בערעור בחירות זה שבפני עותר המבקש יעקב מישל, יו"ר "התנועה קידום רמלה" ובא-כוח רשימתה (להלן המבקש) לביטול מועמדתו של המשיב 2 יאיר רוקח (להלן המשיב 2) למועצת העיריה ואף לביטול בחירתו כחבר במועצת העיריה. כמו-כן עותר המבקש לביטול תוצאות הבחירות למועצת עיריית רמלה ולהכרזה על בחירות חוזרות למועצת העיר. המבקש מבסס את בקשתו על הנימוקים הבאים: בבחירות למועצת עירית רמלה הופיע יאיר רוקח כמועמד מס' 2 ברשימת הליכוד, וזאת, לטענת המבקש, הנוגד לחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להבחר), תשכ"ד-1964 [2], היות והמשיב 2 הינו רכז חוליית מפקחים במשרד האוצר, סניף מס ההכנסה ברמלה. משרה שיש עמה סמכות חקירה או חיפוש ושיש עמה סמכות בתחום הרשות המקומית הנוגעת בדבר הענקת היתרים או המלצה על העתקים. משום כך טוען המבקש, עצם היותו של המשיב 2 מועמד ברשימת הליכוד למועצת עירית רמלה, היתה עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות בהיותו בעל השפעה בקרב חלק מבעלי זכות הבחירה ובקרב בעלי זכות הבחירה הזקוקים לשירותו כעובד מדינה. בעתירתו זו הסתמך המבקש על סעיף 72(א)(2)לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה-1965 [3] הקובע כי כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה, שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים. לטענת המשיב, חלות המלים: "שבהנהלת הבחירות או במהלכן" גם על התקופה שלפני הבחירות עצמן, היינו גם על שלב פסילת רשימות המועמדים ו/או אישורן על-ידי פקיד הבחירות. כתשובה לטענותיו אלה של המבקש, טען בפני בא-כוח המשיב 2 טענה טרומית והיא כי הזמן לעורר טענות על כשירותו של מועמד לרשימה מסויימת להיבחר - עבר, ואין המערער זכאי לעזרת בית-המשפט. טענה זו מבוססת על הדרך בה בחר המחוקק בחוק הנדון לקיים בחירות ברשויות המקומיות והאפשרויות השונות בהן ניתן לפנות לבית-המשפט. לטענת בא-כוח המשיב הרי שניתן לערער על רשימת מועמדים אך ורק על-פי סעיף 42 לחוק [3] ואילו סעיף 72 לחוק [3] אשר עליו מתבסס המבקש חל אך ורק על תקופת הזמן שלאחר הבחירות ואין הכוונה כי בשלב שלאחר הבחירות יוכל כל המעוניין להגיש בקשה לביטול אישור מועמדותו ובחירתו של נבחר כלשהו, כאשר ישנה אפשרות לערער על רשימת המועמדים על-פי סעיף 42 לחוק וזאת בשלב שלפני הבחירות עצמן. השאלה העומדת עתה בפני הינה האם אכן, בשלב זה עבר הזמן לעורר טענות על כשירותו של מועמד לרשימה מסויימת להיבחר, ועל-כן, אין המבקש זכאי לעזרת בית-המשפט. הדרך בה נעשות הבחירות משלב הכנתן ועד לסיומן היא דרך ארוכה ומלאה מועדים קדומים לכל ענין וענין. ניתן לומר שלגבי התערבותו של בית-המשפט קיימים שלושה שלבים: השלב הראשון הינו כאשר תושב של רשות מקומית מסויימת אינו נענה לפניותיו לתת לו מעמד של בוחר לרשות המקומית או לכלול את שמו בפנקס הבוחרים. השלב השני הוא, לאחר שהוגשו רשימות המועמדים ופקיד הבחירות אישר או שלא אישר רשימה מסויימת, ואילו השלב השלישי הוא, כאשר נסתיימו הבחירות וניתנה הזכות לכל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פונית לערער לבית-המשפט על תוצאות הבחירות. ביחס לרשימת מועמדים נקבע בסעיף 42 (א) לחוק שאם פקיד הבחירות סירב לאשר רשימה מסויימת או את אחד המועמדים של רשימה זו או את הכינוי שלה או את האות שלה, רשאי בא-כוח הרשימה או ממלא מקומו לערער לבית-המשפט על הסירוב. לעומת זאת, באם פקיד הבחירות מאשר רשימה כל שהיא ניתנת הזכות לכל חבר בוועדת הבחירות לערער לבית-המשפט על אישור כזה (סעיף 42(ב) לחוק [3]). והיה, ותטען הטענה, כי האזרח מן השורה מקופח, באשר אינו יכול לערער על אישור רשימה או סירוב לאשר רשימה הרי שנראה כי אם המחוקק לא העניק זכות לבוחר מן השורה לנקוט צעדים בעניין זה, הרי זה משום שבאותו שלב שלפני הבחירות עוסקים הפעילים של כל הרשימות בעניינים האלה והחוק יוצא מהנחה שפעילי רשימה אחת סרקו את כל העניינים הנוגעים לרשימה האחרת ומועמדיה. יותר