השופט י' קדמי: 1. פתח דבר זהו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שניתן ביום 11.6.90 בת"א 2734/85, ולפיו נדחתה תביעתה של המערערת לקבלת דמי ביטוח בגין חסר שנוצר במטענים של תפוחי-אדמה שנשלחו על-ידיה מישראל להולנד בחודשים אפריל-מאי 1984, ובגין נזקים שנגרמו לה בשל נביטה וריקבון שנתגלו בתפוחי-אדמה שהיו במטענים אלה. 2. העובדות להלן, בתמצית, עיקרי העובדות הדרושות לבירור הערעור: א. המערערת (התובעת) היא חברה זרה, שמקום מושבה בהולנד ועיסוקה בסחר בתוצרת חקלאית. ב. בשנת 1984 רכשה המערערת בישראל כ-2,000 טון תפוחי-אדמה, שנשלחו מישראל להולנד בשבעה משלוחים נפרדים בדרך הים. ג. תפוחי האדמה הגיעו לנמל בשקים כשאין עליהם סימני נביטה והם אוחסנו ברובם תחת סככה. חלק מהשקים הועמסו על מישטחים פתוחים (FLATS), בלי שהושארו תעלות איוורור בין השקים; ואילו החלק האחר של השקים הוכנסו למכולות בעלות פתח עליון (OPEN TOP), שיריעותיהן הוסרו למטרת איוורור. לאחר שהייה בת 4-5 ימים בנמל, הוטענו המישטחים והמכולות על אניות, ואלה הפליגו מיד לדרכן. ד. המשלוחים בוטחו על-ידי המשיבות (הנתבעות) באמצעות המשיבה 1, שהוציאה לעניינם פוליסת ביטוח ימי לכיסוי "כל הסיכונים" (ALL RISKS). הפוליסה נועדה לכסות כל נזק העלול להיגרם במהלך ההפלגה; והיא הורחבה באופן שתכסה גם נזק כתוצאה מאירוע הנעוץ ב"טבע בריאתם" (VICE INHERENT) של הטובין המבוטחים (במקרה דנן: נביטה של תפוחי-אדמה). ויודגש: הפוליסה כללה תניה בדבר בררת הדין, ולפיה - יחול על הפוליסה הדין האנגלי, ותביעות המוגשות על פיה יוכרעו ויפורשו על-פי דין זה. ה. כאשר הגיעו המשלוחים לנמל רוטרדם, נתגלה כי בארבעה מהם קיימת נביטה בתפוחי האדמה; ולטענת המערערת - נמצא חסר במספר השקים ובמשקל הכולל של המשלוחים. תפוחי האדמה שנבטו נוקו והוברשו לשם הורדת הנבטים; ותהליך זה גרם לאובדן משקל בארבעת המשלוחים שנמצאו נגועים בנביטה. ו. המערערת תובעת מהמשיבה 1 פיצוי על-פי פוליסת הביטוח בגין שני ראשי נזק כדלקמן: (1) פיצוי בגין החסר במשקל המשלוחים; (2) החזר הוצאות שנגרמו עקב הטיפול במשלוחים שבהם נתגלתה הנביטה ו/או פיצוי בגין ההפסד הנובע מנזקי הנביטה. ז. המשיבה 1 דחתה את התביעה של המערערת מהנימוקים הבאים: (1) לא הוכח שהחסר במשקל המשלוחים נגרם במהלך ההובלה בים; (2) הנזקים שנגרמו לארבעת המשלוחים שבהם נתגלתה הנביטה אינם מכוסים על-ידי הפוליסה. ח. בעקבות דחיית תביעתה הגישה המערערת את התביעה בתיק זה. 3. פסיקת בית המשפט המחוזי א. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה של המערערת על שני ראשיה, בקבלו את טענתה הכפולה של המשיבה 1: האחת - כי לא הוכח שהחסר במשקל נגרם במהלך ההובלה בים; והשנייה - כי הפוליסה אינה מכסה את הנזק שנגרם למערערת בשל נביטת תפוחי האדמה, מכוחה של תניית פטור, שעל פיה חייבת הייתה המערערת להבטיח "אריזה נאותה" ולא מילאה חובתה. ב.