1. זוהי בקשתו של המבקש להורות מכח סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן - הפקודה) על ביטול מחיקתה של חברת סימקי - יבוא יצוא ושיווק בע"מ, ח.פ. 510947443 (להלן - החברה) ממִרְשָם החברות. עוד עותר המבקש לפטור את החברה מתשלום חובה בגין אגרות שלא שולמו לרשם החברות ולחילופין להפחית חוב זה. רשם החברות אינו מתנגד לביטול מחיקת החברה מהמרשם, בכפוף לכך שישולם מלוא חוב האגרות ויוגש דיווח שנתי לשנה האחרונה כנדרש על פי סעיף 141 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן - חוק החברות). 2. בבקשה ובתצהיר המבקש שצורף לה נטען כי המבקש מחזיק בשליש ממניותיה המוקצות של החברה. נטען כי החברה אינה פעילה משנת 1990 ונמחקה ממרשם החברות בדצמבר 1997. הרקע להגשת הבקשה דנן היא תביעה שכנגד שהגיש המבקש כנגד בנק הפועלים (להלן - התביעה שכנגד ו- הבנק, בהתאמה). בתביעה שכנגד נתבע הבנק להשיב סך של 400,000 ש"ח בגין חיובי יתר שחייב, כך נטען, את חשבונותיהם של המבקש ושל החברה אצלו. התביעה שכנגד הוגשה לאחר שהבנק הגיש כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרות חוב בחשבונות המבקש אצל הבנק ולאחר שניתנה למבקש רשות להתגונן. המבקש מציין כי לחברה חוב בגין אגרות לרשם החברות. על פי תשובת רשם החברות, חובה של החברה הוא בגין אגרות שלא שולמו לשנים 1989-2008 ומסתכם ב- 25,540 ש"ח. 3. על פי הבקשה, ביטול מחיקת החברה נדרש לצורך ניהול התביעה שכנגד שכן זו כוללת בחובה גם את טענות החברה כנגד הבנק. לאור עמדת רשם החברות לפיה יסכים לביטול המחיקה בכפוף, בין היתר, לתשלום מלוא חוב האגרות, עותר המבקש כי החברה תופטר מתשלום חוב זה. בהקשר זה נטען כי אין באפשרות החברה או המבקש לשלם את חוב האגרות; כי חוב האגרות מתייחס לשנים ארוכות בהן היתה החברה בלתי פעילה ואף לאחר מחיקתה ממרשם החברות, וכי מכיוון שמדובר באגרה, הרי זו נדרשת להשתלם כנגד שירות - ואילו החברה לא קיבלה שירות כזה מרשם החברות בשנים בהן לא היתה פעילה; וכי אין מקום לחייב את החברה בתשלום החוב האמור שכן החייאתה אינה מתבקשת לשם חידוש פעילותה אלא רק לשם הגשת התביעה שכנגד. טענתו העיקרית של המבקש הינה כי התניית ביטול מחיקתה של החברה ממרשם החברות בתשלום חוב האגרות כמוה, בפועל, כדחיית הבקשה. נטען כי תוצאה כזו תביא לכך שיימנע בירור תביעתה של החברה כנגד הבנק באופן שזה יתעשר שלא כדין על חשבונה. 4. דין הבקשה ככל שזו מתייחסת לביטול המחיקה להתקבל, אולם דינה להידחות ככל שעניינה הפטרת החברה מתשלום חוב האגרות. מקובל עלי כי ניתן להעתר לבקשה לביטול מחיקת החברה ממרשם החברות. ענין לנו במחיקה שנעשתה מכח סעיף 368 לפקודה אשר הסמיך את רשם החברות למחוק חברות ממרשם החברות, בין השאר, כאשר אלה אינן ממשיכות בעסקיהן או אינן מופעלות. עם כניסתו לתוקף של חוק החברות בוטל סעיף 368 לפקודה אולם נותרה על כנה סמכותו של בית המשפט לבטל מחיקה שנעשתה לפני כניסתו לתוקף של חוק החברות מכח סעיף זה (סעיפים 367(א) רישה ו- 367(א)(3) לחוק החברות). סמכות זו של בית המשפט מעוגנת בסעיף 369 לפקודה. מנוסחו של הסעיף עולה כי בדונו בבקשה לביטול מחיקה, מוקנה לבית המשפט שיקול דעת לענין הצורך בביטול המחיקה עצמה והן לתנאים שצריכים להתלוות לה. במסגרת שיקול דעת זה מוסמך בית המשפט לתת גם הוראות לענין חובות החברה המחוקה בגין אגרות לרשם החברות. 