1. ביום 11.9.01, הגישה ההתאחדות לכדורגל בישראל - הרשות לבקרה תקציבית - באמצעות רו"ח יאיר רבינוביץ, בקשה ליתן צו פירוק לחברת "ד.ע. דירות עלית בע"מ", משדרות הציונות 143 חיפה, וזאת על פי ס' 257(4) לפקודת החברות (תיק פש"ר 454/01). עפ"י הבקשה, "דירות עלית" הינה חדלת פרעון, ובית המשפט רשאי להורות על פירוקה, על בסיס סעיף 257(ד) לפקודה, ומכח סעיף 258 לפקודת החברות. "דירות עלית" היא חדלת פרעון, על פי הבקשה, משום שביום 4.9.2001, חולל באי פרעון שיק בסך של 10 מליון ש"ח, שנמשך לטובת רו"ח יאיר רבינוביץ, בתוקף תפקידו כיו"ר הרשות לבקרת תקציבים מטעם ההתאחדות לכדורגל. שיק של "דירות עלית" על הסכום האמור (נספח ב' לבקשה), חזר מבנק דיסקונט בציון "אין כיסוי מספיק" ומהסיבה שניתנה הוראת ביטול. 2. על פי הבקשה, חתמה בית"ר ירושלים אחזקות (2000) בע"מ (להלן בית"ר אחזקות) על הסכם לרכישת זכויות בקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, קבוצה הנמנית על "ליגת העל" בכדורגל. תנאי מוקדם לאישור ההתאחדות לכדורגל לרכישה זו, לטענתה, היה קבלת כל ההתחייבויות, החבויות וההסדרים של הקבוצה ו/או של הגורם המעביר את הזכויות, כפי שהיו בתוקף, קודם ועובר לאישור בקשת ההתקשרות. טוענת המבקשת כי בהתאם לזאת (נספח ג'), בית"ר אחזקות קיבלה על עצמה את חובות בית"ר ירושלים. לדרישת ההתאחדות לכדורגל, הפקידה בית"ר אחזקות בטוחות שונות להבטחת תשלום חובות שיצטברו מהפעלת קבוצת בית"ר ירושלים, בעונת המשחקים 2000-2001, ובגין חובות עבר. הבטוחות היו: כתב התחייבות בלתי חוזרת מיום 10.8.2000 (נספח ד'), שבמסגרתו ניתן השיק נשוא עילת הפירוק (נספח ב') על סך 10 מליון ש"ח, וכן, ערבות בנקאית על סך מליון ש"ח שנפרעה, ולכן, אינה מענייננו כאן. על פי הבקשה, פנתה הרשות לבקרת תקציבים מטעם ההתאחדות לכדורגל ל"דירות עלית", והודיעה בסדרת מכתבים מיום 21.5.01, מיום 29.7.01 ומיום 19.8.01, על כוונתה לפרוע את השיק (נספחים ז', ח' ו- ט'), אך, כאמור, הדבר לא הועיל, והשיק חולל באי פרעון. 3. אין חולק כי נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' הנשיא ו. זיילר, נתן ביום 20.8.01, צו הקפאת הליכים כנגד חברת בית"ר אחזקות, על פי בקשתה, ובקשת "ד.ע. דירות עלית בע"מ" (נספח ה') וזאת על פי ס' 350(ב) לחוק החברות. מהבקשות לצו הקפאת ההליכים, עולה כי הן נועדו למנוע התדרדרות ללא תקנה של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ולאפשר את השתתפותה במשחקי ליגת העל בכדורגל שנפתחו ביום 24.8.01. מסתבר, כי חברת בית"ר אחזקות, הגיעה למצוקה תזרימית קשה ביותר אשר, לטענתה, נובעת מחובות העבר בהם נוהלה קבוצת הכדורגל על ידי עסקני המועדון הותיקים. חובות אילו שהיקפם תופח בשיעורים שלא ניתן היה לצפותם מיום ליום, מאיימים לשתק את פעולות החברה, ועלולים לגרום להעלמותה מהמפה של קבוצת בית"ר ירושלים, שהיא מקבוצות הדגל של הספורט הישראלי. איש העסקים מר גד זאבי, שיזם את רכישת הקבוצה על ידי החברה (החברה נוסדה ב- 15.5.2000), קבוצה שהיתה אז על סף קריסה, טוען כי גילה בשלב מאוחר, כי הקבוצה משולה לבור ללא תחתית הספוגה בבליל חובות עתק מהעבר. המצגים שהוצגו בפני החברה, ערב רכישתה, היו מצגים הרחוקים מן האמת, ומסמכים הוסתרו מן החברה, כך שהחובות, על פי בדיקה של משקיעים פוטנציאליים, שניסו לרכוש את הקבוצה, הגיעו לסך 47 מליון