הכרעת דין הנאשמים הודו בישיבת יום 2.11.11 בעובדות המפורטות בכתב האישום. אני מוצאת אותם אשמים בעבירות כתב האישום, מרשיעה אותם בעבירות אלו לפי סעיפי כתב האישום. גזר דין במסגרת ת.פ. 25284-12-09 בימ"ש נתניה הורשעו הנאשמים ב- 4 עבירות שעניינן אי הגשת דוח במועד, עבירות לפי סעיף 216 (4) וסעיף 224 א לפקודת מס הכנסה [ נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (להלן:"הפקודה") כמפורט באישום הראשון לכתב האישום וכך גם הורשע נאשם 2 בעבירה שעניינה אי קיום דרישה הכלולה בהודעה שניתנה על פי הפקודה עבירה לפי סעיף 216 (1) לפקודה. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה הדברים הבאים: " מאזן שנת 2001 הוגש. מאזן לשנת 2002 הוגש אך פקיד השומה מסרב לקבלו ולכן על פי הפסיקה יש לראותו כאילו לא הוגש. המאזן לשנת 2003 לא הוגש כלל. מאזן לשנת 2004 הוגש. כמו כן הוגשה הצהרת ההון נשוא האישום השני. מדובר בעבירות חמורות שלא אחת נפסק כי יש למצות את הדין עם עבריינים מסוג זה. בהיסוס רב ולאור הזמן הרב שחלף מאז תחילת ביצוע העבירות המאשימה לא מבקשת להטיל עונש מאסר בפועל על נאשם 2 אולם נבקש להטיל עליו קנס כספי גבוה ומרתיע שישקף את חומרת העבירות מספרן והסרת המחדלים החלקית ושיחתום על התחייבות בסכום גבוה ושיוטל עליו עונש מאסר על תנאי ממשוך שלא יחזור ויבצע אותן עבירות. על נאשמת 1 שאינה פעילה מבקשת להטיל קנס לפי שיקול דעת בית המשפט. הקנס המינהלי הוא 8500 ₪ בגין כל דוח שלא הוגש במועד ו- 980 ₪ בגין אי הגשת הצהרת הון במועד". הנאשמים עתרו להקלה בעונשם בציינם מפי נאשם 2 הדברים הבאים: " ביום חמישי האחרון השלמתי את הגשת כל החסר בהגשה אולם פקיד השומה עדיין לא אישר זאת. נאשמת 1 איננה פעילה, החברה קרסה כלכלית. היום אני שכיר ועובד באוניברסיטת תל אביב ומשכורתי סביבות 6000 ₪ לחודש. מבקש התחשבות מירבית ככל שניתן. אני מבקש לציין שלקח זמן עד שהגשתי את כל המסמכים הנדרשים שהם נשוא כתב האישום בגלל שכל החומר והמסמכים הלך לאיבוד והייתי צריך לשחזר וכל הזמן פעלתי ולא הזנחתי כדי להשלים את מה שצריך להגיש וזה לקח זמן". שמעתי טיעוני הצדדים ונתתי דעתי לכל הנימוקים שהועלו. נפסק לא אחת כי יש להתייחס בחומרה לעבירות בניגוד לדיני המיסים שכן המניע לעבירות אלה הוא הרצון להפיק רווחים וראוי הוא כי מי שהורשע בעבירות אלו יוטל עליו עונש של מאסר בפועל וגם קנס משמעותי. לא אחת נקבע בפסיקה שהאינטרס הציבורי הוא האינטרס הגובר על כל פני אינטרס אישי של נאשם וזוהי מדיניות הענישה בעבירות מס. לא אחת נקבע בפסיקה כי במקרים רבים של עבירות מס עדים אנו לתופעה שבה עברייני המס שוטחים בפני בית המשפט את בעיותיהם האישיות המשפחתיות ו/או הכלכליות ולעיתים הרפואיות וכבר נקבע לענין עבירות אלו שאי אפשר להתעלם מחומרתם גם כאשר קיימות נסיבות אישיות לא קלות אלא יש להמחיש בפועל שגם עבריינות בתחום המס ראויה שתענש בחומרה. מאידך אני מתחשבת לקולא בכך שהנאשמים הודו באשמה, אין להם הרשעות קודמות וכפי שצויין חלק מהמחדלים נשוא כתב האישום הוסר כפי שציינה התובעת ודבריה נרשמו בפרו' לעיל. כך גם ציין הנאשם שביום חמישי האחרון הגיש הוא מסמכים נוספים שלטעמו מסירים את המחדלים שנותרו להסרה אלא שעדיין אלו לא אושרה הגשתם על ידי פקיד השומה. אני מתחשבת לקולא בכך שנאשמת 1 קרסה כלכלית ואיננה פעילה, נאשם 2 עובד כיום כשכיר ומשכורתו כ- 6000 ₪ לחודש. בנסיבות אלו ולאחר ששקלתי בזהירות יתרה הטיעונים כולם אני מורה כדלקמן: 1. על מנת להרתיע נאשם 2 מלחזור ולבצע אותן עבירות אני דנה נאשם 2 לתקופת מאסר של 2 חודשים על תנאי למשך שנתיים והתנאי שלא יחזור ויבצע אותן עבירות. 2. אני דנה נאשם 2 לתשלום קנס בסך של 15,000 ש"ח או 60 ימי מאסר שישא בנוסף לכל עונש מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס ישולם ב- 12 תשלומים שווים ורצופים - כשהראשון לא יאוחר מיום 1.6.12 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן עד התשלום המלא. היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מידי. 3. אני דנה נאשמת 1 שאיננה פעילה לתשלום קנס בסך של 500 ₪ שישולם תוך 30 יום מהיום. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. מיסיםהצהרת הון