5. הבקשה הוגשה על ידי הטוען שהינו בעל מניות בחברה, בחלוף כ-11 שנה מעת מחיקת החברה ממרשם החברות. מטרת ביטול המחיקה היא לאפשר לחברה לתבוע את הבנק בתביעה שכנגד בטענה של חיובי יתר בסכומים ניכרים. אין להתעלם מכך שהתביעה שכנגד אינה פרי יזמת החברה או המבקש אלא באה כהגנה מפני תביעת הבנק שהוגשה בסדר דין מקוצר ולאחר שניתנה למבקש רשות להתגונן. הותרת המחיקה על כנה עלולה להביא לפגיעה בזכויות של מי שהיו בעלי מניות בחברה טרם מחיקתה. אציין כי סוגיית המחאת הזכות שנטען כי ניתנה מהחברה למבקש תתברר וודאי במסגרת בירור התביעה שכנגד. עדיין נותר לדון בשאלה האם יש מקום להורות על מחיקת חוב החברה בגין אגרות. חלק לא מבוטל מחוב האגרה (לשנים 1989-1997) מתייחס לתקופה עובר למחיקת החברה ממרשם החברות. בתקופה זו יכולה היתה החברה להיות פעילה, לו רצתה, ואין כל הצדקה באי תשלום האגרה. באשר ליתרת התקופה - שבה היתה החברה מחוקה - אין לקבוע בצורה גורפת פטור מתשלום האגרה, אלא כל מקרה יוכרע לפי נסיבותיו. כאשר מדובר באגרה אין הכרח שמשלמה יקבל תמורה ישירה כנגדה אלא די בתמורה עקיפה שיש לה זיקה לאגרה המשולמת (ע"א 154/83 שופרסל בע"מ נ' איגוד ערים אזור רמת גן, בני ברק וגבעתיים (בתי מטבחים, בתי שחיטה ופיקוח וטרינרי), פ"ד לו(4) 403, 407 (1983)). העובדה שרשם החברות ממשיך לנהל רישום במרשם החברות גם ביחס לחברה מחוקה אשר מבקשת לבטל את מחיקתה, מקיימת לטעמי את דרישת התמורה העקיפה. יש להיזהר מגישה ליברלית מדי במחיקת חובות אגרות שכן זו עשויה להביא, בין היתר, לפגיעה בגורמים מספקי השירות וכן לפגיעה בשוויון בין המחוייבים בתשלום האגרות. בנסיבות דנן אין מקום לפטור את החברה מחוב האגרות. ביטול מחיקת החברה ממרשם החברות מתבקש לצורך הגשת תביעה שכנגד, תביעה - אשר אם תתקבל - תיצור לחברה מקור כספי ממנו תוכל לכסות את חוב האגרה. יש ליתן את הדעת כי השוואת חוב האגרה (25,540 ש"ח נכון למועד הגשת תשובת רשם החברות) לסכום אשר נתבע מהבנק (400,000 ש"ח) מובילה למסקנה כי חיוב החברה בתשלום מלוא האגרה אינו בלתי מידתי לשם השגת התכלית של הגשת התביעה שכנגד. בהקשר זה יש לציין כי ענייננו אינו בחיוב תשלום חוב אגרות גבוה לשם החייאת חברה לצורך ביצוע פעולה פורמלית גרידא - כגון סיום הליכי פירוק. תחת זאת, ענין לנו בביטול מחיקה לשם ביצוע פעולה שבצידה, לדעת המבקש, סיכוי ליצירת תזרים כספי עבור החברה. 6. המבקש עותר כי אם לא תופטר החברה מתשלום מלוא חוב האגרה, יש להקיש מהוראת תקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות) , התשס"א - 2001 ולפטור את החברה מתשלום האגרה המתייחס לשנים בהן לא היתה פעילה. תקנה זו חלה על חברות המצויות בפירוק מרצון. כך עולה מכותרת תקנה 5א שלשונה "אגרה שנתית לחברה שהפסיקה פעילותה ונמצאת בהליכי פירוק מרצון". כך גם עולה מהחיוב שבתקנה 5א(ד) להגיש דו"ח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות שהוא דו"ח של מפרק בפירוק מרצון. בענייננו, אין תחולה להוראת התקנה והפעלת הסמכות לפטור את החברה מתשלום האגרה צריך שתיעשה על פי איזון האינטרסים השונים במסגרת הסמכות המוקנית לבית המשפט בסעיף 369 סיפה לפקודת החברות, כפי שנקבע לעיל. 7. אשר על כן, אני מורה כי בכפוף לתשלום מלוא חובות האגרה של החברה והגשת דו"ח שנתי לשנה האחרונה, ורק לאחר מילוי תנאים אלה, יוחזר שמה של סימקי - יבוא יצוא ושיווק בע"מ, ח.פ. 510947443 למרשם החברות. אין צו להוצאות. דיני חברותרשם החברותרשםחובאגרה