1. זוהי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. ביום 06/01/08 ניתן בתיק העיקרי פסק דין אשר בו התקבלה תביעת התבוע, והמוסד לביטוח לאומי חויב לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ (להלן: "ההוצאות"). משלא שולמו ההוצאות עד ליום 16/03/08 - הוגשה בקשה זו, בה התבקש בית הדין לאכוף תשלומן. 2. ביום 30/03/08 הודיע המוסד לביטוח לאומי כי ביום 05/03/08 הוצאה הוראה למחלקת הכספים לשלם את הוצאות המשפט, וצ'ק נשלח לב"כ המבקש ביום 18/03/08. נוכח הודעה זו, התבקש המבקש להודיע האם יש עוד טעם לדון בבקשה. המבקש הודיע כי הוא עומד על בקשתו, שכן טרם שולמו הפרשי ההצמדה והריבית בסך של 29 ₪. בתגובה, הודיע המשיב כי מתוך טעות לא שולם הסך הנ"ל, והוא ישולם תוך ימים ספורים. ב"כ התובע לא הסתפק בהודעה זו, והתיק נקבע לדיון ליום 01/07/08. אין חולק שנכון למועד הדיון שולמו ההוצאות במלואן. 3. למרות תשלום מלוא ההוצאות בגינן הוגשה הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, כך שהבקשה התייתרה, הודיע ב"כ המבקש שהוא עותר לחיוב המוסד לביטוח לאומי בהוצאות לדוגמא. לטענתו, לא יתכן שמוסד ציבורי יעכב ביצוע חיוביו לפי פסק דין. עוד טען, כי המוסד לביטוח לאומי לא הגיב למספר מכתבים ששיגר בנושא זה. ב"כ המוסד לביטוח לאומי, לעומת זאת, טענה כי מלכתחילה לא היה מקום לנקוט בהליכי בזיון בית המשפט, והיה עליו לנקוט בהליכים מתאימים יותר לגביית חוב, דוגמת הליכי הוצל"פ. בתגובה, טען ב"כ המבקש כי לא ניתן לנקוט בהליכי הוצל"פ כנגד המוסד לביטו לאומי. 4. ראשית, ולמעלה מן הצריך, שכן הדיון בבקשה עצמה התייתר, יש לומר שטענת ב"כ המבקש לפיה לא היה בידיו לנקוט בהליכי הוצל"פ כנגד המוסד לביטוח לאומי - איננה מעוגנת בדין. שכן - אמנם על פי סעיף 7 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958 "פסק דין שניתן נגד המדינה, יועבר על ידי שר המשפטים לשר האוצר, ויבוצע על ידי שר האוצר, ודיני ההוצאה לפועל של פסקי דין לא יחולו, ברם, סעיף 11 לחוק האמור קובע כי "לענין חוק זה, דין מוסד המדינה שאינו תאגיד כדין המדינה" (ההדגשה אינה במקור). בענייננו - סעיף 8 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, קובע כי "(א)המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית". ללמדנו - שההוראה לפיה אין לנקוט בהליכי הוצל"פ כנגד המדינה ומוסדותיה אינה חלה על המוסד לביטוח לאומי נוכח הגדרתו כתאגיד. 5. אשר לשאלת החיוב בהוצאות המשפט - בשים לב לעובדה שההוראה לביצוע החיוב בהוצאות מכוח פסק הדין הוצאה כחודשיים לאחר מתן פסק הדין בוצעה בחלוף כשבועיים נוספים בחלקה, ובשלמותה לאחר כחודש נוסף, ולעובדה שאין חולק שהמוסד לביטוח לאומי לא התייחס לפניותיו של ב"כ המבקש, מחד גיסא, ומאידך לעובדה שאינני סבורה שננקט ההליך המתאים, ואינני סבורה שהיה מקום להמשיך ולעמוד על דיון בבקשה לכשכבר שולמו ההוצאות במלואן, או אף בחסר של 29 ₪, החלטתי שאין מקום ליתן צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו. ביזיון בית המשפטביטוח לאומי