1. עניינה של תביעה זו בחישוב קצבתו של התובע ובזכותו לקבלת מענק שנים עודפות. רקע 2. התובע יליד מרץ 1939 עבד כאזרח עובד צה"ל דרך משרד הבטחון מחודש אפריל 1977 ועד ליום 1.11.04 מועד בו פרש לגימלאות מטעמי גיל. התובע היה מבוטח בנתבעת 2 (קרן הבנין) מחודש דצמבר 1961 במשך תקופה של לא פחות מ-174 חודש. בתקופת עבודתו כאזרח עובד צה"ל, היה התובע מבוטח בנתבעת 1 (מבטחים). אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע פרש על בסיס הוראות התקנון האחיד. חישוב הקצבה 3. קצבתו של התובע חושבה על פי תקנה 51 לתקנון האחיד הקובע כדלקמן: "א.סכום קצבת זקנה עבור חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה יהיה צירוף של כל אלה (להלן : סכום קצבת זקנה כולל): (1) סכום קצבת זקנה עבור חודשי הביטוח בקרן המשלמת שיחושב בהתאם לנסיבות הענין (להלן: סכום קצבת זקנה בקרן המשלמת): (2) סך כל קצבאות הזקנה עבור חודשי הביטוח בכל אחת מהקרנות המשתתפות. סכום קצבת זקנה כאמור, יחושב בהתאם להוראות תקנון הקרן המשתתפת לגבי חישוב קצבת זקנה לפי מעמדו של המבוטח כמבוטח פעיל או מבוטח לא פעיל בקרן המשלמת, ובלבד שלגבי מבוטח בקרן משתתפת שהיא קרן בשיטת שלוש שנים השכר הקובע לחישוב קצבת מבוטח פעיל או לא פעיל בקרן משתתפת, לפי נסיבות ענין, לא יעלה על השכר הקובע לחישוב קצבת מבוטח פעיל או לא פעיל בקרן המשלמת, ובכל מקרה לא יפחת משכר הקובע לחישוב קצבת מבוטח לא פעיל בקרן המשתתפת. ............ ............ ב.על אף האמור בסעיף קטן א' - עלה סך כל שיעורי קצבת זקנה (באחוזים) שצבר המבוטח בקרן המשלמת ובקרנות המשתתפות (להלן : שיעור הצבירה הכולל) על 70% - יהיה סכום קצבת זקנה עבור חודש הזכאות הראשון שווה למכפלת סכום קצבת זקנה כולל ביחס שבין 70% לשיעור הצבירה הכולל. ג.על אף האמור בסעיף קטן ב' - עלה סכום קצבת זקנה בקרן המשלמת על סכום קצבת זקנה עבור חודש הזכאות הראשון כאמור בסעיף קטן ב', יהיה סכום קצבת זקנה עבור חודש הזכאות הראשון שווה לסכום קצבת הזקנה בקרן המשלמת". 4. על פי תקנה 51 לתקנות האחיד, חושבה גימלתו של התובע כשמבטחים הינה הקרן המשלמת וקרן הבנין הינה קרן המשתתפת כדלקמן: ממבטחים זכאי התובע לקצבת זקנה על פי שכר קובע בסך 8,523.82 ₪ ובשיעור קצבה של 55.51%. סכום הפנסיה החודשי הינו 4,731.57 ₪. בקרן הבנין זכאי התובע לגמלה על פי שכר קובע בסך 3,327.90 ₪ ובשיעור קצבה של 30.34%. סכום הפנסיה החודשי הינו 1006.68 ₪. הואיל ושיעור הקצבה שצבר התובע הינו למעלה מ-70%, הותאם שיעור הקצבה בהתאם לתקנה 51 (ב) כך ששיעור הקצבה המתואם במבטחים הינו 45.26% ובקרן הבנין 24.74%. הסכום הכולל של הגמלה על פי האמור הינו בסך 4,681.27 ₪. מאחר וסכום הגמלה עבור החודש הראשון בחישוב על פי תקנה 51 (ב) נמוך מסכום הגמלה עבור החודש הראשון של מבטחים בלבד, הופעלה תקנה 51 (ג) כך שסכום הגמלה עבור חודש הזכאות הראשון שווה לסכום הקצבה בקרן המשלמת, היינו מבטחים. נוכח האמור, מקבל התובע את סכום הגמלה על פי חישוב מבטחים בלבד. 5. לטענת ב"כ התובע, נגזלו זכויותיו של התובע תוך פגיעה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. תקנה 51 לתקנון האחיד אינה סבירה