(1) לעניין החסר במשקל - קבע בית המשפט המחוזי, כי שקילת השקים וספירתם עובר להטענתם על האניות לא הייתה מדויקת, ועל-כן לא ניתן לקבוע שכמות תפוחי האדמה שנפרקה בהולנד הייתה פחותה מהכמות שהוטענה על האניות בישראל. (2) ואילו לעניין נזקי הנביטה - קבע בית המשפט המחוי כדלקמן: (א) תהליך הנביטה החל לפני שהמשלוחים הוטענו על האניות; ואילו פוליסה מסוג ALL RISKS - שלפיה בוטחו המשלוחים - מכסה אך ורק נזקים שנגרמו במהלך ההפלגה. (ב) בחינת האירועים בדיעבד מלמדת, שבעת הטענת המשלוחים לא היה ספק שתפוחי האדמה ינבטו במהלך ההפלגה, לאמור - הנביטה הייתה בגדר התפתחות ודאית; ובהתאם לדין האנגלי - שעל פיו, כאמור, מוכרעות התביעות על-פי הפוליסה - נזק "מטבע הבריאה" של הטובין המבוטחים מכוסה רק אם הוא "עלול" להיגרם ולא כאשר התרחשותו היא "ודאית". (ג) תפוחי האדמה נשלחו בדרך הים בצורה שאינה מתאימה להגנה עליהם מפני נביטה: ראשית - הם נשלחו באניות מאווררות במקום באניות מקוררות; ושנית, משבוצעה ההובלה באנייה מאווררת - לא ננקטו האמצעים הדרושים על-מנת להבטיח איוורור יעיל, והמשלוחים הוטענו על גבי מישטחים פתוחים (FLATS) כשבין השקים לא נשמרות תעלות איוורור, ובמכולות שהאיוורור בהן הצטמצם לכך שפתחן העליון היה פתוח (OPEN TOP). בפועל נשלחו אפוא תפוחי האדמה שלא "באריזה מתאימה"; והוראותיו של סעיף 3.4. ל-INSTITUTE CARGO CLAUSES (A) 1.1.82 , המהווה חלק מתנאי הביטוח, קובע שלא יהיה כיסוי ביטוחי, במקרה שבו האריזה לא היתה מתאימה" להגנת הטובין המבוטחים (להלן - תניית הפטור). וזו לשון הסעיף: ... IN NO CASE SHALL THIS INSURANCE COVER .4" LOSS DAMAGE OR EXPENSE CAUSED BY INSUFFICIENCY OR UNSUITABILITY OF 4.3 PACKING OR PREPARATION OF THE SUBJECT-MATTER INSURED (FOR THE PURPOSE OF THIS CLAUSE 4.3 'PACKING' SHALL BE DEEMED TO INCLUDE STOWAGE IN A CONTAINER OR LIFTVAN BUT ONLY WHEN SUCH STOWAGE IS CARRIED OUT PRIOR "(TO ATTACHMENT OF THIS INSURANCE OR BY THE ASSURED OR THEIR SERVANTS .(ההדגשה שלי - י' ק') 4. הערעור: החסר במספר השקים ובמשקל המטענים א. המערערת תוקפת את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא הוכח קיום החסר בשקים ובמשקל המשלוחים; ומסתמכת בהקשר זה על תעודות המשלוח (נ/3), שבהן נרשמה כמות השקים שהייתה בכל מכולה בעת ההטענה, ובמקביל - כמות השקים שהמערערת קיבלה בפועל בהולנד. ב. אף שהמשיבות לא התנגדו לקבילותן של התעודות נ/3 בשל היותן עדות מפי השמועה - שעורכיהן לא נקראו להעיד - אין בהן כדי לסייע למערערת, בשל משקלן הראייתי הדל: עורך התעודות לא העיד לפני בית המשפט ולא באה לפני בית המשפט כל ראיה המלמדת על דיוק הרישום בתעודות הללו; ולעומת זאת, היו לפני בית המשפט ראיות מספיקות לביסוס מסקנתו כי סביר יותר להניח שהחסר במספר השקים ובמשקל המשלוחים נגרם בשל אי-דיוקים בשקילה ובספירה במהלך ההטענה, מאשר כתוצאה מאירוע ביטוחי במהלך ההפלגה. על-כן לא מצאתי הצדקה להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי לעניינו של ראש נזק זה. 5. הערעור: כיסוי ביטוחי לנזקי הנביטה א. הטיעון עיקרו של הערעור בהקשר זה מכוון כנגד קביעתו של בית המשפט המחוזי כי נזקי הנביטה אינם מכוסים על-ידי פוליסת הביטוח, אף-על-פי שזו כללה כיסוי של נזק "מטבע הבריאה" של הטובין המבוטחים. במסגרת הערעור תוקפת המערערת את הקביעה הנ"ל בשני מישורים כדלקמן: (1) המבטחת ידעה על צורת ההובלה והסכימה לה הטענה היא: כי המשיבה 1 ידעה באילו תנאים יובלו תפוחי האדמה - קרי: באניות לא מקוררות, במכולות ובמישטחים - וכי הסכימה לכך; ועל-כן מנועה היא מלהסתמך על תניית הפטור המתייחסת ל"צורת האריזה". את עמדתה בעניין זה מנמקת המערערת כדלקמן: (א) בהגדרת הטובין המבוטחים על-ידי הפוליסה צוין במפורש, כי המשלוחים יישלחו: IN CONTAINERS OR ON RO RO TRAILERS" )ההדגשה שלי - י' ק'); ומכאן שהמשיבה 1 ביטחה את המשלוחים כשהיא יודעת ומסכימה לכך שהמשלוחים יישלחו במישטחים ובמכולות. (ב) למשיבה 1 נמסרו מועדי ההפלגה ושמות האניות שיובילו כל מטען; ומכאן - שהיא הייתה אמורה לדעת שהאניות המובילות מאווררות בלבד ולא מקוררות. (ג) בפוליסה אין כל התנאה או דרישה שהמטענים יובלו בקירור דווקא; והמערערת הייתה רשאית להוביל את המטענים באניות מאווררות בלבד. תמיכה לעמדתה זו מוצאת המערערת: (א) בהוראות סעיף B)(3)18) לחוק הביטוח הימי האנגלי משנת 1906, הקובע: IN THE ABSENCE OF INQUIRY THE FOLLOWING CIRCUMSTANCES NEED NOT )3)" -:BE DISCLOSED, NAMELY ... B) ANY CIRCUMSTANCES WHICH IS KNOWN OR PERSUMED TO BE KNOWN TO THE) INSURER. THE INSURER IS PERSUMED TO KNOW MATTERS OF COMMON NOTORIETY OR KNOWLEDGE, AND MATTERS WHICH AN INSURER IN THE ORDINARY COURSE OF .(ההדגשה שלי - י' ק') "‎HIS BUSINESS, AS SUCH, OUGHT TO KNOW (ב) בדברים שנאמרו בפסק הדין ‎APOLLINARIS COMPANY V. NORD DEUTSCHE [INSURANCE COMPANY (1904) ]2 )שצוטט על-ידי לורד סמנר (‎(LORD SUMNER בפסק-דין(‎BRITISH AND FOREIGN MARINE INSURANCE CO. V. GAUNT (1921 ,AT 63,[3] שבו נקבע כי מבטח של טובין מוחזק כמי שהסכים לבטחם כנגד הסיכונים הכרוכים בהובלתם, אם על-פי תיאור הטובין או תיאור המסע היה ברור שלפי הפראקטיקה הנוהגת יובלו הטובין בדרך שבה הובלו בפועל. (2) הנביטה - לא נזק "ודאי" המערערת תוקפת את קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה הנביטה הייתה "ודאית", ועל-כן אין הנזקים הכרוכים בה מכוסים על-ידי הפוליסה. המערערת מבססת את עמדתה בעניין זה על שני נימוקים: (א) מבחינה עובדתית - ספק רב אם הנביטה הייתה "ודאית": עובדה היא, שרק ארבעה מתוך שבעת המשלוחים הגיעו ליעדם עם נביטה, אף-על-פי שכל המשלוחים הובלו באותם תנאים; והבודק מטעם מועצת הירק, אשר בדק את המשלוחים ביום המכלתם, מצא אותם נקיים לחלוטין מנביטה. נראה אפוא, מסכמת המערערת עמדתה בעניין זה, כי השוני בתנאי ההובלה באניות השונות הוא שגרם לנביטתם של תפוחי האדמה בארבעה מתוך