עניינה של התביעה בטענת הפרת חובת גילוי פגם נסתר בדירה שרכשו התובעים. רקע 1. ביום 22.9.08, רכשו התובעים מהנתבעים דירה ברח' יציאת אירופה 3/6 באר שבע (להלן: "הדירה"). לטענת התובעים, בדירה היה פגם נסתר שעל הנתבעים היה חובה לגלות להם והדבר הודגש בהסכם שבין הצדדים ולפיו התחייבו הנתבעים כי כל המערכות בדירה תקינות ואין בה מום נסתר. הפגם המדובר הינו הימצאותם של טרמיטים בדירה, במשקופים, בארונות המטבח ובגג הבית, ובנזקים הגלומים בהימצאות הטרמיטים. תמצית טענות התובעים 2. טוענים התובעים כי כאשר רכשו את הדירה, היו מודעים למצבה אולם לא היה להם כל מושג כי בדירה היו טרמיטים, דבר שהתגלע רק לאחר פינוי הדירה מהחפצים שהיו בה, ולאחר שהתובע פירק משקופים שאז גילה את קיומם של הטרמיטים. התובעים אינם מכחישים שביקרו מספר פעמים בדירה והתרשמו ממנה אולם טוענים כי לא יכלו לדעת על הימצאות הטרמיטים דבר שהתגלה בשלב מאוחר, לאחר מסירת החזקה. טוענים התובעים כי הנתבעים לא מסרו להם כל מידע אודות הימצאות הטרמיטים ורק בדיעבד, כאשר העלו בפני הנתבעים טענותיהם, הודו הנתבעים כי ידעו שהיו טרמיטים בדירה וטיפלו בהם. טוענים התובעים כי נזקיהם הינם בהחלפת כל המשקופים בבית, בהחלפת ארונות המטבח ובצורך לבצע ריסוס מקיף ומלא מדי מספר שנים וכי קיבלו מספר הצעות לטיפול בטרמיטים הכוללות הרמת ריצוף ושימוש בחול מיוחד. לחילופין טענו התובעים כי יש לפסוק לטובתם את הפיצוי מוסכם בחוזה רכישת הדירה, בשל ההפרה היסודית של ההסכם ע"י הנתבעים. תמצית טענות הנתבעים 3. טוענים הנתבעים כי התובעים היו מספר רב של פעמים בדירה, בדקו אותה ומצאו אותה מתאימה לצרכיהם. טוענים הנתבעים כי את התובעים לא עניין מצבה הפנימי של הדירה, שכן התובע הינו שיפוצניק אשר ראה את מצבה הפיסי הקשה, וממילא התכוון לשפץ את הדירה שיפוץ יסודי. טוענים הנתבעים כי במהלך הביקורים שביצעו התובעים, ראו הם את החורים במקומות שונים בבית וסיפרו לתובעים כי מדובר בטיפול בטרמיטים שעברה הדירה, טיפול שהיה בעבר ומאז לא נצפו בדירה טרמיטים. לטענת הנתבעים מבקשים התובעים להעמיס עליהם את הוצאות שיפוץ הדירה אשר ממילא התכוונו התובעים לבצע. כך או כך, לטענת הנתבעים, הטיפול בטרמיטים הינו פשוט וזול. לפיכך, לא רק שגילו וסיפרו כי הייתה בעיה של טרמיטים, אלא שמדובר בבעיה אשר בעלות של מאות שקלים אחת למספר שנים, עלות פעוטה יחסית, ניתן לטפל בה, אם היא חוזרת. לפיכך ביקשו הנתבעים להורות על דחיית התביעה. הראיות 4. תצהירי העדות ראשית שהוגשו מטעם שני הצדדים, היו של בני משפחה. כן הוגשו לתיק חוו"ד מומחים: מטעם התובעים, ד"ר שמחה פינקלמן, אנטומולוג. התובעים צירפו חוו"ד מטעם בעל עסק להדברות (מר טל רון עמיחי) אולם בפועל, בשל כך שאין מדובר בחוו"ד ערוכה כדין, לא הבאתי בחשבון מסמך זה. מנגד, הגישו הנתבעים חוו"ד מטעם מדביר מוסמך מר לאון בוחבוט. הצדדים הסכימו לכך שלא יהיה צורך