והותקנה בחוסר תום לב ובחוסר סבירות. לפי חישוב המפורט בסיכומי ב"כ התובע, מצבו של מבוטח ששיעור קצבתו מגיע לכדי 70% טוב ממי שצבר אחוז גבוה יותר. עוד עולה, כי עובדת היותו של התובע מבוטח בשתי קרנות פנסיה פוגעת בו שכן מבוטח בקרן אחת במהלך כל תקופת עבודתו מקבל גמלה לפי כלל התקופה עד כדי 70% לפי השכר הקובע המחושב על פי תקנונה ואילו במקרה שהמדובר בשתי תקופות נעשה חישוב מקפח. לפי תקנה זו, התובע כלל אינו נהנה מהעובדה, כי הפריש לקרן הבנין. 6. התקנון האחיד הותקן מכח סעיף 78 י' לחוק הפיקוח על נכסים פיננסיים התשמ"א - 1981. התקנון האחיד על מכלול הוראותיו מהווה מקשה אחת של זכויות ואין מקום להפריד הוראה אחת מיתר הוראות התקנון האחיד. קיימים מקרים לא מעטים בהם מבוטח נפגע מדרך חישוב גימלתו על פי הוראות התקנון האחיד אך אין בכך כדי לבטל את אותן הוראות (השווה: ע"ע 1390/04 קרן מקפת נ' מלכה ניצן, פס"ד מיום 3.4.06 סעיף 22 לפסק דינה של השופטת וירט ליבנה). ב"כ התובע אף לא הציג בפנינו אסמכתאות מתוכן ניתן ללמוד, כי בוטלה הוראה מתקנון פנסיה על סמך חוסר סבירות ופגיעה במבוטח. אנו דוחים איפוא את הטענה, כי חישוב גימלתו של התובע נעשה שלא כדין. מענק שנים עודפות 7. תקנה 12 לתקנון האחיד קובעת את זכותו של מבוטח לקבל מענק שנים עודפות. על פי תקנה 12 ב' מבוטח בקרן שהינו מבוטח גם בקרן ותיקה שבהסדר, מחושב מענק שנים עודפות בהתאם להוראות פרק יא' לתקנון. בפרק יא' לתקנון שעניינו רציפות זכויות נקבע בתקנה 52, כי מבוטח שצבר חודשי ביטוח עודף יהיה זכאי למענק שנים עודפות בהתאם להוראות תקנון הקרן המשלמת. עוד נקבע, כי לצורך הגדרת חודש ביטוח עודף יובאו בחשבון סך כל חודשי הביטוח שהמבוטח צבר בקרן המשלמת ובקרן המשתתפת. בפרק א' לתקנון האחיד הדן בהגדרות ובפרשנות, הוגדר המונח "חודש ביטוח עודף" כ"חודש ביטוח בקרן בתוכנית מקיפה בשל מבוטח שצבר לפני חודש זה 420 חודשי ביטוח או יותר בקרן". "תוכנית מקיפה" הוגדרה כ"תוכנית פנסיה הכוללת אך ורק זכאות לקצבת זקנה, קצבת שאירי מבוטח, קצבת שאירי פנסיונר וקצבת נכות". "תוכנית יסוד" מוגדרת באותו פרק כ"תוכנית פנסיה הכוללת אך ורק זכאות לקצבת זקנה וקצבת שאירי פנסיונר". לטענת מבטחים, הזכאות למענק שנים עודפות הינה רק למי שהיה מבוטח בקרן פנסיה בתוכנית מקיפה ואילו התובע היה מבוטח בתוכנית יסוד בלבד. גם לגבי תקופת הביטוח בקרן בניין שהיתה במסגרת תוכנית מקיפה, הרי שהתובע לא צבר חודשי ביטוח מספיקים לענין זכותו זו וזאת כמפורט בסעיף 1 להגדרת "חודש ביטוח עודף". לפי הנוסחה המפורטת בסעיף 1 זה, חודשי הצבירה של התובע בתוכנית המקיפה הינם בסך 388.25 חודשים בעוד שהמינימום הנדרש הינו צבירה של 420 חודשים. התובע טוען, כי בהתאם להסכם המפורט להלן והתחייבויות המעסיק, יש לראות את התובע כמי שהיה מבוטח בקרן פנסיה בתוכנית מקיפה. נפרט טענות אלה להלן. 8. עד לחודש מרץ 1962, בוטחו עובדי מערכת הבטחון בקרן פנסיה יסוד בלבד. ביום 15.11.66 נחתם בין משרד הבטחון ובין ההסתדרות הכללית ומבטחים, הסכם על פיו, רטרואקטיבית החל מחודש אפריל 1962 יעביר המעסיק כספים לקרן מיוחדת אשר תבטיח לעובדים המבוטחים בקרן פנסיה יסוד גם ביטוח שאירים