בוררות בהתאחדות לכדורגל

1. בפניי בקשה מ- 6.2.06 מטעם הפועל עירוני ראשון לציון והעמותה לקידום הכדורגל והספורט ראשון לציון, לעיכוב ההליכים המשפטיים בתיק, עפ"י סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, לשם העברתם לדיון בפני מוסדות השיפוט הפנימיים של ההתאחדות לכדורגל (להלן: "החוק"), ולחלופין, להאריך המועד להגנתם לאחר החלטה בבקשה. 2. ואלה בתמצית טענות המבקשות: א. התביעה היא לפצויי פטורין ולזכויות אחרות, עקב עבודתה של התובעת כמזכירה בקבוצה. ב. הנתבעת 1 הינה קבוצת כדורגל המתנהלת ע"י הנתבעת 2. ג. הנתבעת 2 היא "אגודת ספורט" החברה בהתאחדות לכדורגל בישראל, כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק הספורט"). ד. סעיף 10 לחוק נתן תוקף לתקנון ההתאחדות, במסגרתו נקבע כי יחול על כל בעל תפקיד בכל קבוצה וכן קבע מוסד בוררות. ה. יש להעביר את הדיון בתובענה לבוררות בפני ההתאחדות לכדורגל, לאור סעיף 11 לחוק הספורט, הקובע מנגנון של בוררות חובה, לכלל הנושאים הקשורים לפעילות במסגרת ההתאחדות. ו. שיקול הדעת הנתון לבית משפט מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות אינו חל כאשר מדובר בבוררות שהינה חובה. המבקשות מפנות לע"א 463/90 אגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן; ע"ע 100005/97 פרנסוא חליל עגאג נ' הפועל שפרעם; בר"ע 1020/00 אברהם כהן נ' מכבי ת"א; דב"ע נה/125-3 אלון בן דור נ' ההסתדרות הכללית; דב"ע נז/5-3 נסים לוי נ' התאחדות לחנוך גופני; תב"ע נא/202-15 התאגדות לתרבות גופנית נ' סספורטס. 3. בתגובתה לבקשה מ- 7.2.06 התנגדה המשיבה וטענה כדלקמן: א. בהיותה מזכירה, תפקידה אינו נמנה על סוגי התפקידים המצויים בסמכותם של מוסדות ההתאחדות. אין היא חתומה על הסכם כלשהו המחייבה להעביר את עניינה לבוררות. ב. הזכויות אותן תבעה במסגרת תביעתה הינן בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ולמוסד לבוררות אין סמכות לדון בהלנת שכר או בהלנת פיצויי פיטורין. המשיבה מפנה לדב"ע נד/163-3 הלסקו ישראל בע"מ נ' גל און; בר"ע 1504/02 הפועל ב"ש נ' אפרים צבי. 4. ולהכרעתנו - א. נושא זה, הוכרע זה מכבר בפסיקה. נקבע כי כאשר מדובר בבוררות עפ"י הסכם, יש להבחין בין זכויות הנובעות מחוזה, אותן ניתן להעביר להכרעתו של בורר, לבין זכויות הנובעות מחוקי המגן - זכויות קוגנטיות - אותן לא ניתן להעביר להכרעתו של בורר. העברת סוגיות אלה להכרעתו של בורר עלולה לעשות פלסתר את הוראות החוקים השונים המקנים לעובד זכויות שלא ניתן להתנות עליהן. (בג"צ 760/79 ד"ר לילי דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד לד(3) 820). ב. בבר"ע 1504/02 הפועל ב"ש ואח' - אפרים צבי ואח' (מיום 5.11.02), קבע כב' הנשיא ס. אדלר: "אופיין הציבורי-קוגנטי של ההוראות המגינות, מביא לידי כך שאין הן יכולות לשמש נושא להסכם בין הצדדים. משכך, ההכרעה בדבר התקיימותם של יחסי עובד-מעביד או בדבר קיומה של זכות מכח חקיקת מגן, אינה בת בוררות (דב"ע נה/125-3 אלון בן דור - ההסתדרות הכללית, פד"ע כ"ט 28; ראה גם בג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי, פ"ד לד(3) 820; דב"ע נד/163-3 הלסקו ישראל בע"מ נ' עזבון המנוח אלי גל-און, פד"ע כ"ח 66) דברים אלה יפים אף מקום בו מדובר בבוררות חובה מכח חוק הספורט, שהרי בית הדין זה פסק כי "דין בוררות על פי חוק הספורט כמוהו דין בוררות על פי חוק הבוררות בשינויים המחוייבים מההוראות הייחודיות לחוק הספורט ולתקנונים שהותקנו על פיו (דב"ע נז/5-3 ניסים לוי - התאגדות לחינוך גופני הפועל 1991 באשדוד, פד"ע ל"ב 568)". ג. לאור האמור, ברור כי תביעה מכוח חקיקת המגן נתונה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ואינה יכולה להיות נושא לבוררות. ד.בכתב התביעה תובעת המשיבה שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר (מקור החיוב מצוי בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958), פדיון חופשה (מקור החיוב מצוי בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951), דמי הבראה, דמי נסיעות (מקור החיוב בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה) ופיצויי פיטורין (המקור בחוק פצויי פטורין, התשכ"ג-1963). זכויות אלה (ולמצער, מרביתן) מקורן בחוקים (או הוראות) קוגנטיים, אשר מצויים בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, שאין הצדדים ליחסי העבודה יכולים להתנות עליהם וממילא, לא ניתן להעבירם לבוררות. ה.נציין כי פסקי הדין אליהם הפנו המבקשות בבקשתם אינם עוסקים בזכויות קוגנטיות, אלא בזכויות חוזיות, או שאינם עוסקים בענייננו ועל כן אין בהם כדי לסייע למבקשות. 5. סוף דבר - הבקשה לעיכוב הליכים והעברת התביעה לבוררות נדחית בזאת. המבקשות תגשנה כתב הגנה בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. בהערת שוליים נציין כי הצדדים לא "דקו פורתא" בהגהת כתבי הטענות כדבעי. בהתאם - לא נפסקו הוצאות. כדורגליישוב סכסוכיםדיני ספורטאיגודי ספורטההתאחדות לכדורגלבוררות