רקע עובדתי 1. בתחילה, הגיש התובע, סביון, תביעת פרט ובה סעד הצהרתי המורה על ביטול החלטת דירקטוריון הנתבעת בדבר סבב מינויים בקרב מנהלי המתנ"סים, וכן להורות כי מכתב הפיטורים שקיבל מיום 14.5.09 - בטל. 2. בהמשך הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד הנתבעת להורות כי פיטוריהם של מנהלי המתנ"סים - סביון וביטון, בטלים וזאת בשל הטעם הפסול הנעוץ בפעילותם לכונן ועד עובדים ו/או נטייתם הפוליטית. 3. הנתבעת ו/או המשיבה (להלן: "החברה"), הינה חברה עירונית אשר הוקמה ע"י עיריית אשדוד ב- 29.12.92 ותפקידיה הם בין השאר ליזום, לארגן ולקדם מפעלים תרבותיים בתחום החינוך והספורט באשדוד, לנהל מרכזים קהילתיים, ארועים עירוניים ופעולות בתחום החינוך הבלתי פורמלי. לצורך כך החברה מעסיקה, עובדים בתחום ההדרכה, חינוך, עובדי מנהלה ומנהלים. סה"כ עובדים בחברה כ- 800 עובדים. 4. דוד ביטון (להלן: "ביטון") עובד בחברה מאז 1992 כשבתפקידו האחרון, ערב פיטוריו, שימש כמנהל מתנ"ס י"א באשדוד. סביון (להלן: "סביון") עובד מאז 1987 ובתפקידו האחרון בחברה שימש מאז 2006 כמנהל מתנ"ס ה' באשדוד. 5. בדצמבר 2008, בעקבות הבחירות שנערכו בעיר, מינתה מועצת העיר אשדוד דירקטוריון חדש לחברה. בישיבה ביום 16.2.09 החליט הדירקטוריון על ביצוע סבב למנהלי המתנ"סים. עוד הוחלט כי כל מנהל מתנ"ס יכהן במשך שלוש שנים ולאחר שלושה סבבים יובא לדיון נושא קידומו או העברתו לתפקיד ראש תחום. במידה ולא ימצא למנהל תפקיד הולם, יבחן הנושא ב"אמת מידה מקצועית ומשפטית." פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון צורף כנספח ו' לכתב ההגנה. 6. בעקבות החלטת הדירקטוריון זומנו כל מנהלי המתנ"סים לפגישות אצל מנכ"ל החברה, מר יגאל גמליאל ובהן נדון עתידם בחברה. בין השאר זומנו גם ביטון וסביון ביום 2.4.09. 7. בתאריך 20.4.09, נשלח לביטון מכתב ובו הודע לו כי בעקבות הסבב שיערך בין מנהלי המתנ"סים, הוחלט להפסיק את עבודתו ולא לשבצו לתפקיד אחר. העילה לכך נעוצה ביישום וביצוע תוכניות ותקציבים באופן לקוי, סגנון בוטה, השתתפות באסיפת עובדים למרות שהדבר נאסר ע"י המנכ"ל, שינויים בשכר לעובדת שנעשו בניגוד להנחיית החברה, קליטת מזכירה בניגוד להנחיית החברה, וחיטוט במסמכי החברה (המכתב צורף כנספח ד' לתגובת החברה לבקשת צד בסכסוך קיבוצי). 8. בתאריך 3.5.09, נערך השימוע לביטון (הפרוטוקול צורף כנספח ח' לבקשת צד). בתאריך 7.5.09, התכנסה ועדת הכספים וכח אדם, דנה בעניין ביטון, התרשמה מהשימוע כי מדובר במשבר אמון ולבסוף החליטה על פיטורי ביטון. הפרוטוקול צורף כנספח י"ד לתגובה. בעקבות כך, הוצא לביטון מכתב הפיטורים מיום 14.5.09 (נספח א' לבקשה). 9. באשר לסביון, שגם ב- 20.4.09 קיבל מכתב הזמנה לשימוע, בו הודע לו כי על רקע הסבב שיערך בין מנהלי המתנ"סים, הוחלט להעבירו מתפקיד מנהל מתנ"ס ה' ולא לשבצו בתפקיד אחר. העילה לכך, היא ארועים שבהם סביון השתלח בכפופים לו, ובממונים עליו וזאת באופן בוטה ובלתי מרוסן (המכתב צורף כנספח ח' לכתב ההגנה). 10. בתאריך 3.5.09, נערך השימוע לסביון. (העתק הפרוטוקול צורף כנספח ט' לכתב ההגנה). בתאריך 7.5.09 התכנסה ועדת הכספים וכח אדם, דנה בעניין סביון, התרשמה כי ההתפרצויות מהוות דפוס התנהגות ועל כן המליצה על פיטורי סביון. פרוטוקול המשיבה צורף כנספח י' לכתב ההגנה. בעקבות כך, הוצא לסביון מכתב הפיטורים ביום 14.5.09 (נספח א' לכתב התביעה). 