ביטול הסכם פשרה גירושין

הנשיא מ' שמגר: 1. ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל- אביב-יפו, בה ביטל פסק-דין שלו, אשר מכוחו אושר הסכם גירושין בין בעלי הדין, וסירב לבטל החלטת הביטול האמורה, אף כי נטען לפניו, כי הביטול נעשה שלא במעמד אחד הצדדים לפסק הדין ואף בלי שהוזמן כדין. 2. אלו עיקרי הנתונים הצריכים לעניין: בעלי הדין הגיעו לידי הסכם גירושין, בו נכללו גם נושאים שעניינם יחסי ממון בין בני הזוג ואשר היו טעונים אישור על-פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. בית המשפט המחוזי נתן להסכם הגירושין תוקף של פסק-דין. אחרי זמן מה פנו בני הזוג לבית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, וזה הוציא פסק גירושין. לאחר מכן שבו ופנו לבית הדין הרבני, ביקשו אישור להסכם גירושין חדש ובו תנאים בעניין יחסי ממון; במסגרת פנייתם האמורה ביקשו גם את ביטולו של פסק הדין הנ"ל של בית המשפט המחוזי, שנתן תוקף להסכם הקודם. זה נוסח הפנייה: "1. המבקשים הגיעו לידי הסכם גירושין המסדיר את כל העניינים הכרוכים בגירושין. הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי. 2. בתאריך י"א תמוז ניתנה על ידי כת"ר פסק דין לגירושין בין המבקשים. 3. הצדדים בהסכמה הצדדית מבקשים לבטל את פסק הדין המאשר הסכם הגירושין ביניהם שניתן על ידי בית המשפט המחוזי והם הגיעו לידי הסכם חדש המצוף בזה ומבקשים מכבוד בית הדין ליתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין ביניהם. הצדדים מסכימים כי פסק הדין של כת"ר יבטל ברגע שינתן את פסק הדין בבית המשפט המחוזי. 4. מבוקש לקבוע מועד דחוף לאישור ההסכם וזאת בגין העובדה שהבעל ד"ר פרנק אלן מאייר עומד להתחיל עבודה חדשה ביוסטון טקסס ארה"ב, וזאת בעוד מספר שבועות". בית הדין נענה לבקשה והחליט, כי ההסכם החדש שאושר על-ידיו - "בא במקום ההסכם אשר אושר על ידי בית הדין" (ההדגשה שלי - מ' ש'). בית הדין התכוון בכך להסכם שאושר בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, שהוזכר גם בסעיף 1 לפסק הגירושין כהסכם בו הוסדרו לראשונה כל העניינים הכרוכים בגירושין. בעקבות סכסוכים בין בני הזוג, שהגיעו אף לערכאות בחו"ל, נתעוררה מחלוקת בקשר לזיהויו של ההסכם המחייב, היינו, האם זהו ההסכם הראשון, שאושר בבית המשפט המחוזי, או השני, שאושר בבית הדין הרבני. בעקבות את, פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שנתן תוקף להסכם הראשון. בבקשה, שהוגשה על-ידי הפרקליטה דאז של המשיבה, צורפה הפנייה המשותפת הקודמת לבית הדין הרבני, וצוין כדלהלן: "ברצוני לבקשכם לבטל את פסק הדין של הסכם הגירושין שנחתם בבית המשפט המחוזי בתאריך ה-5.5.83. זוהי בקשת ביטול פורמלית מאחר ומצ"ב מסמך המבקש בהסכמה הדדית של שני הצדדים הנוגעים בדבר, לבטל תוקפו של פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי ולבטלו. על מנת שלא יהיו שני פסקי דין בתוקף ויגרמו לבלבול, דבר שלא נעשה והוזנח במועדו ב-1.8.83 בעת הגירושין, ברצוני לבקשכם לאשר ביטולו. מצ"ב הסכם הגירושין של בית הדין הרבני שקיבל תוקף של פסק דין והוא ההסכם שע"פ בוצעה הגירושין. אודה לכם מאוד". בית המשפט ביטל את פסק הדין ללא זימון בעלי הדין ושלא בנוכחותם מתוך הנחה שהבקשה היא על דעת שני הצדדים. פנייה חוזרת לביטול ההחלטה נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, ועל כך הערעור שלפנינו. 