1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט נ' ישעיה) לפיו נדחתה תביעת המערער לתשלום תגמולי ביטוח מכח פוליסה לביטוח חיים שהוצאה לו בידי המשיבה. 2.המערער, טייס ומדריך טיסה במקצועו ובעיסוקו, היה מעורב בתאונת מטוס קשה כאשר הטיס מטוס במשימת ריסוס שהוטלה עליו במסגרת עבודתו. בתאונה זו נפגע קשה בכל חלקי גופו, ונקבעה לו נכות רפואית של 100%. בעת התאונה, עמדה לזכות המערער פוליסת ביטוח חיים. על יסודה, תבע מהמשיבה תגמולי ביטוח בגין פגיעתו בתאונה. המשיבה סרבה להיענות לתביעה בטענה כי חוזה הביטוח אינו מכסה את התאונה בשל הוראת החרגה מפורשת הכלולה בו. המערער הגיש תביעה נגד החברה וצרף את סוכן הביטוח כנתבע נוסף. 3.בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי אין אחריות על המשיבה לשלם דמי ביטוח על פי חוזה הביטוח בשל החרגה מפורשת בו, לפיה הביטוח לא יחול למקרה של נכות עקב תאונה הנובעת מטיסה במסגרת העבודה. החרגה זו היתה בתוקף בפוליסה התקפה למועד התאונה, ולפיכך היא שוללת כיסוי ביטוחי לארוע מסוג שארע. בין טענותיו של המערער הוא טען כי הצעת הביטוח שהגיש כללה הצהרת בריאות ושאלון טיסה בהם ציין במפורש כי הוא עוסק בטיס. מסמכים אלה מהווים חלק מהצעת הביטוח. כיוון שההצעה אינה תואמת לפוליסה, אשר החריגה את עבודתו כטייס, יש להעדיף את הצעת הביטוח שכן המבטחת לא העמידה אותו על השוני שבין ההצעה לפוליסה שהוצאה על פיה. בית המשפט ניתח את השלבים השונים שהתרחשו במערכת היחסים המשפטיים בין הצדדים. אשר למועד הרלבנטי לפוליסה שהיתה תקפה נכון לזמן התאונה, הוא ניתח את אופי המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים לענין אישור תנאי החיתום לצורך חידוש חוזה הביטוח, וקבע כי בסיכומו של אותו משא ומתן, ובהסכמת המערער, הושאר הביטוח היסודי בעינו, אשר כלל ביטוח מפני תאונות שלא בעת טיסה, וכן ביטוח למקרה מוות כתוצאה מתאונת טיסה. עם זאת, נותרה בפוליסה החדשה התקפה לצורך ענייננו, ההחרגה לגבי מצב של נכות עקב תאונת טיסה במסגרת עיסוקו של המבוטח, והמערער ידע והסכים לכך. בית המשפט השתית את מסקנותיו בדבר ידיעתו והסכמתו של המערער לסעיף ההחרגה על מסמכים שונים, עדות סוכן הביטוח שנמצאה מהימנה, ועל דברים שאמר המערער עצמו. גרסת המערער על כי לא ידע על ההחרגה ועל כי הניח שחוזה הביטוח כלל כיסוי גם לתאונות עבודה תוך כדי טיסה לא התקבלה כאמינה על בית המשפט. הוא השתכנע כי המערער אמנם לא שבע נחת מקיומה של ההחרגה האמורה, אך מחוסר ברירה, עקב העדר נכונות החברה ליתן לו כיסוי ביטוחי רחב יותר, הסתפק בהיקף הביטוח המוגבל כפי שהוגדר בפוליסה, ובכלל זה בהחרגה המפורשת הנוגעת לענייננו. בית המשפט לא מצא פסול בהתנהגות המבטחת. כן קבע כי דין התביעה כנגד סוכן הביטוח להידחות, בקובעו כי, במערכת יחסיו עם המערער, נהג הסוכן על פי אמות מידה של זהירות ומקצועיות, כמתחייב מן הדין. 3.טענות המערער בפנינו מבקשות לפתוח שנית את הסוגיות העובדתיות, ובהן שאלות בדבר ידיעתו והסכמתו של המערער לסעיף ההחרגה בחוזה הביטוח. לדבריו, הוא הוטעה להאמין כי מילוי הצהרת הבריאות ושאלון הטיס יקנה לו ביטוח מקיף גם לנכות עקב תאונות טיסה במסגרת עיסוקו. כן נטען על ידו כי המשיבה מסרה לו את פוליסת הביטוח רק לאחר קרות התאונה, ובכך הפרה את חובתה, ולפיכך אין היא זכאית להסתמך על הגבלות וסייגים שהוכנסו לחוזה הביטוח. הוא חוזר על טיעוניו ביחס לרשלנותו של סוכן הביטוח אשר תרמה לדבריו לנזק שנגרם לו עקב העדר כיסוי ביטוחי לנכותו עקב התאונה. 4.לצערנו, לא נוכל להושיע למערער בערעור זה. חוזה הביטוח התקף לעת התאונה כלל בתוכו החרגה מפורשת לענין נכות עקב תאונת מטוס במסגרת עבודתו של המערער. הוא ידע והסכים להגבלה זו על פי קביעותיו של בית המשפט המחוזי. קביעות אלה מתבססות על תשתית ראייתית מוצקה. תשתית זו בנויה על מסמכים בעלי ערך ראייתי אובייקטיבי ועל עדויות בעל פה שנמצאו מהימנות על בית המשפט. המסקנות שבית המשפט הסיק מן הראיות הן הגיוניות וסבירות בהינתן הנסיבות הכוללות של הענין, ולא ראינו להתערב בהן כדי לשנותן. כלל הוא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות שבעובדה שנקבעו בידי הערכאה הדיונית. כן לא מצאנו כי עלתה בענין זה סוגיה משפטית שיש בה כדי להצדיק שינוי הכרעתו של בית משפט קמא. בשים לב לכל אלה, אין לנו אלא לדחות את הערעור ולקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הערעור נדחה איפוא. המערער ישלם את הוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪. תעופהתאונות טיסה