רקע וצדדים התובעת רכשה מהנתבע פרקט ו- 6 גלילים של טפט. למחרת ביצוע העסקה, הודיעה התובעת לנתבע על ביטול העסקה. לטענת התובעת, היא זכאית לבטל את העסקה ולקבל חזרה את כספה, בניכוי דמי ביטול בסך 100 ₪. נוסף לכך מבקשת התובעת החזר הוצאות כגון בזבוז זמן, שיחות טלפון, משלוח פקסים ושליחת מכתבים. לטענת הנתבע, הפרקט הוזמן בהזמנה מיוחדת, לאחר ההזמנה הגיע למדידה בבית הלקוחה ונקבע מועד התקנה. ביום ההתקנה, לאחר שהגיע עם שלושת מתקינים מטעמו לבית התובעת, הודיעה לו התובעת שהיא מעוניינת בביטול העסקה. עוד טען הנתבע בכתב ההגנה כי הסחורה מוכנה ונמצאת במחסניו, וכי שילם על הובלה וכן שכר למתקינים. במעמד הדיון, ציינה התובעת כי הסכימה בזמנו לשלם 1,000 ₪ כתנאי לביטול העסקה בהתאם לדרישת הנתבע, למרות שחשבה שמדובר בדמי ביטול מוגזמים. הנתבע טען שהגיע עם המתקינים לבית התובעת באיחור של רבע שעה בלבד, וכי ניסה להגיע להסדר עם התובעת, אך היא דרשה את הפיצוי שהציע במזומן, דבר שלא היה מקובל עליו. דיון והכרעה 5.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן. ביטול העסקה 6. להלן ההוראות הרלבנטיות מתוך חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") ותקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (להלן: "התקנות"): סעיף 14ו לחוק קובע כי צרכן זכאי להחזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין: "(א)בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש - (1)הוא יחזיר אותם לעוסק; (2)הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש. (ב)השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן - (1)הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל; (2)יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע." בהתאם לסעיף 2 לתקנות : "צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם - (1)לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1 עד 6 ו-23 לתוספת - בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין" לענייננו רלבנטי פריט (5)הקובע כי ישנה זכות ביטול עסקה לרכישת מוצר: "טובין שהזמין הצרכן וטרם סופק לו, אף אם בגלל שאזל מהמלאי ויש צורך לייצרו או להזמינו ובלבד שהייצור או ההזמנה אינם לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן" 7. במקרה דנן, הפרקט הובא לבית התובעת, אלא שלא סופק לה - בשל כך שעזבה את הבית ולא היתה אפשרות לבצע את האספקה, ההתקנה והעבודה הנדרשת לצורך כך. בנסיבות אלה, ולנוכח לשון התקנות, אני קובעת כי התובעת זכאית להחזר כספי בשל ביטול העסקה. אמנם, אני מקבלת את טענת הנתבע שהוצאו על ידו הוצאות תשלום למובילים, וכל חברת האשראי - אך חרף זאת אין בכך כדי לאפשר לנתבע להפחית מסכום ההחזר אלא את הסכום שנקבע בתקנות. 8. סעיף 3 לתקנות קובע כי במקרה של ביטול הסכם רכישה זכאי הרוכש להחזר תמורת המוצר שלא סופק לו, בניכוי דמי הביטול שנקבעו בסעיף 5 לתקנות. הנתבע טען כי הסכים להחזיר את עלות הפרקט, בהפחתת 1,000 ₪ שכר המתקינים שנאלץ לשלם בשל ביצוע ההובלה של הפרקט לבית התובעת - אלא שעל פי ההגדרה בחוק דמי הביטול המקסימאליים שניתן לגבות הינם 100 ₪, ו"דמי ביטול" כפי שנקבע סעיף 14ה(ד) לחוק: "לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה". ובסעיף 3(ג) לתקנות, נקבע כי: "בוצעה בבית הצרכן התקנה של טובין המשמש למתן שירות, ישלם הצרכן לעוסק את עלות ההתקנה בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים." לאור האמור, באפשרות הנתבע לקזז את דמי הביטול בלבד, משלא בוצעה התקנה בפועל של הפרקט. 9. בהעדר כל ראיה לטענה הנתבע, לא שוכנעתי כי מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור התובעת או במידות מיוחדות, ולכן לא חל החריג הרלבנטי המתייחס למקרה כזה, לזכות התובעת לבטל את העסקה. 10. מאחר שהתובע לא הוכיח את טענתו, לפיה פחת ערך הפרקט "במהלך הזמן", לא מצאתי כי יש להפחית סכום נוסף כלשהו בשל טענה זו. 11. אמנם, טענת התובעת שהחליטה לבטל לאת ההזמנה בשל שעת הגעת המתקינים באיחור (מדובר באיחור של כשעה) וההכרח לצאת מביתה לא התקבלה על דעתי כסבירה, אך שיקולי התובעת אינם רלבנטיים, ולא חייבת להיות לה סיבה טובה כזו או אחרת, על מנת שתהיה זכאית לבטל את העסקה. מחיר הטפט 12. בסוגייה זו של מחיר הטפטים שרכשה - וקיבלה - התובעת, ולא הוחזרו על ידה, שני הצדדים טענו לסכומים שונים. אינני מקבלת את טענת התובעת, כי המחיר לכל 6 הגלילים של הטפט היה 277 ₪ שלא הוכחה בכל ראיה שהיא. בהקשר לנטל השכנוע נקבעברע"א 3646/98כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 [2003] כי : "...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו" 13. מאידך גיסא, גם הנתבע לא הוכיח את מחיר הטפטים כפי שנטען על ידו - 390 ₪ לגליל. לפיכך, על דרך האומדנה, אני קובעת כי מחיר כל גליל יעמוד על 200 ₪. על התובעת לשלם עבור 3 גלילים (הנתבע הסכים בעדותו כי "יכול להיות שהיו מבצעים ואם כך צריך לשלם על שלושה") ובסה"כ 600 ₪. סוף דבר 14.התובעת זכאית להחזר הסכום ששילמה - 5,309 ₪, בניכוי דמי ביטול (100 ₪) ועלות הטפטים (600 ₪). ולפיכך אני מורה לנתבע לשלם לתובעת סך של 4,609 ₪. 15.לאחר ששקלתי את הוצאות המשפט וכלל נסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום, בערכים ליום מתן פסק הדין, על סך של 4,900 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבע, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.חוזהביטול חוזהמוצר