1. ביום 14.1.99 הוגשה עתירה ע"י 7 עותרים, בהם עמותת שערי ציון - דיור לקהל החרדי (להלן - "שערי ציון"), יעקב זיסקינד, מרדכי בניטה, שמעון סויסה, צוריאל ברזילי, מאיר ברזל ואברהם רוזין נגד תשעה משיבים (הם המשיבים 2 - 10). 2. א. העתירה היתה למתן פסק דין הצהרתי כי התקנון התקף והמחייב של "שערי ציון" - הוא "התקנון המצוי" על פי התוספת לחוק העמותות תש"ם-1980 (להלן - החוק); ולחלופין, התקנון התקף הוא התקנון שהיה תקף עם היווסד "שערי ציון" (נספח א' לעתירה); וכן ב. כי מוסדות "שערי ציון" (הוועד וועדת הביקורת) - הם אלה שנבחרו באסיפה הכללית של "שערי ציון" שהתקיימה ביום 3.11.98 (לפי פרטיכל - נספח ב' לעתירה); וכן ג. כי "התקנון" שהתקבל באסיפה הכללית שלא מן המנין מיום 23.12.91 - (נספח ג' לעתירה), איננו בר תוקף כתקנון "שערי ציון". ד. לחלופין - חלק מסעיפי התקנון הנזכרים בס"ק ג' - אין תקפים והם בטלים, או בני-ביטול ויש לבטלם. ה. ליתן צו עשה נגד המשיבים -28 למסור כל מסמך וידע לידי הוועד והמוסדות של "שערי ציון" שנבחרו ביום 3.11.98. 3. לאחר הגשת העתירה - חזרו בהם יעקב זיסקינד ואברהם רוזין מן העתירה והוגשה עתירה מתוקנת ביום 9.9.99. בהמשך, חזר בו גם מאיר ברזל מן העתירה, ולגבי "שערי ציון" הובהר כי מעמדה צריך להיות מעמד של משיבה ולא מעמד של עותרת, וכך נעשה. הסעדים שנתבקשו בעתירה המתוקנת זהים לסעדים שנתבקשו בעתירה המקורית. . 4. לעתירה המקורית צורפו מספר נספחים, ולסיכומי המשיבים צורפו מספר נספחים, ולצורך העניין שלפני - אראה את הנספחים (למעט התצהירים) - כנספחים אוטנטיים, המהווים תשתית עובדתית עליה אבסס את החלטתי המשפטית. מעמדם של העותרים ב"שערי ציון" 5. מן הנספחים שצורפו ע"י הצדדים לא הצלחתי להבין אם שלושת העותרים הינם חברים בעמותה "שערי ציון", אם לאו. 6. מן ההסכמים "עמותה - משתכן - קבלן" (נספחים 7, 8, 9 לסיכומי המשיבים), אני למדה כי מרדכי בניטה וצוריאל ברזילי הינם חברים בעמותת "אהל יוסף בוז'עאד ע"י מהר' גבאי נחלאות ירושלים" (להלן - "אוהל יוסף"), ואילו שמעון סויסה הינו חבר בעמותת "קריות עטרה ליושנה, בניה ברכס שועפט". (להלן - "עטרה ליושנה"). ("אוהל יוסף" ו"עטרה ליושנה" - להלן - "העמותות"). 7. בין "שערי ציון" לבין בניטה וברזילי נעשה "הסכם מרובע", שכלל את "שערי ציון" ואת "אוהל יוסף" - מצד אחד, את העותר ורעייתו - מצד שני, ואת ש.נ.ב. חברה לבניין בע"מ (הקבלן) - מצד שלישי; (נספחים 7 ו-9 לסיכומי המשיבים); בין "שערי ציון" לבין סויסה נערך "הסכם משולש", שכלל את "שערי ציון" ואת "עטרה ליושנה" - מצד אחד, ואת סויסה ורעייתו מצד שני. הקבלן חזון את גלילי חברה לבנייה בע"מ - צרף את אישורו להסכם של סויסה בדף האחרון של ההסכם. (נספח 8 לסיכומי המשיבים). (כל אחד משלושת ההסכמים האמורים, להלן - "הסכם המשתכן"). 