1. לפני תביעה על סך 8000 ₪ ("+ מע"מ כחוק") כנגד עורך דין. על חלק ניכר מהעובדות שבבסיס התביעה, אין כל מחלוקת. אבני דרך עובדתיות הדרושות לענין ואינן שנויות במחלוקת 2. ביום 25.9.05 הגיש התובע בבית משפט השלום בתל אביב תביעה כספית כנגד שני נתבעים, מר איזי קרן וחברת סיסקוטל בע"מ (להלן יכונו שני אלו יחדיו, למען הנוחות, "סיסקוטל"). התביעה בבית משפט השלום היא ת.א. 50205/05 (להלן - "התביעה האזרחית"). אף שהתובע לא מציין זאת בברור ולא צרף את העתק התביעה האזרחית, עולה מבין השיטין כי התובע נתן לסיסקוטל שרותי הנהלת חשבונות ובמסגרת התביעה האזרחית דורש תשלום. 3. הנתבע הוא עורך דין והוא מייצג את סיסקוטל בתביעה האזרחית. 4. ביום 10.11.05 הגישו סיסקוטל, באמצעות הנתבע, כתב הגנה כנגד התביעה האזרחית וכן תביעה שכנגד (להלן - "התביעה שכנגד"). במסגרת התביעה שכנגד נדרש התובע למסור לסיסקוטל מסמכי הנהלת חשבונות שבידיו. 5. התובע, שאינו מיוצג בתביעה האזרחית, לא הגיש במועד כתב הגנה לתביעה שכנגד. 6. סיסקוטל הגישו, באמצעות הנתבע, בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. 7. ביום 24.1.06 ניתן (ע"י כב' השופטת פלינר), בתביעה שכנגד, פסק דין (פסיקתא) כנגד התובע בהעדר הגנה, ולפיו על התובע למסור לסיסקוטל את מסמכי הנהלת החשבונות וכן לשלם להם את אגרת בית המשפט ושכר טרחת עו"ד (להלן - "פסק הדין"). 8. במכתב של הנתבע מיום 29.1.06, אליו צורף פסק הדין, נדרש התובע למסור את מסמכי הנהלת החשבונות לידי רו"ח של סיסקוטל או למשרדו של הנתבע וכן נדרש התובע לשלם את הסכומים שנפסקו בפסק הדין בתוך 7 ימים שאם לא כן יפעלו סיסקוטל לגבייתם באמצעים הקבועים בדין. 9. לאחר קבלת מכתבו האמור של הנתבע, הגיש התובע כתב הגנה כנגד התביעה שכנגד ופעל לביטולו של פסק הדין. בהחלטה מיום 22.3.06 (כב' השופטת גרוסמן), בוטל פסק הדין מיום 24.1.06. ההחלטה מיום 22.3.06 הגיעה אל התובע ביום 5.4.06. 10. התביעה שלפני הוגשה ביום 24.4.06. התביעה 11. במסגרת המסמכים שהוגשו על ידי התובע (כתב תביעה ומסמך מענה לכתב הגנה) והדיון שהתקיים לפני ביום 27.4.06, פרש התובע את השתלשלות הארועים לעיל וטענות שונות שיש לו כלפי הנתבע בהקשר ארועים אלו. עיקר טענותיו של התובע כלפי הנתבע הן כי פעל שלא כדין כלפי התובע בענינים אלו: א. הנתבע לא הסביר לתובע כי עליו להגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד. ב. הנתבע לא העביר אל התובע העתק של כל מסמך אותו העביר לבית המשפט, ובמיוחד - לא העביר לתובע העתק של בקשתו לקבלת פסק דין בהעדר הגנה, ואם היה מעביר העתק כזה, היה התובע מגיש כתב הגנה במועד. ג. במכתבו מיום 29.1.06 דרש הנתבע שיבוצע תשלום בתוך 7 ימים בעוד מועד לערעור הוא לפחות 14 יום. ד. במכתבו מיום 29.1.06 דרש הנתבע שהתובע יעביר המסמכים לרו"ח של סיסקוטל בעוד לא כך נכתב בפסק הדין (פסיקתא) מיום 24.1.06. בסיכומם של דברים טוען התובע כי התנהלותו של הנתבע היתה בלתי חוקית וגרמה לנזק ופגיעה אשר הסכום הנתבע הוא רק "זעיר אנפין" מהם. ההגנה 12. טעוניו של הנתבע הם בתמצית כדלקמן: כל פעולותיו של הנתבע נעשו כדין, לפי החלטות בית משפט, ובסבירות; גם אם כל העובדות הנטענות בכתב התביעה הן אמת, אין בכך כדי להקים כלפיו עילה; עמידה על זכות דיונית אינה חוסר תום לב; אין זה מתפקידו של הנתבע ליידע את התובע במעשיו; אי ידיעת החוק אינה פוטרת את התובע מקיומו; בכל מקרה לא נגרם לתובע נזק שכן פסק הדין בוטל. דיון 13. התובע מאשר כי קיבל את כתב התביעה שכנגד וכי לא הגיש כתב הגנה רק בשל אי ידיעת החוק, היינו - אי ידיעתו כי עליו לעשות כן. אין זה מתפקידו של הנתבע לתת לתובע יעוץ משפטי ולהסביר לו כי עליו להגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד. התובע טוען כי פקידה בבית המשפט אמרה לו כי כך היה על הנתבע לעשות. הטיעון לפיו כך אמרה פקידה, אינו טיעון משפטי עליו ניתן לבסס תביעה כנגד הנתבע. 