השופט אילן איטח בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (סע"ש 56477-07-12; השופט דורי ספיבק ונציג הציבור מר רן ורדי) פסק ביום 10.9.12 כי על המערערת (להלן - גרימברג) להחזיר למשיבה 3 (להלן - קרדן) את רכב הליסינג (להלן - הרכב) שסיפקה קרדן למשיבה 1 לצורך שימושה של גרימברג בעת שעבדה עבור המשיבה 1. בית הדין האזורי הורה לעשות כן עד ליום 13.9.12 בשעה 17:00. בקשת גרימברג לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית דין זה ביום 13.9.12 נדחתה בהחלטה מאותו יום משלא הוגשה קודם לכן בקשה לבית הדין האזורי. ביום 19.9.12 דחה בית הדין האזורי את בקשת גרימברג לעיכוב ביצוע, שהוגשה לו "בין לבין". ביום 30.10.12 הגישה גרימברג לבית דין זה בקשה חוזרת לעיכוב ביצוע. בהחלטה מיום 30.11.12 נקבע כי הרכב יוחזר לקרדן, עד ליום 4.12.12 בשעה 12:00, בכפוף לחתימת קרדן על כתב התחייבות לפיו ככל שיתקבל הערעור היא תחזיר לגרימברג את הרכב או רכב שהוא לפחות שווה ערך לרכב האמור (נכון למועד בו יש להחזיר). עוד נקבע בהחלטה כי כתב ההתחייבות יופקד במזכירות בית הדין האזורי בתל אביב עד ליום 3.12.12 בשעה 12:00. ביום 9.12.12 הגישה קרדן בקשה להורות על תפיסת הרכב, זאת משהיא פעלה בהתאם להחלטה מיום 30.11.12 והפקידה בבית הדין האזורי את כתב ההתחייבות כאמור, ואף על פי כן גרימברג לא החזירה לה את הרכב. ביום 9.12.12 התבקשה קרדן להתייחס לשאלה האם לא היה מקום להגיש את הבקשה לערכאה הדיונית. לגרימברג ניתנה האפשרות להגיב לבקשה ולשאלה האמורה. גרימברג לא הגישה את עמדה, חרף חלוף המועד. ביום 10.12.12 טענה קרדן כי מאחר והבקשה מכוונת ליישומה של החלטת בית דין זה מיום 30.11.12 הרי שיש להגישה לבית הדין זה. לאחר ששקלתי את טענת קרדן ובשים לב למכלול החומר שבתיק מצטיירת התמונה הבאה: א. בית הדין האזורי נתן פסק דין ובו הורה לגרימברג על מסירת הרכב עד למועד מסויים. ב. בקשת גרימברג לעיכוב ביצוע נדחתה, בכפוף לכך שקרדן תפקיד את ההתחייבות האמורה. ג. על פני הדברים, קרדן הפקידה את ההתחייבות האמורה. לכן, על פני הדברים ביצועו של פסק הדין של בית הדין האזורי לא מעוכב. ד. כעת מבקשת קרדן להגיש בקשה שבמהותה מכוונת לאכוף את פסק הדין של בית הדין האזורי. ה. אכיפת ביצוע פסק דין, ובכלל זה של בית דין לעבודה, יכול ותעשה באמצעות בקשה לסעד זמני המופנית לבית הדין "בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו" (תקנה 363 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991)תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991); באמצעות ההוצאה לפועל (במקרה זה סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967); או באמצעות הליכי בזיון (פקודת בזיון בית המשפט המוחלת על פסק דין של בית הדין לעבודה מכוח סעיף 38 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969). ברי כי בחירת האמצעי מושפעת מנסיבות הענין. (1) באשר לתקנה 363 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי - לכאורה, משבית דין זה טרם נתן פסק דין בערעור התלוי ועומד טרם קמה הסמכות לפעול לפי התקנה. לכל היותר, בית הדין האזורי הוא המוסמך לפעול לפי התקנה, בכפוף למועד הגשת הבקשה; (2) באשר להליכי הוצאה לפועל, ברי כי בית דין זה אינה הכתובת; (3) גם באשר להליכי בזיון, בית דין זה אינו "הכתובת" - באשר בקשה לבזיון, אפילו בהתייחס לפסק דינה של ערכאת הערעור, יש להגיש לערכאה הדיונית. ו. לאור האמור בסעיף ה' לעיל, לכאורה, ככל שהבקשה כוונה לאכיפת פסק דינו של בית הדין האזורי הרי שהיא הוגשה שלא לכתובת הנכונה, וככל שהיא כוונה לסמכות לפי תקנה 363 היא הוגשה לכאורה טרם זמנה. טרם מתן החלטה סופית, רשאית קרדן להגיב לאמור בהחלטה וזאת עד ליום 27.12.12. ביזיון בית המשפטבית הדין לעבודה