8. מתוכן הסכמי המשתכן של שלושת העותרים - לא ברור לי אם העותרים הינם חברים גם ב"שערי ציון" וגם בעמותות הרלבנטיות להם - "אוהל יוסף" ו"עטרה ליושנה" (לפי הענין); או שהם חברים רק בעמותות אשר הגיעו להסדר עם "שערי ציון". 9. מתוכן הסכמי המשתכן ניתן להבין כאילו העותרים אינם חברים ב"שערי ציון", שהרי אילו היו חברים ב"שערי ציון" - לא היה מקום להפלות בינם לבין חברים אחרים ב"שערי ציון", ולא היה מקום לקבוע כי העותרים מסמיכים את העמותות לפעול בשמם בכל הנוגע לפעולות ש"שערי ציון" עושה למען חבריה. 10. א. אכן להסכמי המשתכן של בניטה ושל ברזילי - צורף נספח א' 2, בקשת הצטרפות חבר "מאהל יוסף" ל"שערי ציון", אך אין בפני אישור כי הם אכן צורפו כחברים ב"שערי ציון". יתר על כן, באותה בקשת הצטרפות נאמר כי בניטה וברזילי מסכימים ומאשרים שכל הוראות ההסכם באות לזכות את "שערי ציון" ולא לחייבה בכל חבות שהיא כלפי בניטה וברזילי, פרט להתחייבות "שערי ציון" לעשות כל הדרוש כדי לאפשר חתימת חוזה חכירה בין בניטה וברזילי לבין מינהל מקרקעי ישראל לגבי הדירה של כל אחד מהם; וכי אין ל"שערי ציון" כל מחויבות או אחריות כלפי בניטה וברזילי בכל הקשור לבניית דירותיהם בפרוייקט, וכל ההתחייבויות המפורטות בהסכם המשתכן לפיהם - הינן של "אוהל יוסף" והקבלן בלבד, ואין לבניטה וברזילי כל זכות לתביעה כספית כלשהי בקשר לכך, והוראות סעיף 17 לתקנון "שערי ציון" - לא חלות על בניטה וברזילי. (סעיף 7 לבקשת ההצטרפות). ב. לגבי סויסה לא ראיתי אפילו בקשת הצטרפות ל"שערי ציון". 11. יובהר חד-משמעית - אם העותרים אינם חברים באופן אישי ב"שערי ציון" - יש לדחות את העתירה על הסף, שהרי עתירה זו יכולה להיות מוגשת רק על ידי מי שחבר בעצמו, אישית - ב"שערי ציון". 12. אני ערה לכך שבהסכמי המשתכן קבלו העותרים על עצמם לפעול לפי תקנון "שערי ציון", אלא שזו התחייבות חוזית מצידם לפעול לפי מתכונת מסוימת, ואין בהתחייבות זו כדי להקנות להם מעמד כלשהו לגבי שינוי התקנון של "שערי ציון" - אם אינם חברים, באופן אישי, ב"שערי ציון". 13. אם העותרים חברים, אישית, ב"שערי ציון" (עובדה שכאמור - אינה ברורה לי), אתייחס בהמשך פסק הדין לתוכן העתירה, מבחינה משפטית. תוקף סעיפי תקנון "שערי ציון" 14. "שערי ציון" נוסדה כעמותה ע"י ה.מ. קנופף, מאיר פרוש, יוסף רייכברד, חנוך ורדיגר ומאיר שמרלר (להלן - "המייסדים"), שמינו את עצמם גם לוועד "שערי ציון" באסיפה הכללית הראשונה שלא מן המנין שכונסה ביום 23.12.91, יום לאחר רישומה אצל רשם העמותות (22.12.91). 15. בעוד שבעת רישום "שערי ציון" כעמותה - נקבע כי תקנונה יהיה ה"תקנון המצוי" לפי התוספת לחוק, הרי באותה אסיפה ראשונה שלא מן המנין - נתקבלה החלטה להחליף את התקנון המצוי בתקנון שהוא נספח 3 לעתירה המקורית. (להלן - התקנון"). 