השופט ד"ר קובי ורדי: 1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב יפו (כבוד השופטת לימור בן שמן) מיום 6/3/12 בת.א 33109-01-11 שדחתה על הסף את תביעת המערערים. 2. מדובר בתביעה בגין נזקי גוף לגבי אירוע מיום 9/5/08. התובעת - קטינה ילידת 1999 הייתה בזמן האירוע בת 9 (להלן: "הקטינה") הגישה תביעה באמצעות הוריה ואפוטרופסיה הטבעיים כנגד סבה (המשיב 1 להלן: "הסב") וכנגד המשיבה 2 (להלן: "חברת הביטוח"). 3. אין מחלוקת שחברת הביטוח ביטחה במועדים הרלוונטיים את הסב כנגד נזקי צד שלישי על פי פוליסה לביטוח דירה בשם "פוליסה לביטוח משלים לבית" (להלן: "הפוליסה"). על פי הנטען בתביעה, ביום האירוע 9/5/08 שהתה הקטינה - נכדתו של הסב, בבית סבה בחולון ובמהלך משחק נתקלה בויטרינת זכוכית שנשברה וכתוצאה משברי הזכוכית נפגעה בשורש כף ידה הימני. בתביעה נטען כי חברת הביטוח אחראית לפיצוי הקטינה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב האירוע וזאת בשל רשלנותו של המבוטח - הסב, שבין היתר לא דאג להתקין זכוכית תקינה ובטוחה, לא הזהיר את נכדתו שעליה להיזהר מהזכוכית ואיפשר לה לשחק ולרוץ בדירה כשהוא יודע שהיא עלולה להיתקל בויטרינה וכתוצאה מכך לפצוע את עצמה. 4. חברת הביטוח עתרה לדחיית התביעה על הסף עקב העדר כיסוי ביטוחי על פי הוראות הפוליסה, שכן בהתאם לפוליסה הוחרגו וסוייגו בני משפחה של המבוטח מגדר הכיסוי הביטוחי בעוד התובעת טענה שנכדה איננה "בן משפחה" על פי הפוליסה ויש לפרש את החריג על דרך הצמצום. 5. בית משפט קמא, דחה את התביעה על הסף בקבעו שהקטינה הנכדה נחשבת כ"בן משפחה" לפי הפוליסה, ואין ליצור מדרג קירבה מלאכותי שאינו מצוי בפוליסה בזמן שהסייגים להעדר כיסוי ביטוחי הינם ברורים ובהירים ואינם ניתנים למספר אפשרויות של פרשנויות, כשבני המשפחה אינם נחשבים לצדדים שלישיים אלא מי שביכולתם בכוח או בפועל למנוע או להפחית סיכונים, והם נחשבים כמבוטח עצמו. 6. המערערת חוזרת בערעור על טענותיה שיש לפרש את הפוליסה פרשנות כנגד המנסח ולקבוע שהנכדה אינה נחשבת על פי הפוליסה לבן משפחה, בעוד המשיבה חוזרת על טענותיה שבית משפט קמא צדק בפרשנותו בקבעו שהנכדה היא בן משפחה על פי הפוליסה ואין כל אפשרות לפרשנות אחרת. 7. לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון אמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור ולאמץ את קביעותיו של בית משפט קמא. המחלוקת הינה מחלוקת משפטית לגבי פרשנות הפוליסה והמונח "בן משפחה" ואני סבור, כפי שקבע בית משפט קמא, שהנכדה נחשבת כ"בן משפחה" על פי הפוליסה ולכן אין כיסוי ביטוחי למבוטח - הסב. 8. מדובר בפוליסה לגבי חבותו ואחריותו של המבוטח כלפי צד שלישי כפי שהדבר עולה באופן ברור מכותרת הפרק 5 "ביטוח חבות כלפי הציבור". לפי סעיף 1 לפוליסה שכותרתו "הכיסוי", המבטח ישפה את המבוטח או את אחד מבני משפחתו הגרים