הבקשה: 1. לפני בקשה לעיכוב הליכים בהם נקט התובע, שעניינם הליך שיוך דירות בקיבוץ, והעברתם להליך בוררות בפני ועדה חיצונית. הבקשה מתבססת על קיומה של תנית בוררות מחייבת בין הצדדים, כטענת המבקש, מכוח החלטת אסיפה מיום 23.5.06 של הקיבוץ. בד בבד, מבוקש מתן ארכה להגשת כתב הגנה של שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. רקע עובדתי: 2. המשיב הינו חבר בקיבוץ כפר גלעדי (להלן: "הקיבוץ" ו/או "המבקש"). ביום 23.5.06 התכנסה אסיפת הקיבוץ לדיון בנושא "בוררות ככלי בהליך שיוך דירות". באסיפה נקבע כי מחלוקות שיתעוררו בין הקיבוץ לחבריו בעניינים הנוגעים להחלטות האסיפה הכללית הנובעות מהליך שיוך הדירות בקיבוץ, יידונו בשלב ראשון בפני ועדת גישור פנימית, וככל שהליך זה לא יישא פרי, ידון בשלב השני בפני ועדת בוררות חיצונית (להלן: "החלטת האסיפה"). ברבות השנים, התגלע סכסוך בין המשיב לקיבוץ שעיקרו בהליך שיוך דירות המתנהל בקיבוץ מזה מספר שנים, כאשר המשיב דורש לחייב את הקיבוץ לשייך לו בעתיד את מגרש מספר 146 והבית שבנוי עליו (להלן: "המגרש"). בין הצדדים התנהל הליך גישור, שנמשך למעלה משנתיים, שלא צלח. המשיב הגיש תביעה לחיוב הקיבוץ לשייך לו את המגרש, ולמסור לידיו את החזקה בו ואף עתר לסעד כספי בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו עקב אי מסירת המגרש לחזקתו. כעת עותר הקיבוץ בבקשה זו שלפניי, לעיכוב הליכים בהם נקט המשיב והעברתם להליך בוררות. תמצית טענות המבקש - הקיבוץ: 3. המנגנון ליישוב סכסוכים המתגלעים בין חבר קיבוץ לקיבוץ נקבע בהחלטת האסיפה, בדרך של בוררות, והוא מונע מהמשיב את האפשרות לפנות לבית המשפט בתובענה מעין זו שהגיש נגד הקיבוץ. 4. החלטת האסיפה הינה החלטה פנימית של הקיבוץ, שהתקבלה במסגרת האוטונומיה של הקיבוץ לקבוע את הסדריו, ואין להתערב באוטונומיית הניהול של הקיבוץ, אלא במקרים חריגים וקיצוניים. 5. כל חברי הקיבוץ כפופים ומחויבים להחלטת האסיפה ומתנהלים על פיה ואין לפטור את המשיב, כחבר קיבוץ, מלהתנהל על פיה. החלטת האסיפה אף יושמה, פעמים מספר, הלכה למעשה, בין חברי קיבוץ לבין הקיבוץ במקרה של סכסוך הנוגע להליכי השיוך שבקיבוץ. 6. הקיבוץ פנה ביום 14.2.11 למשיב והציע להפנות הסכסוך לבירור במסגרת הליך בוררות ואף סיפק למשיב מספר הטלפון של אחת מוועדות הבוררים החיצוניות. חרף זאת, המשיב לא מיצה את ההליכים על פי המנגנון הקבוע בהחלטת האסיפה עת פנה ישירות לבית המשפט, מבלי שפנה קודם לכן לקיבוץ וביקש להפנות את הסכסוך להליך גישור או בוררות, כמתחייב מהחלטת האסיפה. עיקרי תגובת המשיב לבקשה (תגובה מיום 13.6.13): 7. הקיבוץ סומך בקשתו על החלטת האסיפה בדבר קביעת מנגנון ליישוב סכסוכים. סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי אגודה רשאית אמנם לקבוע הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים, אולם היא חייבת לקבוע אותן בתקנון האגודה, ואינה יכולה לקבעם בהחלטה רגילה של אסיפה כללית. מאחר ומדובר בהחלטה שאינה נכללת בתקנון האגודה וככזו היא בטלה מעיקרה. 8. החלטת האסיפה מהווה סטייה מהוראות תקנון האגודה והתקבלה בלא שינוי התקנון, כנדרש בסעיף 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), תשל"ו - 1976, הקובע רב מיוחס לשינוי התקנון, ועל כן היא נעדרת כל תוקף. 9. תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), התשס"ו - 2005 קובעות בסעיף 2, כי: "יישוב סכסוך בקיבוץ ימוצה תחילה, בכפוף לכל דין ולהוראות התקנון, במוסדות הקיבוץ המוסמכים לכך, בהליך ראוי והוגן". היינו, בירור פנימי ראשוני במוסדות הקיבוץ ולא בהליך בוררות או גישור. 10. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד, והעברת המחלוקת להליך בוררות תהא פגיעה קשה בזכות המהותית של המשיב לדיון ענייני והוגן בטענותיו. תמצית תשובת הקיבוץ לתגובת המשיב (תשובה מיום 30.6.13): 11. המשיב הודה בסעיף 11 לתגובתו כי לא מיצה את ההליכים בטרם פנה לבית המשפט. בנסיבות אלה יש מקום להורות על סילוק על הסף של התובענה מחמת אי מיצוי הליכים. 12. הקיבוץ עשה כל שביכולתו למצות הליכים אחרים ויזם הליכים פנימיים של גישור בין הצדדים שבו אף הוחלפו טיוטות הסכם בין הצדדים, הסכמות מהן חזר המשיב. 13. מנגנון הבוררות הקבוע בתקנון שיוך הדירות בקיבוץ הינו חלק בלתי נפרד מתקנון השיוך. תקנון השיוך מבוסס על החלטת אסיפת החברים בקיבוץ ומבטא את בסיס הסכמת חברי הקיבוץ לאופן ביצוע הליך השיוך וכן למנגנון יישוב המחלוקות המתעוררות במסגרת הליך זה. 14. כפי שהמשיב אינו טוען נגד תחולת הליך השיוך ונהנה מפירותיו, כך הוא מנוע מלהעלות טענות נגד המנגנון ליישוב סכסוכים בהליך השיוך. 15. צוות הבוררים, המורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום השיוך, אושר כמתאים לשמש בתפקידו, ומונה על פי כתב מינוי לתפקיד זה על ידי רשם האגודות השיתופיות בהתאם להוראת סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות 16. סעיף 113ג לתקנון הקיבוץ קובע חובת בוררות באשר לכל סכסוך שבין הקיבוץ לבין חבר קיבוץ. בקשת הקיבוץ להוצאת תגובת המשיב מתיק בית המשפט: 17. ביום 30.6.13, הגיש המשיב תשובה לתשובת הקיבוץ לתגובת המשיב לבקשת העיכוב. בתגובה, הגיש הקיבוץ בקשה להוצאת תשובה זו של המשיב מתיק בית המשפט, והמשיב השיב לבקשת הקיבוץ. צודק הקיבוץ בבקשתו. בהתאם לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אין מוקנית זכות תשובה נוספת למשיב לאחר שהוגשה תשובת המבקש לתגובתו. משום כך, אינני נדרש לטענות שהועלו בתשובה זו מטעם המשיב וביתר התגובות והתשובות שהוגשו לאחריה מטעם הצדדים, לשם הכרעה בבקשת עיכוב ההליכים שלפניי. דיון: 18. קיבוץ הוא סוג מיוחד של אגודה שיתופית, הפועל מכוח פקודת האגודות השיתופיות, התקנות שהותקנו על-פיה ומכוח תקנון הקיבוץ, שקיומו מהווה תנאי לרישום האגודה השיתופית. הקיבוץ פועל באמצעות רשויותיו, שהעיקריות שבהן הן "האספה הכללית" ו"הוועד", הקרוי בתקנון הקיבוץ "המזכירות". (ר' תקנה 38 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975). תקנון אגודה שיתופית הוא חוזה בין האגודה השיתופית לבין כל חבר, ובין החברים לבין עצמם. (ר' לעניין זה את דברי השופט (כתוארו אז) ברק בע"א 524/88 "פרי העמק" - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, בעמ' 546-547). 19. במקרה שלפניי עסקינן בסכסוך שנתגלע בין חבר האגודה לאגודה השיתופית - הקיבוץ בנוגע להליך המכונה "שיוך דירות". "שיוך דירות" מוגדר בתקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ המתחדש), התשס"ו 2005, כדלקמן: "הסבת זכויות הקיבוץ בבתי המגורים שבקיבוץ לחברים". מדובר בתהליך העברת הזכויות במגרשי המגורים בקיבוצים לחברים, על ידי הקצאת מגרש ספציפי לחבר קיבוץ, כאשר בסיום ההליך נחתם הסכם חכירה מהוון דו צדדי בין רוכש הזכויות - חבר הקיבוץ - לבין מינהל מקרקעי ישראל. 20. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת אפוא לתוקף החלטת האסיפה, שקבעה מנגנון ליישוב סכסוכים הנוגע להליך השיוך, כאשר לטענת המשיב ההחלטה נעדרת כל תוקף מאחר ולא עוגנה בתקנון הקיבוץ והיא עומדת בסתירה לתקנון, ולכן אין מקום להיעתר לבקשת הקיבוץ לעיכוב הליכים בהם נקט המשיב. 21. להלן אבחן את הוראות החוק הרלוונטיות החלות בעניינם של הצדדים. תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), התשס"ו - 2005, קובע בסעיף ההגדרות שבו (סעיף 1): "סכסוך" - סכסוך בין חבר לקיבוץ, בדבר יישום החלטת האסיפה הכללית לגביו ובכלל זה באחד מאלה: (1) חלוקת תקציבי צריכה שונים לחברי הקיבוץ; (2) ערבות הדדית בקיבוץ; (3) שיוך דירות בקיבוץ; (4) שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ; "תקנון" - תקנות הקיבוץ. סעיף 2 לתקנות הנ"ל קובע: "יישוב סכסוך בקיבוץ ימוצה תחילה, בכפוף לכל דין ולהוראות התקנון, במוסדות הקיבוץ המוסמכים לכך, בהליך ראוי והוגן". 22. הדין הרלוונטי החל במקרה דנן, ואשר מכוחו פועלת האגודה השיתופית, הוא פקודת האגודות השיתופיות והתקנות שהותקנו מכוחה. סעיף 52 (1) לפקודת האגודות השיתופיות קובע: "יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות, בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה בין על ידי הרשם ובין באופן אחר". סעיף 52 (2) לפקודת האגודות השיתופיות קובע: אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרשם לשם הכרעה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו - (ההדגשה שלי - ס"י) (א) בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או (ב) בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הועד שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או (ג) בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או מורשה של האגודה, או (ד) בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת, הרי משקיבל הרשם את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי הוא - (א1) ליישב את הסכסוך בעצמו, או (ב1) בכפוף לתקנות שתיקבענה, להעבירו לבורר או לבוררים. 23. אם כן, תנאי מוקדם לניהולה של בוררות על פי סעיף 52 (2) הוא קיומה של הוראה מפורשת בתקנון האגודה הקובעת הפנייה לבוררות על ידי רשם האגודות. כך נקבע בבג"צ 377/83 כפר יעבץ נגד הרשם ואחרים (לא פורסם): "תנאי מוקדם להפעלת סמכותו של הרשם על פי סעיף 52 (2) לפקודה הוא כי תקנות האגודה יכללו הוראה המתירה להפעיל את מנגנון השיפוט הנ"ל. ומאחר ובתקנות העותר, אין הסמכה לפנות לרשם ליישוב סכסוכים לא היה בסמכותו לפעול במסגרת סעיף 52 (2) לפקודה כפי שפעל". (ההדגשה שלי- ס"י). 24. מילים אחרות, במידה ואין בתקנון האגודה הוראה המפנה את יישוב הסכסוך שבין החבר לאגודה, לרשם האגודות על מנת שימנה בורר, הרי אין הרשם רשאי לקנות סמכות שאין מקורה בתקנון ולמנות בורר על פי סעיף 52 (2). בעניינינו, קובע סעיף 113 לתקנון הקיבוץ (הוגש עמוד אחד בלבד מתוך נוסח התקנון ובו לשון הסעיף, שצורף לתשובת הקיבוץ לתגובת המשיב): א. כל סכסוך שבין הקיבוץ לבין חבר לשעבר של הקיבוץ, הנובע מחברותו בקיבוץ או הקשור בכך, יוכרע על ידי בורר שימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות בהתאם לסעיף 52 (2) לפקודת האגודות השיתופיות ב. סכסוך אישי (הנובע מישום החלטת האסיפה בעניינו של החבר) בין הקיבוץ ובין חבר הקיבוץ, או סכסוך בין חברים בקיבוץ, יוכרע על פי הסכמה בין הצדדים על ידי בורר שימונה על ידי המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית בהתאם לתקנונו. לא הושגה הסכמה יוכרע הסכסוך על ידי בורר שימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות בהתאם לסעיף 52 (2) לפקודת האגודות השיתופיות ג. סכסוך בין חבר לבין הקיבוץ או לבין חבר אחר, הקשור בהחלטות הקיבוץ אשר קבעו נוהל ישוב סכסוכים, יתברר בהתאם להחלטות האסיפה הרלוונטית בעניין יישוב מחלוקות. (ההדגשה שלי - ס"י). ס"ק ג', הוא הרלוונטי בעניינינו. סיפא סעיף 113 מונה מספר מקרים בהם לא תחול חובת הבוררות שקובע הסעיף: חובת הבוררות המופיעה בסעיף זה (113) לא תחול לגבי סכסוך בין הקיבוץ לבין החבר או יורשיו ו/או חליף אחר שלו הנוגעים לזכויות חזקה ו/או שימוש במקרקעי הקיבוץ, לרבות בדירת מגורים, עד למועד רישום דירת המגורים על שם החבר. (ההדגשה שלי - ס"י). 25. עיון בסעדים המבוקשים בתובענה שהגיש המשיב נגד הקיבוץ מגלה כי בין היתר נתבקש סעד המצהיר כי המשיב - התובע זכאי לשיוך המגרש. לכן, לכאורה, צודק המשיב בטענתו כי החריג שבסיפא סעיף 113ג חל וכי לא מתקיימת חובת הבוררות הקבועה בסעיף 113 לגבי הסכסוך שבין הצדדים. 26. זאת ועוד, קריאת לשון סעיף 113 לתקנון מלמדת כי חובת הבוררות הקבועה בסעיף, נקבעה אך ורק לגבי סכסוכים המנויים בס"ק א ו- ב, ואילו ס"ק ג' אינו קובע כל חובת בוררות, אלא קובע כי סכסוך מעין זה המנוי בס"ק ג' יתברר בהתאם להחלטת האסיפה הרלוונטית. היינו, כך או כך לא חלה חובת בוררות על הסכסוך שנתגלע בין הצדדים, מכוח הוראת סעיף 113 לתקנון הקיבוץ. סעיף 113ג' לתקנון האגודה מורה לעניין סכסוך מעין זה שלפניי כי הוא "יתברר בהתאם להחלטת האסיפה הרלוונטית". האסיפה הרלוונטית היא האספה הכללית - הרשות העליונה של הקיבוץ, הרשאית להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרות הקיבוץ וסמכויותיו ושאינו מנוגד ליסודות ולתקנון הקיבוץ. 27. במקרה דנן, קבעה החלטת האסיפה מיום 23.5.06 מנגנון ליישוב סכסוכים הנוגעים להליך שיוך הכולל שני שלבים. הקיבוץ אף פנה כנדרש לרשם האגודות לשם אישור מינוי הבוררים שיכהנו בוועדת הבוררים החיצונית - השלב השני במנגנון ליישוב סכסוכים שקבעה האסיפה. סעיף 113ג' רישא קובע מפורשות כי הסכסוך יתברר "בהתאם להחלטות האסיפה הרלוונטית בעניין יישוב מחלוקות". מכאן, שאין ממש בטענות המשיב כי החלטת האסיפה מנוגדת לתקנון הקיבוץ או כי היא נעדרת כל תוקף. האסיפה הפעילה את הסמכות המוקנית לה בדין ובתקנון הקיבוץ עת קיבלה את החלטתה בדבר מנגנון ליישוב סכסוכים הנוגעים להליך שיוך הדירות. 28. לאור האמור לעיל, הנני מורה על עיכוב הליכים בתובענה שהגיש המשיב נגד הקיבוץ, ומיצוי מלא של ההליכים שנקבעו בהחלטת האסיפה של הקיבוץ מיום 23.5.06. על הסכסוך להתברר בהתאם למנגנון ליישוב סכסוכים שנקבע לשם פתרון מחלוקות הנוגעות להליך שיוך הדירות בקיבוץ, לרבות באמצעות וועדות גישור פנימית ובמידה וזו לא תצלח, על ידי וועדת בוררים חיצונית בהרכב הבוררים שנקבע בהחלטה ואשר מינויים אושר על ידי רשם האגודות השיתופיות. 29. בנסיבות אינני עושה צו להוצאות. יישוב סכסוכיםשיוך דירותמקרקעיןקיבוץבוררות