16. א. בתקנון שמרו לעצמם חמשת המייסדים (שהם גם חברי הוועד) של "שערי ציון" זכות וטו וזכות החלטה מכרעת - לא רק על קבלת חברים חדשים ל"שערי ציון" והוצאת חברים ממנה, אלא גם על החלטות האסיפה הכללית, כאשר לפי סעיף 20 לתקנון, לא תפתח אסיפה כללית ולא תקבל החלטות - אלא אם נכחו בה 3/5 מבין המייסדים - מה שמאפשר למייסדים לטרפד כל אסיפה כללית באי-הופעה. ב. לפי סעיף 22 לתקנון, לכל חבר ב"שערי ציון" יש קול אחד באסיפה הכללית. כל החלטה הנוגעת לאיכות החיים בשכונה לאחר הקמתה והשלמת בנייתה, וכל החלטה שתתקבל לאחר השלמת הבנייה ואיכלוס השכונה - שאין בה כדי לשנות את אופי השכונה או צביונה הדתי - תתקבל ברוב רגיל של המצביעים, זולת אם החוק או התקנון קובעים רוב אחר לקבלת החלטה מסוימת. ג. סעיף 23 לתקנון קובע כי כל החלטה אחרת, שאינה נמנית במפורש על הנושאים המפורטים בסעיף 22 לתקנון, ולא קבוע לגביה רוב מיוחד בתקנון - תתקבל אם יצביעו בעד קבלתה - רוב חברי "שערי ציון" הנוכחים באסיפה, "ובלבד שבמסגרת רוב המצביעים בעד קבלת ההצעה ייכללו גם 3/5 מהמייסדים, ובכפוף לאמור בסעיף 20 לעיל" (דהיינו - ש- 3/5 מן המייסדים בכלל יואילו להשתתף באסיפה). ד. בתקנון שמרו המייסדים לעצמם, בתור חברי הוועד, גם את הזכות לנשל את חברי "שערי ציון" מדירותיהם במקרים המפורטים בתקנון (כולל - אי ציות להחלטות הוועד), בכפוף להחזר כספים לאחר ניכוי כספים. לצורך זה חייבו המייסדים / חברי הוועד כל אדם שביקש להצטרף לעמותה (כדי להשיג דירה) - לחתום גם על ייפוי כוח בלתי חוזר שנתן לוועד את הכוח לסלק את החבר מדירתו. (סעיפים 16 ו-33 לתקנון). 17. המייסדים גם דאגו בתקנון שלא לאפשר לחברי "שערי ציון" לשנות את התקנון, בכך שקבעו כי כל החלטה לשינוי התקנון תדרוש לא רק החלטה של מכלל חברי "שערי ציון", אלא שבין המסכימים לשינוי התקנון - ייכללו גם מן המייסדים. (סעיף 31 לתקנון). 18. המייסדים/חברי הוועד גם דאגו בתקנון שהם לא יוחלפו בוועד על ידי חברים אחרים - עד סיום בניית השכונה, סיום עבודות הפיתוח והשלמת אכלוס השכונה. (סעיף 27 לתקנון). אותו סעיף קובע כי לאחר השלמת השכונה - רשאית האסיפה הכללית לבחור וועד חדש, וכל עוד לא בחרה בוועד חדש - ימשיך הוועד הקודם בתפקידו. ליתר ביטחון גם הובטח שכל חבר וועד יכול להיבחר מחדש מפעם לפעם - ללא הגבלה. מובן שבחירת וועד חדש - לאחר השלמת השכונה - כפופה לרוב המיוחס שהמייסדים שמרו לעצמם בתקנון - לעולם ועד. 19. אפילו פירוק "שערי ציון" לא יכול להתקיים אלא אם בעד הפירוק יצביעו 2/3 מכלל חברי "שערי ציון", הכוללים 2/3 מן המייסדים החיים ביום ההחלטה. (סעיף 35 לתקנון). 