בוררות רואי חשבון

1. בין המבקש לבין המשיבים התנהלה בוררות ממושכת בשאלות הנוגעות למערכת היחסים הכספיים ביניהם, שבסופה ניתן פסק בוררות על ידי הבורר רו"ח גולדמן ביום 28/11/96 (להלן: "פסק הבוררות העיקרי"). המבקש עתר לבית משפט זה ביום 9/2/97 בבקשה לביטול פסק הבורר העיקרי. במסגרת דיון בבית משפט זה, ניתנה ביום 28/5/97 החלטה בהסכמת הצדדים לפיה יוחזר פסק הבוררות העיקרי לבורר לצורך השלמתו ביחס לשאלת זכותו של המבקש לפיצוי מהמשיבים בגין הויתור על מניות החברה (להלן: "החלטת בית המשפט"). בעקבו החלטת בית המשפט נמחקה הבקשה לביטול פסק בורר, והענין הועבר להשלמת פסק הבורר העיקרי על ידי הבורר רו"ח גולדמן. 2. ביום 22/4/98 פנה הבורר לבית משפט זה בבקשה למתן הוראות. בבקשה זו הציג עובדות חדשות שארעו בין מתן החלטת בית המשפט לבין מועד פנייתו של הבורר לבית המשפט. עיקרי עובדות אלה מתמצים בדברים הבאים: א. ממחצית 1997, מנהל משרד רואי חשבון קסלמן וקסלמן, שעליו נמנה הבורר, משא ומתן עם משרד רואי חשבון כהנא בדבר מיזוג אפשרי בין שני המשרדים. בסופו של דבר, החל מינואר 1998, מוזגו שני המשרדים. משרד כהנא שימש רואה חשבון של משיבה 1 במשך שנים ועד סוף 1994, ואילו משרד קסלמן הינו משרדו של הבורר גולדמן. ב. שני בעלי השליטה העיקריים במשיבה 1, שהם משיב 2 ומשיב 3, מונו לתפקידים בכירים בשתי חברות שמשרד קסלמן משמש רואה חשבון שלהן. האחת - חב' "בורגר-ראנץ" שבה מרדכי בן ש"ך מונה יו"ר מועצת המנהלים, והשניה היא "סהר פיתוח והשקעות בע"מ", שבה מונה מר אהוד בן ש"ך כמנכ"ל. נוכח האירועים הללו, עיכב הבורר את מתן ההשלמה לפסק הבורר, אף שקיים ישיבת בוררות נוספת כמיצוות בית המשפט בהחלטתו, ואסף את כל החומר הדרוש להשלמת הפסק, וכל שנותר לו לעשות הוא להעלות את מסקנותיו על הכתב. פניית הבורר לקבלת הוראות מבית המשפט נועדה לבחון האם ראוי הוא כי יבצע את התפקיד שהוטל עליו להשלמת הפסק נוכח הארועים שארעו המפורטים לעיל, או שמא עליו לחדול מכך עקב קיום ניגוד עניינים אפשרי בין תפקידו זה למערכת הקשרים שנוצרה בין משרדו למשיבים. 3. המבקש והמשיבים נתבקשו לטעון את טענותיהם בהקשר לבקשה. המבקש הביע עמדה לפיה האירועים המתוארים יוצרים חשש או אפשרות לקיום משוא פנים עקב הקשר המקצועי הקיים בין הבורר למשיבים ולכן עמדתו היא כי יש להעביר את ענין השלמת פסק הבורר לבורר אחר שאינו קשור עם איש מן הצדדים. המשיבים, לעומת זאת, עומדים על כך שהבורר גולדמן ישלים את פסק הבורר. לטענתם, האירועים המתוארים אינם משקפים מצג של ניגוד עניינים, ובכל מקרה גם אם קיים ניגוד אפשרי כזה, המבקש הסכים בזמנו למינוי בורר זה חרף ידיעתו כי משרדו קשור עם המשיבים בפרוייקט מסויים עוד קודם שהוחל בהליך הבוררות. 