1. בתביעתו טוען התובע כי ככונס נכסים בתיק הוצל"פ תפס משאית ודוחס אשפה וכן רכב ג'י.אמ.סי (כולם ביחד ייקראו להלן: "כלי הרכב") ואחסן אותם במחסן לאחסנת רכבים של הנתבעת 1. לאחר מכן נשרפו כלי הרכב בשריפה שאירעה במחסן הנתבעת 1 והתובע עותר לקבל את שוויים של כלי הרכב ביום הארוע. בכתב ההגנה טענו הנתבעות, בין היתר, לעניין הנזק, כי לכל היותר מגיע לתובע 60%משווי כלי הרכב, שכן אמורים היו הם להימכר במימוש מהיר בהפחתה ניכרת משוויים בשוק החופשי. 2. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ולאחר מכן טענו הנתבעות להרחבת חזית בתצהירי התובע, שכן בתצהיר התובע ובתצהיר עו"ד אבי מאיר שהוגש מטעמו נטענה טענה כי לאחר תפיסת כלי הרכב נוהל מו"מ בין התובע לבין עו"ד מאיר שייצג את החברות מהן נתפסו כלי הרכב וגובשה טיוטת הסכם לפיה המשאית ודוחס האשפה ישוחררו מאחסנה כנגד תשלום בתשלומים של החוב המלא בגינו נתפסו הם. 3. בטענה זו מבקש התובע להתגבר על טענת ההפחתה עקב מימוש מהיר, שנטענה על ידי הנתבעות, אך הנתבעות טוענות כי לטענה זו לא היה זכר בכתב התביעה ובכתב תשובה שכלל לא הוגש והדבר מהווה שינוי חזית ולפיכך אין לקבל את תצהירו של עו"ד מאיר ויש למחוק את הסעיפים הרלבנטיים בתצהיר התובע המתייחסים לנושא זה. הן טוענות גם כי המסמכים הנלווים לתצהירי התובע ועו"ד מאיר והמתייחסים לנושא הנ"ל לא נזכרו כלל בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע. 4. התובע טוען כי אין מדובר בהרחבת חזית וכי באמצעות התצהירים הנ"ל והאמור בהם מבקש הוא להוכיח כי הנזק שנגרם לתובע הוא השווי המלא של כלי הרכב. 5. לכתב התביעה צורפו חוות דעת שמאי שהעריכו את שווי כלי הרכב לפי מחירון מלא. לא היה, אפוא, הכרח להעלות בכתב התביעה את הטענה בדבר ניהול המו"מ עם ב"כ החייבים בנוגע לכלי הרכב, שכן ברגיל, נאמד שווי כלי רכב לפי שוויו המלא ביום האבדן. טענה זו איננה מהווה גם עילה חדשה. בנוסף, מתייחסת טענה זו לאחת הפלוגתאות בין הצדדים שהוגדרה בישיבת יום 16.2.05 והיא האם יש לנכות אחוז כלשהו משווי הרכבים בשל העובדה שהתובע מונה ככונס נכסים עליהם. 6. עם זאת, מאחר בכתב ההגנה נטען כי הנזק אינו מגיע לכדי שוויים המלא של כלי הרכב, אלא כדי השווי המופחת שהיה מתקבל במימוש מהיר של כלי הרכב, השאלה המרכזית היא, אפוא, האם היה צורך להעלות את הטענה בדבר מו"מ בין התובע וב"כ החייבת בכתב תשובה. 7. מטרתו של כתב תשובה איננה לכפור בטענות הנזכרות בכתב ההגנה, אלא להעלות עובדות חדשות המשיבות על הגנת הנתבע "שבדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבהן, היינו תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם ישארו דברי הנתבע ללא תשובה" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 280-281). אם לא מוגש כתב תשובה, "יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת" (תקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). 8. בענייננו, אי הגשת כתב תשובה איננה מונעת מהתובע לטעון ולהוכיח כי מימוש מהיר לכשעצמו איננו אמור להפחית משוויים של כלי הרכב, שכן הטענה העובדתית בעניין זה בכתב ההגנה נחשבת כמוכחשת. ואולם, בתצהיריו טען התובע טענת עובדה חדשה לחלוטין, שנועדה להוציא את העוקץ מטענת הנתבעות. ניתן אף לראות בטענת התובע טענת הודאה והדחה בזעיר אנפין, שכן בתצהיריו מודה הוא בכך שמימוש מהיר מפחית מהסכום שניתן לקבל על כלי הרכב במכירתם (אף כי לטענתו מדובר בהפחתה נמוכה יותר מזו הנטענת על ידי הנתבעים), אלא שטוען הוא לעובדות חדשות האמורות לשנות מצב דברים זה. לדבריו, מאחר והתנהל מו"מ מתקדם עם החייבים במטרה