20. ראינו, איפוא, כי חמישה אנשים ייסדו עמותה האמורה לבנות דירות ל-650 משפחות (האמורות להיות חברות באותה עמותה) - לקחו לידיהם בתקנון שקבעו בעת שהיו החברים היחידים ב"שערי ציון" - את הסמכות הבלעדית לכל החלטה הנוגעת ל"שערי ציון" וכל חבר בה, לא רק במהלך תקופת הבנייה, אלא לעולם ועד. 21. המשיבים תמכו יתדותיהם בקבלת התקנון כמצוין לעיל, בצורך לעמוד בדרישות המכרז על פיו קיבלו את הזכות לבנות מאות דירות בפרוייקט רכס שועפאט, תוך הסתמכות על מכתב המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון מיום 27.10.91. (נספח 2 לסיכומיהם). מכתב זה מציין את ה"נוהל" שפורסם באוגוסט 1991, והקובע את הכללים הבאים: "תנאי הרשמה לעמותה 1. על העמותה להיות רשומה כחוק בפנקס העמותות. 2. לעמותה ועד מנהל ויו"ר נבחר כדין. 3. לעמותה ועדת ביקורת או גוף מבקר בראשות רואה חשבון שאינו חבר בעמותה. 4. לעמותה חוזה התקשרות עם מנהל פרוייקט הנדסי בעל ניסיון מוכח והכשרה הנדסית. 5. העמותה מיוצגת ע"י עורך דין שאיננו חבר בעמותה. 6. כל שינוי בסעיפים 2-5 יצריך אישור מנהל אגף נכסים ודיור במשרד הבינוי והשיכון. 7. מספר חבריה של כל עמותה הנרשמת לשטח ההקצאה בהתאם לפרסום בעיתו יהיה כמספר יחידות הדיור של שטח ההקצאה בפרסום". (ההדגשה - לא במקור). 22. הנוהל לפי מכתב מנכ"ל משרד השיכון לא חייב יצירת תקנון שנותן זכות וטו וזכות החלטה נצחית ל-3 מתוך חמשת המייסדים, או לוועד שהיה קיים בעת הקצאת הקרקע לפרוייקט. הנוהל אפילו לא ציין כי יחידי הוועד המכהנים בעת הקצאת הקרקע - חייבים להישאר בכהונתם עד סוף הבנייה, (לא כל שכן - לאחר סיום הבנייה). כל שקבע הנוהל הוא שכל שינוי - יצריך אישור מנהל אגף הנכסים ודיור במשרד הבינוי והשיכון, וקביעה זו יכלה להיות חלק מן התקנון. 23. ההסתמכות על הנוהל של משרד הבינוי והשיכון כדי לנמק את נוסח התקנון הקיים הנותן זכויות יתר לעולמי עד ל-3 מתוך חמשת המייסדים - היא, איפוא, ללא בסיס. 24. העותרים טוענים כי יש להתעלם מן התקנון מן הטעם שהתקנון, כפי ששונה ביום 23.12.91 - לא נרשם אצל רשם העמותות תוך שבועיים על פי החוק, אלא שבעה חודשים לאחר מכן, ולאחר שחברים חדשים הצטרפו לעמותה; וכי קיומו של תקנון שונה מהתקנון המצוי - הועלם בכוונה מעיני הרשם ומעיני כל המבקש להצטרף לעמותה במהלך אותם חודשים. 25. א. סעיף 9 לחוק (כפי שהיה קיים ב-1993) קבע: "לכל עמותה יהיה תקנון שכוחו ככוח חוזה שבו התחייבו העמותה וחבריה לקיים הוראותיו". ב. ב-1.4.96 תוקן סעיף 9 לחוק והוא קובע לאמור: "לכל עמותה יהיה תקנון כמפורט בפרק זה; דין התקנון כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם". 26. א. סעיף 10 לחוק (כפי שהיה קיים ב-1993) קבע: "המייסדים רשאים להגיש לרשם תקנון לעמותה; לא עשו כן, יראו כתקנונה את התקנון המצוי שבתוספת". ב. ב-1.4.96 תוקן סעיף 10 לחוק והוא קובע לאמור: "המייסדים רשאים להגיש לרשם תקנון לעמותה; לא הגישו המייסדים תקנון לרשם כאמור, יראו כתקנונה את התקנון המצוי שבתוספת הראשונה". 