14. יתכן כי כוונת הטענה היא לומר שלכתב התביעה שכנגד לא צורפה הזמנה כדין עליה מצוינת החובה להגיש כתב הגנה. אולם, לא ניתן להשמיע טענה כזו לפני, שכן טענתו זו של הנתבע הובאה בפני בית משפט השלום, כמה וכמה פעמים, במסגרת בקשותיו של התובע לבטל את פסק הדין. אם היה בית משפט השלום מקבל את הטענה, היה כולל זאת בהחלטתו מיום 22.3.06 ואולי אף מבטל את פסק הדין "מחמת הצדק" (ולא ביטול בשיקול דעת, כפי שנעשה בפועל), כאילו לא בוצעה המצאה כדין מלכתחילה. ברם, ההחלטה מיום 22.3.06 מבטלת את פסק הדין על יסוד הנחה שכתב התביעה שכנגד הומצא כדין. החלטה זו הפכה חלוטה בינתיים, ואין מקום להעלות טעונים שלא התקבלו בה, במסגרת תביעה נפרדת. 15. התובע טוען עוד כי הנתבע אינו שולח אליו העתק בקשות, וזאת בניגוד ל"נוהלים". הנתבע לא הצביע על הנוהלים אליהם הוא מכוון. בכל הנוגע לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי אלו קובעות מספר דרכים להמצאת כתבי בית דין, כמפורט בסימן א לפרק ל"ב. באופן כללי לא ברור מהחומר שלפני אם סיסקוטל מבצעים המצאות בהתאם לתקנות. נוכח בקשותיו החוזרות של התובע, ראוי כי סיסקוטל, באמצעות הנתבע או מי מטעמה, יפעלו במסגרת התביעה האזרחית (והתביעה שכנגד) לביצוע המצאות מיידיות של כל מסמך אל התובע, אף שזה אינו מיוצג על ידי עורך דין. מכל מקום, התביעה מתרכזת בענין מסוים והוא שהנתבע לא העביר אל התובע העתק של בקשתו למתן פסק דין בהעדר הגנה. 16. יצויין תחילה כי התובע קורא לבקשה זו, בקשה "לקנוס" אותו, אולם אין מדובר אלא בבקשה מוכרת ושגרתית, המוגשת כאשר בעל דין אינו מגיש כתב הגנה במועד. יש מקרים בהם אי הגשה של בקשה מעין זו (למתן פסק דין בהעדר הגנה) תחשב דווקא כמחדל של עורך דין כלפי מרשיו (מבלי שיש בכך כדי לרמז כי זהו המקרה). מכל מקום, בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה מהווה חריג לכלל ולפיו יש לבעל דין זכות להגיב לבקשה המוגשת לבית משפט. הכלל הוא שנתבע אינו מזומן לדיון בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה (תקנה 97(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984). 17. התובע הפנה בתביעתו למכתב תשובה (מיום 15.2.06) שנשלח אליו על ידי כב' השופט אוקון, מנהל בתי המשפט. המכתב שנשלח מאת התובע אל השופט אוקון לא צורף, כך שהתמונה שנפרשה לפני אינה מלאה. כך או כך, במכתב האמור צוין כי פסק דין (שניתן בהעדר הגנה) ניתן לאחר שניתנה הזדמנות להתגונן, "ובמובן זה" התובע קיבל התראה. זו היא גם הבנתי. הדגש הוא על המלים "במובן זה". לאחר שנעשית המצאה של תביעה (או תביעה שכנגד) ולא מוגש כתב הגנה במועד, זכאי בעל דין לבקש מתן פסק דין בהעדר הגנה ואין מדובר בבקשה רגילה אשר מועברת לצד שכנגד לשם תגובתו. 18. אגב, גם הטיעון האמור, בענין אי המצאה של הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, עלה על ידי התובע בבקשותיו לביטול פסק הדין, ושוב, ההחלטה לביטול פסק הדין לא קיבלה את טענתו זו של התובע. פסק הדין אמנם בוטל, אך מטעם אחר ואין התביעה שלפני מקום להעלאת טעוני בקשת ביטול פעם נוספת. 