1. המשיב, מנהל עבודה, לעניין תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשט"ו-1955 (להלן - התקנות), בעבודת בניה שבוצעה על-ידי החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודה של סולל בונה בע"מ, הואשם בפני בית-הדין האזורי בנצרת בכך כי: - "א. פיגום לטיח חוץ שממנו עלול היה עובד ליפול לעומק 11 מ' לא גודר במעקה באצטבאה השישית. ב. מעקות הפיגום הנ"ל לא הובטחו נגד הזזתם המקרית כלפי מעלה כי היו חסרים 'הפינים' במעקות עשויים מתכת. ג. פיגום הנ"ל שהינו פיגום זקף לא הובטח על-ידי חזקות אלכסוניות במספר מספיק להבטחת יציבות הפיגום כי בארבע אצטבאות העליונות לא היו חזקות כנ"ל. ד. פיגום זקף בצדו הדרומי של הבניין היה ללא חזקות אלכסוניות בכלל בשש אצטבאות. ה. סמכים של פיגום שממנו עלול היה עובד ליפול לעומק 1 מ' בערך היו מבלוקים רבוגים. ו. פתחים ברצפת קומה ב' וקומה ד' לא היו מגודרים במעקים ולוח רגלי. ז. פיגומים לטיח חוץ לא נבדקו על-ידי מנהל העבודה לפני השימוש בהם. ח. לא נרשמה בדיקת הפיגומים הנ"ל בפנקס הכללי." 2. על-פי הודאתו של המשיב, הרשיעו בית-הדין בכל העבירות שיוחסו לו בכתב-האישום, להוציא אלה העולות מהעובדות שבפסקאות ה' ו-ז' דלעיל. 3. בטיעונו לגזר-הדין ציין בא-כוח המדינה, כי שלושה שבועות לפני הביקור באתר הבניה, עת נקבעו המחדלים נשוא כתב-האישום "ביקר המפקח במקום הבניה, והזהיר את הנאשם בכתב על גידור פתחים והתקנת אלכסונים, ניהול פנקס כללי ואבטחת מעקים לפיגומים". כן הגיש בא-כוח המדינה "רשימת הרשעות קודמות", ממנה עולה כי בשנת 1968 הורשע המשיב בעבירה על התקנות. בא-כוח המשיב טען, לעניין גזר-הדין, כי "הפיגומים נושא כתב-האישום הותקנו חודש לפני התאריך הנקוב בכתב-האישום וברובם עדיין לא השתמשו. הפיגום הנזכר... הוסרו ממנו המעקה והאצטבה השישית על-מנת לאפשר מעבר. הנאשם כבר תשע וחצי שנים עובד כמנהל עבודה, וזו עבירתו השניה". 4. בית-הדין האזורי "התחשב עם דברי הסניגור מבלי להתעלם מחומרת העבירות ו-(ב) התחשב עם העבירות הקודמות", וגזר על המשיב קנס של 300 ל"י. בפני בית-דין זה ערעור של המדינה על קולת העונש. 5. קשה לראות בדברי בא-כוח המשיב בפני בית-הדין האזורי דברים רבים שבית-הדין צריך היה להתחשב בהם לעניין מידת העונש, כפי שעשה, התחשבות שכתוצאה ממנה הוטל קנס של 300 ל"י בלבד, וקשה לראות באותו קנס ביטוי לכך שבית-הדין נתן דעתו לחומרת העבירות, כאמור בגזר-הדין. העובדה אשר לה טען בא-כוח המשיב, כי הפיגומים "הותקנו חודש לפני התאריך הנקוב בכתב-האישום וברובם עדיין לא השתמשו", חסרת משמעות היא. התקנות מכתיבות כיצד יותקנו הפיגומים ואין הן קושרות את החובות בעצם השימוש בפיגום, להבדיל מתקנות בטיחות אחרות המתנות אמצעי בטיחות בעצם השימוש במתקן, כגון תקנה 17 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ"ז-1966. 6. בית-הדין האזורי הטיל קנס בשל כל העבירות שבהן הורשע המשיב, ובית-דין זה ציין כבר (דיון לא/21 - 8, [1]), כי בדרך כלל אין זה רצוי להטיל קנס כולל בשל עבירות נפרדות שאינן קשורות זו בזו, והמשותף להן הוא רק בכך שנכללו בכתב-אישום אחד. אף אם נותנים את הדעת לעובדה ששלושת המחדלים היו בפיגום אחד, ולמשקלה של עובדה זאת לעניין מידת העונש (דיון לא/1 - 8, [)], ברור שהקנס שהוטל רחוק מליתן ביטוי לכוונת המחוקק. באי-כוח הצדדים ציינו שטענותיהם לעניין מידת העונש בדיון לב/2 - 8, [3], כוחם יפה גם לערעור זה, ועל-כן אין לחזור על האמור על-ידי בית-דין זה בפסק-הדין שבדיון לב/2 - 8, [3], על השיקולים המנחים בקביעת מידת העונש יצויין רק שבמקרה דנן היקף העבירות היה גדול יותר, ובנוסף לכך יש ליתן מלוא המשקל לחומרת העובדה שהמשיב הוזהר על-ידי מפקח עבודה (ראה סעיף 3 דלעיל), והמשיב מצא לנכון להתעלם מכך. 7. בית-דין זה ער לכך, שהקנס שהוטל להלן על המשיב אינו משקף את העונש הראוי ואף הוא נס כולל בניגוד לרצוי, אך בעשותו כן מביא הוא בחשבון את העובדה שבא-כוח המדינה, בטיעונו לגזר-הדין בבית-הדין האזורי, לא עמד על היקף העבירות. 8. הערעור מתקבל, אפוא, כך שמוטל על המשיב קנס בסך 1,500 ל"י, ובנוסף על כך יתן המשיב התחייבות בנוסח הקבוע בתוספת לתקנות העונשין (דרכי ענישה) (טופס התחייבות) תשט"ו-1955, להימנע במשך שתי שנים, מעבירה על תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשט"ו-1955, כשאותה עבירה עשויה לגרום מוות או חבלת גוף, כאמור בסעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970. ההתחייבות תהא בסכום של שלושת אלפים לירות. פיגוםבטיחות בעבודה