27. א. סעיף 11 לחוק (כפי שהיה קיים ב-1993) קבע: "עמותה רשאית לשנות את תקנונה בהחלטת האסיפה הכללית שנתקבלה ברוב קולות של הזכאים להצביע בה". ב. ב-1.4.96 תוקן סעיף 11 לחוק והוא קובע לאמור: "עמותה רשאית לשנות את תקנונה, שמה ומטרותיה בהחלטת האסיפה הכללית שנתקבלה ברוב קולות הזכאים להצביע בה; החלטה לפי סעיף זה טעונה רישום בידי הרשם ויחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 4 עד 7 ו-10; תוקפה של ההחלטה מיום רישומה בידי הרשם". 28. א. סעיף 38 לחוק (כפי שהיה קיים בשנת 1993) קבע: "עמותה חייבת להגיש לרשם מסמכים אלה, חתומים בידי שניים מחברי הוועד: (2) העתק מהחלטת האסיפה הכללית לפי סעיפים 11 או 12, או מהחלטה של האסיפה הכללית או של הוועד בדבר הרשאים לחתום בשם העמותה - תוך שבועיים לאחר קבלת ההחלטה". ב. ב-1.4.96 תוקן סעיף 38 לחוק והוא קובע לאמור: "א. עמותה חייבת להגיש לרשם את המסמכים המקוריים הבאים או העתקיהם המאושרים כדין, חתומים בידי שניים מחברי הוועד. (2) פרוטוקול החלטת האסיפה הכללית לשנות את תקנונה, שמה ומטרותיה לפי סעיף 11... ב. המסמכים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) יוגשו תוך שבועיים מיום קבלת ההחלטה או מיום האירוע". 29. סעיף 39(ב) לחוק קבע וקובע כי: המסמכים שהוגשו לרשם לפי סעיפים 2, 10 או 38 יהיו פתוחים במשרדו (של הרשם) לעיון של כל דורש". 30. כל ההדגשות בסעיפי החוק - לא במקור. 31. המחוקק חייב, איפוא, כל עמותה שיהיה לה תקנון. המחוקק לא חייב את העמותות להגיש תקנונן לרשם (שכן השתמש במונח "רשאים"), אולם הבהיר כי אם לא יוגש תקנון לרשם - יראו את התקנון המצוי בתוספת לחוק - כתקנון אותה עמותה. 32. עם זאת חייב המחוקק את העמותה להגיש לרשם תוך שבועיים - כל החלטה של האסיפה הכללית בדבר שינוי תקנון העמותה, וזאת כדי שההחלטה תהיה פתוחה לעיון הציבור. 33. א. "שערי ציון" לא פעלה לפי הוראת סעיף 38 לחוק, והגישה לרשם את השינוי לתקנונה רק 7 חודשים לאחר קבלת החלטה באסיפה הכללית (שכללה באותה עת את חמשת המייסדים בלבד) - בדבר שינוי התקנון שינויים דרסטיים. ב. במחדל זה היה משום הסתרת מידע חיוני מציבור המצטרפים הפוטנציאליים לעמותה במהלך אותם שבעה חודשים. ג. יתר על כן, במחדל זה יש חוסר תום לב במיוחד כאשר חמשת המייסדים שמרו לעצמם בלבד את כל זכויות היתר. 34. מאחר שסעיף 9 לחוק קבע כי כוח התקנון ככוח חוזה (בנוסחו המקורי) - יש לבחון את סעיפי התקנון ברוח דיני החוזים הכללים ועיקרון תום הלב, וכן ברוח החוזים האחידים, שהרי לחבר המבקש להצטרף לעמותה כדי להשיג דירה בפרוייקט ברכס שועפאט - לא הייתה אפשרות לשנות ולו תג אחד בתקנון. 