הרקע: בדיונינו תביעה של מבוטח כנגד חברת ביטוח, בו ביטח מטען שהגיע לארץ מחו"ל. מר ראובן כגן (להלן: "התובע") הינו הבעלים של בית הדפוס "דפוס פלוס" (להלן: "בית הדפוס"). בתאריך 7.8.00 רכש התובע בבלגיה מחברת "WHITE HORSE MACHINERY" (להלן: "הספק") מכונת דפוס משומשת מתוצרת חברת KOMORI יפאן (להלן: "היצרן"). המכונה נרכשה ב- 379,000 לירות שטרלינג בתנאי מכר CFR (כולל הובלה לנמל היבוא). התובע ביקש לבטח את המכונה בעת העברתה לארץ ופנה לחברת הביטוח - המגן חברה לביטוח בע"מ (להלן "המגן") כדי שזו תבטח את המכונה מפני נזקים שיכולים לקרות בזמן העברתה מהספק בבלגיה לבית הדפוס בישראל. ההתקשרות עם המגן נעשתה באמצעות מר יוסי אנקונה (להלן: "סוכן הביטוח") והופקה פוליסת ביטוח שמספרה 41088218/00 (נספח ב' בתצהירו של התובע -ת/1). פירוק המכונה בבלגיה לצורך הובלתה והטענתה למכולות נעשתה בנוכחות התובע ועבודת פירוק המכונה אריזתה והמכלתה צולמו על ידי התובע וזאת בהתאם לנדרש בתנאי פוליסת הביטוח. פירוק המכונה ואריזתה לשינוע במכולות והרכבתה מחדש בישראל נעשו במסגרת הסכם המכירה עם הספק ועל ידי מהנדסי הספק ובאחריותם, כלומר מחיר רכישת המכונה כלל בחובו גם את הפירוק, האריזה וכן את הרכבת המכונה בבית הדפוס של התובע. כאמור, התובע צילם במצלמת וידיאו את המכונה בטרם פורקה על ידי המהנדסים בבלגיה וצילם את פירוק המכונה והכנסת חלקיה ל 2 מכולות (ת/2), כנדרש בפוליסה. המכולות ובתוכן מכונת הדפוס, הגיעו לנמל חיפה בתאריך 20.9.00 ולאחר שחרורם מהמכס בתאריך 25.9.00 הובלו לבית הדפוס. מיד עם הוצאת חלקי המכונה מהמכולות נתגלו נזקים בחלקים שונים של המכונה, מעיכות וחורים במקומות שונים, ביניהם נתגלה חור בקופסה של החלק שמקשר בין המכונה למחשב של האינברטר, וכן נתגלה נזק לכפתור מס' 25 בלוח הבקרה . המהנדסים מטעם הספק ערכו ניסוי וקבעו שהאינברטר לא תקין ולכן המכונה לא תעבוד. התובע בכל זאת ניסה להפעיל את המכונה כדי להיות בטוח שההוצאות בגין אינברטר חלופי וההמתנה עד להגעת החלק לא יהיו לשווא, הניסיון העלה שהמכונה לא עובדת ושאכן נדרש אינברטר חלופי בכדי להפעיל את המכונה. עם זיהוי הנזק בעת פריקת המטען, התובע פנה מיד לסוכן הביטוח ודווח לו על הנזק שנתגלה. סוכן הביטוח אמר לתובע שיפעל מיידית לתיקון הנזק ושהוא - סוכן הביטוח ידאג לכך שהתובע יפוצה על ידי חברת הביטוח וזאת לאחר הצגת קבלות על החלקים והעבודה שנדרשו כדי לתקן את הנזק ולהביא את המכונה לידי עבודה תקינה. התובע פנה גם טלפונית לחברת הביטוח והודיע להם על הנזק, אך השמאים מטעם חברת הביטוח לא הגיעו בזמן פריקת המכונה והרכבתה אלא הגיעו רק לאחר יותר מ-10 ימים מיום הגעת המכונה לבית הדפוס. בגלל העובדה שכל יום אשר בו המכונה