בור בכביש נזק לרכב

1. לפני תביעת שיבוב על סך 21,947 ₪ שהגישה חברת אליהו חברה לביטוח בע"מ כנגד עיריית מגדל העמק. התביעה הוגשה והתנהלה בהליך של סדר דין מהיר. 2. על פי הנטען בכתב התביעה, בתקופה הרלוונטית, ביטחה התובעת את מר אסולין מכלוף (להלן: "המבוטח") בפוליסת ביטוח מקיף שפרטיה בכתב התביעה. 3. ביום 3.4.07 בשעות הערב המאוחרות, נהג המבוטח ברחוב דרך העמק במגדל העמק, כאשר לפתע נכנס רכב המבוטח לבור פעור בכביש אשר גרם לשבירת הגלגל ברכב. כתוצאה מכך, איבד המבוטח את השליטה ברכב, פגע במדרכה, הסתובב ועלה על המדרכה (להלן: "התאונה"). 4. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לרכב המבוטח נזקים אשר הוערכו על פי חוות דעת שמאי בסך של 24,524 ₪. בהתאם להתחייבותה על פי פוליסת ביטוח מקיף ועל סמך הערכות השמאי, שילמה התובעת למבוטח סך של 21,924 ₪, על פי הפירוט בכתב התביעה. לטענת התובעת, עם תשלום הסכום האמור קמה לה זכות לשיפוי מהנתבעת מאחר והנזק נגרם כתוצאה מרשלנות הנתבעת שלא תיחזקה כראוי את הרחוב בו אירעה התאונה, לא סילקה מפגעים מהרחוב, לא התקינה שלטי אזהרה ולא דאגה לתקינות הרחוב. 5. לטענת הנתבעת, במועד התרחשות התאונה, בוצעו בכביש הרלוונטי עבודות תשתית על ידי חברה קבלנית בשם נ.פ.ש נפתלי כהן בע"מ. חברה זו נטלה על עצמה התחייבות חוזית לכל נזק שייגרם בשל העבודות. עוד טענה הנתבעת, כי במועד הרלוונטי, דאגה להציב שלטי הודעה ואזהרה בדבר ביצוע עבודות במקום ועל המבוטח היה להתאים נהיגתו לתנאי הדרך. לטענת הנתבעת, בשום שלב של ביצוע העבודות לא היו בורות בכביש ולנתבעת לא דווח על ידי נהגים אחרים, על בורות כלשהם. הנתבעת הפנתה למכתבה מיום 9.8.07, בו ביקשה מהתובעת צילום של מקום התרחשות התאונה המדגים, כי היה בור במקום כטענת התובעת, אולם לא נענתה. לטענת הנתבעת, על פי בירורים שערכה, הנזק לרכב המבוטח נגרם כתוצאה מעליית הנהג על המדרכה ולא בשל כניסה לבור כלשהו. 6. הנתבעת שלחה הודעה לצד שלישי כנגד החברה הקבלנית אשר ביצעה את עבודות התשתית בכביש, בשל אחריותה לביצוע העבודות. 7. הצד השלישי הגיש כתב הגנה ובו הכחיש הימצאות בור בכביש. לטענתו, הוא לא נדרש לביצוע חפירות במקום, אלא ביצע עבודות קרצוף הכביש וסלילתו מחדש, עבודות שנעשות כדרך שגרה בכבישי הארץ מבלי שיהא בכך כדי למנוע תנועת רכבים. לטענת הצד השלישי, האירוע התרחש בשל רשלנות הבלעדית של המבוטח. הצד השלישי הוסיף, כי לא נמסרה לו הודעה על קרות האירוע. הצד השלישי צירף לכתב ההגנה מטעמו צילום של שלט המודיע על ביצוע העבודות במקום. דיון ומסקנות 8. לאחר ששקלתי עדויות הצדדים והראיות שהוצגו לפני, אני קובעת שדין התביעה להידחות מן הטעם שלא הוכח לי קיומו של בור בנתיב נסיעתו של המבוטח ולפיכך, לא הוכחה לי רשלנות הנתבעת ואחריותה לנזק שנגרם לרכב המבוטח. 9. התובעת לא צירפה צילום של הבור הנטען, ועל כן לא הוכח קיומו של בור ובהעדר תמונה אף לא ניתן להתרשם מגודלו, עומקו או מידת הפרעתו לתנועה. 10. להוכחת טענתה שהיה בור במקום, מסתמכת התובעת על גרסת המבוטח בלבד. המבוטח בעדותו לפני לא היה משוכנע תחילה בקיומו של בור. המבוטח העיד ש"כנראה היו שם בורות ולא הבחנתי בו... (עמ' 3 ש' 8-9). עם התקדמות העדות, המבוטח גילה ביטחון רב יותר בכך שהיה בור במקום. 11. עדות המבוטח נסתרה על ידי עדות מנהל הצד השלישי. הצד השלישי העיד שבכל יום מבצעים בדיקה בכביש ורואים שהכל תקין לפני שמסיימים את יום העבודה. הצד השלישי העיד שלא היה כל בור בכביש, אלא אם נפל פגז בלילה (עמ' 11 ש' 20-23). הצד השלישי מסר בתצהירו שאישר את האמור בכתב ההגנה מטעמו, שלא ביצע במקום עבודות חפירה אלא קירצוף הכביש בלבד וסלילתו מחדש. לפיכך, לאור אופי העבודות שבוצעו במקום אין כל הסבר כיצד נוצר בור בכביש. 12. לאחר ששמעתי את שתי העדויות לעניין הטענה בדבר קיומו של בור, מעדיפה אני את עדות הצד השלישי, אשר סבירה יותר בעיני ואמינה ומשתלבת עם יתר הראיות בתיק ועם אופי העבודה שהתבקש הצד השלישי לבצע. 13. גם אם הייתי מגיעה למסקנה, כי כפות המאזנים מאויינות, אזי משמוטל נטל ההוכחה על כתפי התובעת, אני קובעת שהיא לא עמדה בנטל להוכיח קיומו של בור בכביש. 14. לכך מצטרפת העובדה, כי על פי העדויות שלפני הכביש בו נהג המבוטח הינו כביש מרכזי במגדל העמק ובו תנועת כלי רכב רבה יותר מאשר ברחובות אחרים בעיר (עמ' 4 ש' 5-6), יחד עם זאת, לא הוכח לי שמלבד למבוטח נגרם נזק לרכב נוסף כלשהו בשל טענה של בורות בכביש. איני מקבלת טענת התובעת בסיכומיה, ועליה מוטל הנטל להוכיח עובדה פוזיטיבית שהיה במקום מפגע ונגרמו בשל כך תאונות נוספות ולא מוטל על הנתבעת הנטל להוכיח עובדה שלילית קרי שלא היו במקום תאונות שהינו נטל קשה במיוחד לעמוד בו. 15. אין חולק, כי בעת התאונה בוצעו עבודות בכביש. בעובדה זו כשלעצמה אין די כדי לייחס רשלנות לנתבעת. העבודות בכביש בוצעו לרווחת כל התושבים, לאחר שהתקבלו כל האישורים והתקציבים לכך. הודעה על ביצוע העבודות נמסרה מבעוד מועד לתושבי העיר כפי שהודגם בתמונה של השלט שצורפה לכתב ההגנה של הצד השלישי. הצד השלישי העיד, כי התקינו במקום שלט מואר והמשטרה היא זו הקובעת אילו תמרורים יוצבו והיכן, ובהעדר תמרור כאמור לא מאשרים התחלת העבודה (עמ' 10 ש' 9-19). עדות הצד השלישי הותירה עליי רושם אמין ונתמכה בעדות המבוטח עצמו שהעיד שהיה שלט גדול שהעירייה שמה במקום המתריע על העבודות בכביש (עמ' 3 ש' 2-6). בנוסף, העיד המבוטח שידע שמתבצעות במקום עבודות אולם לא ידע על הבורות (עמ' 4 ש' 14). המבוטח אישר שבאותו יום הכביש היה מקורצף ולא היה אספלט (עמ' 3 ש' 8). 16. העובדה שבוצעו אותה עת עבודות בכביש והכביש היה מקורצף, חייבה את המבוטח לנהוג בזהירות ולהתאים את נהיגתו לתנאי הדרך. לא הוכח לי שעשה כן והתרשמתי שהמבוטח נהג באופן שאינו מתאים לתנאי הדרך ועל כן איבד שליטה על הרכב ועלה על המדרכה ובשל כך נגרם הנזק, אפשרות זו סבירה יותר בעיני בנסיבות המקרה. 17. התובעת כחיזוק לטענתה מדוע יש לקבל את התביעה, טענה בסיכומיה, כי מאחר ומדובר בתביעת שיבוב, חזקה היא שבדקה את עובדות האירוע טרם שילמה למבוטח ולא מיהרה לשלם לפני שעשתה כן. בנסיבות שלפניי כאשר למבוטח ביטוח מקיף וממילא היה על התובעת לשלם לו על פי הפוליסה גם אם האירוע התרחש באשמתו הבלעדית של המבוטח, הרי טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה. 18. עוד טענה התובעת, כי טענות המבוטח מקבלות חיזוק מעצם העובדה שבוצעו עבודות בכביש. איני מקבלת זאת. ביצוע עבודות בכביש אינן מקימות אחריות בהכרח לנתבעת ועבודות קרצוף כביש וסלילתו מחדש נעשות כדרך שגרה בכבישי הארץ. יש להוכיח, כי אכן היה מפגע. קיומו של כביש מקורצף אינו מהווה מפגע, מאחר ואין כל מניעה לנסוע על כביש מקורצף כל זמן שעושים זאת בזהירות ובמהירות מופחתת. הנתבעת התריאה מבעוד מועד על ביצוע העבודות ועל כן שומה היה על כל המשתמשים בדרך לרבות המבוטח להיזהר ולהתאים נהיגתם לתנאי הדרך. 19. לאור האמור אני קובעת שהתאונה אירעה בשל אשמתו של המבוטח ולא הוכחה רשלנות הנתבעת בנסיבות העניין. משכך, דין התביעה להידחות ובהתאמה דין ההודעה לצד שלישי להידחות. 20. אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת ובהוצאות הצד השלישי בסכום כולל של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק עבור כל אחת (ובסך הכל 6,000 ₪ בתוספת מע"מ). לאור הנסיבות הנטענות בכתב התביעה ולאור העובדה שבמועד הרלוונטי, הצד השלישי ביצע עבודות בכביש, מצאתי, כי הייתה הצדקה לשליחת הודעה כנגד הצד השלישי. לפיכך, ההוצאות בהן היה מקום לחייב את הנתבעת לאור דחיית ההודעה לצד שלישי הינן חלק מההוצאות שיגרמו לנתבעת בשל הגשת התביעה נגדה ועל כן אם הייתי מחייבת את הנתבעת בהוצאות הצד השלישי בשל דחיית ההודעה, היה מקום להורות לתובעת לשפות את הנתבעת בשל כך, לפיכך אני קובעת שהתובעת תישא ישירות בהוצאות הצד השלישי. 21. הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום ועד מועד התשלום בפועל. כבישרכבנזק לרכב