עמו בגין אירוע תאונתי אשר גרם ל: "מוות או נזק גופני כתוצאה מתאונה לכל אדם למעט אדם שהוא בן משפחתו (גם אם אינו דר עימו) או בן משק ביתו של המבוטח, או עובד של המבוטח". ובסעיף 3 לפוליסה שכותרתו: "סייגים לחבות המבטח" נאמר כי הביטוח הזה אינו מכסה את חבותו של המבוטח בגין פגיעה או נזק הנובעים במישרין או בעקיפין מתוך או בקשר עם: "ט. נזק שנגרם לאדם שהוא בן משפחה או בן משק ביתו של המבוטח או עובד של המבוטח". מדובר בפוליסה ברורה ובהירה החלה על צדדים שלישיים ועוסקת בחבות כלפי הציבור, שאינה חלה באופן חד משמעי על נזק שנגרם לבן משפחה, באופן השולל במפורש הן כיסוי ביטוחי מבן משפחה שנפגע והן בסייג מפורש המחריג את חבות המבטח מהכיסוי הביטוחי כחריג של הפוליסה לגבי נזק שנגרם לבן משפחה, וזאת גם אם אינו מתגורר עם המבוטח. 9. לטעמי, לא מדובר במקרה של מגוון פרשנויות אפשריות אלא ברי, לפי על פרשנות סבירה והגיונית, כי נכד מצוי בגרעין המשפחתי הבסיסי והינו "בן משפחה". אם היה מדובר בקרוב משפחה רחוק, כמו בן דוד מדרגה זו או אחרת, ניתן אולי היה לשקול (ואינני מכריע בכך) האם יש מקום לפרש את המונח בן משפחה כאינו כולל קרוב משפחה רחוק ולאבחן אולי בין בן משפחה לקרוב משפחה (וניתן להיעזר בהגדרות בן משפחה בחוקים אחרים כמו בחוק בתי המשפט לעניני משפחה), ברם, בעניינו, מדובר כאמור בבן משפחה גרעיני קרוב ביותר ביחסים בין סב לנכדה, המהווים בוודאי בני משפחה, ופרשנות אחרת תהא מלאכותית, בלתי סבירה ועומדת בניגוד מוחלט ללשון הפוליסה ותכליתה. 10. מהכותרת של הפרק הביטוחי ומסעיפי הביטוח עולה, כפי שציין בית משפט קמא, כי תכלית ביטוח צד שלישי נועד להעניק כיסוי ביטוחי לאנשים שהקשר בינם למבוטח הינו אקראי ומזדמן ולא קשר של בני משפחה ובוודאי בני משפחה קרובים, כאשר, ניתן להיעזר גם, כפי שעשה בית משפט קמא, בסעיף 4 לפרק 5 לפוליסה שקבע במפורש לגבי החזקת כלי נשק שבני משפחת המבוטח לא ייחשבו לצד שלישי. 11. לפי שיטת המערערים, למעשה רק הורים וילדיהם אינם מבוטחים ומהווים בני משפחה ובמקרה כזה היה ניתן פשוט לכתוב בפוליסה שהיא מכסה כיסוי ביטוחי למעט הורים וילדיהם והדבר לא נכתב כך ולא בכדי. זאת ועוד, אם הנכדים היו גרים עם הסבא/סבתא בדירה קשה להניח שהם לא היו נחשבים בני משפחה גם לשיטת המערערים (ואם כן זה בלתי סביר בעליל), ברם הפוליסה ציינה מפורשות שהכיסוי הביטוחי לא יחול גם אם אותו בן משפחה לא דר עם המבוטח. 12. המערערים מסתמכים על פס"ד של בית משפט השלום בעכו משנת 1990 (כבוד השופט ברלינר בת.א 717/88) שקבע שאח אינו בן משפחה ורק הורים וילדים הם בני משפחה, ברם, אינני מקבל פרשנות זו ולטעמי מדובר בפרשנות מלאכותית וקיצונית המנוגדת ללשון הפוליסה הברורה והחד משמעית ולכל פרשנות סבירה. 