בוררות פיטורים של עובד

סגן הנשיא י' אליאסוף 1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע נז/3272 - 3, 14-1576; השופטת סלע ונציגי הציבור גילצר ומיכאלי), שבו נדחתה תביעת המערער להצהיר על בטלות פסק בוררות בעניינו של המערער. הרקע העובדתי וההליך בבית-הדין האזורי 2. העובדות הנוגעות לעניין פורטו בפסק-דינו של בית-הדין האזורי, כדלקמן: "א. בחודש 9/96 קיבל המשיב מכתב פיטורים מהמבקשת. ב. משארגון העובדים לא הסכים לפיטורי המשיב, ובהתאם לקבוע בחוקת העב' לעובדים ברשויות המקומיות החלה על הצדדים (להלן: 'ההסכם הקיבוצי') ענין פיטוריו של המשיב עבר להכרעתה של הועדה הפריטטית (להלן: 'הועדה'). ג. המשיב לא היה צד לדיוני הועדה שהצדדים להם היו מרכז השלטון המקומי מול הועד המרכזי של הסת' הפקידים. ד. משחברי הועדה לא הגיעו להסכמה בדבר דרישת המבקשת להפסיק את עבודת המשיב ולאור הוראות ס' 84 להסכם הקיבוצי הסכימו חברי הועדה על העברת ההכרעה בסוגיה לבורר. ה. הבוררת שנקבעה לענין זה היתה עו"ד רינה גרוס, הממונה האזורית על יחסי העבודה באזור ת"א והמרכז במשרד העבודה והרווחה (להלן: 'הבוררת'). ו. ביום 19.5.97 נתנה הבוררת את פסק הבוררים (להלן: 'הפסק')". 3. ביום 13.7.1997 פתח המערער בבית-הדין האזורי בהליך של "המרצת פתיחה" (תב"ע נז/2723 - 3), בה נתבקש בית-הדין כדלקמן: "א. להורות על דיון בתביעה זו כבדרך המרצת פתיחה, וכפועל יוצא מכך לחייב את המשיבה להגיש תצהיר מטעמה תוך התקופה שבית הדין הנכבד ימצא לנכון. ב. להצהיר על בטלות פסק בוררין שניתן בתיק מס' 16/97 ע"י הבוררת גב' רנה גרוס, עו"ד מהמחלקה ליחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה בתל-אביב. עותק מפסק הבוררות מצורף בזה (נספח א'). ג. כפועל יוצא פסק הבוררות להעביר את ההכרעה בסכסוך לידי בורר/ת שימונה/תמונה ע"י ביה"ד הנכ' ו/או לידי בורר שייקבע בהסכמה ע"י ארגון העובדים של המבקש וארגון המעבידים של המשיבה. ד. להצהיר על המשך קיום יחסי עובד מעביד בין המבקש למשיבה ולחייב את המשיבה לשלם למבקש מלוא שכר העבודה המגיע לו החל מיום 1.4.97 ואילך". בבקשה נטען, כי דין פסק הבוררות להיות מבוטל על סמך נימוק מהנימוקים הבאים: "(1) פסק הבוררות מגלה טעות על פניו. (2) הבורר לא הכריע בשאלת חוקיות הודעת הפיטורין ופגיעה בזכויות יסוד של המבקש. (3) למבקש לא ניתנה למעשה הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו. הליך הבוררות הסתיים בישיבה אחת, ללא חקירות נגדיות, ללא זימון עדים, ונשען רבות על עדויות שמיעה. (4) עיון בתצהיר המצורף, בפרוטוקול הבוררות ובפסק הבוררות מגלה כי קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד". 4. ביום 17.8.1997 הגישה המשיבה (להלן - המועצה האזורית) בקשה לסילוק על הסף של ההליך שנפתח על-ידי המערער (תב"ע נז/1576 - 14), וזאת "משום חוסר היריבות שיש בינך ובין המשיבה בהליך הבוררות המדובר". בנימוקי הבקשה נטען כי על הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. על-פי סעיף 70 לחוקת העבודה, באין הסכמה של ארגון העובדים לפיטורי עובד יש להביא את העניין להכרעת ועדה פריטטית, ובהיעדר הסכמה של חברי הוועדה הפריטטית - יש להביא את העניין להכרעה בבוררות. המועצה האזורית טענה כי המערער לא היה צד בבוררות, ופסיקתה של הבוררת הייתה במסגרת הליך שבין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, כאשר היא מחייבת אף את המערער. עוד טענה המועצה האזורית כי על-פי סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 רק צד לבוררות יכול להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות, ועל-כן יש לדחות את בקשת המערער. 