35. יש לזכור כי העמותה קיבלה שטרי קרקע גדולים ממקרקעי הציבור, בתנאים מיוחדים, כדי לאפשר הקמת דיור ל-650 משפחות מן הציבור החרדי. קשה להאמין שממשלת ישראל בכל הרכב קואליציוני שהוא, משרד הבינוי והשיכון, ומינהל מקרקעי ישראל - התכוונו להעמיד קרקע ציבורית לדיור של 650 משפחות, באופן ששלושה מתוך חמישה מייסדי העמותה יקבלו זכות וטו, זכות החלטה קובעת וניהול בלעדי, על זכויותיהם וחובותיהם של 650 משפחות, לא כל שכן - לעולם ועד. 36. עצם מתן זכויות יתר, כמפורט לעיל, בתקנון העמותה לחמשת מייסדיה, מהווה לא רק תנאים מגבילים בחוזה אחיד, אלא יש בו משום חוסר תום לב בכריתת החוזה/התקנון, ובהסתרתו מעין הציבור באי-הגשתו לרשם העמותות במשך 7 חודשים, גם אם להסכמי המשתכן צורף התקנון. 37. בעיקרון, בעמותות אין זכותו של חבר אחד צריכה לעלות על זכותו של חבר אחר, אלא הכל עמיתים, וראוי כי לכל חבר יהיו זכויות זהות לחברים האחרים, לפחות ככל שהדבר נוגע לזכויות הצבעה באסיפות הכלליות. אין ללמוד גזירה שווה מחוק החברות, שהרי בעמותות החברות היא על בסיס אישי, אינה עוברת בירושה ואינה ניתנת להעברה - בניגוד למניות בחברה; ובעמותה אסורה חלוקת רווחים בין חבריה - בניגוד לחברה. שמירת המייסדים לעצמם זכויות יתר חריגות, ועוד לתקופת זמן בלתי מוגבלת - חותרת תחת אושיות עיקרון השוויון הראוי לעמותות. 38. האבסורד שנוצר במקרה הנדון מתברר מן העובדה שחברי הוועד (חמשת המייסדים) - לא טרחו למלא אחר הוראות סעיף 20(א) לחוק, ולא כינסו אסיפה כללית רגילה של חברי העמותה אחת לשנה לפחות (למרות שבאסיפות אלה לא ניתן היה להעביר שום החלטה ללא הסכמתם - לפי התקנון שנתן להם זכויות יתר). הם גם לא כינסו אסיפה למרות שיותר מעשירית מכלל חברי העמותה ביקשו לכנס אסיפה (ואף כינסוה בפועל ב3.11.98-), וזאת בניגוד לסעיף 20(ב) לחוק. 39. ברור לחלוטין כי המצב הנוכחי לא יכול לעמוד בעינו. 40. אם עוד הייתה הצדקה כלשהי, ולו בדוחק, (ולדעתי - לא הייתה הצדקה כזאת) - לזכויות החריגות שחמשת המייסדים נטלו לעצמם במהלך בניית הפרוייקט, מובן שאחרי שהבנייה הסתיימה אין כל מקום לזכויות יתר אלו. לעניין זה אין לי אלא להפנות לסיכומי ב"כ המשיבים עצמם בהם נאמר כי "בעת שזכתה במכרז, לא עמדה בפניה אלא משימה עיקרית אחת לפעול ולהשלים את בניית הדירות לחברי עמותת שערי ציון, ולדאוג לאכלוסן". (סעיף 49 לסיכומים). משנסתיימה משימה זו - בוודאי שוב אין מקום לזכויות היתר שנטלו חמשת המייסדים לעצמם בתקנון. 41. יתרה מזו, ב"כ המשיבים אישרו בסיכומיהם כי: משכבר תם, ובהצלחה, שלב ההקמה והאכלוס של הפרוייקט; ומשתמה למעשה, מלאכתם ואחריותם של וועד המייסדים, אפשר ומצוי טעם בעשיית שינוי בסעיף 20 שבתקנון". (סעיף 51 לסיכומים). 