בחקירת המומחים ובית המשפט ייתן את פסק דינו על בסיס חוות הדעת שבכתב. המסמכים העיקריים עליהם התבססו הצדדים היו ההסכם שבין הצדדים, זיכרון הדברים, טיוטת הסכם, הצעות מחיר להוכחת הנזק לשיטת התובעים, תמונות מהדירה ומסמך שנערך סמוך למסירת החזקה בפני עו"ד מורן, המתעד את המסירה. דיון 5. אקדים את המאוחר, מסקנתי הינה שיש לקבל את התביעה בחלקה, כפי שאפרט להלן. על מנת להכריע בתביעה, עלי להכריע במספר שאלות מרכזיות שהינן: האם הפרו הנתבעים את חובת הגילוי המוטלת עליהם באשר לטרמיטים? האם מדובר בהפרה יסודית של ההסכם שבין הצדדים? האם בעת מסירת החזקה, היו בפועל טרמיטים בדירה? האם היה על התובעים לגלות בעצמם את בעיית הטרמיטים? חוות הדעת שהוגשו - מהו הפתרון לבעיית הטרמיטים? מהו הנזק שנגרם לתובעים? א. האם הפרו הנתבעים את חובת הגילוי המוטלת עליהם באשר לטרמיטים? 6. בהתאם להלכה הפסוקה, על צד להסכם, לגלות לצד השני לפני כריתתו, עובדות חשובות כאשר גילוי זה מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה, (ראו: ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי פ"ד לב(1) 231). הצדדים לא חלקו על העיקרון האמור, אלא חלקו בשאלה האם הנתבעים סיפרו במהלך השיחות ביניהם לתובעים אודות הטרמיטים או שלא סיפרו. במחלוקת זו אני מעדיף את גרסת התובעים. בעדותה של הגב' אור טזזו, (בתה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ואחותם של הנתבעים האחרים), עלה כי היא שמעה את אימה מספרת על מגרעותיה הרבות של הדירה אולם לא שמעה את אימה מספרת על בעיית הטרמיטים. אמנם, הבת אור, לא הייתה נוכחת בכול המפגשים עם קוני הדירה הפוטנציאליים בכלל והתובעים בפרט, וישנה אפשרות כי לא בנוכחותה, הנתבעת דווקא סיפרה לתובעים על בעיית הטרמיטים, אולם יש מכאן בכדי לתמוך בגרסת התובעים ובכך שהאם, הנתבעת, לא סיפרה על בעיית הטרמיטים "בנשימה אחת" עם שאר הבעיות לפחות באותן פעמים שבהן הייתה נוכחת הבת אור, כלומר במספר הזדמנויות נמנעה מלספר על נושא הטרמיטים בניגוד למגרעות אחרות בבית. תמיכה נוספת בטענות התובעים אני לומד מכך שהנתבעת לא הכחישה כי היו לה שיחות עם התובעים לאחר מסירת החזקה, ושהם התלוננו אודות הטרמיטים, והנתבעת השיבה כי אם הם רוצים לבטל את ההסכם, יהיה על התובעים לשלם את הפיצוי המוסכם. מכאן אני מסיק כי נושא הטרמיטים עלה ועמד כעילת ביטול אפשרית של ההסכם, סמוך לאחר מסירת הדירה, אולם התובעים לא עמדו בפועל על ביטול ההסכם. לפיכך, מסקנתי הינה שיש להעדיף את גרסת התובעים אשר טענו כי לא קיבלו כל מידע מהנתבעים אודות בעיית הטרמיטים שהייתה בדירה. ב. האם מדובר בהפרה יסודית של ההסכם שבין הצדדים? 