1. זהו פסק דין בתובענה שהגיש המבקש, על דרך של המרצת פתיחה, במסגרתה עתר להצהיר, כי לא נערכו עסקאות, בינו ובין המשיבות 1 ו- 2, וכי על כן אינן זכאיות לתשלום כלשהו מהתובע. כמפורט להלן, הוחלט לקבל את התובענה, ביחס למשיבה מס' 2, ולדחותה ביחס למשיבה מס' 1. יוער כי המשיבה מס 3 הודיעה סמוך לאחר תחילת ההליכים, כי משאירה את הענין לשיקול דעת בית המשפט, ושוחררה מהתייצבות לדיונים. 2. המשיבות, הינן חברות המספקות בין היתר שירותי תיירות. כעולה מהמרצת הפתיחה, המבקש, שעמד לטוס להונגריה ולשהות בה מיום 7.5.06 עד יום 14.5.06, פנה ביום 1.5.06 אל המשיבה מס' 1, שוחח עם נציגה, מר גבי טל, וביקש לברר פרטים בנוגע לטיסה ולינה בבית מלון בהונגריה, למועדים האמורים. לטענת המבקש, הוא התנה את רכישת שירותי התיירות בתנאי שהלינה תהיה במלון גראנד הוטל הונגריה בבודפשט, וזאת, משום שהמבקש עצמו אדם דתי, והיה מעונין ללון בבית המלון הזה, שהינו סמוך לבית הכנסת ולמקום בו נערך אירוע משפחתי, בו ביקש להשתתף. יצויין, כי יום 7.5.06, בו אמור היה המבקש לצאת להונגריה, היה יום ראשון בשבוע. לטענת המבקש, ביום 4.5.06, פנה אליו מר טל, ומסר לו, כי אין מקומות לינה בבית המלון המבוקש. מר טל הציע למבקש, לבדוק אפשרות ללון במלון אחר, אך המבקש סירב לכך, ולטענתו, בכך הסתיימה השיחה. עוד קודם השיחה האמורה, הפקידה המשיבה מס' 1, שובר אשראי על סך 6,371 ₪ לתשלום, אצל חברת ישרכארט, לצורך חיוב כרטיס האשראי של המבקש. המבקש גילה לטענתו את הדבר, רק ביום 5.5.06, ואז פנה אל חברת האשראי בכתב, בבקשה לביטול החיוב. ביום 4.5.06, פנה המבקש אל המשיבה 2, שוחח עם נציגתה הגב' דניאל קליין, וביקש ממנה לטענתו, לבדוק אפשרות לרכוש "חבילת תיירות", כאשר התנה גם עימה, כי מבקש ללון במלון גראנד הוטל הונגריה בלבד. לטענתו, נציגת המשיבה 2, לא החזירה לו כל תשובה בענין המלון המבוקש, ולפיכך, לא נכרת כל חוזה בינו ובין המשיבה מס' 2. גם המשיבה מס' 2, הפקידה שובר תשלום לחיוב כרטיס האשראי של המבקש, בסך 7,140 ₪. לטענת המבקש, משלא עלה בידו להזמין את השירותים המבוקשים באמצעות המשיבות 1 ו- 2, פנה לחברה שלישית, חברת איסתא, אשר הצליחה להזמין מקום לינה במלון המבוקש, ועל כן רכש ממנה את השירותים, ואכן שהה בהונגריה כמתוכנן. לטענת המבקש, פנה לחברת ישרכארט בבקשה לביטול החיובים, ופנה במקביל אל המשיבות, אשר לא השיבו לו עד מועד הגשת התובענה, ולפיכך, מיהר להגיש את המרצת הפתיחה, טרם המועד היעוד לחיוב כרטיס האשראי שלו. בפתח הישיבה שנקבעה לדיון בהמרצת פתיחה, הבהיר המבקש, שלא במסגרת חקירה באזהרה, כי במהלך השיחה עם מר טל, ביום 1.5.06, הודיע לו מר טל שינסה להשיג לינה בבית המלון המבוקש, כאשר אם לא יעלה בידו הדבר תוך 48 שעות, יהיה המבקש פטור מהעיסקה. לטענת המבקש, חיכה עד יום 4.5.06 בערב, אז התקשר אל מר טל, אשר הודיע לו כי לא ניתן להשיג מקום לינה במלון המבוקש. לטענת המבקש, הודיע למר טל כי עליו לבטל את ההזמנה, ומר טל ביקש לקבל הזדמנות נוספת, להזמין לינה במלון. לטענת המבקש, דרש ממר טל להשיב לו, עד למחרת בשעה 09:00, ובחקירתו הנגדית העיד, כי אמר למר טל שהמתנתו הינה ללא התחייבות, וגם הודיע לו, שיפנה לחברה