1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט רפאל יעקובי) שניתנה ביום 25.1.07, במסגרתה התיר בית משפט קמא למשיבה (התובעת בבית משפט קמא) לתקן את כתב התביעה שהגישה, כך שיכלול גם סעד שעניינו התמורה הכספית שהיא דורשת עבור השירותים שלטענתה העניקה למבקשת (הנתבעת בבית משפט קמא) בחודש אוגוסט 2005. 2. ואלו העובדות הצריכות לעניין כפי שהובאו בבקשה: ביום 22.1.05 הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקשת בטענת אי תשלום עבור שירותי כוח אדם שסיפקה לה בחודש יולי 2005. בהחלטתו מיום 25.6.05 דחה בית משפט קמא בקשת המבקשת למחיקת כותרת. באותה החלטה נדחתה גם בקשת המשיבה לפיצול סעדים, כך שתוכל לתבוע בעתיד תשלום גם עבור השירותים שסיפקה למבקשת בחודש אוגוסט 2005. בית משפט קמא אפשר למשיבה להגיש עד יום 10.7.06 כתב תביעה מתוקן שיכלול גם סעד זה. המשיבה לא הגישה כתב תביעה מתוקן עד למועד האמור, לטענתה, בגין טעות של בא-כוחה, שהנו כבד ראייה, ולא הבחין כי החלטת בית המשפט כללה המועד האמור, וכן בשל העבודה כי משרדו של בא-כוחה היה סגור בזמן המלחמה בצפון. ביום 25.7.06 פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה למחוק מכתב התביעה הסעיף המתייחס לשירותים שנתנו בחודש אוגוסט 2005, וזאת, בטענה שבכך שלא הגישה כתב תביעה מתוקן במועד ויתרה המשיבה על טענותיה לעניין זה. בית משפט קמא קבע כי אין צורך בהחלטה המוחקת ההתייחסות לעניין זה מכתב התביעה, שכן בהתאם להחלטתו הקודמת, אי הגשת כתב תביעה מתוקן מלמד על ויתור של המשיבה על טענות אלו. ביום 28.9.06 הגישה המשיבה כתב תביעה מתוקן. המבקשת עתרה לסילוקו על הסף של כתב התביעה המתוקן בגין איחור בהגשתו, והמשיבה הגיבה לבקשה וביקשה הארכת מועד להגשת כתב התביעה המתוקן. ביום 25.1.07 נתן בית משפט קמא החלטתו נשוא בקשה זו, במסגרתה התיר את הגשת כתב התביעה המתוקן. בית משפט קמא ציין כי הדבר דרוש על מנת שניתן יהיה להכריע לגופו של עניין בכל הקשור ביחסי הצדדים. עם זאת, בית משפט קמא ציין כי התנהלותה הדיונית של המשיבה יתכן שתביא, לאחר שפרטים נוספים לעניין זה יתבררו לפניו, לחיובה בהוצאות. 3. המבקשת לא השלימה עם החלטה זו והגישה הבקשה הנוכחית. לטענתה, מדובר בהחלטה שאינה מנומקת. בנוסף, לטענתה, משויתרה המשיבה על עילת תביעה בכך שלא הגישה כתב תביעה מתוקן במועד, הארכת המועד אינה עוד עניין פרוצדוראלי גרידא, אלא שוללת ממנה זכות מהותית, ולכן לא היה מקום להיעתר לבקשת המשיבה לעניין זה. המבקשת תוקפת את התנהלותה הדיונית של המשיבה, ראשית, על עצם היותה נגועה בשיהוי שאין לו הסבר מספק (שכן ההסברים לאיחור לא גובו בתצהיר), ושנית, על כך שגם כאשר הגישה כתב תביעה מתוקן הדבר נעשה בלא בקשה להארכת מועד. 4. לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי דינה להידחות. בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי תיקון כתב התביעה נחוץ על מנת להכריע במחלוקת בין הצדדים ולכן יש לאשרו אף בלא להזדקק להסברי המשיבה לעניין הסיבות לאיחור בהגשתו. מכאן שיש לדחות את הטענה כאילו החלטת בית משפט קמא אינה מנומקת. אשר לטענות בדבר התנהלותה הדיונית של המשיבה, אין בה כדי לחסום את דרכה לתקן כתב התביעה שהגישה. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הוראות תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), ועם ההלכה לעניין הנסיבות בהן יש להתיר לתובע לתקן כתב התביעה, וזאת בפרט בטרם הוגש כתב הגנה (או במקרה הנוכחי, בקשת רשות להתגונן) (ר' למשל ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160). לעניין זה אין לקבל טענת המבקשת, לפיה משלא הגישה המשיבה כתב תביעה מתוקן עד למועד שנקבע ובכך ויתרה על טענותיה לעניין זה, לא היה רשאי בית המשפט להאריך המועד להגשת כתב התביעה המתוקן שכן הדבר פוגע בזכות מהותית של המבקשת. המועד להגשת כתב התביעה המתוקן נקבע על ידי בית המשפט, ובית המשפט רשאי, בהתאם להוראות תקנה 528 לתקנות, להאריכו "לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה". משכך, לאחר שהוגשה לבסוף בקשה להארכת מועד ובית המשפט נעתר לה, והוגש כתב הגנה מתוקן, הרי שאין לראות את המשיבה, למרות שהגישה כתב התביעה המתוקן לאחר המועד שנקבע בהחלטה מיום 25.6.05, כמי שויתרה על טענותיה באשר לתמורה המגיעה לה עבור שירותים שנתנה למשיבה בחודש אוגוסט 2005. המבקשת מצדה לא פירטה כיצד, אם בכלל, שינתה מצבה לרעה בעקבות האיחור בהגשת כתב התביעה המתוקן. 5. נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. 6. הפיקדון יוחזר למבקשת. כתב תביעהמסמכים