7. טענו התובעים כי אי גילוי בעיית הטרמיטים הינו דבר המהווה הפרה יסודית של ההסכם שבין הצדדים. לפיכך, טענו התובעים כי הם זכאים לפיצוי המוסכם בסך של 10% מתמורת הדירה ובהתאם להסכם שבין הצדדים. התובע אישר כי הסיבה ולפיה רכש את הדירה, הייתה בשל גודלה הפיסי וקרבתה לבית הכנסת בו היה מעוניין להתפלל דרך קבע. באשר למצב הפיסי של הדירה, התובע שהעיד על עצמו כי הוא עוסק בשיפוצים, אישר כי ידע על מצב הדירה, מצבם הגרוע של המשקופים וממילא, תכנן לבצע שיפוץ יסודי בדירה ולא עניין אותו מצבה הפיסי. בסע' 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1970, מוגדרת "הפרה יסודית": "הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית". 8. בענייננו, אדם סביר אשר רוכש דירה במצב פיסי ירוד מאוד ואשר מתכנן לשפצה, וחשיבות הדירה הינה בגודלה ומיקומה הגיאוגרפי, ולאור מסקנתי שאפרטה להלן, בדבר העלות הנמוכה יחסית של הטיפול בטרמיטים, ולאחר שהתובע אישר בחקירתו הנגדית כי לא עניין אותו מצבה הפיסי של הדירה, איני סבור שלגבי אדם שכזה, מדובר בהפרה יסודית. יש להוסיף לדברים כי התובעים לא עמדו על ביטול העסקה לאחר שגילו את בעיית הטרמיטים, כלומר בנסיבות הקונקרטיות גילו התובעים דעתם כי עניין זה אינו עומד בשורש הדברים, כלומר אינו מהותי ויסודי, והדבר בא לידי ביטוי בתביעה בה תבעו פיצוי כספי ולא פנו למסלול של ביטול ההסכם בשל הפרתו. לפיכך איני סבור כי בנסיבות התיק, מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. ג. האם בעת מסירת החזקה, היו בפועל טרמיטים בדירה? 9. לשאלה האם בעת מסירת החזקה בדירה היו בפועל טרמיטים ניתן להשיב בפשטות כי התובעים לא הביאו כל ראיה ולא הוכיחו שכך הדבר, למרות שהדבר היה פשוט. מיד לאחר קבלת החזקה יכלו התובעים להביא גורם שאינו בן משפחה לתעד הימצאות הטרמיטים אולם הם לא עשו כן. התיעוד הראשון לאפשרות הימצאות טרמיטים בדירה, הינו לכל המוקדם, תיעוד שבוצע בידי מר טל רון עמיחי שהגיש "מעין" חוות דעת מטעם התובעים, תיעוד שציינתי לעיל שאין להסתמך עליו, אולם גם אם הייתי מסתמך עליו, מדובר בתיעוד שבוצע לאחר ביקור בדירה ביום 24.2.10, כלומר למעלה משנה מיום הגשת התביעה (ביום 1.2.09), כלומר אין הוכחה כי ביום מסירת החזקה בדירה (15.1.09), קל וחומר ביום עריכת ההסכם שבין הצדדים ( 22.9.08) או מוקדם יותר בעת המו"מ שבין הצדדים היו בפועל טרמיטים בדירה (להבדיל מסימנים שבעבר היו בדירה טרמיטים). לפיכך, לא הוכח כי בעת מסירת החזקה בדירה היו בה טרמיטים. ד. האם היה על התובעים לגלות בעצמם את בעיית הטרמיטים? 10. התובע אישר כי הוא עוסק בשיפוצים. התובע אישר כי הגיע מספר פעמים לדירה ואף הביא מפעם לפעם אנשים נוספים, בין היתר ביקר בדירה שמאי מטעם הבנק למשכנתאות לגביו טען התובע, טענה שלא נסתרה, כי הוא לא ראה את חוות הדעת של השמאי ששלח אותה ישירות לבנק. טענו הנתבעים כי הנתבעת הינה אלמנה, שאינה צעירה ואינה מבינה בתחום השיפוצים ואין מחלוקת כי הנתבעת הראתה לתובעים את המשקופים ואת מצבם הפיסי הקשה. טוענים הנתבעים כי ניתן היה לגלות בקלות כי בדירה יש "חורים" המעידים על טיפול בטרמיטים