42. אין טעם לבכות על "חלב שנשפך", ואין טעם לקבוע עתה כי סעיפים בתקנון שנתנו זכויות יתר למייסדים - בטלים רטרואקטיבית. במיוחד אין לעשות כן נוכח העובדה שהעותרים עצמם לא הגישו את העתירה במהלך הבנייה והאכלוס, אלא לאחר שאלה הסתיימו. 43. עם זאת אינני רואה כל מניעה לקבוע כי כל הסעיפים בתקנון שנותנים למייסדים זכויות יתר שאין לחברי העמותה האחרים - בטלים מעתה ואילך - וכך אני מורה. 44. תמהתני על שום מה המתין וועד "שערי ציון" (המורכב מחמשת המייסדים) ולא קבע אסיפה כללית מאז הגשת עתירה זו, ואף לא מאז הגשת סיכומי המשיבים - כדי לשנות את התקנון באופן התואם את העיקרון הדמוקרטי של שוויון בין חברי העמותה, ואת העובדה כי הבנייה והאכלוס של הפרוייקט שהעמותה עשתה להקמתו - הושלמו, מה גם שהם חייבים בקיום אסיפה כללית אחת לשנה לפחות. 45. בנסיבות העניין יכולתי להיענות לעתירת שלושת העותרים ולקבוע כי המוסדות שנבחרו באסיפה שלא מן המניין שהתקיימה ביום 3.11.98 - הם האורגנים של העמותה, שהרי וועד העמותה לא דאג לכנס את האסיפה הכללית של העמותה אחת לשנה - כמצוות המחוקק. עם זאת, כדי להבטיח את הזמנת כל חברי "שערי ציון" לאסיפה הכללית, אתן לוועד המורכב מחמשת המייסדים - 30 יום מהיום כדי לכנס אסיפה כללית של "שערי ציון", בה ייבחרו וועד העמותה, וועדת הביקורת שלה וכל נושא תפקידים אחר לפי דרישת האסיפה הכללית - בהחלטות שיתקבלו ברוב קולות הזכאים להצביע באסיפה, כאשר לחברי הוועד/החברים המייסדים - אין כל זכויות יתר בהצבעה, ולכל אחד מהם קול אחד בלבד, כמו לכל חבר אחר ב"שערי ציון". 46. אם לא תתקיים אסיפה כללית של "שערי ציון" תוך 30 יום - אני קובעת כי האורגנים שנבחרו באסיפה הכללית שהתקיימה ביום 30.11.98 - יהיו האורגנים של "שערי ציון", עד לאסיפה הכללית הבאה שתתכנס לא יאוחר מנובמבר 2000. 47. "שערי ציון" תמציא לרשם העמותות תוך 20 יום מהיום - תקנון מתוקן ממנו יימחקו כל זכויות היתר של החברים המייסדים, והתקנון המתוקן יוצג בפני כל חברי "שערי ציון" באסיפה הכללית הקרובה. אם העמותה תבקש לתקן את התקנון בסעיפים אחרים - תביא את הצעת התיקון בפני האסיפה הכללית הקרובה להחלטה (שתתקבל ללא זכויות יתר לחברים המייסדים). 48. מאחר שדנתי בפסק דין זה בטענות המשפטיות, כשבחלקן הן מבוססות על עובדות שלא התבהרו עד תומן, יש לראות פסק דין זה כפסק דין חלקי, למקרה שמי מהצדדים יבקש להגיש הבהרות והשלמות עובדתיות שיחייבו השלמת פסק הדין. 49. החלטה בדבר הוצאות ושכר טרחת עורך דין - תינתן בנפרד, לפי בקשת מי מהצדדים, ולאחר שיתברר אם נשלח לרשם תקנון מתוקן כאמור בסעיף 47 לעיל, תוכן התקנון המתוקן, אם התקיימה אסיפה כללית תוך 30 יום ומה הוחלט בה; וכן לאחר שיתברר אם העותרים הינם חברים, אישית, בשערי ציון, אם לאו. 50. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ויישלח אליהם ע"י מזכירות בית המשפט. דיני חברותאסיפה כלליתעמותות