4. לאחר שנתתי דעתי לתוכן פנייתו של הבורר למתן הוראות, ובתגובותיהם המפורטות בכתב ובעל-פה של באי כח המבקש והמשיבים, הגעתי לידי מסקנה כי ראוי שהבורר רו"ח גולדמן יימנע מלהשלים את פסק הבורר כפי שהדבר הוטל עליו בהחלטת בית המשפט וכי תפקיד זה, ככל שהוא נוגע להשלמת הפסק יועבר לבורר אחר. הטעמים להחלטתי זו הם בקצרה אלה: א. החובה החלה על בורר - בדומה לשופט - לנהל בוררות ולהכריע בה תוך שמירה על אוביקטיביות ונייטרליות עומדת בבסיס השמירה על עקרונות הצדק הטבעי. אחד מעמודי התווך של כללי הצדק הטבעי המחייב את הגורם המכריע בהליך שיפוטי או מעין-שיפוטי הוא האיסור על קיום משוא פנים ובכלל זה האיסור על קיום מצב של ניגוד ענינים בפועל או בכוח. הכלל בדבר האיסור על ניגוד עניינים שזור כחוט השני בכל המערכות בהם מופקד אדם על הכרעה בדבר אינטרסים של אחר, ומתקיים מקום שקיים ניגוד בין האינטרס שבביצוע התפקיד, המחייב שיקול דעת ענייני בלבד, לבין קיומו של אינטרס אישי או אחר שהוא חיצוני לתפקיד. האיסור על קיום הניגוד האמור חל הן מקום שהוא קיים בפועל, והן מקום שקיימת אפשרות להיווצרות ניגוד כזה (א' ברק "ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד" משפטים י', 11 , 12-11 ). קיום אינטרס לבורר בהצלחת אחד הצדדים, או קיום אינטרס אישי הנוגד או העלול לנגוד את מילוי תפקידו מהווה עילה לפסילת בורר בין לפני מתן פיסקו ובין לאחר מתן הפסק, במסגרת עילה לביטולו. וכדברי בית המשפט בע.א. 107/84, בר"ע 254/86 איליט בע"מ נ. אלקו חרושת מכנית בע"מ, פד"י מב(1) 298, 303: "המבקש לפסול שופט או בורר מהטעם האמור, אינו חייב להוכיח שהיה פגם כלשהו באופן ניהול המשפט או הבוררות, או בהחלטותיו של השופט או הבורר; עצם ההוכחה בדבר ניגוד האינטרסים שעלול היה להיווצר בשל מצבו או בשל מעמדו של השופט או הבורר, ובדבר השפעה אפשרית על תוצאות הדיון כתוצאה מכך - מספיקים." (ההדגשה שלי - א.פ.). ואכן, המבחן איננו אם היתה הלכה למעשה לשופט או לבורר דעה קדומה ביחס לנושא הטעון הכרעה, אלא המבחן הוא אובייקטיבי ומוחל כאשר קיימת אפשרות ממשית של דעה קדומה. ראה: הנשיא שמגר, "על פסילת שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט, עמ' 87, ובעמ' 91. וכן אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל, מהד' 3, עמ' 6-465; משה הירש "ניגוד ענינים אצל בוררים" משפטים כרך כב', (3-1992) עמ' 169. ב. בענייננו, החלת המבחן האובייקטיבי לבחינת שאלת ניגוד הענינים מוביל למסקנה כי מערכת הקשרים הקיימת בין משרד קסלמן בו משמש הבורר רואה חשבון לבין המשיבים עלולה להביא לניגוד עניינים בפסיקתו של הבורר בכל הנוגע למטלה שהוטלה עליו בהחלטת בית המשפט להשלים את פסקו, וזאת במובנים הבאים: ראשית, המיזוג שהתבצע בין משרד רו"ח קסלמן למשרד רו"ח כהנא, אשר טיפל בענייני המשיבים לאורך שנים עד סוף 1994, מהווה היבט אחד המצביע על קשר מקצועי בין המערכת בה פועל הבורר לבין המשיבים. משרד רו"ח כהנא היה מופקד על טיפול בענינים שונים הנוגעים למשיבים, אשר יש להם השלכה לנושא