11. טענות ההסתדרות השתתפותו של ביטון היתה באסיפת עובדים שאורגנה ע"י נציגות העובדים על רקע רצון ההסתדרות לארגן את העובדים ולחתום על הסכם קיבוצי עם החברה. בקשר לכך פיטורי ביטון נובעים מחוסר האמון שיש למנכ"ל כלפיו, לאחר שהמרה את פיו והשתתף באסיפת עובדים לגיטימית שלא היתה אסיפה פוליטית. 12. ההחלטה על שינוי תנאי העבודה לפיהם עובדים לא יוכלו להיות בתפקידי ניהול יותר מ-9 -10 שנים התקבלה ללא היוועצות עם נציגות העובדים, ללא דיון קודם בדירקטוריון, תוכנית עבודה או היגיון ארגוני. אין בהחלטה כל התייחסות לפיטורים אלא רק לרוטציה. בנוסף, ההחלטה התקבלה ע"י דירקטוריון חדש שטרם למד להכיר את המערכת, ללא שנעשתה עבודת מטה, ומתוך חשש כי הכוונה היא לפנות משרות למנהלים חדשים שיבחרו ע"י הנהלה שבאה בעקבות בחירות בעיר. 13. טענות סביון בנוסף לטענת ההסתדרות בדבר בטלות ההחלטה על השינוי וההחלפה של תפקידי ניהול מתנ"סים עד תקופה של כ-10 שנים, טוען סביון כי הדירקטוריון שהחליט על הפיטורים אינו חוקי. יושב בו יגאל אבידן שהורשע ביום 18.11.05 בעבירה שיש עימה קלון ועל כן, הוא פסול מלכהן בדירקטוריון. 14. עוד טוען סביון, כי נערכו לו מספר ברורים בקשר עם התבטאויותיו, אך למרות זאת הצטברותן אינה עומדת מול שנות עבודתו הרבות. דברים אלו מגלים את השיקולים הזרים שעמדו בבסיס פיטורי סביון - קידום אדם אחר שהוא אמנם בן דודו של סביון, אך היה פעיל בחירות, שתמך בראש העיר הנבחר בשונה מסביון שתמך בראש העיר היוצא. 15. טענות החברה החברה טוענת, כי בסיכומי סביון וההסתדרות, נעלמו הטענות הקשורות לפיטורים פוליטיים או על רקע התארגנות והדבר מלמד על חולשתן. אשר למדיניות החברה בענין הרוטציה, ברור היה מלכתחילה כי יתכן ולחלק ממנהלי המתנ"סים לא ימצא תפקיד הולם ועל כן יתבקשו פיטוריהם. גם ההחלטה של הדירקטוריון בקשר לרוטציה לא מתייחסת מפורשות לפיטורים. עדיין למנכ"ל החברה יש סמכות לפטר מנהל מתנ"ס. 16. במועד שבו הוחלט על סבב המינויים, נשקלו הנסיבות האישיות של כל מנהל, ההתנהגות לאורך זמן, היחסים בין המנהל לממונים עליו. בשני המקרים, המנכ"ל שקל שיקולים סבירים וענייניים. בעניין ביטון - אי ציותו להוראה שלא להשתתף באסיפה הפוליטית היה רק שיקול אחד משיקולים נוספים שהביאו לפיטוריו. נוסף על כך, ביטון היה ידוע כמי שהתנגד לחתימה על הסכם קיבוצי ועל כן, ברור שהשתתפותו באסיפה היתה על רקע אופייה הפוליטי. 17. עוד טענה החברה, כי בשימוע שנערך למנהלים נכחו נציגי ההסתדרות, אשר לא מחו על כך או ציינו כי מדובר בפיטורים על רקע פוליטי או התארגנות עובדים. עצם אי העלאת טענות כבדות אלו בשימוע מלמדת על אמיתותן. 18. הכרעה ההחלטה בדבר קציבת התקופה בה ניתן לשמש כמנהל מתנ"ס, וכן הגבלת הכהונות לשלוש במכתבי הפיטורים שקיבלו המנהלים, ביטון וסביון, כמו גם במכתבי ההזמנה לשימועים, צויין מפורשות כבר בהתחלה כי העילה מכוחה הביאו לסיום עבודת המנהלים היא החלטת הדירקטוריון לקיים סבב מינויים. במסגרת זו נבחנו אפשרויות השיבוץ של המנהלים ובעקבות כך, הוחלט שלא לשבצם בתפקיד אחר ולסיים את תפקידם בחברה. 