בפניי בקשה מטעם הנתבעת למחיקת כותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה, בנימוק לפיו התביעה אינה כשירה להתברר בדר דין מקוצר, מאחר שהתביעה אינה "על סכום כסף קצוב". עובדות והליכים רלוונטיים ביום 24.10.12 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה "כספית, חוזית" ע"ס 58,088 ₪, בסדר דין מקוצר. בכתב התביעה נתבעת הנתבעת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין אירוע נטען של גניבת רכב פרטי מיום 19.1.12 עפ"י פוליסת ביטוח שהוציאה הנתבעת לתובעת. סכום התביעה מושתת על מחיר רכב מסוג הרכב המבוטח הנ"ל לפי מחירון של השמאי יצחק לוי, כמפורט בכתב התביעה ובנספחיו, כאשר נטען בכתב התביעה שמנגנון זה של קביעת חישוב תגמולי הביטוח המגיעים מקורו בפוליסה. באשר לסיבת אי-תשלום תגמולי הביטוח ע"י הנתבעת נטען, כי הנתבעת סירבה לשלם את תגמולי הביטוח, אך לא ברור מהנטען בכתב התביעה אם הנתבעת הוציאה לתובעת מכתב כלשהו שבו הציגה עמדתה. מכל מקום, מכתב כזה לא צורף לכתב התביעה. לא צורפו לכתב התביעה גם התנאים הכלליים של הפוליסה, וצורף רק "מפרט המהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה". ביום 8.11.12 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת כותרת כתב התביעה "בסדר דין מקוצר" ולחילופין בקשה למתן רשות להתגונן (להלן - "בקשת מחיקת הכותרת" ו-"הבר"ל", בהתאמה). שתי הבקשות הוגשו במסמך אחד. למסמך זה צורף תצהיר של עובדת מחלקת תביעות אצל הנתבעת. הבקשה למחיקת כותרת מושתתת על הטענה כי התביעה אינה על "סכום קצוב", ואילו בבר"ל נטענת טענת ההגנה המרכזית, לפיה נסיבות אירוע גניבת הרכב שהתרחשו במציאות שונות מאלו שדווחו לנתבעת ע"י התובעת, כאשר הדבר מקים לנתבעת פטור מחבות וכאשר הנסיבות הנכונות לא מזכות את התובעת בתגמולי ביטוח עפ"י תנאיי הפוליסה. למסמך צורף גם עותק ממכתב מיום 20.3.12 ששלחה התובעת לנתבעת ושבו דחתה את תביעת התובעת לקבלת תגמולי ביטוח, בשל טענת ההגנה המרכזית הנ"ל. ביום 11.11.12 נתתי החלטה ראשונית, בה קבעתי כי, עפ"י הנחיית סגנית הנשיאה, אדון אני בבקשת מחיקת הכותרת. בהחלטה זו הוריתי על העברת הבקשה לתגובה ועל העברת התגובה לתשובה. ביום 22.11.12 הגישה התובעת תגובתה על בקשת מחיקת הכותרת. בתגובה זו מתנגדת התובעת לבקשה למחיקת הכותרת וטוענת, כי "העובדה שהפוליסה מפנה למחירון לוי יצחק, די בה כדי לקיים את התנאי "סכום קצוב", שכן בכך קובעת הפוליסה מנגנון ברור לשיפוי בעל רכב במקרה של אובדן גמור, הפוטר את בית המשפט מהצורך לשום את רכב המבוטח". התובעת מפנה בתגובתה זו למס' החלטות לדוגמא של בתי משפט השלום, התומכות לדבריה בגישת התובעת. ביום 2.12.12 הגישה הנתבעת תשובה לתגובת התובעת על הבקשה למחיקת כותרת. בתשובתה זו חוזרת הנתבעת על עמדתה ועל בקשתה, תוך ציון: "מעצם העובדה כי קיימים נתונים משתנים (הפחתות שיש להביא בחישוב), הרי שהמדובר בעניין שבשומה כאשר אין המחירון בבחינת חוות דעת". בתשובה זו מפנה הנתבעת למס' החלטות לדוגמא של בתי משפט השלום, התומכות לדבריה בגישת הנתבעת. דיון ומסקנות המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלה, האם