בפני בקשת המבקש לביטול פסק-דין אשר ניתן בהיעדר התייצבותו או בא-כוחו לישיבה מקדמית ביום 6.4.14. טענות הצדדים המבקש נסמך על תצהירו של בא-כוחו, אשר טוען כי לא ידע על מועד הדיון ולכן לא התייצב. לטענתו, הוא קיבל ביום 3.4.14 החלטה אשר מבטלת את מועד הדיון הקבוע ליום 6.4.14 והוא לא היה מודע להחלטה המאוחרת יותר אשר מותירה את מועד הדיון ביום 6.4.14 על כנו. לטענת המבקש, אי התייצבותו לא נבעה מזלזול בבית המשפט אלא מחוסר ידיעה אמיתית על מועד הדיון. כן, לטענתו הוא היה זמין טלפונית והיה ראוי שבא-כוח התובע היה מנסה להשיגו בזמן הדיון. מנגד, טוען המשיב, כי ההסכמה שהושגה הייתה לגבי קבלת ההתנגדות ולא בעניין ביטול מועד הדיון. המשיב גם מציין, כי ההסכמה הדיונית הושגה לאחר שבא-כוח המבקש פנה לבא כוח המשיב וביקש לבטל את מועד הדיון לשם אפיית מצות. לטענת המשיב, בא-כוח המבקש מודיע בבקשת הביטול מטעמו, כי ידע אודות הדיון, אולם הוא לא מסביר כיצד בדיוק נודע לו לגביו. כן טוען המשיב, כי המבקש לא טען כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק ולא נשמעה כל סיבה שהיא לביטול פסק הדין, שעה שהתובעת ממתינה זמן רב לכספה ומנהלה כבר נחקר בפני בית המשפט והוכיח את תביעתו השטרית. דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל והנני מורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק וזאת בהתאם לתקנה 201 ובהתאם להלכה הפסוקה בעניין ביטול פסק דין וזכות הגישה לערכאות. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 היא המקור הנורמטיבי לביטול פסק-דין על-ידי בית המשפט ובה נקבע כי: "201. ביטול החלטה על פי צד אחד - ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם." בנוסח תקנה 201, אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית המשפט או הרשם את סמכותו לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד או שניתנה באין כתב טענות מצד שני. מחוקק המשנה לא קבע במפורש בתקנה זו, את גדרי שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה ואת השיקולים שעליו לשקול בבואו להחליט בבקשה לביטול החלטה האמורה. בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים כלליים ומנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה מושא התקנה האמורה. שיקולים אלה, נגזרים הם מהתכלית החקיקתית (הספציפית והכללית) של התקנה הנ"ל. ביסוד תכלית תקנה 201 לתקנות, המעגנת סמכות בית המשפט או הרשם לביטול החלטה אשר ניתנה על פי צד אחד, נמצא בצד הסמכות, גם עקרון היסוד בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעל דין למימוש זכות הגישה לבית המשפט, החוקתית במהותה, ואף להשמיע את דבריו, לפני מתן ההחלטה השיפוטית בעניינו. בדיון בבקשה לביטול פסק-דין על בית המשפט לבחון האם מדובר בביטול מחובת הצדק או שמא מדובר בביטול על פי שיקול דעתו. ביטול מחובת הצדק - כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל הדין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פס"ד. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק". ביטול עפ"י שיקול דעת - סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה כאשר פסק הדין אינו פגום, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים: א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן, על פי המקרה; ב. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל. ככלל, נקבע כי התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר. במקרה שבפני, אכן ניתנה החלטה ביום 2.4.14, לפיה הדיון הקבוע ליום 6.4.14 מבוטל. אולם החלטה זו ניתנה בשוגג ועל כן תוקנה ביום 3.4.14 ובה נקבע במפורש כי הדיון ביום 6.4.14 מתקיים. מעיון בתיק בית המשפט במערכת ה"נט" עולה, כי ההחלטה המתוקנת מיום 3.4.14 נשלחה לצדדים ואף נשלחה לבא-כוח המבקש באמצעות דואר אלקטרוני ביום 4.4.14. תקנה 497ה היא הדנה בהמצאה אלקטרונית על-ידי בית המשפט. לפי תקנה 497ה(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, כאשר בוצעה המצאה אלקטרונית מבית משפט לעורך-דין "לא יראו את כתב בי-הדין שנשלח ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש עורך הדין הנמען תצהיר בדבר אי-הגעת כתב בי-הדין אל כתובת הדואר האלקטרוני שמסר". מתצהירו של בא-כוח המבקש עולה, כי ההחלטה מיום 3.4.14 לא הגיעה לידיו עד ליום 6.4.14 בשעה 10:15 וייתכן שהוא באמת לא קיבל את ההחלטה הנ"ל באמצעות הודעת הדואר האלקטרוני. אמנם לא ברור כיצד בדיוק נודע לבא-כוח המבקש על ההחלטה, ברם אכן הייתה החלטה ראשונית שעלולה הייתה לבלבל וקיים סיכוי שבא-כוח המבקש אכן לא קיבל את ההחלטה באמצעות הדואר האלקטרוני, לכן הנני מקבל את בקשתו. נוסף על כך, סבור אני כי ראוי לקיים דיון מהותי לגופו של עניין בהגנתו של המבקש ולתת לו את יומו בבית המשפט ואת זכות הגישה לערכאות. אשר על כן, הנני מורה על ביטול פסק הדין מיום 6.4.14. הנני קובע מועד דיון לישיבה מקדמית ליום 28.9.14 בשעה 9:30. ביטול החלטה במעמד צד אחד