עניינה של עתירה זו היא בקשת העותרת לבטל את החלטת משיבה 1 בדבר פסילת הצעת העותרת ובדבר הכרזת משיבה 2 כזוכה במכרז, ולקבוע כי העותרת היא הזוכה במכרז. לחילופין, מבקשת העותרת לפסול את הצעת משיבה 2 ולהחזיר את ההחלטה לועדת המכרזים על מנת שתשקול אם לקיים מכרז חדש. העובדות: 1. במאי 2005 פרסמה משיבה 1 (להלן: "העירייה") מכרז פומבי 20/04 לקבלת הצעות מחירים לביצוע עבודות איסוף ופינוי גזם ופסולת. 2. ביום 16.6.05 הוגשו ההצעות למכרז וביום 4.7.05 הן נפתחו. העותרת השתתפה אף היא במכרז. 3. עם פתיחת המעטפות סברה העיריה כי הערבות שהוגשה ע"י העותרת אינה מבוילת וביום 5.7.05 שלחה העירייה לעותרת להעביר "אישור על ביול הערבות" (ר' נספח ו' לעתירה). 4. בתשובה לפניה זו העבירה העותרת לעירייה אישור מבנק דיסקונט המאשר, כך לטענת העותרת, כי הערבות הבנקאית בוילה עוד ביום הוצאתה. האישור הוגש וסומן כנספח ז' לעתירה . 5. ביום 13.7.05 שלחה ב"כ משיבה 2 מכתב לעירייה, לועדת המכרזים ולעו"ד ר. חלמיש - היועה"מ לועדת המכרזים, בו ביקשה, בין היתר, לפסול את הצעת העותרת בשל "הפגם" של אי ביול הערבות (ר' נספח ג' לתגובת משיבה 1). 6. לאור האמור לעיל ביקשה העירייה לקבל חוות דעת משפטית וביום 11.9.05 העביר עו"ד רון חלמיש, היועה"מ של ועדת המכרזים, ליו"ר ועדת המכרזים חוות דעת משפטית (נספח ה' לתגובת משיבה 1). 7. לאור חוות הדעת המשפטית החליטה ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת בגין אי ביול הערבות. 8. עקב כך, ומנימוקים נוספים, הוגשה העתירה הנוכחית. דיון: 9. החלטת ועדת המכרזים, כשהיא מבוססת על חוות דעתו המשפטית של היועה"מ של הועדה, עו"ד ר. חלמיש, אשר הוא גם ב"כ של משיבה 1, היא סבירה ולא נמצא בה כל פגם, ואין מקום לשנותה. בחוות דעת בהירה ומנוקמת מנמק עו"ד ר. חלמיש מדוע אין לקבל את הצעת העותרת משום שצורפה לה ערבות בנקאית שאינה מבוילת. מאחר ומצאתי כי החלטת ועדת המכרזים, המבוססת על חוות דעת זו היא סבירה וראויה, יפורטו, בתמצית, הנימוקים המפורטים בחוות הדעת: א. ביול מסמכים נעשה בהתאם להוראות חוק מס בולים על מסמכים תשכ"א-1961 אשר על פיו, מסמך שלא בוייל כדין לא יקובל לראיה לפני ביהמ"ש, בית דין, בורר וכל גוף שיפוטי ואף לא יקובל לשום דרך ע"י עובד ציבורי או משרד ציבורי. ב. בענייננו, לא צויין על גבי הערבות מאומה לעניין הביול. ג. סכום הביול הוא בסך 2,000 ₪. ד. האישור שהתקבל מהבנק מוציא הערבות הבנקאית, אינו חתום ע"י מי מפקידי הבנק ונחתם רק באמצעות חותמת. ה. עפ"י הפסיקה ניכרת לאחרונה מגמה ברורה לפיה יש להקפיד באופן דווקני על מילוי תנאי הערבות הבנקאית וניתן לתקן פגמים בערבות הבנקאית רק במקרים חריגים. ו. בענייננו - לאור העובדה שהערבות לא בוילה בכתב הערבות, ולאור האישור על ביול הערבות, אשר חתום רק ע"י חותמת הבנק ללא חתימת הפקיד האחראי "ספק אם צירוף שני מסמכים אלו, הערבות שאינה מבויילת והאישור שאינו חתום כנדרש על גביית סכום הכסף בגין הביול מחשבונו על הפיקוח - מספקים. ועדת המכרזים של עיריית חולון נהגה ונוהגת כדבר שבשגרה, לבחון בזהירות ובקפדנות ערבויות בנקאיות שמוגשות אליה, כך לדעתי יש לבחון אף אישורים של הבנק על תשלום הסכום בגין ביול הערבות, ולכן אם האישור על הביול אינו חתום ע"י הבנק כראוי - יש להתייחס אליו כאישור שאינו מספק. זאת ועוד - בפסק הדין בעניין לוגסטי קר הנ"ל (נזכר בחוות הדעת - ש.