19. על יסוד דברים אלו, מבקשים אנו לבחון את ההחלטה של הדירקטוריון. נעשה זאת בהתאם לכללים הקבועים כי למעביד יש זכות יתר ניהולית לנהל את עסקו מול זכות העובד במקום העבודה, ביטחון תעסוקתי ולכבוד. מול עינינו יעמדו אמות המידה המקובלות לבחינת החלטה מנהלית, בהתאם לקריטריונים של סבירות, תום לב, העדרם של שיקולים זרים ועוד. 20. בחקירתו הנגדית, הסביר מנכ"ל החברה, מר גמליאל, כי קדמה להחלטת הדירקטוריון, ישיבה עם יו"ר דירקטוריון, שסיכומה הוא ניר עבודה שהונח בפני הדירקטוריון (עמ' 15, שורות 7-15). נייר העבודה שהוא סיכום הפגישה בין גמליאל, יו"ר הדירקטוריון בוריס גיטרמן, וסמנכ"ל - אורן טואיל, צורף כנספח של פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 16.2.09 (נספח ו' לכתב ההגנה). באותו סיכום נרשם מפי יו"ר הדירקטוריון: "עם מינויי כיו"ר דירקטוריון התכוונתי לשבת עימכם ולקבוע את הנקודות העיקריות שיובילו את החברה. לדאבוני הנושא התעכב עקב המלחמה האחרונה ולכן אנו יושבים באופן מסודר. עיקרי מדיניותי מדברים על הנקודות הבאות: 1.מתנ"סים: תכנים - פיתוח מודל קהילתי המביא לידי ביטוי את חזון ראש העיר בדבר הקמת מנהלת רובע. כח אדם - ביצוע סבב למנהלים לרבות מנהלים חיצוניים (של החברה למתנ"סים)." כפי שהסביר גמליאל, מי שקובע את מדיניות החברה הוא הדירקטוריון והוא - גמליאל יכול לכל היותר להמליץ (עמ' 15 שורות 3-6). דברים אלו עומדים בסתירה לאמור בסיכום הדברים, ממנו ניתן להבין, כי יו"ר הדירקטוריון החדש הגיע עם משנה סדורה שהיתה מוכנה עימו מזה זמן. 21. בנוסף, גמליאל הודה בעדותו, כי לא נעשתה כל עבודת הכנה לקראת ישיבת הדירקטוריון בה התקבלה ההחלטה, ולא נעשתה עבודת שטח (עמ' 13 שורות 21-29). כך גם לא צויין כי לפני הפגישה של גמליאל עם יו"ר הדירקטוריון היתה הכנה כל שהיא. גמליאל הסביר שעם כניסתו לתפקיד לפני מספר שנים קבע סבבים בין מנהלי המתנ"סים כי לדעתו אין זה נכון להשאיר מנהל מתנ"ס בתפקיד 8 שנים. הדירקטוריון הציע לקצוב זמן למנהלים, שלוש שנים בכל מתנ"ס ולא יותר מ-10 שנים, ולאחר מכן - "אם אי אפשר לקדם אותו אז אין מה לעשות איתו יותר" (עמ' 14 שורות 3-8). 22. בישיבה מיום 16.2.09 הוצגה בפני חברי הדירקטוריון - תמצית ההנחיות של היו"ר ומפי המנכ"ל נרשמו הדברים הבאים: "לדעתו, הרוטציה במנהלים מייעלת את עבודתם חושב כי כדאי שכל מנהל מתנ"ס יעשה סבב של 3 שנים - 3 סבבים בסה"כ. לאחר 9-10 שנים בתפקיד מנהל מתנ"ס יובא נושא קידומו/העברתו לתפקיד ראש תחום לדיון. במידה ולא ימצא תפקיד הולם אותו יוכל מנהל המתנ"ס לבצע, הנושא יבחן באמת מידה מקצועית ומשפטית." כאמור, לאחר דברים אלו, מדיניות החברה לשנת 2009 אושרה כפי שהומלצה ע"י המנכ"ל ועל דעת היו"ר. 23. בבואנו לבחון את החלטת הדירקטוריון, מצאנו כי לא נערכה כל עבודה מקדימה המבוססת על עובדות ונתונים טרם קבלת ההחלטה. הדירקטוריון של החברה, אשר הוא גוף ציבורי, מחוייב לקבל את החלטותיו על בסיס מידע, בדיקות, עבודת מטה ושטח, תוך שקילת המשמעויות האפשריות, שיש להחלטה כזו על כלל העובדים המכהנים בתפקידי מנהלי מתנ"סים. כל שהובא בפנינו הוא הרצון לבצע רוטציה, אשר כשלעצמו, אינו מגונה כלל וכלל, ותוך קביעה כי הזמן שבו ישמש מנהל מתנ"ס בתפקיד הוא שלוש שנים ולא יותר משלוש קדנציות. 