13. לא ניתן להתעלם גם מכך שמצופה מהורים ו/או סבים/סבתות לשמור על ילדיהם/נכדיהם ולפעול למניעת הפחתת סיכונים, כאשר לעיתים, בן המשפחה, עקב הקירבה המשפחתית והביתיות שהוא מרגיש בבית המשפחה נוטל על עצמו סיכונים שאדם מזדמן ואקראי לא ייקח על עצמו, כמו משחק או השתוללות או ריצה בדירה, כפי שאף קרה במקרה דנן. 14. מכל האמור לעיל, אמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור. ד"ר קובי ורדי, שופט השופטת רות לבהר שרון: אודה כי תחילה התלבטתי בסוגיה נשוא הערעור, אולם בסופו של יום השתכנעתי כי דין הערעור להתקבל, כפי שיפורט להלן. 1. מדובר בפוליסה "לביטוח מושלם לבית", הכוללת פרק מיוחד "לביטוח חבות צד שלישי" (פרק 5 לפוליסה), כאשר תכליתה של הפוליסה לבטח צד ג' שנפגע בביתו של המבוטח. השאלה הניצבת לפתחנו היא מי ייחשב כצד ג' לצורך הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה. 2. אין חולק כי סעיף 1 א' לפרק הדן בחבות צד ג' קובע כי הביטוח חל על "כל אדם למעט אדם שהוא בן משפחתו [של המבוטח] (וגם אם אינו דר עמו)...". לעומת זאת, סעיף 3 ט' לפוליסה, המפרט את כל הסייגים לכיסוי הביטוחי, בסעיף המתייחס לבן משפחה, אינו מציין כי מדובר גם בבן משפחה שאינו גר עם המבוטח, אלא מציין כי מוחרג גם "בן משק ביתו של המבוטח", דהיינו מי שגר עם המבוטח. לכאורה, קיימת סתירה בין שני הסעיפים הללו בפוליסה, ככל שהכוונה לבן משפחה, והשאלה מי הוא "בן משפחה" שאינו גר עם המבוטח. האם הכוונה לכל בן משפחה של המבוטח, גם אם הוא בבחינת אורח? 3. מטרתה של פוליסה לביטוח צד ג' הינה לבטח כל אדם למעט המבוטח ובני ביתו, כאשר הפוליסה אמורה להעניק למבוטח "הגנה מפני סיכון של חבות כספית כלפי אדם שלישי... שהמבוטח הסב לו נזק. האדם השלישי אינו צד לחוזה הביטוח." "... מבוטח הרוכש ביטוח אחריות עושה כן כדי להגן על עצמו מפני חבות כספית ולא כדי להיטיב עם האדם השלישי..." [ש' ולר - פירוש לחוק החוזים - חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (כרך ראשון, תשס"ה) בעמ' 305]. הכוונה לבטח כל אדם שמסיבה זו או אחרת נפגע בביתו של המבוטח, כאשר המבוטח ובני ביתו אינם בבחינת צד ג'. חוזה ביטוח צריך להתפרש על דרך של פרשנות תכליתית ואוביקטיבית של חוזה הביטוח שאמור לשקף את ההיגיון התכליתי והעסקי העומד ביסוד החוזה, ואת אומד דעת הצדדים, כאשר התנאים אמורים להיות סבירים והוגנים (ולר, בעמ' 140-141). 4. ככלל, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, סייגים לפוליסה יש לפרש בצמצום (ע"א 711/77 כולי נ' פרודנשל, פ"ד ל"ד (4) 757). כך גם כל סתירה, אי בהירות או ספק פרשני בפוליסה יש לפרש כנגד המנסח (ע"א 811/77 גמליאל משה נ' מיכאל ג'ון קרו, פ"ד לד (4) 826). 