ביום 31/12/2013 בשעה 09:06, ניתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 2. באותו יום ממש, בשעה 12:15, היינו, לאחר שניתן פסה"ד, הגישו שני הנתבעים בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה בזו הלשון: "כב' ביהמ"ש מתבקש ליתן ארכה בת 45 יום להגשת כתב הגנה לתיק ביהמ"ש, וזאת על מנת לאפשר למבקשים בירור הכיסוי הביטוחי והעובדות הנוגעות בתובענה שבנדון". הבקשה נדחתה, בהחלטה מאותו יום. ביום 5/1/2014, הגישה המבקשת בקשה לביטול פסה"ד הנ"ל ולעיכוב כל הליכי ההוצל"פ. למחרת היום, הוזמנה תשובת התובע, ונקבע, כי הפקדת עירבון בן 5,000₪, תעכב את ביצוע פסה"ד. ביום 6/1/2014 הגישה הנתבעת 2, בקשה לפטור מהפקדת עירבון ולמחרת היום, נדחתה הבקשה. ביום 14/1/2014, הופקד עירבון בתיק זה, בסך 5,000.00₪. באותה עת, שוכלל עיכוב הליכים, לביצועו של פסה"ד, ככל שהתבקש ביצועו. בקשת המבקשת מציינת, כי כתב התביעה נמסר לה ביום 13/11/2013, והיא פעלה בשקידה לבירור החקירה של נסיבות אירוע התאונה עם מבוטחה, הנתבע 1. הבקשה נסמכת בתצהיר שהוגש ע"י "ראש הצוות המשפטי של המבקשת", הנושאת תואר עו"ד. המצהירה מציינת (סעיף 4), כי פנתה אל ב"כ המשיב טלפונית, לקבל ארכה להגשת כתב הגנה ומידע לבירור גובה הנזקים הנתבעים על ידו, לרבות, תמונות צבעוניות, על מנת ששמאי מטעמה יבדוק אותם וכן, אישור אי הגשת תביעה ועבר ביטוחי של רכב התובע בנוגע לתאונות קודמות בהם היה מעורב רכבו. בטרם הומצאו המסמכים המבוקשים, נתבקש ונתקבל פס"ד בהעדר הגנה. המבקשת מציינת, כי יש לה טענות הגנה טובות שכן מדובר בגרסאות מנוגדות ולאחר שתתברר נא טענות המבקשת, כי אז תקבע דרגת האשם של כל אחד מהמעורבים בתאונה. בעניין זה, כך מצהירה עוה"ד, מופנה ביהמ"ש לכתב ההגנה ועובדותיו. עוד מוצהר, כי יש לברר במסגרת הדיון שיהיה את גובה הנזק האמיתי שנגרם לרכב המשיב וכל זאת לאחר שיומצא לידי המבקשת, כל התיעוד שנדרש לה. המצהירה מאשרת בסעיף 12, כי אכן נגרם מחדל על ידה, אלא שזה לא נבע מזלזול בהליך המשפטי חלילה, אלא "...מתוך רצון לעשות בירור חבותה וגובה הנזקים האמיתיים הנובעים מהתאונה נשוא התובענה - בטרם הגשת הגנתה". תשובת התובע הוגשה ביום 19/1/2014 על גבי עמוד יחיד ומציעה היא, לדחות על הסף את הבקשה, תוך ציון, כי לפניית ב"כ המבקשת אל ב"כ התובע הנזכרת בבקשה, אין שום אחיזה במציאות. עפ"י האמור בתשובה, לא הייתה פנייה כזו, לא במישרין ולא בעקיפין. הפנייה הראשונה הייתה, רק לאחר שניתן פס"ד. התובע מציין, כי פעל בהתאם לחוק, המתין עד חלוף פרק הזמן הקבוע בו, לצורך הגשת כתב הגנה, הגיש בקשה ליתן פס"ד בהעדר וכל זאת, עוד בטרם פנתה המבקשת לביהמ"ש. כעולה מסימוכין שהמציא התובע בהודעה מיום 16/2/2014 (היום) מסר העתק תשובתו למשיבה באמצעות בא כוחה, עוד ביום 6/2/2014, אך האחרונה, ביכרה שלא להשיב לתשובתו. דין הבקשה לביטול פסה"ד להידחות: בולט בהעדרו מהתצהיר הסומך את הבקשה, כי הבקשה להארכת מועד אשר הוגשה שעות אחדות לאחר שניתן פסה"ד, נדחתה. הנימוק (שמא תירוץ - ש.ר.) היחיד בבקשת הנתבעת 2, "...מתוך רצון לעשות בירור חבותה וגובה הנזקים האמיתיים הנובעים מהתאונה נשוא התובענה - בטרם הגשת הגנתה" לאי הגשת הגנה במועד, יוצא מנקודת מוצא לפיה, הנזק הנתבע אינו אמיתי, וכי לאחר שירצה אותה התובע במסמכים, צילומים וכיוצב"א מטלות שהדין אינו מטיל עליו בנסיבות העניין, תחליט הנתבעת 2, איזה כתב הגנה תגיש, ומה תטען בו. איני יודע האמנם, אי הגשת כתב הגנה במועד נובע מזלזול בביהמ"ש. אחסוך מעצמי ומזולתי, קביעה כלשהי בעניין זה. יודע אני בבירור, כי טועה הנתבעת 2 בסוברה, כי הוראות הדין אינן חלות עליה בהיותה חברת ביטוח וכי זכותה לברר את עצם חבותה, כמו גם את אמיתות שיעורו של הנזק הנתבע ("האמיתי"), בעצמה, ע"פ קביעות שמאי מטעמה, והכל - בטרם תתכבד ותגיש תגיש כתב הגנה. כך מצהירה, לא אחרת מאשר ראש הצוות המשפטי של הנתבעת 2, בתפקידה, ובהיותה מטפלת בתובענה נשוא תיק זה. לתומי סברתי, כי על ביהמ"ש מוטל לקבוע, מה גובה הנזק שנגרם לתובע וזאת גם אם לא המציא התובע למבקשת מסמכים כלשהם, אף אם שמאי מטעמה לא בדק ואישר אותם, ממילא, אין החוק מחייב מתן ארכה עד אשר יגיש תובע לחברת ביטוח תמונות צבעוניות ונתונים אודות עברו הביטוחי. אם אין טענות אלו בגדר זלזול, הרי שלפחות אינן עולות הן בקנה אחד עם הדין. לא מצאתי בשום חוק, כי מעת שמוגשת תביעה נגד חברת ביטוח, מוטל עליה להכריע בגורלה, לחסד או לשבט, בטרם יעשה כן ביהמ"ש, ע"פ הדין. הבקשה נדחית, פסה"ד מיום 6/1/2014, יוותר על כנו, באין כל עילה מן הדין לבטלו. העירבון שהפקידה הנתבעת 2, מחולט לטובת תשלום החוב הפסוק מאז יום 6/1/2014.הארכת מועדכתב הגנהמסמכיםפסק דין בהעדר הגנה