19. בכל הנוגע למכתבו של הנתבע מיום 29.1.06, מלין התובע על כך שהנתבע דרש שיבוצע תשלום לפי פסק הדין בתוך 7 ימים. טוען התובע כך - "אני אינני יודע היכן העו"ד למד משפטים? עד כמה שידוע לי, בית המשפט מקציב לפחות 14 ימים לערעור..." ( עמ' 2 סיפא לכתב התביעה). וכן - "נוסף לפסק הדין מסר עו"ד רינגולד מכתב מאיים, שעלי לשלם את הסכום תוך 7 ימים [לא פחות ולא יותר] אולי הוא למד בפקולטה למשפטים בחו"ל. כי הרי הזמן המינימלי שנמסר לערעור זה 14 יום. אולי כדאי שהעו"ד יתעדכן" (עמ' 2 למענה לכתב ההגנה). טענת התובע בענין זה שגויה. אין כל קשר בין מועד לערעור (שהוא אף ארוך יותר מ- 14 יום) לבין המועד בו דורש בעל דין מיריבו לקיים פסק דין שניתן כנגדו. חובת קיומו של פסק דין אינה מעוכבת באופן אוטומטי עד להגשת ערעור. חובת קיום פסק דין אינה מעוכבת אף אם מוגש ערעור (אלא אם ניתנה בענין זה החלטה נפרדת), והדבר נכון גם, ובעיקר, לגבי חיובים כספיים. 20. בכל הנוגע למקום העברת מסמכי הנהלת החשבונות, הנתונים הם כדלקמן: פסק הדין מיום 24.1.06 הורה לתובע למסור את המסמכים לסיסקוטל בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. במכתב מיום 29.1.06 נכתב כי התובע "מתבקש" למסור את המסמכים, בתוך 30 יום, לנציג של סיסקוטל (רו"ח אביאני) בכתובת מסוימת ולחילופין במשרדו של הנתבע. גם על ענין זה יצא קצפו של התובע. לשיטתו לא כך נכתב בפסק הדין ומה שהגיוני יותר זה שיבואו ליטול את הדבר ממשרדו. הענין כולו נטול משקל של ממש. פסק הדין אינו נכנס לפרטי דרך המסירה. אם התובע סבר כי הדרך בה התבקש למסור את המסמכים אינה הגיונית או אינה מתיישבת עם פסק הדין, יכול היה לציין כן. מכל מקום, איני מוצאת כי סעיף 1(א) למכתב (הסעיף הנוגע להעברת המסמכים) כתוב באופן בלתי חוקי, כטענת התובע. 21. לא מצאתי אפוא בטעונים לעיל ובמכלול טעוני התובע בתביעתו, כדי להקים כנגד הנתבע עילה. ברור לחלוטין כי נגרמת לתובע עוגמת נפש רבה מכל הענין נשוא התביעה האזרחית והתביעה שכנגד, לרבות בשל התנהלותו המתחייבת למול הצד שכנגד ובא כוחו, ובפרט בשל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. אולם, אין באמור כדי להקים כלפי הנתבע עילה לשיפויו של התובע. אי הגשת כתב הגנה כנגד התביעה שכנגד נבעה ממחדל של התובע. אכן, אין התובע חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין בבית משפט, אולם מטבעם של דברים שהתנהלות כזו במסדרונות בית המשפט עלולה להביא לקשיים. אשוב ואומר - הגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה אינה בקשה "לקנוס" את התובע ואין היא אלא בקשה משפטית שגרתית למדי, אף אם תוצאתה היא חמורה כלפי הצד שכנגד. אכן, בשל חומרת התוצאה, גם מרבים בתי המשפט לפתוח מחדש את שעריהם כאשר בא לפניהם מקרה כמו זה של התובע. כך נעשה גם הפעם. 22. לפני סיום אציין כי התובע נקט, במסמכים שהגיש, בלשון קשה למדי כלפי הנתבע. כך למשל ניתן למצוא ביטויים כמו: מעשה נבלה, תביעות צמאות דם, ועוד ועוד. מוטב היה להמנע מביטויים אלו, אשר אינם תורמים לטעוניו של התובע ואינם מחזקים אותם. ניתן להעלות טיעונים חריפים ומודגשים גם בלשון שונה, המתאימה יותר לבית משפט. ובשולי הדברים אמליץ לתובע לבחון את אפשרות זכאותו להסתייע ביעוץ משפטי ללא תשלום ובכל מקרה לרכז את מרצו בתביעה אותה הגיש ולנסות למצות במסגרתה את זכויותיו הנטענות. 23. התביעה נדחית. בנסיבות הענין החלטתי שלא לתת צו להוצאות. אי הגשת כתב הגנהכתב הגנהמסמכיםתביעות קטנות