ש"ח ויותר. ממצאים אילו, לטענת מר זאבי וקבוצתו, לא הוצגו מעולם בפניו על ידי קודמיו. כאמור, החברה ו"דירות עלית" פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, על בסיס תוכנית הבראה לצורכי התייעלות וארגון מחדש, כאשר, לדעתן, ניתן יהיה להמשיך את פעילות החברה ולהביאה בתוך תקופת הקפאה של עד 9 חודשים, למצב של תזרים מזומנים חיובי לאחר פרעון חלק מחובותיה, בין היתר, על ידי הזרמת כספים על ידי בעליה והכנסת משקיעים נוספים. בישיבת בית המשפט, מסרו לי ב"כ "ד.ע. דירות עלית בע"מ", כי קיים הסדר של הזרמת 5 מליון ש"ח לנאמנים שמונו בעקבות צו הקפאת ההליכים. הסדר זה, כרוך באישור בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום א', 16.9.01, וכן כי בקשת הפירוק שבפניי, נמחקת. אומרים ב"כ "ד.ע. דירות עלית בע"מ" (ע' 3 לפרוטוקול): "...הבקשה היא דחופה. חברה שבפירוק לא תיתן שיקים. חברה שבפירוק המשמעות היא כדור שלג מתגלגל...". ובהמשך (עו"ד א. רוזובסקי): "אם לא נצא בהחלטה כפי שאנו מקווים שנצא, שבקשת הפירוק נמחקת ההסדר לא יתקיים וביום א' לקבוצה אין תקציב והיא תרד בליגה אחת. אנו חייבים החלטה בבקשה זו היום. ביום א' נהיה אצל השופט זיילר, וכל ההסדר מבחינתנו תלוי בשאלה הזאת". 4. הנה, אם כן, השאלה החייבת הכרעה כאן, היא: האם יש לקבל את בקשת "ד.ע. דירות עלית בע"מ" (בש"א 13321/01), למחוק לאלתר את בקשת הפירוק שהגישו המשיבים, ההתאחדות לכדורגל בישראל ויאיר רבינוביץ, רו"ח, בתפקידו כיו"ר הרשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות לכדורגל בישראל. לטענת ב"כ "ד.ע. דירות עלית בע"מ", למרות הליכי ההקפאה, אליהם התייחסנו קודם, מנסים המשיבים, ההתאחדות ומר יאיר רבינוביץ, לאלץ את המבקשת לשלם כספים נוספים לכיסוי חובות עבר של בית"ר ירושלים, וזאת ללא כל עילה מוצדקת. לטענת ב"כ המבקשת, טענת ההתאחדות לכדורגל, כי קמה לה הזכות לפרוע את השיק, היא טענת סרק. המבקשת התריעה מראש, כי תבטל את השיק לנוכח העובדה כי המשיבים נחושים להגישו לפרעון, למרות שלטענת המבקשת לא קמה הזכות לעשות כן. תקנון ההתאחדות לכדורגל, מגביל את סמכותה לממש ערבויות, אך ורק במקרה בו קבוצת כדורגל אינה משלמת חוב שנקבע בפסק בוררות, ופסק כזה לא ניתן. הדיון בתביעה צריך להיערך בהגשת תביעה לבית המשפט, ולא בבקשת פירוק. 5. על פי תקנון בקרת תקציבים של ההתאחדות לכדורגל בישראל, קיימת רשות לבקרת תקציבים. בהתייחס לסמכויות הרשות נאמר בס' 9ב(6): "לממש בטוחות שנתנו לרשות ע"י קבוצה כאמור בתקנון זה". בס' 14 המתייחס ל"בטוחות", נקבע כי כל קבוצה חייבת להמציא לרשות בטוחות שיידרשו על ידי הרשות להבטחת ביצוע התקציב, וזאת במועד ובשיעור שייקבע על ידי הרשות. בס' ב', הנוגע לענייננו, נאמר: "הבטוחות חייבות להיות מנוסחות באופן שיו"ר הרשות או מי שימונה על ידו, יהיה רשאי, על פי שיקול דעתו, להמשיך ולשלם בכספי המימוש את שכר השחקנים ואת הוצאותיה האחרות של הקבוצה, על מנת לאפשר לשלם את התחייבויות הקבוצה לשחקנים, למאמנים ולבעלי תפקידים כתוצאה מהחלטה של מוסד שיפוטי מוסמך של ההתאחדות, במקרה שהקבוצה נאלצה להפסיק את פעילותה". גם בס' 14ג(5) נאמר, כי מכספי הבטוחות, יהיה רשאי יו"ר הרשות לשלם "את שכר השחקנים, המאמנים ובעלי התפקידים ואת הוצאותיה האחרות של הקבוצה...". אזכיר כי השיק נשוא הדיון שבפנינו, על סך 10 מליון ש"ח, ניתן