אחרת, לבדיקת אפשרות לביצוע הזמנה באמצעותה. לטענתו, מר טל התקשר אליו שוב למחרת היום - 5.5.06, בשעה 10:15, כאשר המבקש היה בדרכו לבית החולים, לאחר שאימו אושפזה, ועל כן השיב למר טל, כי אינו בטוח שיטוס כמתוכנן , משום שיתכן שישאר בארץ לטפל באימו. בסופו של דבר, לא נדרש להשאר בארץ וטס כאמור להונגריה. לטענת המבקש ביום 5.5.06, שלח אל מר טל הודעה על ביטול ההזמנה בפקס. הודעת הפקס (ת/1) נשלחה, על פי הכתוב בה, בשעה 12:18. לענין המשיבה מס' 2, טען המבקש בעדותו, כי שוחח עם נציגתה פעמיים, תוך חמש דקות, כאשר בשיחה השניה מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו, לצורך טיפול בהזמנה, אלא שלדבריו נציגת המשיבה מס' 2 הודיעה לו, שתערוך בירור לענין המלון המבוקש, ותשיב לו בענין, ואולם לא התקשרה אליו שוב, ולא מסרה לו שום תשובה בענין. יצויין, כי עם הגשת המרצת הפתיחה, הגיש המבקש גם בקשה למתן צו מניעה זמני נגד המשיבות, שימנע את חיוב כרטיס האשראי שלו. ביום 7.6.06, ניתן בהסכמת הצדדים, צו מניעה זמני כמבוקש, עד מתן פסק דין בתובענה. 3. המשיבה מס' 1 הגישה תשובה, אליה צורף תצהיר מר טל. המשיבה טענה, כי ההליך בו נקט המבקש אינו מתאים, ועליו היה להגיש תביעה כספית. לגוף הענין טענה המשיבה, מס' 1, כי ביום 1.5.06, ביצע המבקש הזמנה באמצעות נציגה, ולצורך כך מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו, וההזמנה אושרה בו ביום. המשיבה אישרה, כי המבקש אכן ביקש לשהות במלון גראנד הוטל הונגריה, אלא שלטענתה, הבהיר מר טל למבקש, כי לא ניתן לתת אישור למלון מסוים, עד קבלת אישור על ידי הספק. לטענתה, ספק השירות הודיע ביום 5.5.06, כי לא ניתן לאשר את ההזמנה, ומר טל הודיע על כך למבקש, אשר הודיע, כי עומד על לינה במלון גרנד הוטל הונגריה, בהיותו אדם דתי ומבקש לשהות סמוך לבית הכנסת. לטענת מר טל, פעל במהירות והצליח בו ביום לבצע את ההזמנה במלון המבוקש, ואז התקשר אל המבקש, להודיע לו על כך שבקשתו מולאה, אלא שבאותה שיחה הודיע לו המבקש לטענתו, כי הוא בדרך לבית החולים עקב אישפוז אימו, ואין בכוונתו לטוס כלל. לטענת המשיבה, הודיע מר טל למבקש באותה שיחה, כי ביטול הזמנה תוך פחות מ- 48 שעות לפני מועד הטיסה, גורר על פי ההסכם בין הצדדים, חיוב המבקש ב "... 100% דמי ביטול". המשיבה מס' 1 טענה על כן, כי במצב זה, כאשר בוצעה הזמנה, ובוטלה על ידי המבקש תוך פחות מ- 48 שעות ממועד הטיסה, זכאית היא לגביית מלוא התמורה בגין ההזמנה, על פי הוראות ההסכם, המתיישבות עם הוראות חוק הגנת הצרכן, וכי יש על כן לדחות את המרצת הפתיחה. 4. המשיבה מס' 2, הגישה תשובה כתובה לבקשה למתן צו מניעה, אליה צורף תצהיר הגב' דניאל קליין. במהלך הדיון בהמרצת הפתיחה, הודיע ב"כ המשיבה מס' 2, כי מוותר על עדותה של הגב' קליין. המשיבה מס' 2, לא העידה כל עד אחר מטעמה. בסיכומיה טענה, כי המבקש ביצע אצלה הזמנה, ומשלא ניצל את ההזמנה, חוייב בדמי ביטול מלאים. זאת, בהסתמך על הודאת המבקש, כי מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו לנציגת המשיבה, לצורך טיפול בהזמנה. המשיבה מס' טענה על כן, כי יש לדחות את המרצת הפתיחה. 5. הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב. לאחר ששבתי וקראתי את המסמכים שבתיק, לרבות כתבי הטענות, הפרוטוקול, המוצגים והסיכומים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני, כי יש לקבל את המרצת הפתיחה ביחס למשיבה מס' 2, ולדחותה ביחס למשיבה מס' 1. 6. לצורך הכרעה במחלוקת שבין המבקש לבין המשיבה מס' 1, יש להכריע בשאלות: האם נכרת ביניהם חוזה, האם הותנה בתנאי, ומה הוסכם בין המבקש ומר טל, בשיחותיהם בהמשך השבוע. למעשה, טען המבקש בהמרצת הפתיחה, כי לא נכרת חוזה בינו ובין המשיבה מס' 1, נוכח התנאי שהתנה לענין בית המלון, וכאשר לא עלה בידי המשיבה מס' 1, לאשר את ההזמנה בבית המלון. המבקש טען, כי פנייתו אל המשיבה מס' 1 ביום 11.5.06, היתה "...בבקשה לבירור פרטים בכל הנוגע לטיסה וללינה בבית מלון בהונגריה בתאריכים...". לטענתו, התנה את רכישת השירותים מהמשיבה מס' 1, בתנאי שהלינה תהיה במלון גראנד הוטל הונגריה. לטענתו, מסר למר טל את פרטי כרטיס האשראי, רק לצורך בדיקה ראשונית. לדבריו: "...הפציר בנציג הנתבעת מס' 1 ברחל בתך הקטנה כי לא תבוצע שום הזמנה או חיוב עד לתיאום מלא עם התובע, ונציג הנתבעת מס' 1 אף אישר זאת לתובע". מהמרצת הפתיחה ומתצהיר המבקש עולה, כי הקשר בין המבקש והמשיבה מס' 1, הסתיים, ביום 4.5.06, לאחר שמר טל הודיע למבקש, כי אין מקום בבית המלון האמור. כך נאמר בסעיף 5 לתצהיר המבקש: "ביום 04/05/06 התקשר נציג הנתבעת מס' 1 לתובע ומסר לו שאין מקום בבית המלון אותו ביקש התובע ושאל את התובע אם הוא מעונין במלון אחר משזה ענה לא באופן ודאי אמר נציג הנתבעת מס' 1 לתובע שהוא אינו יכול לספק לו את מבוקשו, התובע הודה לו על הרצון ובכך נסתיימה השיחה". כאמור לעיל, במהלך הדיון שהתקיים בתובענה, מסר התובע גרסה השונה בפרטים מהותיים, מהאמור בהמרצת הפתיחה ובתצהיר. כך, בניגוד לנטען בהמרצת הפתיחה, אישר המבקש במפורש, כי ביצע הזמנה אצל המשיבה מס' 1. לדבריו: "אני מאשר שביצעתי הזמנה ביום 1.5.מהדקה ה- 90". ובהמשך העיד: "אני מאשר שביצעתי הזמנה 1.5 מהדקה 90 אישרתי אותה אלקט' בתנאים מסוימים שדיברתי . אני מאשר שאישרתי אלקט' את הענין. דיברתי עם סוכן בשם גבי טל, ביקשתי מלון גרנד הוטל הונגריה אמרתי לסוכן שאני מבקש את המלון הזה בלבד בגלל בית כנסת. אמר שיודיע לי תוך 48 שעות שאם לא כן אין לי כל התחייבות או משהו כזה. כל זה היה ביום 1.5". המבקש אישר אפוא בעדותו, כי התקשר בחוזה עם המשיבה מס' 1, אלא שלטענתו הוכפף החוזה, לתנאי של אישור הלינה בבית המלון המסוים. גרסת מר גבי טל לענין, היתה שונה כאמור. לדבריו, ביום 1.5.06, אושרה ההזמנה על ידי המבקש, כאשר לא הותנה תנאי בחוזה, אלא נרשמה "בקשה" של המבקש לענין בית המלון, ולא הובטח לו דבר בענין זה. מר טל העיד לענין זה: "היתה שיחת טלפון עם התובע ובאמת הוא ביקש מלון ספציפי גראנד הוטל הונגריה, אמרתי שכל מלון זה בגדר "בקשה" עד אישור הספק ואישור הספק לוקח 72 שעות. פרטי ההזמנה נמסרו בטלפון ואז התובע, אישר את ההזמנה באינטרנט על ידי סימון V במקום הדרוש בדף שבית המשפט הדפיס קודם. לפני האישור עברתי עם התובע על הפרטים החשובים. בין היתר, שההזמנה מאושרת והלקוח יחוייב - 100% דמי ביטול בגין ביטול על פי התנאים שבהסכם, שתואמים את לשון