לא פעילה נגרם נזק כספי גדול בשל אובדן הכנסה וגם בגלל האישור שנתן סוכן הביטוח לתובע כי יקבל פיצוי כנגד קבלות שיציג, פעל התובע במהירות המקסימלית האפשרית בכדי להביא את המכונה "לתקינות", למצב עבודה, וזאת על מנת למזער את הנזק ככל שניתן, לצמצם את אובדן ההכנסה כאשר המכונה אינה בפעולה. בכדי להביא את המכונה למצב תקין, רכש התובע את החלקים שנפגעו ושכר את שירותם של מהנדסים מחו"ל כדי שיחליפו את אותם חלקים. בבדיקה שערך התובע התברר לו שבסוכנות KOMORI באנגליה יש אינברטר זמין וניתן לקבלו מיידית, התובע לדבריו, שילם בגין האינברטר, המשלוח לארץ והרכבתו על ידי מהנדסים סכום של 10,982.20 ליש"ט, ובנוסף הוא שילם לעמיל המכס "אוריין" סכום כולל של 13,020.37 ש"ח בגין שחרור המטען מהמכס. בנוסף היה על התובע לרכוש לוח פיקוד שלם חדש מכיוון שלא ניתן היה להחליף רק את כפתור מס' 25, מאחר ומדובר בחלק אחד שלא ניתן להפרידו, עלותו של לוח הפיקוד - 2,680 ליש"ט. כמו כן, רכש התובע מקודד בעלות של 7,600 פרנק צרפתי, ונסע בעצמו להביא את המקודד מצרפת, מאחר והסוכן בצרפת סירב לשלוח את החלק לתובע כי ההזמנה נעשתה בטלפון. את כל הסכומים האלה תבע התובע מאת חברת הביטוח המגן, אך זו סירבה לשלמם. חברת הביטוח המגן שלחה לתובע את דו"ח השמאים אסטל, את דן איתן בע"מ שנעשה מטעמה. חוות דעת אשר נכתבה בתאריך 15.2.01 ובעקבות המסקנות שבחוות הדעת סירבה המגן לשלם לתובע את סכום תביעתו. בעקבות סירוב המבטחת חב' המגן לשפות את המבוטח בגין נזקיו, תבע המבוטח - התובע את הנתבעת בתביעה זו שבפנינו. טענות הצדדים: התובע טען כי פוליסת הביטוח שרכש מאת המגן היא פוליסה מסוג "A" אשר מכסה את כל הסיכונים ומכסה גם את האירוע הביטוחי שבענייננו וכי רכש פוליסת ביטוח אשר מכסה גם מקרה נזק זה. הנתבעת טענה כי המטען הוא סחורה משומשת ולכן נכנס תחת קטגוריה מסוג "C " והמשמעות לכך היא שהפוליסה מכסה רק מיקרים אשר בהם נגרם הנזק מאש, התפוצצות, עליה על שרטון, טביעה, התהפכות, התנגשות, פריקה בנמל מצוקה, היינו שפוליסת הביטוח מכסה רק כנגד סיכונים "קטסטרופאליים" בלבד. עוד טענה הנתבעת כי על התובע הנטל להוכיח ראשית כי המקרה הביטוחי ארע ולאחר מכן עליו לשכנע את ביהמ"ש כי המקרה מכוסה על ידי הפוליסה. התובע טען כי עמד בנטל הוכחה זה, והוסיף כי אינו יודע את הסיבה המדוייקת ואת זמן קרות הנזק, אך לדעתו מסתבר יותר שהנזק נגרם בזמן ההפלגה. לדעת הנתבעת, הנזק אירע בטרם ההפלגה. התובע טען גם כי המטען נארז באופן מקצועי על ידי עובדים מיומנים ואילו הנתבעת טענה כי עבודת האריזה וההכנה לא היו מספקות ולכן הביטוח לא מכסה את הנזק. התובע טען גם כי הודיע מיד עם גילוי הנזק לסוכן הביטוח ולחברת הביטוח ופעל מיידית על מנת לצמצם את