5. ומן הכלל אל הפרט; בענייננו, כאשר לשון הפוליסה מדברת על "בן משפחה", אני סבורה כי יש להחיל את הסייג רק על בן המשפחה הגרעינית, דהיינו המבוטח ובן זוגו וילדיהם. שלא כדעת חברי, כב' השופט ד"ר ק' ורדי, אני סבורה כי נכד אינו חלק מהמשפחה הגרעינית. במילון ספיר - מילון עברי עברי מרוכז בשיטת ההווה, הוגדרה משפחה גרעינית כ"משפחה המורכבת מאב מאשתו ומילדיהם הלא נשואים". כך גם בספר סוציולוגיה - יסודות, עקרונות וגישות (1997) של המלומדים ליאונרד ברום ופיליפ סלזניק צויין כי "המשפחה הגרעינית - זוג נשוי וילדיהם שאינם נשואים עדיין" (בעמ' 137). לאור דברים אלה אני סבורה כי משפחה גרעינית כוללת את המבוטח, בן זוגו, וילדיו שטרם נישאו עדיין. לדידי ילדים גרושים שחיים מחוץ לבית ככל הנראה לא יכללו בהגדרה זו. לגבי החלת הסייג גם על בן משפחה שאינו גר עם המבוטח, אני סבורה שהכוונה היא רק לבן המשפחה שהוא חלק מהמשפחה הגרעינית. כך למשל חייל בשרות פעיל, שאינו גר דרך קבע בבית, או סטודנט הגר לצורך לימודיו מחוץ לבית. 6. סעיף 3 ט', מחד, אינו מרחיב את הסייג גם לבן משפחה שאינו גר עם המבוטח, אך מאידך מרחיב את הסייג, מעבר למשפחה הגרעינית, גם ל-"בן משק ביתו של המבוטח". הכוונה לדדי היא למי ששותף דרך קבע למשק ביתו של המבוטח, למשל סבתא שגרה עם המבוטח בבית דרך קבע כחלק ממשק הבית, וכל אדם החולק את משק ביתו עם המבוטח. כך גם נכד - במקרה שהוא בן משק ביתו של הסב וגר בביתו דרך קבע, הכל - בתנאי שהם חלק ממשק הבית של המבוטח. 7. אני סבורה שכל פירוש אחר המרחיב את הגדרת "בן משפחה" לכל מי שיכול להיחשב כבן משפחה במובן הרחב, גם לקרובים רחוקים - אינו סביר, והוא מסכל את מטרת הכיסוי הביטוחי של צד ג', ואת תכלית הפוליסה, שכן בני משפחה יכולים להיות בדרגות שונות, ואף רחוקות ביותר. שאם לא כן, השאלה עד היכן נרחיק לכת. האם דודים ובני דודים רחוקים יחשבו גם הם כבני משפחה שלא יהיו מבוטחים בבואם לביקור בביתו של המבוטח? האם אח המתגורר בחו"ל ומבקר בבית אחיו גם כן יחשב כבן משפחה? או שמא צריך יהיה להידרש לשאלה באיזו תדירות הם מבקרים בביתו של המבוטח, והאם הם מכירים את רזי הבית, אם לאו. 8. בעניין זה אני סבורה שיש לשים לנגד עינינו את מטרת הפוליסה; את תכליתה של פוליסה לביטוח צד ג', שבאה לכסות כל נזק למי שבאים להתארח בבית, להבדיל מבני המשפחה הגרעינית שהם חלק ממשק הבית. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט שמואל ברלינר בפסק דין שניתן על ידו בשבתו בבית המשפט השלום בעכו בת.א. 717/88 אפרים גולדמברג נ' לייב גולדנבג שם טענה המבטחת שהתאונה מוחרגת מאחריותה על פי הפוליסה, שכן הנתבע היה אחיו של המבוטח, כאשר גם במקרה זה לשון הפוליסה הוחרגה "לכל אדם שאינו בן משפחה של המבוטח או שאינו מבני משק ביתו...". השופט ברלינר קבע כי יש לפרש את החריג לפוליסה על דרך הצמצום, וציין כי "בן משפחה מתפרש בעיני ככולל רק את זה שמשתייך לגרעין המשפחה, דהיינו בני הזוג וילדיהם" וממשיך וקובע: "הקרוב אל המבוטח עד כדי שלילת מעמדו כצד שלישי, הוא זה המאופיין בהיותו נמנה על בני משפחתו של המבוטח, או בהיותו חלק ממשק ביתו". 