בפני תביעה כספית בסך של 28,074 ₪. פרשת התביעה בחודש מאי 2002, הייתה התקשרות בעל פה, בין התובע לנתבעים, לביצוע עבודות הרכבת אלומיניום, על פי הזמנת נתבעת 2. נתבעת 2 הינה חברה להרכבת מוצרי אלומיניום (להלן "החברה") ונתבע 1 הינו הבעלים של נתבעת 2 (להלן "אדלשטיין"). על פי ההסכם, על החברה היה לספק אלומיניום, כדי שהתובע יבצע עבודה באתרים שונים. מחיר עלות ביצוע העבודה, היה 7% משווי העסקה של הנתבעים עם קבלן המבנה, או חברת הניהול של הפרוייקט. על פי אותו הסכם בעל פה, על התובע, היה להגיש לחברה רשימת כמויות של עבודת הרכבת אלומיניום, שהורכבו באתרי הבניה, ועל החברה היה לשלם לתובע את המגיע לו, על פי אותו סיכום של 7% מהעסקה בין החברה למזמין העבודה. התובע צרף לכתב התביעה ריכוזי חשבון, עם פירוט אתרי העבודה בהם בוצעו העבודות. התובע קיבל על חשבון העבודה המפורטת בריכוזי חשבון 1 סך של 5,724.10 ₪ ונשאר חוב של 943 ₪ ועל פי חשבון מרוכז מס' 2, שולם על חשבון סך של 14,042.10 ₪ ונשאר חוב של 5,331 ₪. החברה לא שילמה כל סכום שהוא, על חשבון העבודה שבוצעה בדירה, לדוגמא באזור בסך של 1,800 ₪ ובמושב לפיד סך של 10,500 ש"ח. מפקח מטעם החברה בשם רבינוביץ, נשלח על ידה לבדיקת העבודות ואישר את העבודות, שבוצעו על ידי התובע. בסך הכל נשאר חוב על חשבון העבודות 6,274 ₪ ו- 12,300 ₪ , דהיינו: 18,574 ₪ ונזק בגין בזבוז זמן בניסיון לגבות את הכסף בסך 9,500 ₪. בחקירה נגדית השיב התובע, כי התחייב לבצע את העבודה לחברה ולאדלשטיין. העבודות היו עבור החברה, אך הוא מכיר את אדלשטיין. החשבוניות בגין הסכומים ששולמו, הונפקו על שם החברה על פי בקשתו של אדלשטיין. בפרוייקטים שעבורם שולמה 70%, מהתמורה לא נעשתה המטרה, כיוון שאת ההמטרה עושה מכון התקנים. מנהל הפרוייקט באתרים בהם בוצעה העבודה, לא רצה לדבר עם התובע, אלא רק עם אדלשטיין, ולא היו מוכנים לקבל ממנו את העבודה. התובע השיב, כי ביצע את כל העבודה לשביעות רצונו של המפקח מטעם הנתבעת, והיה עמו פועל נוסף. את הסכומים בחשבון רשם על פי עלויות מינימליות של העבודה. ב"כ התובע בסיכומיו טוען, שהוכח שהתובע ביצע את העבודות במלואן ושולם לו רק 70%, לא נשלח כל מכתב התראה על נזקים שנגרמו לחברה פרשת ההגנה נתבע 1, אינו בעלים או מחזיק מניות בחברה, אלא עובד של החברה. אינו בעל מניות או בעל עניין בחברה. הוסכם, כי התובע יבצע עבודות עבור החברה, אשר תשלם לו על פי מחירים שהועברו אל התובע, על ידי החברה. המחיר, הוא על פי כתב הכמויות שערכה החברה. על ההסכם, ברוח דברים אלו, שסוכם בין הצדדים, לגירסת הנתבעים, לא חתם התובע, נוסח ההסכם מצורף לכתב ההגנה. הסכומים המצוינים בכתב התביעה, שולמו על ידי החברה, על חשבון עבודות שביצע התובע ולא הושלמו. החברה הייתה צריכה להשלים את העבודות, אשר התובע לא סיים את ביצוען. המקרים ששולם 70% מהתמורה המגיעה לתובע, הם אלה, שבהם התובע לא סיים את העבודות בשלמות ולא מסר את העבודה, כפי שהתחייב לעשות. מר אדלשטיין, בחקירה הנגדית, אישר, כי הנו מנהל יחיד של החברה, אשר יוסדה על ידי בנו. עבור העבודות באתר של רובננקו בלפיד, מגיע לתובע סך של 2,500 ₪, אשר לא שולמו, כי לא צריך לשלם לו. עד תביעה נוסף הינו מר רבינוביץ, שהיה מנהל הפרויקטים אצל החברה בתקופה הרלוונטית. הוא לא פיקח על העבודה של חברת רובננקו באזור ובמושב לפיד. בפרוייקט באלעד, התובע לא סיים את העבודה. באלעד, הוא פיקח על העבודה, אך לא באתרים האחרים. ב"כ הנתבעים בסיכומיו חוזר על טענותיו, כי מי שהזמין את העבודה זו החברה ולא אדלשטיין. התובע קיבל רק 70%, כיוון שלא קיבל אישור מהמפקח של החברה, אשר העיד על כך בבית המשפט.