1. בפני בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף. בבקשה נטען, כי בתובענה נכרכו יחדיו שתי תובענות שלא כדין: תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ותביעה לסעד כספי. כן נטען, כי התביעה לסעד כספי התיישנה זה מכבר, וכן כי קיים בענין זה מעשה בי דין, וממילא יש למחוק על הסף את התביעה לסעד הכספי. 2. התובעים הגיבו לבקשה והנתבעת השיבה לתגובה. כן הוגשה עמדת התובעים לשאלה שהציג בית המשפט בדיון המקדמי, אודות תקינות כריכתו של הסעד הכספי עם הסעד של פירוק השיתוף (ר' החלטה מיום 4.4.2005). לטענת התובעים, "הסעד הכספי כרוך באופן חד משמעי ומוחלט בסעד לפירוק השיתוף" (ס' 1 לעמדת התובעים); וכן: "בקשת התובעים הינה במהותה סעד הנלווה ו/או סעד טפל לסעד העיקרי המבוקש בתובענה, דהיינו להליך פירוק השיתוף שכן התובעים אינם דורשים את איזון ההשקעות בכסף, אלא בדילול החזקות הנתבעת במקרקעין, היה ולא ישולם לידיהם הסכום החסר אשר לא הושקע על ידי הנתבעת" (ס' 3 לעמדת התובעים; ההדגשה הוספה). 3. השאלה העומדת על הפרק היא, אם בנסיבות הענין היו התובעים רשאים לכרוך את הסעד לפירוק שיתוף במקרקעין יחד עם תביעתם הכספית. דיון 4. בכתב התביעה עתרו התובעים לסעד של "פירוק שיתוף במקרקעין". עיון בכתב התביעה מלמד, כי לתובעים טענות כנגד התובעת, כי לא השקיעה במקרקעין את ההון העצמי שהיה עליה להשקיע על פי ההסכם בין הצדדים (ס' 8, 16, 25 29 לכתב התביעה). על כן מבקשים התובעים "להורות ולקבוע שעל מנת שבמסגרת פירוק השיתוף יוקנה לנתבעת 1/3 מהזכויות במקרקעין על הנתבעת לשלם לידי התובעים סך של 92,546$" (ס' 30 לכתב התביעה), וכי התשלום יהווה תנאי לפירוק השיתוף (ס' 31 שם). בס' 32 לכתב התביעה מתבקש בית המשפט לקבוע, כי "יש להפחית מחלקה של הנתבעת בזכויות במקרקעין את יתרת ההשקעה כחלק כולל מפירוק השיתוף לו עותרים התובעים בתובענה זו כך שחלקה היחסי במקרקעין יוקטן בשיעור יחסי של החוב להשקעת הצדדים בבניה". 5. הנה כי כן, התובעים כרכו יחדיו את סעד הפירוק עם הסעד הכספי המבוקש, וביקשו להתנות את הפירוק בתשלום בו תחויב הנתבעת, ולחלופין להקטין את חלקה של הנתבעת במקרקעין, בהתאם להשקעתה (או אי השקעתה) בפועל. בתגובתם המוזכרת לעיל הבהירו התובעים כי במהות התובענה עומדת דרישתם ל"דילול החזקות הנתבעת במקרקעין". 6. אני סבורה כי סעד "דילול ההחזקות" אינו בסמכותו העניינית של בית משפט זה וכי הכריכה הדיונית בין הסעדים המבוקשים איננה תקינה. כידוע, בית משפט השלום מוסמך לעסוק בתובענות לפירוק שיתוף מקרקעין, מכח סמכותו הענינית לדון בתביעות בדבר "חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם" (ס' 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). בענין חלקיהם של הצדדים במקרקעין, נסח הרישום מהווה ראיה מכרעת אשר אין בילתה (ס' 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969). בית המשפט השלום אינו מוסמך, במישור הסמכות הענינית, להכריע בטענות בדבר הבעלות