שבעת המשלוחים, ודי בכך כדי לקבוע שהנזק לא היה "ודאי" ועל-כן מכוסה כנזק "מטבע הבריאה". (ב) מבחינה משפטית - ניתן לבטח גם נזק ודאי, ובלבד שוודאות הנזק אינה ידועה למבטח ולמבוטח, ועל-כן מבחינתם המדובר בסיכון "בר-ביטוח". במקרה דנן, הוכח כי המשיבה 1 צפתה נזקי נביטה במשלוחים בשיעור של אחוז אחד מערכם, ובעבור שיעור זה לא הייתה מוכנה לתת כיסוי ביטוחי. ברם, נזקי הנביטה בשיעור גבוה יותר מאחוז אחד משווי המשלוחים לא היו צפויים - ועל-כן גם לא "ודאיים" - מבחינת המשיבה 1, ולכן היו מכוסים על-ידי פוליסת הביטוח. ב. ההכרעה (1) לאחר שבחנתי את טענות המערערת הגעתי למסקנה כי דינו של הערעור להידחות גם בהקשר זה; לדעתי, כפי שאבהיר להלן, תפוחי האדמה הובלו ב"אריזה בלתי מתאימה", ודי בכך כדי לפטור את המשיבה 1 מחבותה על-פי "תניית הפטור" שבפוליסת הביטוח. ולא למיותר יהיה להדגיש, כי המערערת-המבוטחת, כמי שעוסקת בהובלות של תוצרת חקלאית, ידעה או לפחות הייתה צריכה לדעת על הסיכון הטמון בהובלת תפוחי-אדמה באנייה לא מקוררת ללא נקיטת מרב האמצעים להבטחת איוורור אופטימלי. (2) בית המשפט המחוזי קבע בפסק-דינו, שהדרך הטובה ביותר להובלה ימית של משלוחי תפוחי-אדמה היא באניות מקוררות; ומכל מקום, במקרה שההובלה אינה נעשית בקירור - יש להוביל את המשלוחים בתנאי איוורור אופטימליים. קביעה זו מבוססת היטב על העדויות שנשמעו לפני בית המשפט המחוזי; ולא למיותר יהיה לציין כי אף המערערת סבורה שהסיבה לנביטה נעוצה בתנאי איוורור לא מתאימים או לא מספיקים. (3) ברם, המערערת נאחזת, בעניין זה, בכך שבפוליסת הביטוח צוין במפורש שתפוחי האדמה יישלחו; IN CONTAINERS OR ON RO RO TRAILERS" ולא מצויה בפוליסה דרישה להוביל את תפוחי האדמה בקירור דווקא. אשר-על-כן הייתה המערערת - לטענתה - רשאית לשלוח את תפוחי האדמה באופן שבו הם נשלחו בפועל, ואין לומר כי צורת משלוח זו היא "אריזה בלתי מתאימה". (4) איני יכול לקבל טענה זו משני טעמים: (א) הקביעה החוזית, שלפיה יכול שתפוחי האדמה "ייארזו" במכולות או במישטחים צריכה להתפרש לפי אומד דעתם של הצדדים, ולשם כך "עלינו להביא בחשבון את אופיה ומהותה של העיסקה שנקשרה בין הצדדים ואת מטרותיהם של הצדדים לחוזה, הן מן ההיבט הכלכלי והן מהיבטים מקצועיים, חברתיים ואחרים" (דברי השופט בך בע"א 552/85 אגסי נ' ח.י.ל.ן. חברה ישראלית לעבוד נתונים בע"מ [1], בעמ' 245). הפירוש שמציעה המערערת למשפט הנ"ל - שהוא המשפט הקובע לעניינה של תניית הפטור - ולפיו היא הייתה רשאית לארוז את תפוחי האדמה ולהובילם גם במכולות שבהן האיוורור כמעט בלתי אפשרי, איננו מקובל עליי. פירוש שכזה הינו חסר היגיון, שכן לא זו בלבד שהוא מגביר לאין ערוך את הסיכונים שהמבטח נוטל על עצמו, אלא - שהוא מתיר למערערת-המבטחת להוביל את תפוחי האדמה בתנאים "מזיקים" מלכתחילה, ולכך בוודאי שלא התכוונו הצדדים. הפירוש הסביר של המשפט הנ"ל הינו, לדעתי, כי ניתן אמנם לשלוח את תפוחי האדמה במכולות, אך צריך שהאנייה