לרשות כ"בטוחה". ראה גם בעניין זה את נספח ד' לבקשת הפירוק, מכתב לוואי להפקדת ההמחאה, ידי יו"ר הרשות לבקרת תקציבים. מכתב זה מציין כי ניתנת באמצעותו הוראה בלתי חוזרת שאינה ניתנת לביטול, מאחר שחבויות צד שלישי קשורות בה, לפרוע את ההמחאה במועד הפרעון, אלא אם תוכיח קבוצת בית"ר ירושלים כי סיימה את עונת המשחקים 2000-2001 ללא גרעון תפעולי, וכי כיסתה את כל גרעונות העבר שלה. אם אילו הן הוראות תקנון בקרת התקציבים ודרכי יישומן ומימושן בפועל, אני סבור כי יש ממש בטענת באי כוחם של "ד.ע. דירות עלית בע"מ", כי מבקשי הפירוק הזדרזו יתר על המידה כאשר הגישו את הבקשה לפירוק, וזאת עוד טרם החליט מוסד שיפוטי מוסמך של ההתאחדות על תשלום כלשהו לשחקנים, למאמנים ולבעלי תפקידים כאשר נפסקה פעילות בית"ר ירושלים והיא אינה משתתפת במשחקי הליגה. הוראות תקנון בקרת התקציבים בעניין זה, ברורות וחד משמעיות, ועל פיהן חייבת להיות החלטה של מוסד שיפוטי מוסמך של ההתאחדות, החלטה שלא היתה במקרה נשוא דיון זה. מכתבה של עו"ד נ. פוזנר לעו"ד בית און (מוצג ה', מיום 30.8.01 בבקשת המחיקה) בעניין זה, הולם את המצב המשפטי, כאשר השיק בגובה 10 מליון ש"ח, ניתן כבטוחה בהתאם ועל פי הנדרש בתקנון בקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל. במימוש בטוחות על פי תקנון בקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל, יש לנהוג על פי דרישות הכתוב בצורה קפדנית ומדוייקת, ואין "לדלג" על שלבים הנדרשים בתקנון, גם אם יש בהם הכבדה ניכרת והשתהות ממשית. לא זאת גם זאת: 6. פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983, מתייחסת בפרק יב' שלה לפירוק בידי בית המשפט. עפ"י ס' 257(4) שהוא הבסיס לבקשת הפירוק כאן, רשאי בית המשפט לפרק חברה בהתקיים אחת מאלה: "...(4) החברה היתה לחדלת פרעון." ס' 258 לפקודה, מגדיר מהו "חדל פרעון". לענייננו נפנה לס' 1 הקובע כי רואים חברה כ"חדלת פרעון" אם: "...1) נושה שמגיע לו מן החברה, על פי המחאה או באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פרעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה". הנה אם כן, צריכה להיות דרישה חתומה בידו של הנושה לשלם לו את חובו ובמשך 3 שבועות לאחר הדרישה, לא שולם החוב. במקרה שבפנינו, נשלחו ל"ד.ע. דירות עלית בע"מ" ב- 21.5.2001, 29.7.2001 וב- 19.8.2001, שלושה מכתבים על ידי רו"ח יאיר רבינוביץ, יו"ר הרשות לבקרת תקציבים. אני מוכן לקבל את עמדת עו"ד אייל רוזובסקי, כי יש לקיים את הוראות פקודת החברות בנושא פירוק בידי בית המשפט בצורה דווקנית. אין בפנינו, גם לא מהנאמר בשלושת המכתבים דלעיל, "דרישה" לתשלום החוב כנדרש בפקודה, אין הוכחה כי הדרישה נמסרה לחברה במשרדה הרשום וגם אם נפרש את המכתבים (מוצג ז' מיום 11.5.2001 ומוצג ח' מיום 19.7.2001) פירוש "מרחיב", היינו שניתן לראות בהם "דרישה" - הרי המכתב מיום 19.8.2001 (מוצג ט'), אינו חתום בידי הנושה עצמו, כנדרש, אלא נושא חתימה "בשם" ב/יאיר רבינוביץ - יו"ר הרשות. לעניות דעתי, "דרישה" צריכה לציין במפורש כי היא נעשית עפ"י ס' 258(1) לפקודה. בקשה לפירוק חברה היא הליך רציני, בעל השלכות משמעותיות ליחיד ולרבים, ומכאן הדרישות המדוייקות והדווקניות הנדרשות בתקנות שאותן יש לקיים ככתבן וכלשונן. אומרת כב' השופטת א. פרוקצ'ה בהמ' 129/97, דניה סיבוס - חברה לבנייה בע"מ נגד חשמל אור הבירה בע"מ (פס"ד של בית המשפט המחוזי בירושלים בנושא פירוש המונח "חדלות פרעון"): "מושכלות ראשונים הם כי את התנאים האמורים בס' 258(1) לפקודת החברות, יש לפרש בצורה דווקנית, מאחר שהם יוצרים חזקה של חדלות פרעון בלא בירור אמיתי, ולגופו של מצבה הפיננסי של החברה ואפילו מצבה הפיננסי הכללי, הוא תקין, אלא שהיא נקלעה, אולי אף באופן זמני, למשבר נזילות וקושי לפרוע חובות. מאחר שתוצאת אי העמידה בדרישת התשלום, הינה קיצונית. מקפידים בתי המשפט על מילויים הדווקני של התנאים המוקדמים להתגבשותה של החזקה, ואחרת, נדחית הבקשה לפירוק". אם "דרישה" היא "ספק דרישה", ואם חתימת נושה אינה מקויימת כנדרש, ומאן דהוא חותם בשמו על ה"דרישה" (ומכאן גם מתערער מועד התשלום, 21 יום לאחר הדרישה) - לא קויימו בקפדנות ההוראות המאפשרות לקבוע כי החברה ("ד.ע. דירות עלית בע"מ") היא "חדלת פרעון". 7. אם עצם קיום החוב שנוי כאן במחלוקת, כאשר מבקשי הפירוק פעלו שלא על פי המסלול שנתווה בתקנון בקרת התקציבים, ואם לא נתקיימו בקפידה ובדווקנות הוראות פקודת החברות בנושא הפירוק, אין בית המשפט נוהג לקבל על עצמו את התפקיד של בירור החבות, אגב דונו בבקשת פירוק. אומר כב' השופט ברנזון בע"א 175/68, בנק קרדיט לישראל בע"מ נגד שמאי קטן בע"מ, פד"י כב (2) 442 בע' 444 (אליה הופניתי על ידי ב"כ "ד.ע. דירות עלית בע"מ"). "הלכה פסוקה היא כי לא יינתן צו פירוק נגד חברה שטוענים שאינה יכולה לפרוע את חובותיה, אם היא חולקת בתום לב ועל יסוד טעם של ממש על החוב המשמש יסוד לבקשת הפירוק". 8. גם זאת: עו"ד עמית פינס, ב"כ בנק המזרחי המאוחד ובנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, הצטרף לעמדת "ד.ע. דירות עלית בע"מ", בבקשה למחיקת בקשת הפירוק וטעמיו עימו: קבלת הבקשה יכולה לגרום לזעזועים קשים ולפגוע גם בנושים אחרים, כולל הבנקים המיוצגים על ידו, שהם נושים בסכומים נכבדים ביותר (87 מליון ש"ח). לכן, יש לדעתו למחוק את בקשת הפירוק. מבקשי הפירוק יוכלו בהמשך הדרך, אם ירצו, לחדש את הבקשה, כאשר יבחינו שהחברה, אכן "חדלת פרעון". מקובלת עלי עמדה זהירה זו. 9. מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה כשהיא לעצמה, כדי למנוע את התובע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה. אני ער לכך כי בית המשפט צריך להיות זהיר מאוד בשיקול דעתו למחוק תביעה. במקרה שבפני, השתכנעתי כי יש למחוק את בקשת פירוק חברת "ד.ע. דירות עלית בע"מ", מן הסיבות שפרטתי לעיל. אני מסכים כי קיימות דרכים נוספות לגביית החוב המגיע לנושים, דוגמת פנייה להוצאה לפועל או בהגשת תביעה אזרחית רגילה. מכל מקום, הבקשה ליתן צו פירוק בנסיבות שהיו בפנינו ובשלב זה, "טרם בשלה", ולכן יש למחקה (בל נשכח גם כי החלטה זו ניתנת שעה ש"צו הקפאת הליכים" שהוציא בית המשפט המחוזי בירושלים, עומדת וזאת על פי ס' 350(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999). 10. בשולי החלטה זו: ערב ראש השנה תשס"ב הבא עלינו לטובה, אביע משאלה, שלה כמדומני, שותפים כל הצדדים בדיון זה: יש למצוא כל נתיב ומשעול להסדר על פיו תמשיך קבוצת הכדורגל ברוכת ההישגים של בית"ר ירושלים, לשחק בליגת העל, לתפארת הספורט במדינת ישראל. בסיכום: הבקשה ליתן צו פירוק לחברת "ד.ע. דירות עלית בע"מ", נמחקת. אין צו להוצאות. כדורגלדיני ספורטאיגודי ספורטההתאחדות לכדורגל