א. העובדות הצריכות לענין: בפני תביעות רכוש הדדיות בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 21.12.11 (להלן: "התאונה"). התובע והנתבע שכנגד 1 (להלן: "התובע") הינו בעל רכב מסוג "סיטרואן" מ.ר. 97-423-15 (להלן: "רכב הסיטרואן") ובכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו היה הנהג ברכב הסיטרואן. הנתבע מס' 1 והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע 1") היה בזמנים הרלוונטיים הבעלים של רכב מסוג יונדאי מ.ר. 86-859-36 (להלן: "רכב היונדאי"). הנתבעת מס' 2 היתה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה הנהגת ברכב היונדאי. הנתבעת מס' 3 הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את רכב היונדאי. הנתבעת שכנגד מס' 2 הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את רכב הסיטרואן. בכתב התביעה טען התובע כי התאונה ארעה שעה שהנתבעת 2 לא צייתה לאור אדום שברמזור בצומת יאסיף והתנגשה ברכב הסיטרואן. בכתב ההגנה המתוקן ובכתב התביעה כנגד טען הנתבע 1 כי התאונה ארעה שעה שהתובע לא ציית לאור אדום ברמזור בצומת יאסיף לכיוון כרמיאל והנתנגש בעוצמה ברכבו. הצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות לקרות הנזקים שנגרמו בעקבות תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה. ב. רקע משפטי לענין נטל ההוכחה במשפט האזרחי 10. נטל השכנוע במשפט האזרחי, כמו גם במשפט הפלילי מורכב משני נדבכים: נטל השכנוע ונטל הבאת הראיה. 11. "נטל השכנוע" (או "חובת השכנוע") מבטא את החובה להוכיח בראיות קיומה של "עובדה" (עובדה פיזית או הלך נפש), ברמת הוודאות המוטלת על פי הדין על הצד הנושא בחובה זו. משמעותה של החובה הינה שעל הצד הנושא בה, לשכנע את בית המשפט בדבר קיומה של עובדה השנויה במחלוקת, והצריכה על כן הוכחה (י' קדמי, על הראיות (דיונון, תשס"ד-2003), חלק שלישי, עמ' 1439 (להלן: "קדמי")). 12. במשפט האזרחי, נטל השכנוע מוטל באופן עקרוני על התובע, אשר נושא על גבו את החובה להוכיח את טענותיו בפני בית המשפט ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות, כלומר עליו להוכיח לבית המשפט, באמצעות הבאת ראיות מספיקות, שהתקיימותה של גרסתו שלו למערכת ההתרחשויות סבירה יותר מהתקיימותה של גרסת הנתבע (בשפה מתמטית ניתן להסביר זאת באמצעות אחוזים - החובה המוטלת על התובע היא להוכיח כי הסבירות כי גרסתו היא הנכונה עומדת על 51%, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 40% לכל היותר). זהו נטל ההוכחה האזרחי. 13. לכלל זה ישנם מספר חריגים - אלה הם המקרים בהם נטל השכנוע עובר אל כתפי הנתבע [במקרה של טענת הודאה והדחה (וראה: רע"א 7454/96 איזבנסקי נ' טיטלבום (לא פורסם)); במקרה של נזק ראייתי כבד (וראה: ע"א 9328/02 מאיר נ' לאור, פ"ד נח(5)54); וכן במקרים נוספים] או המקרים בהם אין די בקיומה של הטיית מאזן ההסתברויות, ויש צורך בהרמת נטל הוכחה כבד יותר [דך למשל בתביעות נגד עיזבון (וראה: ע"א 5997/92 מלק נ' עיזבון דויטש, פ"ד נא(5)1), בתביעות נגד קטין, חולה נפש או נעדר (ס' 54(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971); וכן במקרים נוספים]. 