נזקיו בכך שעשה כדי להביא את המכונה בחזרה לכשירות וזאת באישור מלא של סוכן הביטוח, וששמאי מטעם חברת הביטוח הגיע זמן רב לאחר הגעת המטען. הנתבעת טענה כי השמאי הגיע בזמן סביר בהתחשב בחגים שהיו בזמן הרלוונטי, עת הגיע המטען לבית הדפוס. עוד היא טענה כי חלק מהנזק, הנזק לאינקודר, נגרם בשל ניסיון להפעיל את המכונה בניגוד לעצת המהנדסים. לעומת זאת, התובע טען כי הנזק לאינקודר לא נגרם מניסיון ההפעלה וכי המהנדסים היו בטוחים שהאינברטר לא תקין והמכונה לא תפעל, לכן לא הזהירו כי ניסיון ההפעלה עלול לגרום נזק לאינקודר, ואין קשר בין ניסיון ההפעלה הכושל לנזק שנגרם. הראיות: התובע מר ראובן כגן העיד מטעם התביעה בשמו ובשם בית הדפוס שבבעלותו. הנתבעת הביאה להעיד מטעמה את השמאים שערכו חוות דעת מטעמה - מר אורי אסטל ומר דן פרומר. הדיון המשפטי: נטל ההוכחה הראשוני הוא על כתפי המבוטח להוכיח ראשית את תחולת הפוליסה על המקרה, בע"א 1757/90, מעלה יצרני עורות 84 כפר נ' סלע חברה לביטוח, תק-על, 91(3), 1761 ,עמ' 1763: "חברת ביטוח אינה נדרשת להתמודד עם תביעת ביטוח, טרם שהמבוטח הוכיח את תחולתה הכללית, הלכאורית, של הפוליסה על המקרה". אין חולק על כך שהתובע רכש פוליסת ביטוח מאת הנתבעת להעברת מכונת הדפוס מבלגיה לישראל (נספח ב' לת/1). קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין היקפו של הביטוח שנרכש, התובע טען כי ביקש לבטח את המטען בביטוח כנגד כל הסיכונים: "ש: איזה ביטוח בדיוק ביקשת מהסוכן לעשות לך? ת: אני ביקשתי שיעשו לי ביטוח קלאס A שיהיה מכוסה מכל הבחינות". (פרוט' עמ' 15 ש' 29-28) הנתבעת טענה כי בשל העובדה שהמכונה נרכשה כשהיא משומשת ולא חדשה, הרי שהביטוח הינו מקטגוריה "C" וביטוח בקטגוריה זו מכסה רק כנגד סיכונים "קטסטרופאליים" בלבד, כנגד אובדן או נזק שנגרמו מאש, התפוצצות, עליה על שרטון, טביעה, התהפכות, התנגשות, פריקה בנמל מצוקה, הקרבה של היזק כללי והטלה. הנתבעת טענה כי כל נזק אחר אינו מכוסה ולדעתה הנזק שנגרם למטען אינו מהסוג אשר מכוסה תחת ביטוח בקטגוריה זו. לעניין סעיפי המכון כתב כדורי חכם אהרון בספרו "ביטוח ימי ותביעות" (מהדורה שישית עמ' 64): "על מנת להימנע מניהול משא ומתן ארוך ומייגע ביחס לסיכונים ולהיקפם, נוסחו מספר קבוצות של תנאי ביטוח סטנדרטיים, שיצורפו לפוליסה כחלק ממנה, תחת השם "סעיפי המכון מטענים" "Institute Cargo Clauses" וסעיפים אחרים. ברור שבהסכמת הצדדים ניתן לשנות את תחולתם והיקפם של סעיפים אלה ולהתאימם לדרישותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, באשר בחוזה מסחרי עסקינן". מעיון בפוליסת הביטוח (נספח ב' לת/1) שוכנעתי כי הביטוח אשר הופק על ידי הנתבעת לתובע לא היה ביטוח רגיל לסחורה משומשת