בקשה לפטור מאגרה בערעור בגלל פשיטת רגל: 1. בפני בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה בגין הערעור דנא. 2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי לפטור את המבקש מתשלום אגרה. 3. 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי: הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". מכאן, שבהתאם לתקנות יהיה המבקש זכאי לפטור מאגרה ככל שיצביע כי שני התנאים המצטברים - העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וכי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה - מתקיימים. בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה. כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם - פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית. יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת הליך משפטי מחייב תשלום אגרה וכל סטייה מחיוב זה היא חריגה מהכלל המחייב לבחון ולשקול את כל הנתונים הרלבנטיים ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור. כך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט: "נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה - בקיומה של מערכת בתי-משפט - כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"... ...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...". 4. המבקש טוען שהוא פושט רגל משנת 2008 ומנהל עסק לממכר תיקים. בתצהיר שצורף לבקשה צוין שהכנסת המבקש היא כ - 3,000 ₪. בתשובת המבקש לתגובת המשיבה נטען שהוא משלם סך של 2,500 ₪ בחודש לקופת הכנר כך שעיקר נטל הפרנסה נופל על כתפי אשתו. המשיב 2 הותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו המשיבה 1 מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא הציג תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי ובכלל זה לא ציין דבר אודות הכנסותיה של אשתו (עובדת בכירה בבנק) ורכוש שבבעלותה. בתשובה לטענות המשיבה 1 טען המבקש כי הכנסות אשתו ורכושה דווחה במסגרת תיק פשיטת הרגל - תיק שהמשיבה 1 היא נושה בו. 5. כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים ראיתי לפטור את המבקש מתשלום אגרה . ראשית לציין, שהמבקש הוא פושט רגל (הוכרז ככזה בשנת 2008). משכך, הוריתי למבקש לקבל אישור בית משפט של פשיטת רגל לניהול ההליך דנא ואכן ביום 23.1.12 ניתן אישור בית המשפט של פשיטת רגל לניהול ההליך דנא. על פי תקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הכרזה על חייב כפושט רגל תהיה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. הגם שהמדובר אך בראיה לכאורה, בנסיבות המקרה דנא שוכנעתי כי יש לפטור את המבקש מתשלום אגרה נוכח הכנסתו (3,000 ₪) ובשים לב לסכום שהוא משלם לקופת הכינוס. לציין, כי מעיון בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט קמא לא ניתן לקבוע כי ההליך לא מגלה עילה ומתן היתר על ידי בית המשפט של פשיטת רגל לניהול הערעור - גם בו יש משום תמיכה למסקנה כי הליך הערעור מגלה עילה. בנסיבות אלה ,בשים לב לעמדת המדינה, ועל מנת ליתן למבקש יומו בבית המשפט, ראיתי לפטור את המבקש מתשלום אגרה. 6. לא מצאתי לפסוק הוצאות.פטור מאגרהערעוראגרהפשיטת רגל