חוק הגנת הצרכן, היות שההזמנה בוצעה 6 ימים בלבד לפני מועד הנסיעה המתוכנן". גם באשר לשיחות הטלפון שנערכו בין המבקש ומר טל בהמשך השבוע, קיימים הבדלים מהותיים בין גרסת המבקש לגרסת מר טל. כאמור, בהמרצת הפתיחה ובתצהיר המבקש, הוזכרה שיחת טלפון יחידה שהתרחשה ביום 4.5.06, כאשר בה הודיע מר טל כי המשיבה מס' 1, לא יכולה לספק למבקש את מבוקשו, לענין בית המלון, ובכך לטענת המבקש, הסתיים הקשר בין הצדדים. מר טל טען בתצהירו, כי התקיימו שתי שיחות טלפון, לאחר שספק השירות של המשיבה מס' 1, הודיע לה, כי לא ניתן לממש את ההזמנה במלון גראנד הוטל הונגריה. לטענת מר טל, קיבל מהמבקש ארכה בת יממה אחת נוספת לצורך השגת הלינה במלון, ואכן הצליח בכך. כאמור, בתחילת הדיון שהתקיים בתובענה, הוסיף המבקש טענות עובדתיות, אשר לא נזכרו כלל בבקשה, ובין היתר, אישר את טענת מר טל, כי נתן לו ארכה לאישור הלינה במלון, אלא שלדבריו, הארכה ניתנה ביום 4.5.06, ועמדה בתוקף עד למחרת בשעה 09:00, ואילו מר טל התקשר אל המבקש בשעה 10:15, באיחור של שעה ורבע. כאשר נחקר בחקירה נגדית, העיד המבקש, כי: "טל חזר אלי בשעה 10.00 לערך, שהייתי אצל אימי הוא לא עמד בזמנים כי אמרתי לו שיתקשר עד שעה 9.00 ואמרתי לו שזה ללא התחייבות. כאשר אמרתי לטל שאני לא מאשר את ההזמנה לא נאמר לי שזה מחוייב על פי תנאי ההזמנה. הוא לא אמר לי דבר לגבי ההתחייבות ואמרתי לו שאני אפנה לחברה אחרת את ההזמנה ביצעתי דרך האתר באינטרנט שביצעתי את ההזמנה ראיתי טופס פרטי הזמנה ותנאיה התקבל וסומן נ/1 (הדגשה במקור-ג.ג.)". יודגש, כי רק בשלב זה, במהלך החקירה הנגדית, העלה המבקש לראשונה את הטענה, כי הודיע למר טל שהארכה שנתן לו, הינה "...ללא התחייבות". יש חשיבות לעובדה זו, משום שבמהלך הדיון הוכח, והמבקש גם הודה, כי עוד ביום 4.5.06, פנה לשתי חברות נוספות - אל המשיבה מס' 2 ואל חברת איסתא- לצורך רכישת אותם שירותי תיירות, שהזמין מהמשיבה מס' 1. כעולה מן האמור לעיל, קיימות שתי גרסאות, הן ביחס לענין התניית החוזה בין הצדדים בתנאי מתלה, והן ביחס למשמעות הארכה שנתן המבקש למר טל, לאשר את ההזמנה בבית המלון. ביחס לשתי נקודות אלה, מדובר בגרסת המבקש מול גרסת מר טל, כאשר שתיהן מהוות עדויות יחידות - זו של התובע, מהווה עדות יחידה של בעל דין, וזו של מר טל, מהווה עדות יחידה של אדם המעוניין בתוצאות המשפט, כמשמעות מונחים אלה בהוראת סעיף 54, לפקודת הראיות. ביחס לשתי נקודות אלה, לא הונחה לפני בית המשפט, כל ראיה נוספת, אשר עשויה היתה לתמוך בגרסת מי מהצדדים. יצויין ויודגש, ההתרשמות הישירה מעדות התובע, לא היתה שלילית, וגם בעדות מר טל עלו קשיים (הגם שניתן להסביר אותם קשיים, בזמן הרב שחלף, מאז ארעו האירועים, ועד מועד מתן העדות, כאשר עד זה מטפל במהלך עבודתו, בפניות טלפוניות רבות, ותצהירו נשען ללא ספק בחלקו הגדול, על תרשומות מזמן אמת, שלא הוא ערך, ושעל כן לא התקבלו כראיה...); עם זאת, במצב בו התובע אישר, כי ביצע את ההזמנה אצל המשיבה מס' 1, ואישר גם את פרטי החוזה, נ/1, וכאשר רובץ עליו נטל השכנוע להוכחות טענותיו, העומדות בניגוד לאמור בנ/1, הרי שאין להעדיף את גרסתו, על גרסת מר טל. עוד יצויין לענין זה, כי קשה לקבל את