3. פסק הדין של בית-משפט מחוזי, שאישר הסכם גירושין, אינו יכול להתבטל בדרך שבה נעשה הדבר כאן. ראשית דבר, בית הדין הרבני לא היה מוסמך לבטל את פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי. אין לו סמכות לכך, והדבר אף אינו מקובל ביחסים שבין הערכאות השיפוטיות; הרי מקום שערכאה אחת דנה ופסקה בתום- ליבה בעניין פלוני, אין ערכאה אחרת נזקקת לדיון חוזר באותו עניין עצמו (ע"א 359/75 [1], בעמ' 27). על כגון דא אמר בשעתו בית הדין הרבני בתל-אביב, בדברים שצוטטו בע"א 359/75 [1] הנ"ל, בעמ' 27: "'הואיל ויצא פסק-דין מבית-המשפט המחוזי לחלוקת הרכוש אחרי מכירתו, אי לכך אין מקום לצדדים להיות תלויים במשפט בבית-הדין הרבני מפני ששתי ערכאות אינן פותרות בעיה אחת'". שנית, הסכם, שאושר לפי בקשת הצדדים על-ידי בית המשפט שניתן לו תוקף של פסק-דין, משולבות בו שתי תכונות מצטברות: זו של הסכם וזו של פסק-דין. על-כן, אמרנו בע"א 177/81, 201 [2], בעמ' 183 מול אות השוליים ה: "הסכם, אשר אושר לפי בקשת הצדדים על-ידי בית המשפט, ואשר ניתן לו תוקף של פסק-דין, משולבות בו שתי תכונות מצטברות, היינו, הן זו של הסכם והן זו של פסק-דין. לו היה המערער מגלה פגם בהליך השיפוטי, אשר בו נכרך האישור של ההסכם, יכול היה לערער בשעתו, בגבולות הזמן שנקבעו לכך, כדי לבקש ביטולו של פסק הדין. לו סבר המשיב, כי אמנם אין מקום להלין על ההליך השיפוטי, אשר במסגרתו אושר ההסכם, אך נפל פגם בהסכם, שהוא בגדר הפגמים אשר מאפשרים ביטולו של חוזה לפי הדין החל על כך, היה עליו להגיש תביעה לביטול ההסכם, כאשר עילתה של התביעה היא הפגם שנתגלה בהסכם. אם בית המשפט היה נענה לבקשה לביטול ההסכם, היה מתבטל על-ידי כך גם פסק הדין, שניתן לו תוקף. בקר למערכת נסיבות כגון זו אמר בית-משפט זה בע"א 511/78, בעמ' 454 מול האות א, כי הסכם פשרה, אשר ניתן לו תוקף של פסק-דין, אינו מתבטל ועובר מן העולם בשל הגשתה של תביעה חדשה באותה פלוגתה". שלישית, וכמוזכר לעיל, הסכם פשרה, שניתן לו תוקף של פסק-דין, אינו בטל ועובר מן העולם אך ורק בשל כך שהוגשה תביעה חדשה או שאותו עניין שב ונדון בערכאה שיפוטית נוספת. פסק-דין, המאשר הסכם פשרה בעניין יחסי ממון ונושאים אחרים הכרוכים בגירושין, תוקפו ככל פסק-דין אחר ואין לתקפו אלא על פי אותן עילות שבהן אפשר לתקוף פסק דין אחר שניתן בהסכמה (ע"א 511/78 [3], בעמ' 454; וראה גם ע"א 363/81 [4], בעמ' 189). רביעית, אין לשמוע לצד אחד להסכם, הבא בהיעדר בעל הדין השני ובלא להזמינו, מבקש ביטול פסק-דין. חמישית, יש לעניין שלפנינו היבט נוסף, והוא זה הקשור לחוק יחסי ממון בין בני זוג. סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע, כי הסכם ממון טעון אישור של בית-משפט מחוזי או של בית הדין הדתי שלו סמכות בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג, וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. פירושם של דברים הוא, כי על השינוי להיערך באותה דרך בה נערך ההסכם מעיקרו, והסכם שאושר בבית משפט מחוזי, גם שינויו צריך שייערך לפני אותו בית-משפט, ואין להתרוצץ בין הערכאות, לאשר הסכם במקום אחד ולשנותו במקום אחר. 4. סיכומו של דבר: לא היה מקום, שבעל דין אחד יפנה לבית המשפט המחוזי ללא המצאת פנייתו לבעל הדין השני, לא היה מקום לדון בעניין ללא הזמנת בעל הדין השני, ולא היה מקום לביטול פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, אשר אישר את ההסכם הראשון בין בני הזוג. 5. הערעור מתקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי בעניין ביטול פסק הדין מתבטלת. המשיבה תישא בהוצאותיו של המערער בסכום של 5,000 ש"ח ליום מתן פסק- דין זה. השופט ד' לוין: אני מסכים. השופט י' מלץ: אני מסכים. הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא. ביטול הסכם פשרהחוזהגירושיןביטול חוזההסכם פשרהפשרה