ואפרט: ביטוח מקטגוריה "C" בד"כ מיועד לסחורות אשר מוחזרות ליצרן לתיקון או סחורות פגומות שמוחזרות ליצרן לצורך החלפתם או לקבלת זיכוי בגינם ומכאן הטעם שבקטגוריה זו. בביטוח סחורה פגומה או מקולקלת אשר נשלחת לדרך, קיים חשש שכיסוי ביטוחי שכזה יהיה גם על מה שפגום מלכתחילה ויהווה כיסוי גם לדברים שפגומים מלכתחילה, היינו החשש הוא שהמבוטח למעשה עשוי לשפר את מצבו אשר היה בטרם האירוע הביטוחי "על גבה" של חברת הביטוח. טעם זה אינו קיים במקרה שבפנינו שכן המדובר במכונה שנרכשה כאשר היא במצב תקין לחלוטין. המכונה נרכשה במצב עבודה ולא נשלחה לתיקון או הוחזרה כאשר היא לא תקינה. כפי שאפרט בהמשך ההתייחסות המפורשת על גבי הפוליסה למטען הספציפי, לעניין הגבלת האחריות מחד (הסייג לאחריות לצבע ולשריטות ומעיכות) ומאידך, הרחבת האחריות, הכללת הנפת המכולה בעת פריקה בכיסוי הביטוחי, מצביעים כי היתה התייחסות ספציפית למטען הנ"ל ולמרות זאת לא צויין ולדעתי לא בכדי לא צויין, שהמדובר במטען המשויך לקטגוריה "C", מכיוון שלא היתה כל כוונה להכליל את המטען בקטגוריה זו. מכאן, לשיטתי הפוליסה היתה מקטגוריה "A" וכללה את כל הסיכונים למעט מה שסויג בהערות אשר מצוינות מפורשות בפוליסה, ולרבות הרחבת הכיסוי הביטוחי גם להנפת המכונה על ידי מנוף בעת פריקת המכולה בבית הדפוס. תחת הכותרת "Risks covered", צויין במפורש שהפוליסה מכסה גם את הנפת המכונה בפריקה, והודגש כי מדובר במכונה משומשת, מצויין סכום ההשתתפות העצמית וכן יש ציון מפורש וספציפי להגבלת האחריות במקרה של פגיעה בצבע והתחמצנותו אך אין שום התייחסות לעניין הגבלת הכיסוי הביטוחי ל"נזקים קטסטרופאליים" בלבד, או התייחסות לשיוך לקטגוריה ביטוחית מסויימת, עפ"י הקטגוריה שבסעיפי המכון. מחד, עצם ההתייחסות הספציפית לעניין הגבלת האחריות של הפגיעה בצבע והדרישה המפורשת לצילום המכונה, ומאידך העדר ציון מפורש כי המדובר בקטגוריה "C", מצביעה כי הפוליסה לא סווגה בעת עריכתה כנמצאת בקטגורית "C". לעניין העדפת ההתייחסות הספציפית בפוליסות הביטוח על פני ההוראות הכוללניות שבסעיפים הכלליים ראויים לציון דבריו של כדורי חכם אהרון, בספרו "ביטוח ימי ותביעות" בעמ' 25: "20. הכתוב במכונת כתיבה עדיף מתנאי מודפס נוסחן של רוב הפוליסות - ובכללן גם פוליסות לביטוח ימי - הוא נוסח אחיד וסטנדרטי, אשר בו משתמשים המבטחים בדרך-כלל תוך אפשרות התאמתו לנסיבותיו המיוחדות של כל ביטוח וביטוח, וזאת על-ידי הוספה או גריעה של תנאים או הגבלות מיוחדות למבוטח הספציפי הנדון. הכלל הוא, שבכל מקרה של סתירה בין תניה קבועה בפוליסה לבין תניה המודפסת במכונת כתיבה, יד האחרונה על העליונה". ולעניין זה מובאים דבריו של כב' השופט לם בה"מ 1434/54, ת.