24. שיקול דעת של רשות אינו חופש מוחלט או ביטוי לגחמה. "רשות מנהלית, שמפעילה את שיקול הדעת שלה ללא ברור העובדות הנוגעות לעניין, ומחליטה על יסוד תחושה בעלמא או שדעתה נחושה להגיעה לתוצאה מסויימת ללא תלות בעובדות המקרה, אינה מפעילה שיקול דעת כנדרש בחוק. במקרה כזה ניתן לומר שהיא פועלת בשרירות. שרירות היא סוג של שחיתות יש בה חומרה קיצונית היא עילה לפסול כל החלטה מנהלית" (יצחק זמיר, הסמכות המנהלית, עמ' 733). התשתית העובדתית המשמשת בסיס להחלטה המינהלית, נוצרת על ידי איסוף נתונים, בחינת אמינותם, ותוך מתן משקל לראיות מהותיות. אין גם פסול בהתייעצות עם גורמים אחרים, בתוך הרשות, מחוצה לה, ובמיוחד עם בעלי מקצוע הנוגעים לעניין. ההתייעצות משפרת את ההחלטה המנהלית בכך שהיא מוסיפה לאיכותה ויש בה פן דמוקרטי של שיתוף הציבור (זמיר, שם עמ' 833). 25. דבר מכל אלה לא נעשה במקרה שלפנינו. לבד מניסיונו של המנכ"ל גמליאל, לא הובאו נתונים למידת הזמן האפקטיבית שבה יכול אדם לנהל מתנ"ס. אין אנו מדברים על 21 שנים או 15 שנים, אבל ההגיון דוקא מלמד שהצלחה בניהול לא יכולה להימדד בתקופה קצרה של שנה, או שנתיים. גם אם ניתן לקצור פירות בתקופה קצרה שכזו, מדוע שניצול ההצלחה יוגבל לשלוש שנים דוקא. תחושתנו היא למשמע עדותו של גמליאל, כי ניסיון הוא מילת גנאי. הניסיון הופך להיות מזבח שעליו מובאים לעולָה עובדים ותיקים כדי שיזרימו במקומם דם צעיר לחברה. לעניות דעתנו, ניסיון של עובד לא יסולא בפז וודאי שלא ניתן לומר ש-10 שנים הינן התקופה המירבית שאדם יכול להפגין את כישוריו בניהול מתנ"ס אחד. 26. אף אם דעתנו הענייה אינה נחשבת, הרי שלא הובאה בפני הדירקטוריון כמו גם בפנינו כל חוות דעת מקצועית בדבר מידת הצורך ברוטציה לאחר שלוש שנים דוקא. כאן היה המקום לפנות למי שמומחיותו בדבר ולא לאפשר למי שרק עתה נכנס לתפקיד יו"ר דירקטוריון יחד עם דירקטוריון שחלקו חדש, להחליט החלטה, לא מנומקת דייה, לא מוסברת ולא מבוססת. 27. זאת ועוד. המנהלים ביטון וסביון התקבלו לתפקידיהם כמנהלי מתנ"ס על יסוד חוזי עבודה שלא נקבע שהם לתקופה קצובה. כפי שנקבע בפרשת מילפלדר, חוזה עבודה אישי אינו חוזה לעולמי עד. ההנחה היא שניתן להביא לסיומו בתום לב (בג"ץ 239/83 יהושע מילפלדר - בית הדין הארצי לעבודה פד"י מא(2) 210,215). כלומר, לעובדים קיימת ציפיה סבירה להמשיך ולעבוד ושעבודתם תופסק רק משיקולים עניניים וסבירים כפי שלא הוכח במקרה שלפנינו. אין בידינו לקבל את מילותיו של גמליאל לפיהן "אם אי אפשר לקדם אותו, אז אין מה לעשות איתו יותר." שני המנהלים הינם עובדים ותיקים שתרמו שנים רבות מחייהם לאשדוד וציפיותיהם להמשיך לעשות זאת. אין מקום לבוא ולקבוע, כי הם יושלכו למעגל האבטלה, רק בשל החלטה שלא הוכנה כנדרש ולא לקחה בחשבון את המשמעויות המלאות שלה בכובד ראש, ובמיוחד את האינטרסים הלגיטימים של עובדים במקום העבודה, ובכלל זה הזכות לביטחון תעסוקתי. 28. יתכן והיה מקום לקבוע, כי מדיניות זו תחול על מנהלים חדשים שיתקבלו לחברה, אך ודאי שלא להחיל מדיניות שכזו על מנהלים מכהנים מבלי שנשקלו האפשרויות המצומצמות של קידום. אין צורך להרחיב מעבר לכך כאשר משמעותה היחידה של החלטה זו היא בעיקרה אחת - פיטורים. כך גם לא ניתן לפטור זאת בהחלטת הדירקטוריון במילים בנוסח, שהעניין ישקל באמת מידה משפטית ומקצועית, אשר הוא מעורפל, לא אחראי ומהווה פתח לבעיות. 