גרסת המבקש, לפיה הודיע למר טל, כי הארכה שניתנת לו הינה "ללא התחייבות", וכי המבקש רואה את עצמו חופשי לפנות לחברות אחרות. גרסה זו נשמעת על פניה, סבירה פחות מגרסת מר טל. זאת, מעבר לכך שגרסה זו הועלתה בשלב מאוחר של ההליכים, ולא מן הנמנע שהועלתה כהגנה מפני טענת המשיבות, להתנהגות של המבקש בחוסר תום לב, בכך שפנה לשתי חברות נוספות, ולא הודיע על כך למר טל, אשר המשיך לפעול להשגת ההזמנה המבוקשת בבית המלון. כאמור, המבקש אישר, כי כאשר ביצע את ההזמנה, ראה את טופס פרטי ההזמנה נ/1, שהינה החוזה בינו ובין המשיבה מס' 1, כאשר בחוזה זה הותנה, כי ביטול הזמנה "...בטווח ה- 48 שעות...יגרור דמי ביטול מלאים (100%), בסכום מלוא שווי ההזמנה". אין מחלוקת, כי תנאי זה, אינו סותר את הוראות סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, היות שמדובר בשירותי תיירות, אשר הוזמנו בטווח של פחות משבוע מראש. במצב זה, וכאשר כאמור לא התקבלה גרסת המבקש, לענין התניית העסקה בתנאי, ולענין אי עמידת המשיבה בתנאי, חרף ארכה שניתנה לה, הרי שאין לקבל את התובענה ביחס למשיבה מס' 1. 7. שונה המצב ושונה המסקנה, ביחס למשיבה מס' 2. המבקש טען כזכור, כי פנה אל המשיבה מס' 2, לצורך בירור אפשרות של הזמנה, כאשר ביקש את בית המלון המסוים. לטענתו, מסר לנציגת המשיבה מס' 2, את פרטי כרטיס האשראי שלו, רק לצורך הבדיקה האמורה, ולא לצורך חיוב הכרטיס, כאשר נציגת המשיבה מס' 2, לא החזירה לו כל תשובה לענין המלון, ומכאן, כי לשיטתו, לא נכרת חוזה בפועל בינו ובין המשיבה מס' 2. המבקש חזר על טענותיו אלה, בחקירתו הנגדית. כאמור, המשיבה מס' 2, ויתרה על עדותה של הגב' קליין, ולא העידה כל עד מטעמה. בסיכומיה, טענה המשיבה מס' 2, כי ביצוע ההזמנה הוכח, בהסתמך על מסמך שצירפה לתצהיר הגב' קליין, אשר צורף לתשובה לבקשה לצו מניעה זמני. דא עקא, משויתרה המשיבה על עדות הגב' קליין, הרי שהמסמך האמור לא הוגש כדין. מעבר לכך, מדובר במסמך שאינו נושא את חתימת המבקש, ואשר אין כל ראיה לענין הסכמת המבקש לתוכנו. המשיבה מס' 2 ביקשה להסתמך על עדות המבקש עצמו, אשר אישר, כי מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו לגב' קליין, ע"מ שתוכל "...לטפל בהזמנה". אלא ש "טיפול" בהזמנה, אינו בהכרח, "ביצוע הזמנה", ועדות המבקש בענין זה, אינה סותרת גרסתו בתצהיר, לפיה נמסרו פרטי הכרטיס לצורך בירורים בלבד. המשיבה טענה לדפוס פעולה חוזר אצל המבקש, וביקשה להסתמך על כך שביצע הזמנה דומה תוך זמן קצר, מחברת איסתא, אלא שטענות אלה, אינן מפריכות את גרסת המבקש, ביחס לפנייתו אל המשיבה מס' 2. במצב זה, וכאשר המשיבה מס' 2, לא ביססה בראיות, גרסה עובדתית סותרת, הרי שנכון לקבל את התובענה ביחס למשיבה זו. 8. לשיטה אחרונה, אני דוחה את המרצת הפתיחה, ביחס למשיבה מס' 1, ומקבל אותה ביחס למשיבה מס' 2. ניתן על כן, סעד הצהרתי כמבוקש, נגד המשיבה מס' 2. המבקש ישלם למשיבה מס' 1, שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. המשיבה מס' 2 תשלם למבקש, שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן החזר אגרת המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום ששולמה. בית מלוןבתי מלון (תביעות)