א. 843/53, סרנו בנפורדו ושות' נ' דה גילדהול ואח', פס"מ י' 112, בעמ' 115: "נראה לי, שההלכה שנקבעה באנגליה, הקובעת כי יש להעדיף את הכתוב במכונה או בעט על המודפס... מוצדקת היא בהחלט. על כן יש בראשונה להתחשב עם הכתוב בפוליסות הנידונות במכונת כתיבה, ואם כתוב זה אינו סובל את המודפס, אין להתחשב עם האחרון ולא כלום". גם כב' השופט כהן מתייחס לכך בע"א 278/61 "בחן" חברה לביטוח בע"מ נ' אריך לנדה ואח', פד"י טו(3) 2505: "הלכה פסוקה היא, שיש לפרש הסכם ביטוח, כמו כל הסכם אחר, לפי המובן הפשוט והרגיל, ובמקרה של כל אי-בהירות וספק, יש להעדיף את המבוטח על-פני המבטח. אין לאפשר לחברת ביטוח, על ידי ניסוח מעורפל או מסורבל שלמסמכים, לטמון מלכודת למבוטח ולשלול ממנו את אותה ההגנה בפני סיכונים שלה הוא רשאי לצפות". לאור האמור והמובא לעיל ובשל העובדה שהייתה התייחסות ספציפית למטען המבוטח, בכך שצוינו סייגים לכיסוי הביטוחי והוספת סעיפים (כגון: ציון מפורש על העדר כיסוי ביטוחי לצבע ולשריטות וכן ציון מפורש כי הביטוח מכסה גם את הנפת המכונה) אך נעדרה התייחסות מפורשת להגבלת האחריות הביטוחית ושיוכה לקטגוריה "C", עדיפה עלי גרסתו של התובע לעניין זה ואני קובעת כי פוליסת הביטוח נשוא תיק זה איננה מהסוג של "CLASS C" אשר מכסה רק כנגד סיכונים "קטסטרופליים" והפוליסה מכסה גם את המקרה הביטוחי הנדון. הפוליסה לשיטתי, הגבילה במפורש כנגד כיסוי ביטוחי בגין נזקים מסויימים ומכאן שכל נזק אחר כן מכוסה על ידי הפוליסה, למעט מה שסוייג מפורשות בפוליסה שאינו מכוסה. קביעתי היא שהפוליסה היא מסוג "כל הסיכונים" -"CLASS A" המסויגת בסייגים שצויינו בה במפורש. אירוע הנזק: התובע רכש את הפוליסה לאחר שראה את המכונה שרכש עובדת כשורה ובדק את מצבה: "טרם רכישת המכונה בדקתי אותה, עבדתי עליה, וראיתי שהיא פועלת שלמה ותקינה.רק לאחר כל הבדיקות רכשתי אותה" (ת/1 סעיף 4). התובע צילם במצלמת וידיאו בהתאם לדרישת הפוליסה את המכונה בטרם פורקה ונארזה. כך אמר התובע בחקירתו הנגדית: "ש: אתה נכחת כשארזו את המכולה? ת: כן, אני צילמתי. ש: אתה ראית כאשר עטפו את המכונה בניילונים? ת: כן, ראיתי בעייני". (פרוט' עמ' 6 ש' 27-30). בצילומים נראים הן הקופסה של האינברטר והן לוח הבקרה ובו לחצן 25, כשהם במצב תקין לחלוטין וללא כל פגיעה, ובכך נשללת הטענה כי המכונה נרכשה ונארזה עם פגיעות אלה. למעשה, בכך התובע הוכיח כי המכונה הומכלה במצב תקין לחלוטין וחיזוק לדבריו נמצא בדברי השמאי אורי אסטל, הן בחוות דעתו והן בעדותו בבית המשפט: "The video film, was examined by as and we can confirm that the machine as whole appears to be in general sound condition. The electrical control cabinet and the control panel, appear