29. בשולי הדברים נציין, כי החלטה כזו שיש לה השלכה על המשך או לפחות העובדים עצמם. עבודתם של מנהלים מכהנים, ראוי היה שתיקח בחשבון גם את עמדת נציגות העובדים או לפחות העובדים עצמם, אף אם מדובר במקום עבודה שטרם הוסדרו בו יחסי העבודה במסגרת קיבוצית. 30. על יסוד כל האמור לעיל, באנו לכלל מסקנה, כי דינה של החלטת הדירקטוריון מיום 16.2.09 בדבר ביצוע סבב למנהלים כל שלוש שנים, שלושה סבבים בסה"כ, וכשלאחריהם באם ימצא תפקיד הולם יסיים המנהל את עבודתו - בטלה. החברה רשאית לדון מחדש בשאלת הרוטציה, היקפה ומשכה, תוך שתערוך דיון מקיף ומעמיק בשאלת הנחיצות, האופן, והמשמעות שיש להליך זה על העובדים. מששיקול זה עמד ביסוד ההחלטות בדבר פיטורי ביטון וסביון, שכן לא נטען בפנינו כי אחרת המנהלים היו מפוטרים במועד שפוטרו מנימוקים אחרים, הרי שפועל יוצא של ביטול החלטת הדירקטוריון הוא ביטול פיטורי המנהלים והחזרתם לעבודה כמנהלי המתנ"סים אותם ניהלו. יחד עם זאת, ולמען הזהירות, מבקשים אנו להידרש גם לנימוקים האחרים שצויינו בהחלטה על פיטורי העובדים. בטרם נתייחס לכל אחד מהמנהלים, ברצוננו להביא את התרשמותנו, לפיה הנימוקים שהובאו לפיטורי העובדים נלקחו באופן מכוון מתיקיהם האישיים ורק מהם. שכן רק שני המנהלים פוטרו ואילו האחרים נותרו בתפקידיהם או הועברו לתפקיד אחר. ברור לנו, כי לו רצתה החברה היתה מוצאת גם בתיקיהם האישיים של שאר המנהלים עילות למכביר אך לא עשתה כן. בשני המקרים, התרשמנו כי לא ניתן כלל משקל להישגים המקצועיים של העובדים, ולנסיונם העשיר. במקום זאת, נשקלו רק אירועים נקודתיים ספורים, שרק הם הכריעו את הכף. 31. השתתפות המנהל ביטון באסיפת עובדים בתגובת החברה לבקשת צד בסכסוך קיבוצי מצאנו בסעיפים 17 ואילך את הרקע העובדתי לטענה, לפיה ביטון השתתף באסיפה פוליטית בניגוד להוראה מפורשת של המנכ"ל. כזכור, נימוק זה עמד גם הוא בבסיס החלטת הפיטורים. במהלך חודש אוקטובר 2008, פנה נציג העובדים בחברה מר גבאי לגמליאלי וביקש להשתמש באולם במתנ"ס לברון לכנס עובדים שעניינו - המאבק לחתימה על הסכם קיבוצי. גמליאלי הסכים, אך חזר בו לאחר שעיין במודעה שפרסם ועד העובדים ביום 24.10.08 (נספח י"ג לתגובה) ממנה עולה, כי מטרת הכנס לתקוף את יו"ר הדירקטוריון - ד"ר לסרי, שגם התמודד בבחירות האחרונות לראשות העיריה. לפי נוסח המודעה מצא גמליאל כי מדובר בניסיון להתערב במערכת הבחירות ולהכשיל את המועמד לסרי. בשל כך כינס גמליאל את מנהלי המתנ"סים ביום 26.10.05, והורה להם שלא להשתתף באסיפה מאחר ומדובר באסיפה פוליטית. ביטון השתתף בכנס ובעקבות כך הוזמן לברור אצל גמליאל ב- 2.12.08. גמליאל לא קיבל את הסברי ביטון כי לא מדובר היה באסיפה פוליטית וקבע, כי תרשם הערה בתיקו האישי של ביטון. (העתק הברור צורף כנספח ד' לבקשה). 32. לטענת גמליאל, השתתפות ביטון באסיפה היתה בסיס למשבר אמון וכפי שהסביר זאת בעדותו: "ש.מהו משבר האמון בינך לבין מר ביטון ת.אני מצפה ממנהל ברמה כזו, ותק כזה, שעבד עם המנכ"ל שלו 10 שנים וכאשר הוא יודע שדרך העבודה של המנכ"ל שלו היא כזו שהוא שומע מקשיב ואין לו חשש להתווכח עם המנהלים שלו, וכשאני הוריתי לא להשתתף בכנס אני הוריתי זאת בפורום מנהלים מס' שעות לפני הכנס, ציפיתי שמר ביטון אם הוא חושב אחרת, יאמר לי את זה במקום ויסב את תשומת לבי שהוא מתכוון להגיע לכנס, וכשקראתי לו לבירור הוא אמר שבמשך היום הוא השתכנע שזה כנס עובדים ולא כנס פוליטי, אז אני מצפה ממנהל כזה להרים טלפון שהוא מתכוון להופיע בכנס הזה למרות הוראותיי המפורשות לא להשתתף בכנס זה ש.