התביעה שבנדון הינה "על סכום כסף קצוב", אם לאו. המסגרת הנורמטיבית של הדיון וזו לשון תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, שעניינה "תביעות לפי סדר דין מקוצר": 202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות - (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב; (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק; (2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות; (3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. תביעה "על סכום כסף קצוב" היא תביעה שסכומה "ניתן לחישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או בהערכה" [ע"א 734/83, ר"ע 449/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח (1) 613 (1984)]. בית המשפט העליון, בע"א 543/86 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' כלפון, פ"ד מב (3) 339 (1998), קבע הלכה מחייבת, לפיה תביעה לתגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח רכוש בגין רכוש שנגנב או ניזק אינה נחשבת כתביעה על סכום כסף קצוב ולכן אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, אם מוטל על בית המשפט לשום את שווי הרכוש מושא התביעה, ולפיה יש להבחין בהקשר זה בין שני סוגי פוליסות ביטוח, כאשר רק תביעה שמוגשת עפ"י הסוג הראשון מבין השניים כשירה להתברר בסדר דין מקוצר. ואלה שני סוג הפוליסות: "הסוג הראשון הוא פוליסה שבעת הביטוח נעשתה בה הערכה של שווי הנכס המבוטח. במקרה כזה, אם נגרם אובדן מוחלט של הנכס המבוטח, רשאי המבוטח לקבל את הסכום המלא של הביטוח, כפי שהוא נקוב בפוליסה. הסוג השני הוא פוליסה, שבה לא נעשתה הערכה כזאת; במקרה כזה זכאי המבוטח לקבל שיפוי רק לפי שיעור הנזק שנגרם לו בגבולות סכום הביטוח". יצוין כי במקרה שנדון בפסה"ד הנ"ל היה מדובר גם כן בגניבת רכב ובתביעה עפ"י פוליסת ביטוח רכוש שביטחה את הרכב מפני גניבה. ביהמ"ש העליון קובע בפסה"ד הנ"ל כי התביעה שבפניו הייתה על סכום קצוב וכשירה להתברר בסדר דין מקוצר, מאחר שפוליסה באותו מקרה נקבע ערך רכב מוחלט ומוסכם ועפ"י תנאיי אותה פוליסה זכאי היה המבוטח התובע לקבל את מלוא סכום הביטוח הנקוב בפוליסה, כך שחישוב סכום התביעה באותו מקרה נעשה באופן אריתמטי פשוט (צירוף הצמדה וריבית לסכום הביטוח). על הלכה אחרונה זו חזר בית המשפט העליון בפסה"ד בע"א 410/88 "רותם" חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב בע"מ, פ"ד מג (4) 761 (1989), שגם בו נקבע שתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב מכוח פוליסת ביטוח רכוש הינה תביעה על סכום כסף קצוב שמתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, לאור זאת שמדובר בפוליסה שבה ננקב שווי מוערך ומוסכם מראש של הרכב, ללא צורך בביצוע כל שומה והערכה של שווי זה. התובעת והנתבעת בתביעה שלפניי לא התייחסו להלכות המחייבות והרלוונטיות הנ"ל של ביהמ"ש העליון ולא טענות ליישומן או לאבחונן בתביעה שלפניי, ותחת זאת, כמפורט לעיל, הפנו לשורת החלטות (לא מחייבות ואף לא מנחות) של בתי משפט השלום, כל אחת לתמיכה נטענת בעמדתה. כדי לא