to be sound, un-damaged." (נ/1 עמ' 9 ש' 22-14 לחוות הדעת). וכך אמר השמאי אורי אסטל בחקירתו הנגדית: "ש: אתה צפית בסרט הוידיאו שצילם המבוטח? ת: צפיתי בסרט הוידיאו שהוצג, אני מניח שהוא צילם. ש: נכון שהמכונה על חלקיה נראית במצב תקין בסרט? ת: כן" . (פרוט' עמ' 17 ש' 22-19). בצילום המכונה נראתה במצב תקין וזאת בטרם יצאה את שערי מחסני הספק. תנאי המכר של העיסקה היו תנאי "C.F.R" כך שמחיר הרכישה כלל גם את ההובלה הימית של המטען עד לנמל היבוא, תנאי מכר "C.F.R" קובעים על פי "INCOTERMS 1990" שהסיכון במטען עובר לקונה כבר בהעמסת המטען על האוניה בנמל היצוא וזאת למרות שהבעלות על הסחורה עוברת לקונה רק בנמל היבוא. כאמור, תנאי המכר בעיסקת רכישת המכונה היו "C.F.R" ובכך הסיכון במטען עובר לקונה מרגע הטענת המטען על האוניה (בספרו של כדורי חכם אהרון עמ' 318): "לפי תנאים אלה, העברת הבעלות והחזקה (מבחינה טכנית) בסחורה מתבצעת במסירת שטר המטען לקונה(או לבנק). סיכון הסחורה עובר לקונה עם הטעינה, שכן רק אז הוא רוכש את זיקת הביטוח בסחורה.. לשון אחר, הכלל הוא שהמוכר חייב לבטח את הסחורה לטובתו - הוא במשך העברתה עד לטעינה על האוניה, והקונה צריך לבטחה מהטעינה על האוניה ועד למחסנו". הנתבעת ניסתה לטעון כי הנזק ארע בשל כשל באריזה אך לא שוכנעתי שיש ממש בטענה זו, וקיבלתי את הרושם כי עבודת האריזה נלקחה ברצינות עת היו ממונים עליה מהנדסי הספק. המכונה גם חוזקה על ידי כבלים מתכתיים, "וויירים", בכדי למנוע טלטלות מיותרות ונעטפה בניילון מרופד בבועות אוויר. לא מצאתי דופי באריזת המכונה וודאי שלא מצאתי דופי שכזה אשר עלול היה להביא לקרות הנזק. גם את טענתה של הנתבעת כאילו הנזק שנגרם נבע "מטבע בריאתו", אני דוחה וזאת משום שלא מצאתי ממש בטענה סתמית זו. התובע אמנם טען כי אין לו ידיעה היכן בדיוק ארע הנזק למטען, אך לדעתו הנזק נגרם בזמן ההובלה הימית שכן בהובלה בים הסיכון לטלטלת המטען הינו בגדר אפשרות קרובה יותר. הנתבעת ניסתה לטעון באמצעות השמאים מטעמה כי הנזק ארע בטרם החלה התקופה הביטוחית היינו בטרם הוטענה המכונה על האוניה, אך לא הביאה מטעמה כל ראיה לכך. לעניין הוכחת סיבת קרות הנזק בביטוח מסוג כל הסיכונים כתב כב' השופט בכור בע"פ 461/79 חנוך פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לג(3) 561: "ומה שיוצא מאותן אסמכתאות הוא, שבביטוח כזה עול ההוכחה קל יותר, כי על התובע להוכיח את הנזק לרכושו, ותביעתו תתקבל גם אם לא הוכחה הסיבה, שגרמה את הנזק, בו בזמן שבביטוח מפני סיכונים מוגדרים בלבד חל העול להוכיח גם שהנזק נגרם על-ידי סיכון מן הסיכונים שבוטחו;". גם לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ונחשפתי לראיותיהם, איני יכולה להגיע