14. נטל הבאת הראיות הוא החובה המשנית והנלווית לנטל השכנוע. על בעל הדין להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל השכנוע, ואילו על בעל הדין שכנגד להביא ראיות השומטות את הבסיס תחת ראיות שהובאו לחובתו (קדמי, בעמ' 1505-1506; ע"א 99/6160 דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 124; ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, (05/10/2006)). 15. לדוגמה, ניתן לבחון סיטואציה בה פלוני, בעל עסק לממכר מוצרי כתיבה, טוען כי מכר בהקפה לאלמוני כלי כתיבה לילדיו, וזה האחרון אמר כי ישלם לפלוני חובו כעבור חודש ימים. משעבר חודש ימים זה ואלמוני לא הגיע לפרוע חובו, הגיש פלוני תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות על מנת שזה יחייב אלמוני לשלם חובו לפלוני. על מנת שבית המשפט יפסוק לטובתו של פלוני ראשית עליו לשכנע את בית המשפט כי אכן נערכה עסקת מכר בהקפה בה פלוני מכר לאלמוני הציוד. כיצד יוכיח פלוני לבית המשפט כי אכן נערכה עסקת מכר מעין זו? אם ימציא לבית המשפט כרטסת עסקו ובה מצויה חתימתו של אלמוני ליד פרטי העסקה (מועד עריכתה, הפריטים שנרכשו, פירוט התחייבות אלמוני לפרוע חובו כעבור חודש ימים ואולי אף הקבלה עצמה ובה מפורטים רכיבי הציוד שנרכש), כי אז יעמוד פלוני בשני הנטלים (נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות) ויקל על בית המשפט לפסוק לטובתו. היה ואלמוני יתכחש לחתימה המתנוססת על הכרטסת והנטענת כשלון, יהא עליו לבסס אמירתו זו ולהביא ראיותיו לפיהן החתימה הנחזית כשלו איננה שלו אלא מזויפת, ואו אז בית המשפט יפעיל שיקול הדעת המצוי בידיו בכדי לפסול אילו מן הראיות היו חזקות יותר בכדי לגבור על זולתן. 16. השלב שבו בוחן בית המשפט אם התביעה עמדה בנטל השכנוע, הוא שלב פסק הדין, קרי, לאחר שמיעת הראיות כולן, ותוך שקילת שיקולי מהימנות, משקל ראייתי, ובדיקת דרישת דיות הראיות (קדמי, בעמ' 1445). בשלב זה יבחן בית המשפט האם עמד התובע בחובה שהוטלה עליו והביא די ראיות בכדי לעמוד בהטיית מאזן ההסתברויות, או, אם נחזור למטאפורה המתמטית, האם הוכיח, בסבירות שמעל 51% כי גרסתו שלו היא הנכונה, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 49% לכל היותר. 17. פסק דינו של בית המשפט מושתת ונקבע על פי השאלה - האם הצליח התובע להוכיח תביעתו מעבר למאזן ההסתברויות, הרי שההחלטה שתינתן על ידי בית המשפט תהיה לצדו, ואולם באם לא הצליח התובע לעמוד בחובת ההוכחה שהוטלה עליו, הרי שתביעתו עתידה להידחות, ייתכן שהלכה למעשה גרסתו של התובע למערכת ההתרחשויות היא המתארת את המציאות בצורה האמיתית והקרובה ביותר, אך בעניין זה, כבולות ידיו של בית המשפט, ועליו להכריע בהסתמך על העובדות שהוכחו בפניו ולהתעלם מכל מה שלא הוכח, גם אם נטען בכתבי בי-הדין או בדיון. 18. ואולם, במקום בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים התובע והנתבע הינן שקולות, היינו, מקרה של "ספק שקול" או "תיקו ראייתי", יפעל הספק לחובת התובע (אליהו ארנון, דיני ראיות, חלק ראשון 187-193, וכן 200-201, (הדפסה שביעית) 1987; ע"א 2076/09 ח.י. בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (לא פורסם)) ותביעתו תידחה. ג. דיון: 19. בדיון שהתקיים ביום 1.7.12 ביקשו נציגי חב' הביטוח לדחות את הדיון על מנת לעיין בתיק המשטרה, מאחר ומדובר בתאונה בצומת מרומזר ולאחר מכן לקיים דיון נוסף. 20. ביום 15.11.12 התקיים דיון נוסף בו הוגש תיק המשטרה וסומן נ/1 ממנו עולה כי אחרי חקירת המשטרה נסגר התיק מחוסר ראיות. במסגרת הדיון הוגשה חוו"ד שמאי נגדית וסומנה כקובץ כלל - 1. בדיון הסכימו הצדדים כי התיק ייקבע לתזכורת פנימית לעוד 30 יום שכן נמצא עד חדש מטעם הנתבעת 2, שהיה עד לקרות התאונה ובכוונתו להגיע למשטרה ליתן עדות. לפיכך, הוחלט כי במידה ובעקבות מתן העדות תתחדש החקירה הפלילית בתיק יודיעו הצדדים על כך לבית המשפט. באם לא תתחדש כל פעילות חקירתית, יעבירו הצדדים תגובתם להמלצת בית המשפט לעבור בדיקת פוליגרף. 