התובע לא העיד את הפועל שלטעתו עבד עמו. המפקח של החברה העיד, שהתובע לא ביצע את העבודות. דיון לגבי נתבע 1 - מר אדלשטיין. מר אדלשטיין, הנו מנהל בחברה, אשר יכול וניהל את המו"מ עם התובע לעניין העבודה מושא תביעה זו . על פי גרסתו של התובע עצמו, מי שהזמין את העבודה והתחייב לשלמה הינה החברה. כך , בכתב התביעה הוא נוקט לשון מפורשת, כי החברה היא זו שהזמינה את העבודה . החשבוניות שהונפקו על ידי התובע היו גם הן על שם החברה. לאור המפורט לעיל, מקבלת אני את הטענה, שכנגד נתבע 1 אין כל עילת תביעה כיוון שכל עבודה שהוזמנה הוזמנה על ידי החברה. לאור זאת אני דוחה את התביעה כנגד נתבע 1 - מר אדלשטיין. התובע ישלם לנתבע 1, שכ"ט בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ לגבי נתבעת 2, החברה. הצדדים מסכימים, כי אין הסכם בכתב ביניהם, לעניין ההתחייבויות ההדדיות שלהם לגבי העבודות מושא תביעה זו. אינני מקבלת את טענת החברה נתבעת 2. כי ההסכם שצורף לכתב ההגנה, הוא נוסח הדברים כפי שסוכמו על ידי הצדדים, ועליו היו אמורים הם לחתום. הנוסח המצורף לכתב התביעה, לא נושא כלל את שם התובע, ואין כל ראיה שנשלח אליו לחתימה. החברה לא הציגה כל טיוטת הסכם עם התובע. לעניין אישור גמר העבודה, העד מטעם החברה, מר רבינוביץ, העיד מפורשות, כי לא היה מפקח באתרי הבניה בלפיד ובאזור, וכן לא במבני התעשייה שבתל אביב. הפרוייקט בו כן פיקח על העבודה, הוא באלעד, ושם לא סיים התובע את העבודה. העד לא פירט איזה חלק מהעבודה לא סיים התובע, ולא קבע איזה סכום הוא המליץ להוריד לתובע מסך כל העבודה. אין כל פירוט לפיו ניתן לחשב איזה חלק מהעבודה, לטענת החברה, בוצע על ידי התובע ואיזה לא. כאן המקום לציין, כי בחקירה נגדית, העד, מר רבינוביץ אמר, כי ערך את התצהיר, כאשר נושא הפיצויים שלו עקב פיטוריו מהחברה, לא היה מוסדר, אך כאשר הוצג לו, כי תאריך התצהיר, היה לאחר שקיבל את הפיצויים, השיב, כי ייתכן שהוא בלבל זאת עם תצהיר אחר שנתן. אין חילוקי דעות בין הצדדים, שהוזמנה עבודה. לטענת התובע העבודה בוצעה בשלמותה בכל האתרים. עבור חלקה, שולמו סך של 70% מהתמורה, ועבור חלק אחר לא שולם כלל. אין טענה של החברה בכתב ההגנה, כי העבודה לא בוצעה כלל. יש טענה כי זו בוצעה, אך ברשלנות, לא הושלמה, וכי החברה נאלצה להשלים את העבודות. התובע אמנם לא הביא עד מטעמו, להוכיח כי העבודה בוצעה. אך אין הכחשה כללית מטעם החברה לגבי ביצוע העבודה . יש הכחשה חלקית, לגבי השלמת הביצוע ולגבי טיבו. כך בסעיפים 7-9 לתצהיר נתבע 1 מפורט כי שולמו לתובע 70% משכר טרחתו, בהתאם למה שלשיטתו הוא ההסכם שבין הצדדים, ולכן, הורדו 30% מהתמורה. כלומר, החברה מודה, שהסכום אותו דורש התובע, הוא הסכום