לעשות מלאכתי קלה וגם מאחר שראוי להתחשב בגישות בתי משפט השלום, גם אם אינן מחייבות ומנחות כאמור, קראתי את כל ההחלטות הנ"ל אליהן הפנו אותי הצדדים, ולהלן אציג אותן ואת תמצית קביעתן. החלטות בתי משפט השלום אליהן הפנתה התובעת: · בש"א (שלום ראשל"צ) 936/03 (ת"א 223/03) הדר חברה לביטוח בע"מ נ' גיורא ( 30.6.06). בהחלטה זו נקבע, כי תביעה לתגמולי ביטוח בגין גניבת רכב מכוח פוליסת ביטוח הקובעת מנגנון של קביעת תגמולים עפ"י מחירון מכוניות משומשות של יצחק לוי, היא תביעה לסכום קצוב הכשירה להתברר בסדר דין מקוצר. · בש"א (שלום ב"ש) 3327/04 (ת"א 3317/04) כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ש. גוזלן בע"מ ( 25.7.04). גם כאן נקבעה קביעה דומה לזו שבבש"א 936/03 הנ"ל, תוך הבהרה כי מנגנון הפיצוי בפוליסה המושתת על המחירון המוסכם הנ"ל של יצחק לוי מייתר את הצורך של ביהמ"ש לשום את שווי הרכב שנגנב, כאשר את טענות המבטחת לגבי מצב הרכב ולגבי ההפחתות בשווי הרכב הנגזרות ממצב זה יש לטעון במסגרת בקשת רשות להתגונן מטעמה. · ע"א (שלום חי') 206/04 (ת"א 10004/04) שטרן נ' הפניקס הישראלי בע"מ ( 13.12.04). גם כאן נקבעו קביעות דומות לאלו שבשתי ההחלטות האחרונות, אך כאן ביהמ"ש מוכן עקרונית לקבוע שתביעה עפ"י מנגנון של מחירון מוסכם אינה על סכום קצוב, כאשר המבטחת טוענת ומציגה ראשית ראיה לכך שקיימים נתונים רלוונטיים לשווי הרכב שכן מצריכים שומת שווי ע"י ביהמ"ש. · ע"א (שלום עכו) 1002/05 (ת"א 4023/04) מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יהוד ( 11.8.05). גם כאן נקבעו קביעות דומות לאלו שבהחלטות האחרונות. הודגש כי מאחר שכל הפרמטרים הרלוונטיים לקביעת שווי הרכב צוינו בפוליסה, אין צורך במלאכת שומה של ממש, ודי בעריכת חישוב חשבונאי פשוט של הפרמטרים הנ"ל. · תא"מ (שלום ת"א) 8099-04-11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' יומטוב ( 10.7.11). גם כאן נקבעו קביעות דומות לאלו שבהחלטות האחרונות. ביהמ"ש מדגיש כאן, כי סכום התביעה ניתן לחישוב אריתמטי פשוט, גם כאשר משתנים שונים עשויים להשפיע על גובה תגמולי הביטוח המגיעים, וזאת מאחר שבמחירון הרכב המוסכם עצמו נקבעו קריטריונים ברורים ופשוטים לשקלול אותם משתנים. החלטות בתי משפט השלום אליהן הפנתה הנתבעת: · תא"ק (שלום נצרת) 2281-04-09 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' רוזדוב ( 14.9.09). ביהמ"ש קובע בהחלטתו זו, כי תביעת תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב מכוח פוליסת ביטוח שבה קבוע מנגנון קביעת פיצוי של מחירון יצחק לוי אינה על סכום קצוב ואינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר. ביהמ"ש קובע כי בקביעת מנגנון לא די, ולא מדובר בפוליסה הנוקבת בסכום פיצוי מוסכם וידוע מראש. · תא"ק (שלום ראשל"צ) 50444-01-11 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' רחמני ( 20.9.11). ביהמ"ש קובע קביעה דומה לזו שבהחלטה האחרונה. ביהמ"ש מציין כי קביעתם של כל המשתנים על מחיר הרכב לפי המחירון אינה פעולה אריתמטית פשוטה. מן הכלל אל הפרט יתכן כי מקור המחלוקת הבלתי פוסקת