9. לסיכום, אני סבורה שבמקרה זה אין מקום לבחור בפרוש מילולי צר, ויש לפרש את הפוליסה על פי תכליתה ומטרתה לבטח כל אורח ואדם זר. אני סבורה שכאשר הפוליסה מחריגה בן משפחה, הכוונה אך ורק לבן המשפחה הגרעינית, דהיינו המבוטח ובן זוגו וילדיהם, כאשר יש לפרש את החריגים לפוליסה בצמצום, וכנגד המנסח. על כן, במקרה שלפנינו אני סבורה שנכדו של המבוטח, שאינו נמנה על המשפחה הגרעינית ואינו חלק ממשק ביתו הקבוע של המבוטח, ואשר רק בא להתארח בביתו - הוא בבחינת צד ג' המבוטח על פי הפוליסה. לאור כל האמור, לו תתקבל דעתי, אני סבורה שדין הערעור להתקבל. בנסיבות העניין, אציע לחייב את המשיבה לשלם למערערת הוצאות משפט בסך 17,700 ₪. רות לב הר שרון, שופטת השופט מאיר יפרח: אכן התחבטתי באשר לשתי הגישות המוצעות על ידי חבריי. תחילה, סברתי כי עמדת האב"ד היא הראויה; לאחר מכן למקרא עמדת השופטת לבהר שרון, שבתי והפכתי בחוות דעתו של האב"ד ובסופו של דבר באתי לכלל מסקנה כי לאור תכלית חוזה הביטוח הנדון (וביתר דיוק: הפרק העוסק באחריות המבוטח, קרי: חבותו, כלפי צדדי ג' - "הציבור" בלשון הפוליסה) ראוי לפרש בצמצום את הדיבור "בן משפחה", שבסעיף 1א לפרק 5 לחוזה, כדעת השופטת לבהר שרון ומטעמיה, שאם לא כן עלול המבוטח למצוא עצמו לפני שוקת שבורה (לאמור: נושא באחריות כלפי צד ג' חרף כך שרכש לעצמו כיסוי נגד אחריות זו). הפירוש המצמצם מביא לידי כך שהכיסוי הביטוחי, על פי פרק 5 לחוזה הביטוח, לא יחול לגבי בני משפחתו הגרעינית של המבוטח וכן כלפי מי שמהווה חלק ממשק ביתו (אף אם אינו חלק מן המשפחה הגרעינית, דוגמת מטפל סיעודי המתגורר עם המבוטח או נכד המתגורר עם סבו וסבתו), מחד גיסא אך יחול כלפי יתר בני הציבור (ובהם: בני המשפחה שאינה גרעינית ואשר אינם חלק ממשק ביתו של המבוטח) מאידך גיסא. אכן, הדיבור "בן משפחה" יכול להתפרש ככולל כל מי שהוא בן משפחה של המבוטח, בלא כל קשר לשאלת דרגת הקרבה המשפחתית, כך שדי בקיומה של קרבה משפחתית על מנת להסיג את תחולת פרק 5 לחוזה הביטוח; מנגד, יכול דיבור זה להתפרש בצמצום, ככזה הכולל רק את בני המשפחה הגרעינית, המצומצמת, של המבוטח, לאמור: המבוטח, בן או בת זוגו, וכן ילדיהם שאינם נשואים. אני סבור כי לצורך פרק 5 לחוזה הביטוח הנדון, ראוי להחיל את הפרשנות המצמצמת את חוג הבלתי זכאים לכיסוי. מאיר יפרח, שופט הוחלט כאמור ברוב דעות בהתאם לפסק דינה של כב' השופטת לבהר שרון. הערעור מתקבל, באופן שפסק דינו של בית המשפט קמא, שדחה על הסף את התביעה כנגד המשיבה 2 מבוטל, והתיק יוחזר לדיון לגופו לבית משפט קמא. כמובן שההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא לחובת המערערים בטלות, ובמידה ושולמו, יוחזרו למערערים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומם ועד להחזרתם בפועל. הפיקדון שהפקידו המערערים יוחזר אליהם באמצעות בא כוחם. ביטוח צד ג'