של עובד שנפטר לפני הגיעו לגיל פרישה וכן ביטוח נכות מלאה והכל לפי תקנות קרן פנסיה מקיפה של מבטחים כפי שיהיו מזמן לזמן (להלן - הסכם 66) (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן). בסעיף 1 (א) להסכם 66 נקבע, כי כל אחד מהצדדים יוסיף לשלם למבטחים למימון סוגי הביטוח הכלולים בקרן הפנסיה שלפני תחילת תוקפו של הסכם 66, סכום השווה ל-5% מהשכר הכולל. בסעיף 3 (ד) נקבע, כי לענין חוזה זה, למעט פרק ב' שבו, דין חברות בקרן פנסיה יסוד כדין חברות בקרן פנסיה מקיפה. בסעיף 9 להסכם 66 נאמר, כי בנוסף לביטוח זקנה יהיו העובדים מבוטחים בביטוח שאירים ובביטוח נכות מלאה בהתאם לתקנות למעט הפרק בתקנות הדן בגימלת נכות חלקית. סעיף 10 מורה, כי למימון סוגי הביטוח המפורטים באותו פרק, היינו ביטוח שאירים וביטוח נכות מלאה, ישמשו הסכומים הבאים: 2% מסך השכר המשולם לעובדים מידי חודש וכן, תשלום חד פעמים בשיעור 6% מסך השכר ששולם לכלל העובדים בשנת התקציב 1961/ 1962. בסעיף 24 הצהירה מבטחים, כי כספי קרן ביטוח מקיף שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות מושקעים בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה. במכתב המופנה למנכ"ל משרד הבטחון והחתום על ידי מבטחים וההסתדרות הכללית, נאמר בכותרת שלו, כי הסכם 66 הינו "חוזה ביטוח מקיף לעובדי צה"ל" (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן). בשל חילוקי דיעות שהתגלעו בין הגורמים השונים באשר להסכם 66, כתבה עו"ד נורית אלשטיין מנהלת המחלקה לענייני עבודה בפרקליטות המדינה לעו"ד בני כהן ממשרד הבטחון מכתב הנושא את הכותרת "הסדר פנסיה משרד הבטחון מבטחים" (נספח ה' לכתב התביעה המתוקן). במכתב זה מיום 2.2.04, מציינת עו"ד אלשטיין, כי במשך שנים רבות הוצג על ידי משרד הבטחון מצג כלפי העובדים, כי היתה כוונה להעניק להם כיסוי זהה לכיסוי שבתוכנית פנסיה מקיפה ובמהלך השנים, רבים מהפורשים אף זכו לכיסוי כזה. למרות האמור, לא העביר משרד הבטחון את מלוא דמי הגמולים כנדרש למבטחים. ביטוח הנכות והשאירים ניתן לעובדים באמצעות קרן מיוחדת שמבטחים אינה רשאית לנהל וכל גירעון באותה קרן, ממומן מכספי החסכון לפנסיה של כלל עמיתי מבטחים. לדעתה של עו"ד אלשטיין, אין למשרד הבטחון אופציה להתייצב מול העובדים או מבטחים ולטעון, כי בשל הכשל עקב קיומה של הקרן המיוחדת נזוקו העובדים, עקב העובדה שמבטחים מנועה מלשלם להם זכויות שלא שולם עבורן בעבר באופן מלא. על פי מסקנתה, על משרד הבטחון להעביר לאלתר את המימון הדרוש לקניית השלמת הזכויות של העובדים ללא המתנה לתביעה משפטית. במכתבו של סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הבטחון מר צביקה כהן ליו"ר ארגון עובדי צה"ל מיום 14.7.05 (נספח ג' לכתב ההגנה מטעם מבטחים) נאמר, כי על דעת שר הבטחון, מנכ"ל המשרד, היועץ המשפטי לממשלה ומשרד האוצר, לעובדים עומדת ומתקיימת הזכות לפנסיה מקיפה. האחריות למימוש הפנסיה המקיפה, הינה של משרד הבטחון. מכח האמור, טוען התובע לזכאות למענק שנים עודפות הן ממבטחים והן מהמעסיק משרד הבטחון. 