אתה סבור שיש לך סמכות להורות לעובד כלשהו לא להשתתף בכנס של ועד עובדים ת.כל עובד לרבות מנהל, יכול להשתתף בכנס עובדים, ואני גם נתתי את האולם לכנס. אבל כשהגיע לידיי המכתב שקראתי וראיתי שהכוונות הן כוונות פוליטיות מובהקות ואמרתי שאני לא אסתפק בזה, שלחתי את המכתב ליועץ המשפטי של החברה, ושאלתי אותו שאולי אני עושה טעות, והאם במכתב הזה יש אמירה פוליטית או כנס פוליטי כדי שאוכל לדעת איך לפעול כי הוצאתי מכתב לכל העובדים, לרבות המנהלים, מס' חודשים לפני הבחירות, והודעתי להם הוריתי להם שהם לא שותפים ככנסים פוליטיים לא של זה ולא של אף אחד, מאחר וראיתי שהכנס הזה והמלצתו של היועץ המשפטי זהו כנס פוליטי מובהק וזה לא משנה, שהכפישו מתחרה אחד... הייתי נוהג את אותו הדבר, ואם מישהו ראה את הנייר אז יבין שזהו נייר לפסול את אחד המתמודדים וזה פסול בעיני. ש. אתה מתכוון לנספח י"ג , הודעה על גילוי דעת פומבי." ת.נכון, כן. (עמ' 20 שורות 19-29 ועמ' 21 שורות 1-8, פרוטוקול מיום 5/7/09). 33. עיון בנוסח המודעה שכותרתו: "גילוי דעת פומבי השבתת מוסדות החברה העירונית" מלמד, כי הוא מופנה אישית כנגד ד"ר לסרי יו"ר דירקטוריון החברה שמתנגד לחתימה על הסכם קיבוצי בחברה. בשל כך, הכריז ועד העובדים בתאום עם ההסתדרות על סכסוך עבודה והכנס נעשה לקראת ההשבתה שאמורה היתה להתחיל ב- 29.10.08. בכנס השתתפו יו"ר המעוף בהסתדרות - ארנון בר דוד, ועו"ד אהוד שילוני. העולה מנוסח המודעה כי לא מדובר בכנס פוליטי. עצם התמודדותו של מר לסרי בבחירות לראשות העיריה, אינה משילה ממנו את כובעו כיו"ר הדירקטוריון של החברה. לעובדים יש רצון לגיטימי לחתום על הסכם קיבוצי ועל כך יעידו המשתתפים הלא פוליטיים בכנס - בר דוד ועו"ד שילוני. על רצון זה והכוונה להשבית את החברה, דובר באסיפה, ודומה שגמליאל נתן משקל יתר לעובדה שבאסיפה זו כמו בגילוי הדעת יצאו העובדים חוצץ נגד לסרי שהוא במקרה גם מתמודד לראשות העיריה. 34. טרם פיטוריו של ביטון נמסרו למנכ"ל - גמליאל ולדירקטוריון - מכתבים של מי שהשתתפו באסיפה והעידו, כי לא מדובר היה בכנס פוליטי. כך מכתבו של דני ללוש מיום 5.5.09 (מ/2) בו צויין בסעיף 2: "בכנס עובדים שארגן ועד העובדים במתנ"ס בית לברון נכחתי בכנס. הכנס עסק בנושא ההסכם הקיבוצי. השתתפו מאות עובדים וכן נציגי ההסתדרות ויו"ר המרחב חיים שייב. לא היה שום סממן פוליטי בכנס זה." כך גם צויין במכתבו של יניב פרלמוטר (מ/1). גמליאל נשאל בחקירתו הנגדית אם ראה מכתבים אלו והשיב: "ש.הוצגו לך מכתבים ת.את המכתב של הלן ראיתי, את ללוש ראיתי, והתצהיר של יניב לא ראיתי. ש.איך השפיעו עליך מכתבים אלו ת.המכתב של מר ללוש הוא היה שותף בכנס וזה לא השפיע עלי בכלל כי ההנחיה שלי היתה טרם הכנס לא להשתתף." (עמ' 23 שורות 3-7, פרוטוקול מיום 5/7/09). 35. גמליאל בחר כאמור להתעלם מהמכתבים שקיבל. כמו כן, בפנינו לא הובאו עדויות ישירות של מי שנכח בכנס והתרשם, כי מדובר בכנס פוליטי. אין חולק כי גמליאל לא נכח בכנס, ואילו ביטון נכח ומסר בברור ובשימוע, כי לא היה זה כנס פוליטי. יוצא אפוא, כי על פני הדברים לא היה מדובר בכינוס פוליטי. 