והתובעים יכולים היו בקלות לגלות כי בעבר הייתה בעיה של טרמיטים, ובמיוחד התובע שעוסק בשיפוצים וגר בסביבה. מעדיף אני את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעים ולפיה לא היה עליהם לגלות בעצמם את נושא הטרמיטים. כפי שקבעתי קודם, מסקנתי הינה שהנתבעים לא סיפרו מיוזמתם על בעיית הטרמיטים בדירה. טוענים הנתבעים כי ניתן לראות ממספר תמונות שהיו בדירה כי היו "חורים" והתובעים יכולים היו לשער שזה בגלל הטרמיטים או שעליהם היה לדעת זאת מהמבקרים האחרים בדירה מטעמם, השמאי או אחרים, אולם איני מקבל טענה זו. היקף ה"חורים" כעולה מהתמונות אינו רב אלא דל יחסית, פה ושם ובמקומות שאינם בולטים. שוכנעתי כי ה"קונספציה" בה היה שרוי התובע הייתה שממילא הוא הולך לשפץ את הדירה ובכלל זה את המשקופים ה"רקובים" והבלויים, ולפיכך לא התעמק במצבם הפיסי המדויק וכיצד "נאכלו" האם מפאת השנים או מסיבה אחרת. בכול הנוגע לשאר ה"חורים", נראה כי אלו נחשפו לאחר פינוי הדירה ולא הוכח כי דובר במספר רב יחסית של "חורים" ומסקנתי הינה שלא ניתן לקבוע כי היה על התובע לגלות ולהסיק בעצמו כי בדירה יש בעיה של טרמיטים. לפיכך אני דוחה את טענת הנתבעים ולפיה על התובעים היה לדעת ולגלות בעצמם את בעיית הטרמיטים. ה. חוות הדעת שהוגשו - מהו הפתרון לבעיית הטרמיטים? 11. מטעם התובעים הוגשה חוות דעת של ד"ר פינקלמן, אנטומולוג. בהתאם לחוו"ד זו, הפתרון לבעיית הטרמיטים הינו בהחלפת החול שמתחת המרצפות בחול מיוחד, בחפירת תעלה סביב הבית והנחת חול מיוחד אשר יהיה מסביב למבנה ורק רצף של חול, ברצועה בגובה של לפחות מטר אחד ורוחב של 10 ס"מ הוא שיפתור את הבעיה באופן קבוע. מאידך, מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של מר לאון בוחבוט שהינו מדביר מוסמך המתמחה בתחום, סבור כי שיטת ההדברה הינה בקידוח קירות חיצוניים או פנימיים של המבנה, לתוכם מוזרק חומר הדברה, דבר המונע התרבות. טוען מר בוחבוט כי ממילא דרך ההתמודדות הינה רק דרך הדברה שכן קן הטרמיטים אינו ממוקם במבנים אלא בשטח הפתוח ולפיכך החלפת חול בבית לא תסייע. מעדיף אני את חוו"ד הנתבעים על פני חוו"ד התובעים, ולו בשל העובדה כי בחוו"ד התובעים, מצוינת שיטת הדברה שאינה מקובלת ואפילו מומחה התובעים לא יכול אלא להביא תוצאות מעבדה ומקרה אחד בבית שמש בו השיטה עליה הצביעה הוכרה כיעילה. 12. ככול שמדובר בבית שנפגע מטרמיטים ויש חשש כי ישוב ויפגע, הטיפול הינו הדברה שמבוצעת אחת למספר שנים, תוך שלא נסתרה טענת הנתבעים ולפיה חלפו שש שנים מאז ההדברה שביצעו ועד מכירת הדירה והם לא היו צריכים לבצע הדברה נוספת שכן מאז 2002 לא נצפו בדירה טרמיטים. מכאן, שהנזק הישיר שניתן לקבוע שהתרחש בדירה הינו בשל כך שיש אפשרות שאחת למספר שנים צריך יהיה לבצע טיפול ע"י מדביר מוסמך, דבר שיפתור את הבעיה לתקופה של מספר שנים נוספות לאחר מכן, ולא כנטען ע"י התובעים, החלפת החול שמתחת ריצוף הבית על כל הנובע מכך. ו. מהו הנזק שנגרם לתובעים? 