9. הנתונים המפורטים להלן מתוך סיכומי ב"כ מבטחים, אינם שנויים למעשה במחלוקת: "קרן מקיפה נבדלת מקרן יסוד במספר נושאים עיקריים - עלות הביטוח ומערך הזכויות להן זכאי המבוטח והבאים מכוחו, כפי שיובהר להלן: עלות הביטוח בקרן מקיפה היתה 16% מן השכר, מהם 11% חלק המעסיק ו-5% חלק העובד. בחודש 4/88 הועלו דמי הגמולים ל-17.5% מהשכר מהם 12% חלק המעסיק ו-5.5% חלק העובד. מחודש 1/2004 דמי הגמולים הועלו, בהתאם לחוק הפיקוח, באופן הדרגתי מדי שנה, כך שמשנת 2007 שיעור ההפרשות של המעסיק גבוה ב-1.5% (דהיינו 13.5%) ושל העובד גבוה ב-1.5% (דהיינו 7%). ביטוח בקרן מקיפה מקנה זכאות לפנסיית זקנה בגיל הפרישה הקבוע בתקנון וזכאות לפנסיה במקרה של אירוע נכות כהגדרתו בתקנות או בתקנון, בהתאם לתקופה הרלוונטית. כמו כן במקרה פטירה בטרם הגיע המבוטח לגיל הפרישה הקבוע בתקנות או בתקנון, זכאים השאירים לקבל פנסיית שאירים. כמו כן קיימת לזכאות לקבלת החזר דמי גמולים, חלקי, בהתקיים תנאים מסויים ("מענק שנים עודפות"). עלות הביטוח בקרן יסוד היתה 10% מהשכר, מהם 5% חלק המעסיק ו-5% חלק העובד. בחודש 4/88 הועלו דמי הגמולים ל-11.5% מהשכר, מהם 6% חלק המעסיק ו-5.5% חלק העובד. מחודש 1/2004 דמי הגמולים הועלו, בהתאם לחוק הפיקוח, באופן הדרגתי מדי שנה, כך שמשנת 2007 יהיה שיעור ההפרשות של המעסיק גבוה ב-1.5% ושל העובד גבוה ב-1.5%. מבוטח בקרן יסוד זכאי לפנסיית זקנה בהגיעו לגיל הפרישה הקבוע בתקנות או בתקנון, בהתאם לתקופה הרלוונטית, במקרה נכות או במקרה פטירה לפני הגיעו של המבוטח לגיל הפרישה הקבוע בתקנות או בתקנון, אין זכאות לקבלת פנסיה. כמו כן אין גם זכאות "למענק שנים עודפות" כפי שיפורט להלן. בהתאם להסכם 66 הופרשו עבור העובדים הפרשות לקרן פנסיית יסוד, היינו 5% חלק העובד ו-5% חלק המעסיק ובנוסף, 2% שיופרשו לקרן מיוחדת על מנת להבטיח לעובדי מערכת עובדי הבטחון זכויות לפנסיית שאירים ופנסיית נכות מלאה. מדובר איפוא בהפרשות בשיעור נמוך לעובדי מערכת הבטחון מהשיעור הקבוע לגבי מבוטחים בקרן פנסיה מקיפה. 10. לראשונה בתקנות קרן הפנסיה המקיפה של מבטחים בשנת 1980, נקבעה זכותו של חבר להחזר כספים מקום בו צבר וותק מוגדל בקרן. בתקנות קרן פנסיה יסוד לא קיימת זכאות למבוטחים להחזרת כספים גם אם צברו ותק מוגדל בקרן. רק בשנת 1988 נקבעה זכותו של מבוטח בקרן פנסיה מקיפה לקבל החזר בגין ותק מוגדל מקום בו הוא צבר זכויות בקרן פנסיה מקיפה ובקרן פנסיה יסוד וזאת על פי נוסחה שנקבעה בתקנות. זכות זו נקבעה בתקנה 28 לתקנות קרן פנסיה מקיפה שהיתה בתוקף עד לכניסת התקנון האחיד לתוקף וזו לשונה: "28. א)חבר בקרן במשך 35 שנה לפחות, בהן שולמו דמי גמולים עבור 420 חודשים מלאים בהתאם לתקנה 2 לתקנות, כפי שהיו ויהיו מזמן לזמן, אשר פרש לפנסית זיקנה בגיל פרישה ומקבל פנסית זיקנה בשיעור 70%, יקבל בעת פרישתו לפנסית זיקנה, בנוסף לפנסיה, החזר דמי גמולים בעד כל חודש חברות העולה על 420 חודשים ובלבד שההחזר לא יעלה על 6.25% מהשכר הקובע עבור כל חודש נוסף. ב)חבר שהיה מבוטח בקרן פנסיה יסוד וקרן פנסיה מקיפה יהיה זכאי למענק כאמור בתקנת משנה 28 (א) לעיל, כאשר תקופות חברות בקרן פנסיה יסוד או תגמולים ייקנו זכויות חלקיות בקרן פנסיה מקיפה לפי היחס שבין שעור התשלומים ששולמו בפועל לבין שיעור התשלומים