5. לאחר הגשת סיכומי הצדדים פסק בית-הדין האזורי כי יש לקבל את טענת המועצה האזורית, כדלקמן: "7. לאחר שעברנו בעיון על טיעוני ב"כ הצדדים לאור העובדות נשוא תיק זה ולאור ההלכות (ר' בין היתר דב"ע לא/3 - 2 הירש - רקפת מפעלי פיתוח בע"מ פד"ע ג' 60, דב"ע נו/178 - 3 חרות בע"מ - אברהם זריהן פד"ע כ"ח 545) הננו קובעים כלהלן: א. המבקשת שלחה למשיב הודעת פיטורין ומשארגון העובדים התנגד לה, ובהתאם לס' 70 להסכם הקיבוצי ענין פיטוריו של המשיב עבר להכרעת הועדה; ב. הועדה הינה יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העבודה ופועלת במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים והחלטתה שניתנת בתוקף סמכויותיה עפ"י ההסכם הקיבוצי, מחייבת את הצדדים להסכם ואף את העובד הנוגע בדבר; ג. משחברי הועדה לא הגיעו להכרעה בדבר דרישת המבקשת להפסיק את עבודת המשיב ולאור הוראות סעיף 84 להסכם הקיבוצי, הסכימו חברי הועדה על העברת ההכרעה בסוגיה לבורר מוסכם; ד. 1. העברת ההכרעה נעשתה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי; 2. זאת ועוד, חברי הועדה מונו עפ"י ההסכם הקיבוצי, ע"י הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים או מטעמם, ולפיכך פעולת חברי הועדה היא פעולה מטעם שני הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, וכך הם עשו, במתן ההודעה על מינוי הבורר לארגון העובדים, ארגון המעבידים ולמשיב עצמו; ה. מכל האמור לעיל עולה כי נציגי שני הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים שפעלו ומונו במסגרת ההסכם הקיבוצי מינו - מטעם שני הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים - את עו"ד רינה גרוס כבוררת מוסכמת ולשם כך לא היה צורך בקבלת הסכמת המשיב (יצויין שב"כ המבקשת, בסיכומיו, טוען שעל אף שלא היה צורך - נתקבלה הסכמת המשיב); ו. במסגרת הבוררות, כעולה מכתבי בי הדין ומהפסק, שמעה הבוררת את נציגי שני הצדדים להסכם הקיבוצי וכמו"כ, בהיות המשיב נוגע בדבר, נכח הוא, כטענת ב"כ המבקשת, בישיבות הבוררות; ז. עולה שפסיקתה של הבוררת היתה במסגרת הליך שבין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים ולא בהליך בוררות שבין המבקשת לבין המשיב, הגם שהפסק מחייב אף את המשיב; ח. 1. לאור האמור לעיל ולאור הוראות ס' 24 לחוק רק מי שהינו 'בעל דין' דהיינו - צד לבוררות, יכול להגיש את הבקשה לביטול פסק הבוררות; 2. מכאן, משאין המשיב 'צד' או 'בעל דין' בבוררות, אין הוא מוסמך להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות. 8. התוצאה, איפוא, שהמשיב אשר אינו 'צד' ואינו 'בעל דין' בבוררות, לא מוסמך להגיש בקשה לביטול הפסק ועל כן בקשת המבקשת מתקבלת והננו מוחקים את התובענה בתיק נז/3272 - 3 על הסף". 