למסקנה מדוייקת היכן ארע הנזק וכיצד הוא קרה, אך ניתן לקבוע כי הנזק ארע לאחר אריזת המטען במחסני הספק ולפני פריקת המכונה בבית הדפוס. בנסיבות הללו, כאשר לא ניתן לקבוע בוודאות ולא ניתן להגיע לממצאים תומכים לעניין מקום וסיבת קרות הנזק הרי שאני נאלצת להחליט על פי מאזן ההסתברויות. מסתבר יותר לדעתי שהנזק ארע לאחר הגעת המטען לנמל היצוא והטענתו על האוניה, היינו בזמן שבו חל הביטוח על המטען עפ"י פוליסת הביטוח. לשיטתי, בפרק הזמן שמכוסה על ידי פוליסת הביטוח, מסתבר יותר שהנזק ארע בזמן ההפלגה בים או בזמן פריקת המכולות בנמל היבוא או בזמן העמסת המטען להובלתו היבשתית או בעת הובלתו היבשתית עד לבית הדפוס, מאשר ההסתברות שהנזק ארע בזמן הובלת המטען ממחסני הספק לנמל היצוא וזאת בטרם החל זמן הכיסוי הביטוחי. הנשיא אהרון ברק בע"פ 4675/97, ישראל רוזוב נ' מ"י, פ"ד נג'(4) 337, מצטט את פרופ' הרנון לעניין נטל הראיה ואומר כי די לו במידת הוכחה המקובלת במשפטים אזרחיים, כלומר עודף הראיה או מאזן ההסתברות: "עליו לשכנע את בית המשפט, כי העובדות שהוכחו מצביעות יותר לטובת גרסתו מאשר נגדם" (א. הרנון, "דיני ראיות", עמ' ‎208 (חלק ראשון, תש"ל)). בבחינת התמשכות הדרך, והזמן הארוך של התקופה בה חל הכיסוי הביטוחי אשר כולל גם הסכנות הטבעיות של ההובלה בים ומה שכרוך בהפלגה כמו הטלטלות וגם מספר ההעמסות והפריקות אשר היו רבות יותר בזמן הכיסוי הביטוחי, מביאות למסקנה מסתברת שהמקרה הביטוחי ארע בתוך פרק זמן זה. היינו, הסבירות שהמקרה הביטוחי ארע בזמן שהביטוח היה בתוקף, גבוהה בהרבה מאשר שהנזק ארע בטרם הוטען המטען על האוניה בנמל היצוא, כל זאת נאמר בלקיחה בשיקולים את מאזן ההסתברות ובהעדר ראיות קובעות. לכן, לאור האמור לעיל, אני קובעת שהנזק נגרם בעת שהמטען היה מבוטח על ידי התובעת ולכן האירוע הביטוחי מכוסה על ידי פוליסת הביטוח ובכך הנזק מכוסה על ידי פוליסת הביטוח. חישוב הנזק: 1. האינברטר - נקנה על ידי התובע בסוכנות של היצרן באנגליה ומחירו היה 10,982.20 ליש"ט המחיר כלל את משלוח האינברטר ארצה וכן את הרכבתו ואת סידור הכיוונים שנדרשו על מנת להתאימו למכונה. סך ערך הרכישה של החלק, בעת הרכישה היה כ- 41,500 בש"ח. החלטתי להפחית 30% מסכום זה בגין החלפת משומש בחדש ולכן אני מאשרת את הסכום של 29,000 ש"ח בגינו. התובע הציג חשבונית (נספח ה' לת/1) ששילם לעמיל המכס "אוריין" סך 13,020.37 ש"ח בגין שחרור המטען מהמכס וביקש לשפותו גם בגין סכום זה. התובע לא פרט כמה מתוך סכום זה היה מס ערך מוסף הניתן לקיזוז ולא הציג את רשימון המכס. אני קובעת כי בחישוב גס, כ-8,000 ש"ח מסכום זה היה מע"מ והוצאות אשר ניתנות לקיזוז ולכן אני מכירה ביתרה בסך 5,000 ש"ח שהם סכום שנדרש על ידי