36. סעיף 33 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז - 1957, קובע כי: "33ח. לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם.... "33י.(א)מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים; (4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים. (ב)בסעיף זה, "תנאי עבודה" - לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה." החשיבות של התארגנות ראשונית במקום העבודה, הפעלת כח ארגוני וחובתו של מעביד לנהל מו"מ עם הארגון היציג או נציגות העובדים עמדו במרכזם של שני פסקי דין לאחרונה. פסק דינה של סגנית הנשיאה כב' השופטת גליקסמן (ס"ק (ת"א) 504/09, כח לעובדים - מכון דוידסון לחינוך מדעי שליד מכון ויצמן), פסק דינו של כב' הנשיא השופט אדלר (עס"ק (ארצי) 64/09, כח לעובדים - עמותת סינמטק ירושלים). כמו כן, חוק הסכמים קיבוציים תוקן ב-3.8.09 כך שנוסף לו סעיף 33 ח1(א) הקובע כי: "(א) מעביד חייב לנהל משא ומתן בעניינים המנויים בסעיף 1 עם ארגון עובדים יציג לפי סעיף 3 בהתארגנות ראשונית אצלו. אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לחייב מעביד לחתום על הסכם קיבוצי עם ארגון העובדים בהתארגנות ראשונית. (ב) בסעיף זה "התארגנות ראשונית" - התארגנות של ארגון עובדים שהפך ליציג לפי סעיף 3 אצל המעביד". (חוק הסכמים קיבוציים תיקון מספר 8 התשס"ט - 2009). 37. על רקע הפסיקה והחקיקה שאזכרנו, מסקנתנו היא, כי גמליאל לא יכול היה לאסור על מנהלי המתנ"סים להשתתף באסיפת העובדים שתכליתה היתה נקיטת צעדים ארגוניים בעקבות אי חתימה על הסכם קיבוצי. גמליאל לא ערך בחינה אמיתית של מהות הכינוס סמוך לו, לפניו, אחריו, ולקראת ההחלטה על פיטורי ביטון. לא רק זו אף זו. האסיפה התקיימה ב-26.10.08, הברור התקיים ב-2.12.09 - למעלה מחודש לאחר הכינוס, כשבין לבין התקיימו הבחירות לראשות העיריה, התבררו התוצאות - לפיהן ד"ר לסרי נבחר כראש עיר. הזמן הרב שחלף עד לברור, מביא לחשש שהוא נערך בשל תוצאות הבחירות, שכן אם היה מנימוקים לכאורה ענייניים לא היה מקום לחכות עד הבחירות. אבל עושה רושם שגמליאל חיכה עד שיוברר מי נבחר, ואז בהתאם לכך ובמידת הצורך לבוא חשבון עם ביטון. לפי זה, אם לסרי לא היה נבחר, ספק אם היה לגמליאל משבר אמון עם ביטון. 38. די בשיקול הפסול הזה כדי להכתים שיקולים כשרים אחרים, אם היו בקשר לפיטורי ביטון. מעבר לנדרש נציין, כי הארועים מעברו של מר ביטון ששימשו גם הם עילה לפיטוריו, אינם מצדיקים פיטורים. בתחילה דובר על ארוע של קליטת מזכירה מ-2002 בניגוד להנחיית המנכ"ל (נספח י"ב לתגובה). ביטון הסביר את הרקע לקליטת המזכירה במכתב מיום 10.9.02 (נספח ח' לתגובה) ובו צויין, כי הנוהל הוא קליטת עובד ע"י המנהל ולאחר שלושה חודשי ניסיון, אישור בועדת כ"א וכספים. כך היה במקרה של המזכירה לטענת ביטון והדברים נעשו בתאום עם יו"ר ההנהלה מר צרפתי. עניין אחר היה ב-2007 ועסק בשינויים בשכר (נספח י' לתגובה), גם פה הגיב העובד (נספח נ' לתגובה). בנושא העיכובים בהקצבות שבא לעולם במכתבו של הסמנכ"ל טואיל מיום 22.2.09, ותשובתו של ביטון מיום 4.3.09 (נספחים ה-ו לתגובה), אין בכוונתנו לדון שעה ששניהם לוקים בניסוח חריף. כך או כך, לא הובאו בחשבון השיקולים של טיב עבודתו של ביטון, תרומתו לציבור הנהנים משרותי המתנ"ס, התייחסות לעובדים. כל אלו אינם יכולים להתבטל במחי יד אחת ומאליהם מול כמה ארועים בעבר. 39. אשר על כן, פיטוריו של ביטון בטלים בהיותם מונעים בין השאר משיקול פסול של השתתפות באסיפת עובדים ושיקולים אחרים, שהצטברותם אינה מצדיקה פיטורים. 