שהיה מקובל באותו חודש בקרן פנסיה מקיפה בהתאם לתקנות". נמצא, כי זכות זו למענק שנים עודפות, נוצרה לאחר כניסתו לתוקף של הסכם 66 והצטרפותו של התובע להסכם זה. 11. שאלה דומה בדבר זכאות למענק שנים עודפות, נדונה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 13/03 מנחם קריגל נ' מבטחים (פס"ד מיום 29.11.04). באותו ענין מדובר היה בימאי אשר על פי ההסכם הקיבוצי הרלוונטי, צורף לקרן פנסיה מקיפה ונקבע, כי תקופת חברותו בקרן פנסיה יסוד של מבטחים תראה כתקופת אכשרה כאילו היה חבר בקרן הפנסיה המקיפה באותה תקופה. בדעת רוב נקבע, כי המערער באותו ענין אינו זכאי למענק שנים עודפות מהסיבות הבאות: (א) בעת הצטרפותו של המערער לקרן פנסיה יסוד ולאחר מכן בקרן פנסיה מקיפה לא היתה קיימת זכות למענק בגין שנים עודפות ועל כן, הוראות ההסכם הקיבוצי הרלוונטי התייחסו רק לזכות המותנית בותק בקרן פנסיה מקיפה ולא לכל זכות אחרת לרבות הזכות למענק שנים עודפות. (ב) על פי תקנה 28 הזכות להחזר כספים בגין שנים עודפות, הינה לתקופה בהם שולמו דמי גמולים לקרן פנסיה מקיפה ובתקופת חברותו בקרן פנסיה יסוד לא הופרשו סכומים בשיעור זה. (ג) משלא הפריש המערער לקרן פנסיה מקיפה עבור שנים עודפות, אין הוא זכאי למענק שנים עודפות. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אושר על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ 11806/04 מנחם קריגל נ' מבטחים (פס"ד מיום 21.1.07). הטעמים שפורטו בפסק הדין הנ"ל, כוחם יפה גם לענייננו. הסכם 66 - מכוחו נטען, כי התובע מבוטח בקרן פנסיה מקיפה - נכרת קודם לתחילת קיומה של הזכות למענק שנים עודפות. בתקופת חברותו של התובע בקרן פנסית יסוד, וגם בתקופת חלותו של הסכם 66, לא הופרשו הפרשות למבטחים בשיעור הקבוע להפרשות של קרן פנסיה מקיפה. נוכח האמור, אין התובע זכאי לקבל מענק שנים עודפות ממבטחים. 12. באשר לזכותו של התובע למענק שנים עודפות ממעסיקו משרד הבטחון. המסמכים שפורטו לעיל (סעיף 8) מלמדים, כי משרד הבטחון לקח על עצמו את האחריות למימוש הזכות לפנסיה מקיפה לעובדי מערכת הבטחון. מדובר בזכות התלויה בותק לקצבה חודשית המגיעה לגימלאי מערכת הבטחון כאילו היה מבוטח בפנסיה מקיפה. אין במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין כל אסמכתא, כי משרד הבטחון לקח על עצמו את האחריות לתשלום מענק שנים עודפות לכל גימלאי מערכת הבטחון. מהמסמכים שצורפו לסיכומי ב"כ משרד הבטחון עולה, כי למבטחים הועברו סכומים עבור קרן מיוחדת לתשלום מענק לעובדים שעבדו כאזרחים עובדי צה"ל למעלה מ-35 שנה ופרשו כאזרחים עובדי צה"ל. גם במזכר של הארגון הארצי לעובדי צה"ל נאמר, כי למענק זה זכאי עובד צה"ל שצבר ותק מעבודה בצה"ל בלבד. אין כל התחייבות לתשלום מענק שנים עודפות למי שלא שירת 35 שנה כאזרח עובד צה"ל. התובע היה אזרח עובד צה"ל רק משנת 1977 ועד לשנת 2004, היינו פחות מ-35 שנה. נוכח האמור, אין התובע זכאי לקבל מענק זה ממשרד הבטחון. מסקנותינו אלו מייתרות את הדיון בטענה הנוספת שהעלו הנתבעות, היינו היותו של הסכם 66 הסכם לבר תקנוני על המתחייב מכך באשר לתוקפו המשפטי. סיכום 13. התביעה נדחית. אין צו להוצאות. צבאפנסיהצה"ל