והיקפה (ס' 51 הנ"ל לחוק בתי המשפט). גם תשלומי האיזון הנדרשים לעיתים במסגרת צו לפירוק שיתוף נעשים על פי רישום הזכויות במרשם וכדי לשקף את הזכויות במקרקעין כפי שהן מופיעות בו. 7. במקרה דנא, התובעים מבקשים שלא להכיר בזכויות הרשומות של הנתבעת במקרקעין, ולדלל את החזקותיה לפי השקעות כספיות. ואולם, אם וככל שבפי התובעים בקשה לשינוי הרישום, עליהם לעתור בענין זה לבית המשפט המוסמך (בית המשפט המחוזי). לעומת זאת, אם בקשתם היא לפרק את השיתוף במקרקעין, רשאים הם אמנם להביא תובענתם בפני בית משפט זה, ואולם בית משפט השלום מוסמך להכריע בענין אך לפי רישום המקרקעין. 8. כמובן, התובעים זכאים להגיש תובענה כספית כנגד הנתבעת, בגדרה יועלו טענותיהם בדבר חובה הכספי כלפיהם. תביעה כספית זו תתברר בבית משפט זה, ובלבד שסכום התביעה נופל לגדר סמכותו הענינית. ואולם אין לכרוך את הסעד הכספי עם הסעד של פירוק השיתוף, שכן בדרך זו התובעים מבקשים לשנות למעשה את חלקיה הרשומים של הנתבעת במקרקעין - וסעד זה אינו בסמכותו הענינית של בית משפט השלום. 9. בנוסף, וכפי שציינתי בהחלטתי מיום 4.4.2005, הכריכה בין סעד הפירוק לסעד הכספי יוצרת קושי משולש: ראשית, לא שולמה אגרה לצורך הסעד הכספי, שהרי התובענה הוכתרה בכותרת: "פירוק שיתוף במקרקעין"; שנית, אף אם תשולם אגרה בגין הסעד הכספי, אין בכך כדי להכשיר את כריכת הסעדים: הכפפת צו הפירוק לתשלום של חוב כספי מצד אחד השותפים פוגמת באפקטיביות של סעד הפירוק ובוודאות של הגשמתו. תוצאה זו חותרת תחת הרציונאל של הסעד לפירוק שיתוף במקרקעין, אשר נועד לאפשר לשותפים להפרד ולממש חלקיהם בצורה פשוטה ויעילה, ובלא הנצחת התלות ההדדית. ולבסוף, הליך לפירוק שיתוף, שהוא מהיר בדרך כלל, צפוי להסתרבל נוכח העלאת טענות עובדתיות שאינן ממין הענין. ושוב: בסופו של יום, בקשת התובעים היא להקטין את החלק הרשום של הנתבעת במקרקעין בשיעור חובה הכספי. זוהי תביעה בעניני בעלות, אשר בית משפט זה אינו מוסמך לדון בה. 10. אשר על כן אני מורה בזאת כדלקמן: א. התובעים יוכלו להגיש כתב תביעה מתוקן לפירוק שיתוף במקרקעין על פי הזכויות הרשומות במרשם. כן יוכלו להגיש תובענה כספית (עד לגובה סמכותו של בית משפט זה), אך לא יכרכו את הסעדים יחדיו. אם בקשתם היא לתיקון הזכויות במרשם בהתאם להשקעות הכספיות - יעתרו לבית המשפט המחוזי. כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 ימים מהיום. כתב הגנה מתוקן יוגש במועדים לפי התקסד"א. ב. היה ותוגש תובענה כספית, תוכל הנתבעת לשוב ולעורר את טענות ההתיישנות ומעשה בי-דין, אשר טרם הוכרעו. לא נדרשתי לטענות אלה עתה, בשים לב לאפשרות כי כלל לא תוגש תובענה כספית, וממילא יתייתר הדיון. ג. מובהר בזאת לתובעים, כי אי הגשת תובענה מתוקנת במועד שנקבע לעיל יגרור מחיקת התובענה דנא על הסף. 11. התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת בהליך הביניים בסך של 2,000 ₪ ובתוספת מע"מ כחוק. פירוק שיתוףמקרקעיןפירוק שיתוף במקרקעיןאגרה