הבוררות, וכיום אותו משרד מהווה חלק ממשרד קסלמן שהבורר נימנה עליו. קשר זה עלול ליצור ניגוד ענינים. אולם בכך לא סגי: לכך מצטרפת העובדה כי המשיבים 2 ו-3 פועלים כבעלי משרות בכירות בשתי חברות המבוקרות על ידי משרד קסלמן. משקלם המצטבר של שני גורמים אלה מצביע על קיום קשר מקצועי שוטף ובר קיימא בין משרדו של הבורר לבין המשיבים, וגם אם הבורר עצמו אינו צד ישיר ופעיל בקשר זה, עובדת היותו נמנה על אותו משרד די בכדי ליצור חשש לניגוד אינטרסים העלול להשפיע על שיקול הדעת החופשי והעצמאי של הבורר במילוי תפקידו. די בכך כדי להצדיק העברת המטלה של השלמת פסק הבורר לגורם אשר אינו קשור במישרין או בעקיפין עם מי מבעלי הדין. ג. אמת הדבר, כי עובר למינוי הבורר לתפקידו על ידי הצדדים, הם התייחסו במשותף לעובדה שהודעה לשניהם על ידי הבורר לפיה משרד קסלמן מייצג את אחד המשיבים בעקיפין בעיסקת מקרקעין בה הינו שותף. שני הצדדים הודיעו אז כי אינם רואים בעובדה זו משום מניעה למינוי הבורר. לכך יש לומר: ברי, כי הצדדים רשאים להסכים למינוי בורר גם בידיעה שקיים נתון עובדתי כלשהו העלול ליצור ניגוד ענינים לגביו. הסכמה כזו, באם ניתנה, בדרך כלל אינה מאפשרת לצד שהסכים להעלות התנגדות על אותו בסיס מאוחר יותר. ואכן, בענייננו, המבקש אינו טוען לפסילת בורר עקב נתון עובדתי זה שהוא הסכים לו, והוא גם אינו עומד על ביטול פסק הבורר העיקרי שניתן על רקע ידיעה והסכמה בדבר קיומו של אותו נתון. הוא טוען להתרחשות אירועים מאוחרים החל מאמצע 1997 אשר העמיקו את הקשר בין משרדו של הבורר לבין המשיבים במספר מישורים, כאשר הוא מעולם לא הסכים לתיפקודו של הבורר בתנאים חדשים אלה, המשנים את פני התמונה העובדתית מאותו שלב ואילך. מאחר שתנאים חדשים אלה נוצרו החל מאמצע שנת 1997, אין בהם כדי להשפיע על פסק הבוררות העיקרי שניתן בנובמבר 1996, אך משקלם המצטבר משפיע על כשירותו של הבורר לבצע את המטלה הנוספת שהוטלה עליו מכח החלטת בית המשפט להשלים את פסק הבורר העיקרי. המבקש מתנגד להמשך פעולתו של הבורר על רקע חשש מניגוד ענינים שנוצר עקב הארועים החדשים שארעו ויש מקום לכבד התנגדות זו. ד. לאור דברים אלה, אני מחליטה: 1. הבורר רו"ח גולדמן יימנע מליתן הכרעה במסגרת חובתו להשלים את פסק הבורר העיקרי, כפי שהוטלה עליו בהחלטת בית המשפט מיום 28/5/97. 2. יישומה של החלטה זו של בית המשפט ייעשה על ידי בורר אחר, אשר ישלים את פסק הבורר כמותווה באותה החלטה. 3. ב"כ הצדדים רשאים להודיע לבית המשפט על מועמד או רשימת מועמדים מוסכמת עליהם לתפקיד הבורר וזאת בתוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו. באם לא יגיעו להסכמה, ימונה בורר על ידי בית המשפט. 4. כל תיק הבוררות על מסמכיו יועבר לעיונו של הבורר החדש, והוא יפעל בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 28.5.97 כאילו הוחלה עליו לראשונה. 5.רואה חשבוןבוררותמיסיםיישוב סכסוכים