40. פיטורי סביון כאמור, קבענו כי פיטוריו של סביון בטלים מאחר ובאו על רקע מדיניות רוטציה שהוחלט עליה ללא הכנה ראויה, באופן בלתי סביר, ומשיקולים שלא הובהר עומקם האמיתי. יחד עם זאת, מבקשים אנו להתייחס לארועים שהופיעו במכתב השימוע ובמכתב הפיטורים. כך מדובר היה בהתפרצות של סביון כלפי מנהל הרשות בישיבת מנהלים שהתקיימה ב- 31.7.07. סביון התנצל על כך בישיבה שהתקיימה ב- 1.8.07 (נספח ב' לכתב ההגנה). בפגישה במעון ה' שהתקיימה ב- 10.6.08 צעק סביון על מנהלת המטבח. בברור שנערך לו הסביר סביון שבמעון המדובר 6 מטפלות חסרות, שתי גננות חולות, ומדובר ב- 160 ילדים ועל כן קיים אי סדר במקום. גם כאן סביון התנצל בפני העובדות (נספחים ג-ד לכתב התביעה). הארוע האחרון מתועד במכתב של טואיל - הסמנכ"ל לסביון מיום 12.11.08 (נספח ה' לכתב ההגנה), שם מצויין כי לא בוצע עדכון בשכר לעובד מסויים. סביון כתב על גבי המכתב, כי העובד קיבל את המגיע לו כעולה מתלושי השכר. בפגישה שגם היא תועדה על גבי אותו מכתב - נרשם שסביון התנצל. 41. אין חולק, כי אף אחד מהארועים הנ"ל לא הוביל לפיטוריו המידיים של סביון, ולדעתנו אף הצטברותם של שלושת הארועים, אינה מצדיקה זאת. כאשר שוקלים את עברו העשיר של סביון, ברור לנו כי כישוריו הרבים והמבורכים, עומדים לו בזכות ובמשך 21 שנים. סביון שימש רכז ילדים ונוער במתנ"ס עוזיאל באשדוד, שם פיתח תוכניות לימודיות. מ-1992 ניהל את בריכת בית לברון, שהפכה בניהולו למרכז ספורט מצליח הכולל חדר כושר, סאונה, ג'קוזי ועוד. ב-1997 מונה סביון לנהל את מתנ"ס עוזיאל, ב- 2003 מונה סביון לנהל את מתנ"ס חרצית, וב- 2006 מונה סביון לנהל את מתנ"ס ה'. משלא הובאו כל מכתבי תלונה של העובדים, המבקרים, התלמידים וההורים, ברור לנו שמדובר בעובד שרבים מעלותיו על חסרונותיו. כל אלו עמדו בפני המנכ"ל והדירקטוריון אך הם בחרו להתעלם מכך ללא כל סיבה נראית לעין. משכך, הם פני הדברים, ברור לנו כי הארועים הקשורים בהתבטאויות סביון, אינם מקימים עילה מוצקה לפיטוריו בשל תפקוד לקוי, וגם בשל כך הם בטלים. 42. סוף דבר החלטת הדירקטוריון מיום 16.2.09 בדבר ביצוע סבב למנהלים כל שלוש שנים ושלושה סבבים בסה"כ - בטלה. אין בכך כדי למנוע מהחברה לשוב לדון מחדש בנושא, לאחר שיובאו הנתונים, העובדות והמשמעויות של כל החלטה עתידית. פועל יוצא של ביטול החלטת הדירקטוריון הוא, כי פיטורי סביון וביטון בטלים והם יוחזרו לאלתר לעבודתם כמנהלי מתנ"סים ה' ו-י"א. לא ראינו מקום ליתן סעדים נוספים כמבוקש בבקשה, כאשר לא הוכח כי החברה מתנכלת לעובדים בשל התארגנותם וכן לא הוכח כי החברה אינה מכבדת את זכויותיהם החוקתיות של העובדים, לרבות חופש המחשבה והדעה, וכן לא הוכח כי מוצדק לפסוק פיצוי כספי בגין הפרה של חופש ההתארגנות. כנהוג בסכסוך קיבוצי - אין צו להוצאות. אשר לסכסוך הפרט, החברה תשלם לסביון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. דירקטוריוןדיני חברותדירקטור