המוסכם בין הצדדים תמורת העבודה, אך לשיטתה, שילמה 70% מתמורה זו, עקב כך שהעבודה לא בוצעה בשלמותה לטענת החברה. משאין חילוקי דעות כי העבודה הוזמנה, ובוצעה, הרי שאם לטענת החברה, מי מטעמה היה צריך להשלים את העבודה, עקב האיכות הלקויה, או אי השלמת עבודה, היה עליה להביא מטעמה, את מי שהשלים את העבודה אשר לטענתה התובע לא השלים. על אי הבאת עד כבר נאמר וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4) 651, 654) ודי לי בדברים אלו. למצער, היה על החברה, להמציא לבית המשפט קבלות, שלפיהן שולם לאחרים עבור השלמת העבודה, אותה טוענת היא כי התובע לא השלים על אי הבאת ראיה כבר נאמר כי, החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הבואה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) כאן המקום לציין כי אדלשטיין, אשר בכתב ההגנה נכתב, כי אינו נושא משרה ולא בעל עניין, התגלה בחקירה נגדית כמנהל החברה, בנו של בעליה, וכי הוא טוען, כי למרות שנעשתה עבודה באתר לפיד, לא צריך לשלם לתובע, סכום אשר לשיטתו מוערך ב -2,500 ₪, אמר ולא פרש מדוע אין לשלם עבור העבודה הזו. לעניין אי הבאת עד אציין, כי לא ברור מדוע החברה לא הביאה לעדות, את מנהלי העבודה באתרי הבניה, מושא תביעה זו. אותו מפקח, מר רבינוביץ, העיד, כי פיקח רק באתר העבודה שבאלעד ולא באחרים. היה על החברה להביא לעדות, את מנהלי העבודה בשאר האתרים, כדי שיבואו להעיד שהעבודה לא בוצעה ו/או לא הושלמה על ידי התובע, ויפרטו איזה חלק של העבודה בוצע ואיזה לא, כמה שולם עבור השלמתה ומי ביצע את השלמת העבודה הנטענת. דברי לעניין אי הבאת עד יפים גם לכאן. על הנתבעת, המודה בהזמנת העבודה, ואפילו בביצועה על ידי התובע, ואשר טוענת כי העבודה בוצעה בצורה לקויה, ברשלנות, תוך גרימת נזקים והיה עליה להשלים את העבודות, להוכיח את טענותיה. מעבר לכך שלא הוצגה בפני כל ראיה, או עדות, בדבר השלמת העבודות הנטענות על ידה בפועל, הרי שהחברה לא הראתה לבית המשפט, כיצד הגיע לכך שיש לשלם לתובע 70% מהעבודה, או שבמקרים אחרים אין לשלם כלל. וזאת כאמור משקבעתי שהסכם שצורף לכתב ההגנה שלה, לא היה זה שהוסכם בין הצדדים. לא הוצג בפני כל מכתב שנשלח לתובע מטעם הנתבעת, ובו מפרטת היא את טענותיה לגבי אי ביצוע ו/או אי השלמה של העבודה, או נזקים שגרם התובע בעבודתו. אותו קיזוז של 30%, המסתמך על הסכם שצרפה החברה (סעיף 11), אין לו על מה שיסמוך, עקב העובדה שהחברה לא הציגה צל של ראיה, שזהו ההסכם הכולל את ההסכמות בין הצדדים. התובע, כאמור לעיל הוכיח כי הוזמנה עבודה, שהוא ביצע אותה וכי המפורט בכתב התביעה לא שולם על ידי החברה. החברה נתבעת 2, לא הוכיחה, כי העבודה לא הושלמה על ידי התובע, וכי אחרים השלימו את העבודה במקום התובע. היא לא הציגה בפני כל חשבון וכל פירוט, לפיו חושבו ולפיו הורדו הסכומים אותם היא טוענת שיש להחסיר מחובה לתובע. אני מקבלת את התביעה כנגד החברה. החברה - נתבעת 2, תשלם לתובע את מלוא הסכום עבור העבודה בפועל, דהיינו סך של 18,574 ₪ בצרוף ריבית והצמדה כדין, מיום הוצאת החשבוניות ועד לתשלום בפועל, בצרוף הוצאות ושכר טירחה בסך של 2000 ₪ בצרוף מע"מ. עדותהימנעות מהבאת עדדיון