המובילה תהיה מקוררת כדי להבטיח תנאי הובלה נאותים; ואם נבחרת שיטת הובלה במישטחים - צריך להבטיח תנאי איוורור מרביים, הכוללים תעלות איוורור בין השקים. (ב) אין בהוראותיו של סעיף B)(3)18) לחוק הביטוח הימי משנת 1906 ובפסק-דין [APPOLINARIS COMPANY ]2, שצוינו לעיל, כדי לסייע למערערת. סעיף B)(3)18) לחוק הביטוח הימי האנגלי עוסק בעניינים שהמבטח מוחזק כיודע אותם מכוח "מהלך העסקים הרגיל"; ומן העדויות שהושמעו עולה, כי הובלת תפוחי-אדמה במכולות בעלות פתח עליון ללא קירור או על גבי מישטחים ללא תעלות איוורור - אינה "דרך מקובלת" להובלת תפוחי-אדמה, ועל-כן אין לומר שהמבטח מוחזק כיודע עובדה זאת ומסכים להובלה בדרך זו. והוא הדין בקשר לפסק הדין בעניין [APPOLINARIS COMPANY ]2: הקביעה, כי מבטח של טובין מוחזק כמי שהסכים לבטחם כנגד כל הסיכונים הכרוכים בהובלתם, מותנית בכך שההובלה נעשתה בדרך המתיישבת עם ה"פרקטיקה הנוהגת"; וזו מחייבת נקיטת אמצעי איוורור אופטימליים כמפורט לעיל. גם הוראת החוק האמורה וגם ההלכה שנפסקה בפסק הדין הנ"ל, מתנים ייחוסה של "ידיעה" למבטח בכך שהמדובר ב"עובדות" שהן "מן המפורסמות" בתחום עיסוקו של אותו מבטח; והובלת תפוחי-אדמה בדרך שבה הובלו תפוחי האדמה במקרה דנן אינה כזאת. (5) סיכומם של דברים, העדויות שבאו לפני בית המשפט המחוזי מלמדות כי הובלתם של תפוחי האדמה נעשתה שלא בדרך המקובלת להובלת טובין מסוגם, לאמור: שלא בקירור ומבלי להבטיח איוורור יעיל. אשר-על-כן - חלה בהקשר זה "תניית הפטור" שבפוליסה, המתנה את תשלום הנזק בשל הנביטה בכך שההובלה נעשתה ב"אריזה מתאימה"; והכול מסכימים ש"האריזה" - קרי: תנאי ההחזקה באנייה - הייתה בלתי מתאימה לתפוחי-אדמה. 6. סוף דבר א. לנוכח המסקנות שאליהן הגעתי כמפורט לעיל - לפיהן: לא הוכח שנגרם חסר שקים או משקל במהלך ההפלגה, והמשיבה 1 זכאית ליהנות מ"תניית הפטור" המתייחסת לדרישה של "אריזה מתאימה" כתנאי לכיסוי הביטוחי לנזק "הנביטה" הנטען על-ידי המערערת - הערעור נדחה. ב. המערערת תשלם למשיבות סך 10,000 ש"ח כהוצאות בבית-משפט זה בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. השופט ת' אור: אני מסכים. השאלה אם היה חסר במשקל משלוחי תפוחי האדמה היא שאלה עובדתית. בית המשפט ענה על כך שהדבר לא הוכח, מנימוקים עובדתיים שבפסק-דינו. אין להתערב במימצאיו בעניין זה. לגבי הנזקים שנגרמו עקב הנביטה של חלק ממשלוח תפוחי האדמה, קבע בית המשפט שאלה נגרמו בשל כך שלא הייתה "אריזה מתאימה". הוא רשאי היה להגיע גם למסקנה זו על-פי העובדות שבאו לפניו, בלי שיש עילה להתערבותנו במסקנתו. משהוכח הדבר, חל סעיף הפטור שבפוליסה, וגם דין חלק זה של התביעה היה להידחות, בלי להתייחס לכל יתר טענות המשיבות כנגד חלק זה של התביעה. השופט א' מצא: אני מסכים לפסק-דינו של חברי, השופט קדמי, ולהערותיו של חברי, השופט אור. הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט קדמי. משפט ימי - דיני ימאותביטוח ימי / הובלה ימית