ג.), שכאמור הינו פסק דין של בית המשפט המחוזי, הושם דגש על כך שסכום הביול היה בסך 80 ₪ בלבד ואילו במקרה דנן סכום הביול הינו בסך 2,000 ₪. ז. נוכח האמור לעיל, ובמיוחד נוכח פסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט העליון (הכוונה לעע"מ 10064/04 מרגלית ש. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התחבורה - ש.ג.) ונוכח נסיבות המקרה שלפנינו - נראה לי שנכון יהיה שלא לקבל הצעה שצורפה לה ערבות בנקאית שאינה מבויילת." 10. כאמור, החלטה זו היא סבירה ולא נפל בה פגם המצדיק את ביטולה. 11. העותרת טוענת כי האישור המאשר את הביול חתום גם ע"י פקיד הבנק בחתימה המצויה בצידו הימני של הדף, בתחתית. אינני סבורה כי "שרבוט" זה המופיע בצידו של הדף, במרחק מחותמת הבנק המצויה בצד שמאל, כשאין לדעת של מי "חתימה" זו, מבססת את הטענה לפיה מסמך זה חתום כנדרש, ע"י מי שאמור לחתום על מסמך זה. 12. ב"כ משיבה 2 (בהשלמת טיעוניה) מפנה לעובדה לפיה מסמך זה מופנה אל "יעז בע"מ, שרון דן בע"מ", בעוד שמה של העותרת הוא "חברת שרון דן בע"מ." עוד מפנה ב"כ משיבה 2 לעובדה לפיה המסמך נושא תאריך 4.7.06 על אף שפניית העירייה לעותרת בבקשה להמציאו נערכה ביום 5.7.06. לא ניתן הסבר מדוע ולצורך מה הוצא המסמך ביום 4.7.05 כאשר, בעניינו, נדרש המסמך רק ביום 5.7.06. עוד טוענת ב"כ משיבה 2 כי האישור מעיד על חיוב בסך 2,000 ₪ עבור ביול ערבות בנקאית לפי ערך של יום 14.6.05. אין באישור זה משום הוכחה כי הערבות בוילה במועד. בכל האמור לעיל יש לתמוך במסקנה אליה הגעתי. 13. העותרת טוענת כי העירייה שינתה את החלטתה לפיה הצעת העותרת תקינה, והחליטה לפסול את הצעת העותרת עקב טענה של אי ביול הערבות (ס' 19 לעתירה). בפרוטוקול מיום 9.4.06 הבהיר ב"כ העותרת את הטענה והצהיר כי ההחלטה ששונתה היא נספח ח' לעתירה. 14. עיון בנספח ח' מעיד כי הוא מהווה פרוטוקול של ועדת המכרזים המתאר עובדות רלוואנטיות. בין היתר, נרשמו בו הצעות המציעים והערות הועדה, ביחס לעותרת נרשם, בין היתר, כי "חסר אישור על ביול הערבות" ותחת הכותרת "השלמת מסמכים" נרשם "המציא אישור על ביול חוזה." בסופו של הפרוטוקול הומלץ לקבל את הצעתה של מר גבריאל נגרין בגין הצעתו הנמוכה (הצעה, אשר, בסופו של דבר, לא נתקבלה). אין בציון הועדה כי העותרת המציאה אישור על ביול חוזה משום "החלטה" לפיה המסמכים שהגישה העותרת הם מסמכים כדין, ואין החלטתה המאוחרת, לדחות את הצעת העותרת, כדי "לשנות" את החלטתה הראשונה. ההערה המופיעה בנספח ח' לעתירה היא הערה טכנית, המציינת כי הומצא אישור על ביול החוזה, אך אין בה כל התייחסות מהותית ומשפטית לתכנו ומהותו של האישור על ביול החוזה. רק לאחר שב"כ משיבה 2 הפנתה את תשומת לב ועדת המכרזים לנושא ביול הערבות, התבקשה והתקבלה חוות דעת משפטית הקובעת כי אין לקבל את הצעת העותרת שכללה ערבות שאינה מבוילת. 15. לפיכך ולסיכום לא נמצא פגם בהחלטת משיבה 1 ואין מקום לשנותה. 16. העתירה נדחית. העותרת תשלם למשיבות, לכל אחת מהן 15,000 ₪ + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 17.ערבות בנקאיתמס בוליםבנקערבות