בפסיקה בשאלת קיומו של סכום קצוב כאמור לעיל הוא בכך, שהפוליסה מושא תביעתנו, שבנויה במתכונת הפוליסה התקנית הקבועה בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, אינה משתייכת באופן מובהק לאף אחד משני סוגי הפוליסות הטיפוסיות שהוצגו בע"א 543/86 הנ"ל: מחד גיסא, בפוליסה שלנו לא נקוב שווי מוחלט ומוסכם מראש של הרכב וגם לא בוצעה הערכת שווי מוסכמת בזמן הוצאת הפוליסה, ומאידך גיסא, בפוליסה שלנו לא מדובר על פיצוי על נזק בפועל לפי שומה בגבולות סכום הביטוח. בפוליסה שלנו נקבעה דרך ביניים, שלפיה הוסכם מראש בזמן הוצאת הפוליסה על מנגנון ידוע ופשוט יחסית (מחירון מוסכם) של קביעת שווי הרכב המבוטח לכשייגנב. לאחר שעיינתי במסמכי ובטענות הצדדים וכן בהלכות הפסוקות הנ"ל, מצאתי לצרף דעתי לדעת בתי משפט השלום בהחלטות הנ"ל אליהן הפנתה התובעת. שוכנעתי כי ראוי שייקבע שפוליסה שבה קבוע מנגנון של קביעת שווי רכב לפי מחיר מחירון מוסכם היא פוליסה הקובעת "סכום קצוב". אני נכון לקבל את הטענה שמלאכת שליפת הנתונים והפרמטרים ממחירון היא מלאכה שכרוכה בה מידה של הערכה ושומה, אך סבורני כי עדיין מדובר בפעולה שאמורה ונועדה להיות פשוטה ונגישה לכל ובכל מקרה לא מדובר בפעולה שמצריכה מומחיות של איש מקצוע (שמאי רכב). יתכן גם שתהיה מחלוקת בין מבוטח לבין מבטחת לגבי סוג ו/או היקף הפרמטרים הקבועים במחירון לשם חילוץ נתון מספרי סופי של מחיר רכב, אך כבר נקבע בהלכה הפסוקה שסכום קצוב לא חייב להיות סכום מוסכם, ועדיין מחלוקת זו תחומה בגדרי המחירון, וסבורני שאין לצאת מתוך הנחה שבכל תביעת מבוטח לתגמולי ביטוח בגין גניבת רכב יידרש המבוטח להמציא חוות דעת שמאי רכב דווקא. מנגנון המחירון נועד להיות מוסכם, פשוט, זמין וגם זול, כזה שפנייה אליו והסתמכות עליו יהיו פשוטות (ראו בעניין זה גם הגדרת "מחירון" בתקנות הפיקוח הנ"ל). מקובלת עליי גם עמדת הפוסקים הנ"ל, לפיה כאשר למבטחת יש טענות לגבי אופן יישום המחירון על המקרה הקונקרטי ולגבי אופן חילוץ ויישום הנתונים של המחירון, על המבטחת לטעון טענותיה אלה במסגרת בקשת הרשות להתגונן מטעמה, טענות שמטבע הדברים אמורות להיטען באופן מפורט, מנומק ומבוסס. במקרה שלנו, טענות הנתבעת במישור זה נטענו בבקשתה שבנדון באופן כללי למדי (הנתבעת אף לא נוקבת בשווי הרכב הנטען לגישתה על בסיס המחירון והפחתות השווי הדרושות לפיו), פרט אולי לטענה בדבר הצורך להתחשב בכך שהרכב הגנוב היה בעבר רכב חברה (טענה זו מגובה בתדפיס נתוני רכב ממשרד הרישוי, לפיו, לכאורה, הרכב היה בעבר, בטרם הועבר לבעלות התובעת, בבעלותה של אלבר שרותי מימונית בע"מ). סיכום בקשת הנתבעת למחיקת הכותרת - נדחית. בנסיבות ומשהתובעת ביקשה לחייב את הנתבעת בהוצאות, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות הליך זה בסך 2,500 ₪. מסמכי החקירה הפרטית שהועברו ללשכתי במעטפה סגורה ע"י ב"כ הנתבעת, מועברים לגריסה ולא ייסרקו בתיק. ב"כ הנתבעת יוכל למסור עותק חדש של המסמכים לעיונו של השופט אליו ינותב התיק לטיפול. המזכירות תקבע את בקשת הרשות להתגונן בפני שופט, עפ"י הנהלים הרגילים. רכבגניבת רכבביטוח פריצה / גניבהביטוח גניבת רכב