מה ההגדרה של במת הרמה ? מה הדין בסוגיית תאונת עבודה עם במות הרמה ? ##הקדמה - מה זה במות הרמה ?## במות הרמה הן מכונות מתנייעות לשם אחזקה ותיקון של קווי מתח חשמל עיליים. במת הרמה היא כלי רכב עליו מורכבת מכונת הרמה, הכוללת זרוע ארוכה. בקצה הזרוע מורכב משטח עבודה, עליו עומד עובד חברת החשמל. מכונת ההרמה יכולה להזיז ולהרים עובדים וכלי עבודה אנכית ואופקית. במת ההרמה היא איפוא כלי רכב שתנועתו אנכית ואופקית וכל תפקידו ויעודו הוא הרמת עובדים וכלי עבודה לשם תיקון ואחזקת קווי מתח עיליים. מכאן מתבקשת -לדעתי - המסקנה כי במת הרמה הינה רכב מנועי למטרות מיוחדות המתוכנן בעיקר להסעת נוסעים והובלת טובין. זהו יעודו העיקרי אם לא הבלעדי. ##תאונת עבודה במהלך שימוש בבמת הרמה:## גישת בית המשפט היא כי עבודת חשמל בגובה עם במת הרמה לעבודה בגובה היא יותר בטיחותית ובטוחה. להלן תקציר פסק דין בעוסק בנושא תאונות עבודה - במות הרמה: התובע נפגע בתאונת עבודה בזמן וכתוצאה מעבודתו אצל הנתבעת, בתפקיד עוזר חשמלאי, באתר העבודה. לצורך טיפוס על עמוד החשמל ופירוק קו החשמל המחובר לו בצורה בטוחה ובטיחותית, צריכה הייתה הנתבעת לספק לתובע במת הרמה ניידת לעבודה בגובה, דבר שלא נעשה על-ידה. נפסק כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע והפרה חובות חקוקות שנועדו לטובתו וגרמה לתאונה ולנזקי הגוף בכך שהיא לא סיפקה לו ציוד מגן אישי וכלי עבודה תקינים ותקניים שבכוחם להגן עליו מפני הסכנות הצפויות לו באתר העבודה, במיוחד בביצוע עבודות חשמל בגובה, ובכלל זה במת הרמה ניידת ל עבודות חשמל בגובה, חגורת בטיחות וכיוצא באלה. בית המשפט הוסיף כי "הלכה פסוקה היא, כי המעביד חב חובת זהירות לעובדיו, ותוכנה של חובה זו היא, בין השאר, בדאגה לשיטת עבודה מתאימה ופיקוח יעיל: ע"א 171/56. חובתו של המעביד היא כפולה: להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולדאוג לקיומה. עליו לרכז פיקוח ולוודא ביצוע." ראו – ע"א 2425/97 עירית קרית מוצקין נ' דביר, פ"ד נג(3), 172, 177 (1999); ע"א 8216/99 עזבון המנוח סמיון פרידמן ז"ל נ' רפפורט, מיום 6.6.2001). מעביד חייב להדריך את עובדו, להזהירו בפני סכנות הכרוכות בעבודתו והצפויות לו, ולפקח על עבודתו בדרך המגינה את בטחונו ושלומו של העובד. חוסר אזהרה, פיקוח והדרכה מתאימה, כשזו מתחייבת, מהווה רשלנות מצד המעביד. חובת הזהירות של המעביד טומנת בחובה, בין היתר, אספקת ציוד תקין ונאות לעובד. (ראו – ע"א 284/64 בית חרושת "אלבר" בע"מ נ' גולדמן, פ"ד יט(1) 371, 376-377) (1965); ע"א 250/64 לוגסי נ' חברת שק"ם בע"מ, פ"ד יט(1) 30, 32 (1965); ע"א 54/64 פרץ נ' קרן קיימת לישראל, פ"ד יח (3), 387, 394 (1964); ע"א 477/85 בוארון נ' עירית נתניה פ"ד מב(1), 415, 420) (1988). (Hatton v. Sutherland [2002] EWCA Civ 76, [2002] 2 All E.R.I Goodyear Great Britain Ltd. V. Coxall [2002] EWCA Civ 1010). המעביד חייב, אפוא, לנקוט אמצעי זהירות המתחייבים, לפי נסיבות העניין, במטרה להרחיק כל סכנה אפשרית אשר ניתן לצפותה וככל שהעבודה מסוכנת יותר, עליו לנקוט אמצעי זהירות מוגברים. ידיעת העובד את טיב הסכנה הכרוכה בעבודתו והצפויה לו, כשלעצמה, אינה משחררת את המעביד לנקוט אמצעי זהירות סבירים להבטחת עובדו, להרחיק את הסכנות הכרוכות בעבודה או להגן על העובד מפניהן. (ע"א 422/62 בראושטיין נ' שותפות רפיח את דן אפרים, פ"ד יז(1), 589, 592 (1963). תאונת עבודה