13. טענו התובעים כי נגרם להם נזק בשל הצורך בהחלפת משקופים, החלפת החול מתחת הריצוף וכן ארונות המטבח. כן טענו התובעים לנזקים בשל הצורך שבביצוע הדברת הטרמיטים. כפי שפורט לעיל, העדפתי את חוות דעת מומחה הנתבעים על פני מומחה התובעים ולפיכך אני דוחה טענות התובעים לנזק בשל הצורך בטיפול החלפת חול מתחת לריצוף הבית וכנגזרת לכך טיפול במרצפות הבית. אשר למשקופים, טענו התובעים לצורך שבהחלפת המשקופים אולם אני דוחה טענה זו לאחר שהתובעים אישרו כי ידעו על המצב הפיסי של המשקופים והצורך ממילא לבצע שיפוץ יסודי שיכלול החלפת משקופים. אשר לנזקים לארון המטבח, התובע אישר בעדותו כי הוא ששבר חלק מהארון בדופן פנימית, לאחר קבלת החזקה בדירה ולאחר שהרגיש שיש משהו חלול מאחורה. כפי שקבעתי לעיל, לא הוכח כי בעת מסירת החזקה בדירה היו טרמיטים בדירה. ככול שהיו נזקים לארון המטבח, לא הוכח כי אלו נגרמו בתקופה שבין מסירת החזקה להגשת התביעה, או קודם למסירת החזקה, מאז חתימת ההסכם או מוקדם יותר בעת המו"מ בין הצדדים. מסקנתי הינה שלא הוכחו נזקים לארונות המטבח בשל הטרמיטים, או ליתר דיוק, לא הוכח כי מצב הארונות היה שונה מאז שלבי המו"מ שבין הצדדים ועד יום הגשת התביעה. לפיכך אני דוחה טענות התובעים לנזקים בארונות המטבח. 14. טענו התובעים כי יהיה עליהם לבצע בעתיד ריסוסים והדברות כנגד הטרמיטים. בטענה זו של התובעים יש ממש. התובעים יהיו חשופים לצורך שלא ידעו עליו מראש, למרות שקבעתי שהיה צריך לגלות זאת להם, דבר שהיו התובעים מביאים בחשבון בעת רכישת הדירה. תדירות ההדברות העתידיות, הינה גורם שאינו וודאי: כל ארבע שנים, שש שנים תקופה אחרת? גם העלות של ההדברות העתידיות לא הוכחה באופן מפורט. יחד עם זאת, סבור אני שניתן לאמוד את הנזק בשל הצורך בטיפול העתידי בנזקי טרמיטים ואני אומד נזק זה בסך של 10,000 ₪ בערכי יום פסק הדין. לפיכך, סבור אני כי נזקיהם של התובעים בשל אי גילוי בעיית הטרמיטים שהייתה בדירה נאמדים בסכום של 10,000 ₪ בהם על הנתבעים לשאת. סיכום 15. בתביעה זו טענו התובעים כי נגרמו להם נזקים רבים בשל הפרת חובת הגילוי אודות בעיית טרמיטים שיש בדירה שרכשו מהנתבעים. מסקנתי הינה שהיה על הנתבעים לספר לתובעים על בעיה זו, אולם אין מדובר בהפרה יסודית של ההסכם שבין הצדדים. במסגרת נימוקי פסק הדין, העדפתי את חוות הדעת שהגישו הנתבעים על פני חוות דעת התובעים, ומסקנתי הינה שהנזק שנגרם לתובעים בשל אי הגילוי של בעיית הטרמיטים, הינו בהיקף של 10,000 ₪, אותם אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים בתוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. בנסיבות התיק ולאור התוצאה, איני עושה צו להוצאות. זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי מכירת דירהגילוי נאות במכירת דירהטרמיטים (בדירה)פגם נסתר (חוק המכר)מקרקעין