מכך, בשלבים האחרונים שלפני הבחירות, חזקה על כל אדם הזכאי לבחור שהוא קבע לעצמו באיזו רשימה הוא עשוי לבחור, והדרך היתה פתוחה בפני להעיר את תשומת לבם של פעילי אותה רשימה על כל פגם שלדעתו קיים במועמדיה או במועמדי הרשימה היריבה. באשר לפעילי הרשימות השונות, חזקה עליהם שיש להם נציג בוועדת הבחירות שהיה יכול להגיש במועד הקבוע בחוק ערעור לבית-המשפט בשל העדר אחד הכישורים למועמדות של אחד המועמדים ברשימה כל שהיא, ואם אין להם נציג יכולים היו להגיע לנציג רשימה או סיעה שיש לה ענין לעורר טענות מסוג זה. כמו-כן, אפשר היה לפנות לפקיד הבחירות שהוא אדם אובייקטיבי והוא היה מוצא את הדרך להגיע אל האדם הזכאי לערער. יש להוסיף ולציין, כי בסעיף 42(ג) לחוק [3], מצויין כי פסק-הדין בערעור על אישור או פסילת רשימת מועמדים, יימסר לפקיד הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות, גם מכאן ניתן ללמוד על החשיבות שייחס המחוקק לכך שהערעורים לגבי אישור או סירוב לאשר רשימת מועמדים או מועמד כלשהו יידונו ויסתיימו לפני מועד הבחירות עצמן. אילו היה מצב הדברים כפי שטוען המבקש כאן בפני, היינו, שעל פי סעיף 72 לחוק [3] זכאי אדם לפנות לבית-המשפט גם בענינים של אישור רשימות מועמדים וזאת לאחר סיום הבחירות, הרי שיכול היה כל אדם הזכאי לבחור ברשות מקומית מסויימת, היודע על איזה פסול שהוא באחד המועמדים של רשימה כל שהיא, לשבת בחיבוק ידיים, ואחר-כך במחי יד אחת להרוס את כל מה שנעשה במשך מספר חודשים ובמאמצים והוצאות מרובות. אכן, האפשרות היחידה הניתנת לאדם מן השורה לפנות לבית-המשפט, לאחר הבחירות, היא לערער על תוצאות הבחירות, ובערעור על תוצאות הבחירות דן סעיף 72 לחוק. אכן, מכל האמור לעיל עולה, כי טענה ביחס לכישורים של מועמד אינה כלולה בעניינים הנוגעים לתוצאות הבחירות המנויים בסעיף 72 הנ"ל, ואדם שהיה זכאי לבחור למועצה הנדונה אינו יכול לפנות בשלב שלאחר הבחירות לבית-המשפט בנדון זה. דברים בענין בנוסח זה נקבעו אף בע"ב 5/69 [1] אלא שברצוני להוסיף כאן כדלקמן: המבקש טוען כי האמור בסעיף 72 [3] מקנה לו את הזכות להגיש ערעור זה היות וסעיף 72(א)(2) מקנה זכות ערעור על כל פגם במהלך הבחירות אשר היה עלול להשפיע על תוצאותיהן. נציגת היועץ-המשפטי הצטרפה דווקא למבקש בנקודה זו של זכות הערעור, אלא, שלטענתה בכל זאת לא היה מקום לשמוע את הערעור, היות ועל המבקש להראות גם במה יכול היה הפגם הנטען להשפיע על תוצאות הבחירות, ובתצהירו לא אמר דבר בנדון. אני מסכימה עם נציגת היועץ המשפטי כי מי שמערער בהתאם לסעיף 72(א)(2) וערעור זה הוא כבר לאחר הבחירות, חייב להראות באופן עובדתי במה וכיצד יכול היה הפגם להשפיע על תוצאות הבחירות, ודבר זה לא אירע במקרה הנדון. אך, איני מסכימה עם נציגת היועץ המשפטי, כי ערעור המתייחס לפגם בהנהלת הבחירות הוא גם ערעור המתייחס למה שאירע בטרם החלו הבחירות, דהיינו, רשימת המועמדים והטלת מועמד זה או אחר בה, וזאת משום שכפי שהוסבר לעיל החוק מכיר בשלבים שונים והשלב של הגשת רשימת המועמדים, אישורם על-ידי פקיד הבחירות ואפשרויות הערעור בנדון הוא שלב הקודם להנהלת הבחירות בפועל. רק לאחר שנסתיים שלב זה מתחיל השלב של הנהלת הבחירות, וכאשר אנו מתייחסים לשלב הנדון של הכנת הבחירות, אין להתעלם מסעיף 41(א)(ב) [] הקובע כי אין להחליף או להוסיף מועמדים ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה, ואין להכניס בה שינויים אחרים, ללמדך, שיש סופיות לגבי רשימת המועמדים וסופיות זו יכולה להשתנות רק כתוצאה מערעור בהתאם לסעיף 42 כנ"ל. דין הוא, כי אין זכות ערעור, אלא אם קבע החוק זכות זו, ובמקרה הנדון לא איפשר החוק זכות ערעור לאחר סיומן של הבחירות לכל אדם, אלא בהתאם לאמור בסעיף 72 לחוק. התוצאה מהאמור לעיל היא כדלקמן: א) למבקש אין זכות ערעור לפי החוק. ב) עילת הערעור אינה עילה המוכרת כעילת ערעור לפי סעיף 72. הבקשה נדחית איפא. המבקש ישלם למשיב 2 הוצאות בקשה זו בסך -.1000 ל"י.בחירות