המכס בגין המכונה. סה"כ הנזק שעל חברת הביטוח לפצות את התובע בגין האינברטר שניזוק מסתכם בסך 34,000 ש"ח. 2. לוח הפיקוד - נפגע בכפתור 25 ושוכנעתי כי אין מנוס במקרה שכזה אלא להחליף את כל לוח הבקרה וזאת מכיוון שלוח הבקרה הוא יחידה אחת שלמה ולא ניתן לעשות בו תיקון נקודתי אלא להחליף את כל לוח הבקרה במקרה זה. שווי לוח כזה כפי שהוצג בפני הוא 2,680 ליש"ט שהם כ-10,000 ש"ח, נכון לזמן הצעת המחיר. גם בגין חלק חדש זה החלטתי להפחית 30% בגין החלפת חלק משומש בחדש ולכן אני קובעת כי הסכום שבו תפצה הנתבעת את התובע בגין נזק זה מסתכם בסך 7,000 ש"ח. 3. האינקודר - נרכש על ידי התובע בצרפת תמורת 7,600 פרנקים צרפתים (נספח ז' לת/1). התובע טס במיוחד לספק בצרפת בכדי להביא בעצמו את האינקודר וזאת במטרה לחסוך זמן יקר עת מכונת הדפוס לא עבדה ובגלל שהספק בצרפת סירב לשלוח את החלק ברכישה בהזמנה טלפונית. התובע טען כי אם היה שולח את החלק ולא נוסע בכדי להביאו, היו חולפים שבועות ואף חודשים עד אשר החלק היה מגיע והמכונה לא היתה כשירה לעבודה בכל אותו פרק זמן, דבר שהיה עולה בהפסד ימי עבודה יקרים וכך שעלויות אובדן ההכנסה היו עולות על עלות הבאת המטען כפי שהובא. התובע טען כי על חברת הביטוח לשפות אותו גם בגין עלויות הטיסה אשר לדבריו חסכו זמן יקר. טענת התובע לכיסוי הוצאות נסיעתו נדחית על ידי. יש לערוך את חישוב הבאת המטען ארצה כאילו נשלח באמצעות בלדר בינלאומי מהיר, שעלותו היתה צפויה להיות כ-250$ שהם כ-1,000 ש"ח בזמן הרלוונטי. גם בגין חלק זה החלטתי להפחית 30% בגין החלפת חלק משומש בחדש, לכן אני מאשרת בגינו סך 5,320 פרנקים צרפתיים שהם כ-3,000 ש"ח ועוד דמי המשלוח כאמור שהם כ-1,000 ש"ח. קביעתי כי על הנתבעת לשפות את התובע בגין חלק זה מסתכם בסך 4,000 ש"ח. 4. הוצאות - נתבעו על ידי התובע בגין עבודה ומאמץ אישיים, קביעתי הינה כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 2,500 ש"ח הוצאות תקשורת והשקעת המאמץ והזמן שנבעו מתיקון הנזק. לסיכום: בהתאם למפורט לעיל, סכום הפיצוי הכספי אשר על הנתבעת לשלם לתובע בגין נזקיו מסתכם בסך כולל של 47,500 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והצמדה בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מיום הגשת התביעה (26.2.03) ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן, תשא הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 12,500 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והצמדה בהתאם לחוק פסיקת ריבית החל מיום פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. למזכירות: יש לשלוח העתק פסק דין זה לב"כ הצדדים. הובלותמשפט ימי - דיני ימאותביטוח ימי / הובלה ימית