6. על כך הוגש הערעור שלפנינו. הטיעונים בערעור 7. הטענות העיקריות של בא-כוח המערער לפנינו, הן כדלקמן: (א) לא היה מקום לסילוק בקשתו של המערער על הסף, והיה מקום לאפשר לו לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו בבקשה; (ב) הבוררות דנה והכריעה בעניין חשוב של המערער, אך למערער עצמו אין אפשרות להגיש השגותיו כנגד פסק הבוררות; (ג) יש בתוצאה שאליה הגיע בית-הדין האזורי משום פגיעה בזכות מגן של המערער ובזכות יסוד שלו. 8. בא-כוח המועצה האזורית תמך בפסק-דינו של בית-הדין האזורי וטען כי מדובר בהוראה אובליגטורית בחוקת העבודה, המעניקה זכות לארגון העובדים. כן טען בא-כוח המועצה האזורית כי לגופו של עניין היו מוצדקים פיטורי המערער לאור תפקודו בעבודה. ההכרעה בערעור 9. ההלכה היא כי עובד לתקופת בלתי קצובה, "המעביד רשאי לפטרו בכל עת, אף ללא סיבה" (דב"ע לו/33 - 3 וינשטיין - אל-על נתיבי אויר לישראל [1], בעמ' 52). סמכותו של המעביד לפטר, "קימת, כל עוד לא הוגבלה בחוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה אישי", וכן "ההגנה הניתנת לעובד בפני פיטורים היא הגנה 'אירגונית' בלבד, דהיינו, הצדדים להסכם הקיבוצי - המעביד מחד וארגון העובדים מאידך - קובעים את המגבלות המוטלות על מעביד בבואו לפטר עובד" (דב"ע מז/4 - 3 שלפי - "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ [2], בעמ' 54). 10. בסעיפים 70, 71(ב) ו-84 לחוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות, נקבע כדלקמן: "70. פיטורי עובדים, חוץ מעובדים בתקופת נסיונם, ייעשו רק מסיבה מספקת ותוך הסכמה הדדית בין הרשות ובין העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים, ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 84. 71(א) ... 71(ב) על כל הצעת פיטורים של עובד שהרשות תציע, ישאו ויתנו באי-כוח הרשות מצד אחד ובא-כוח המרכז או ועד עובדי הרשות מצד שני, לא הושג הסכם בין שני הצדדים הנ"ל בעניין פיטורי עובדים, תקויים בוררות בהתאם לסעיף 84. ... 84. הכרעות במקרה של חילוקי דעות כל העניינים שהרשות המקומית לא הגיעה עליהם לידי הסכם עם נציגות מרכז הפקידים יעברו להכרעת הנהלת מרכז השלטון המקומי ומרכז הפקידים. בכל מקרה של חילוקי דעות בין נציגי הנהלת מרכז השלטון המקומי ובין נציגי מרכז הסתדרות הפקידים תימסר ההכרעה לבוררות מוסכמת בין שני הצדדים, תוך חודש ימים". (ראה בקשר לסעיפים אלה דב"ע שם/10 - 4 הסתדרות הפקידים - עירית רחובות [3]). על-פי נוסחו של סעיף 70 לחוקת העבודה ותוכנו סעיף זה הוא מן ההוראות האובליגטוריות של הצדדים לחוקת העבודה. במילים אחרות, הוא מעניק זכות וחובה לארגון העובדים ולמעביד, אך אין הוא קובע מגבלת פיטורים על המועצה האזורית, תוך קביעת זכות לעובד. 11. בנסיבות אלה בית-הדין האזורי לא טעה בפסיקתו בדבר מהות הבוררות שהתנהלה לפני הבוררת וזהות הצדדים לבוררות זו. לפיכך בדין הגיע בית-הדין האזורי למסקנה שאליה הגיע, ואין אנו מוצאים מקום להתערבותנו במסקנתו של בית-הדין האזורי ובפסיקתו. סיכום 12. לאור כל האמור לעיל אנו מחליטים לדחות את הערעור מטעמיו של בית-הדין האזורי. 13. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 14. פסק-הדין יישלח לצדדים בדואר. יישוב סכסוכיםפיטוריםבוררות