להביא לתשלום החוב תמורת השבת כלי הרכב לחייבים, לא היו כלי הרכב אמורים להימכר כלל במסגרת הליכי ההוצל"פ, ולפיכך לא היה מתקיים הליך מימוש מהיר, והנזק לפיכך הוא שוויים המלא של כלי הרכב. 9. עובדות חדשות ומהותיות אלה אמורות היו להיטען בכתב תשובה על מנת להעמיד מחלוקת עובדתית נוספת בין הצדדים, המתייחסת לטענות התובע המבקשות לשנות את התוצאה המשפטית המתחייבת מטענת הנתבעות. לא אחת נקבע בפסיקת בית המשפט כי טענות מסוג זה חייבות להיטען בכתב התשובה (ר' ע"א 7261/97 אילנה ושלמה שרבני ואח' נ' חברת האחים שבירו בע"מ ואח', פ"ד נד(4) 464, 474-475; ע"א 2167/94 בנק למסחר בע"מ נ' דן שטרן ואח', פ"ד נ(5) 216, 220; ע"א 459/79 הוועד הכללי לכנסת ישראל ואח' נ' זוהרי אחמד אל איובי ואח', פ"ד לה(4) 188, 194-195; לעומת זאת, פסקי הדין שהובאו על ידי התובע בסעיף 4 לתגובתו אינם נוגעים לעניין ואינם מסייעים בידו). גם החלטה שניתנה ברע"א 2317/03 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' רון לפבר ואח', תק-על 2003(2), 3283, 3284 ובה התקבלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא למחוק סעיפים מתצהירי התובע עקב אי הבאת הטענות שם בכתב תשובה איננה מסייעת בידי התובע כאן. בכתב ההגנה שם נטען כי הבנק התובע הפר חובתו ליידע את הנתבעים בדבר פעולות שנעשו בחשבונה של חברה לה ערבו (להלן: "החברה"), ולפיכך לא ידעו הם על חריגות רבות בניהול חשבון החברה. לא הוגש כתב תשובה ובתצהירי הבנק טען אחד מעדיו לפעולות של העברת כספים מהחברה לחברה אחרת שבשליטת הנתבעים וכי עקב כך נשללת טענת הנתבעים כי לא ידעו על הפעולות שנעשו בחשבונה של החברה. בית המשפט קבע כי אף שטענות אלה לא נכללו בכתב התביעה, לא היה מקום להביאן בכתב תשובה, שכן כל תכליתן היתה לסתור את טענות הנתבעים בכתב הגנתם בדבר אי ידיעתם על הנעשה בחשבון החברה. אוסיף, כי אותן טענות חדשות היו לגופה של טענת אי הידיעה, דהיינו הן התמודדו איתה בצורה ישירה. בענייננו לעומת זאת, אין מדובר בטענות לפיהן מבקש התובע לסתור את טענת הנתבעים כי מימוש מהיר באמצעות כונס שמונה בהליכי הוצל"פ מביא להפחתה במחיר שיכול להיות מושג במכירה, אלא מבקש הוא להביא עובדות חדשות לחלוטין, בדבר סיטואציה שיכולה להביא למסקנה כי לא היו מגיעים כאן כלל למצב של מימוש מהיר, בשל אותו מו"מ שהתנהל בין התובע לבין ב"כ החייבים. עובדות חדשות וחשובות אלה היו אמורות להיטען בכתב תשובה, ואני מקבל גם את טענת הנתבעות כי האיחור הרב בהעלאת הטענה גורם להם לנזק ראייתי מבחינת יכולתן לבדוק ולחקור את הטענה במועד מוקדם הרבה יותר. 10. אשר על כן ראיתי מקום לקבוע כי מדובר בהרחבת חזית ולפיכך יש להוציא את תצהירו של עו"ד מאיר מהתיק על נספחיו, ואילו מתצהירו של התובע יש למחוק את ארבע השורות האחרונות בסעיף 8(ג) ואת סעיף 8(ד) וכן יש להוציא את נספחים "יא" ו"יב" לתצהיר. 11. אציין כי לעניין הנספחים שנטען כי לא גולו בתצהיר גילוי המסמכים, ולעניין תמיהות נוספות שהעלו הנתבעות בנושא תשובות לשאלון, הרי נושאים אלה אמורים להתברר במהלך שמיעת הראיות והשופטת השומעת את הראיות בתיק אמורה היתה להחליט בנושאים אלה לאחר שיתבררו מלוא הטענות בקשר לכך, ולפיכך לא שימשו הם יסוד להחלטתי זו (עם זאת, תמוה בעיני ההסבר בתגובת התובע לאי גילוי המסמכים כי ב"כ התובע קיבל את המסמכים ממשרד ב"כ החייבים רק בשלב הכנת התצהירים, שהרי התובע ומשרדו הם שניהלו לפי טענתו אותו מו"מ עם ב"כ החייבים וממילא אמורים היו מסמכים אלה להיות בידיהם). מכל מקום, החלטתי הנעתרת לבקשה מייתרת את הדיון בנושאים אלה בעת שמיעת הראיות. כתב תשובהמסמכים