21. ביום 19.12.12 ובהעידר הודעה מאת הצדדים כיצד בכוונתם להמשיך ולפעול, ניתנה החלטת בית המשפט כי על הצדדים להודיע עד ליום 21.1.13 היכן עומדים הדברים. 22. חרף האמור בהחלטתי מיום 19.12.12 לא נתקבלה כל הודעה מאת הצדדים ועל כן ניתנה החלטה נוספת כי במידה ולא תתקבל הודעה מאת הצדדים בעניין עד ליום 17.3.13 תימחק התביעה ללא צו להוצאות. 23. ביום 18.3.13 התקבלה הודעה מאת נציג הנתבעת 2 כי המשטרה סגרה התיק לאחר חקירת התיק, משכך ניתנה החלטתי מיום 24.3.13 כי על הצדדים להודיע עמדתם באשר לביצוע בדיקת פוליגרף וזאת עד ליום 17.4.13. 24. ביום 15.4.13 הודיע התובע כי הוא מוכן לבצע בדיקת פוליגרף. הנתבעים לא הגישו הודעה מטעמם בעניין. לפיכך, בהחלטה מיום 22.4.13 הופנה התובע לביצוע בדיקת הפוליגרף, לאחריה יינתן פס"ד על סמך התרשמות בית המשפט מהצדדים ועדויותיהם, הראיות בתיק ובדיקת הפוליגרף של התובע. 25. התובע התייצב לבדיקת פוליגרף ביום 8.5.13 והשיב לשאלות הבאות כדלקמן: "האם בארוע נשוא התביעה, נכנסת לצומת באור ירוק" - התובע השיב בחיוב. "האם אתה בטוח שרגע לפני שפגעת ברכב הנתבעת, נכנסת לצומת באור ירוק?" - התובע השיב בחיוב. ע"פ ממצאי בדיקת התובע, "גרסתו כפי שהיא באה לביטוי בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות, הינה נכונה". דהיינו, המומחה חיווה דעתו לפיה התובע דובר אמת בגירסתו. ד. הכרעה 26. שמעתי את טענות הצדדים, עמדתי על נסיבות התאונה, צורת ומיקום הפגיעה ברכב הסיטרואן, עיינתי בכל הראיות שהציגו בפניי לרבות תיק המשטרה, חוו"ד השמאי מטעם התובע ומטעם הנתבעת שכנגד 2 ונזקי רכב הסיטרואן וכן בתוצאות בדיקת הפוליגרף. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובדקתי מעשיהם ומחדליהם על רקע הוראות הדין הרלוונטיות ולאור האמור לעיל, אני קובעת כי דין התביעה שכנגד להידחות ותביעת התובע להתקבל מהנימוקים הבאים: בבחינת גירסת התובע אל מול גירסת הנתבע 1 אני מקבלת כאמינה את גירסת נהג רכב התובע. התרשמתי מהתובע כי דבריו משקפים האמת. הנני מאמצת את תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערכה לתובע, אשר מצאה את התובע דובר אמת. צורת הנזקים שנגרמו לרכב הסיטרואן ומיקום הנזק מתיישבים ותומכים בגירסת רכב התובע לפיה: התאונה התרחשה כאשר התובע נסע בכביש כרמיאל -עכו, בהגיעו לצומת יאסיף, המשיך בנסיעה ישר שכן האור ברמזור היה ירוק. אותה שעה הנתבעת 2 אשר נסעה מכיוון כפר יאסיף ולא צייתה לאור אדום ברמזור, פנתה שמאלה בצומת והתנגשה ברכבו בחלקו השמאלי קדמי. לנוכח האמור אני קובעת כי הנתבעת 2 אחראית לקרות ארוע התאונה. לעניין הנזק: אני קובעת כי על הנתבעים/ התובעים שכנגד ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 3,940 ₪ הכולל את הנזק המוערך לפי חוו"ד השמאי ושכ"ט שמאי. כן ישלמו הוצאות משפט בסך 1,500 ₪. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. פוליגרף (מכונת אמת)עסקת מכר