחורי כשהנוסע לא חגור. ד. דיון 12. אין מחלוקת שבבדיקת נשיפה נמצאו אצל המשיב 350 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, ולאור המצב המשפטי הנוכחי, פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים שניתן בהרכב של שלושה - איננו חלוט, ועל כן לא ניתן לקבוע ממצא מחייב בענייננו בעקבות אותו פסק דין. 13. בית המשפט אכן אמור לבחון את שיקול דעתו של קצין המשטרה המורה על פסילה מינהלית, אך על מנת לוודא ששיקול דעתו היה סביר ולא נפל בו מתום - עליו לבחון את התשתית הראייתית הלכאורית, ובין השאר גם את חוות הדעת בעניין המאפיינים, וכשאלה נמצאים תקינים, למעט הופעה מרושלת, אזי ספק, אם צריך לקבוע כי מדובר בנהג המצוי ב"שכרות בינונית". אמנם, פסקי הדין בעניינם של עוזרי וסנפירי אינם חלוטים, אך יחד עם זאת, הסתבר כי רישיונו של המשיב כבר הושב לו, והוא נוהג בכבישי ישראל למעלה משבוע. דומה הדבר לאדם ששוחרר ממעצר ו"מטייל בשוק", ואז מבקשים להשיבו מאחורי סורג ובריח. לאור בדיקת המאפיינים שהיתה תקינה בעיקרה, למעט ריח האלכוהול, שאין בו כדי להצביע על כמות האלכוהול, ונוכח המצב הנוכחי לפיו המשיב כבר אוחז ברישיון נהיגה וכבר נהג ברחובות העיר - אני דוחה את הערר. משקאות משכרים / אלכוהול