בפני בקשת הנאשם 2 להורות על ביטול כתב אישום שהוגש נגדו בת.פ. 1565/07 בית משפט השלום נתניה, על בסיס טענה מקדמית לפי סעיף 149 (3) ו - (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן :"חסד"פ). בכתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשמים 1 ו-2 יוחסו להם באישום הראשון לכתב האישום 4 עבירות שעניינן אי הגשת דו"ח במועד - עבירות לפי סעיפים 215 וסעיף 224א בקשר עם סעיף 166 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"). באישום השני לכתב האישום יוחסו לנאשמים 12 עבירות שעניינן אי העברה במועד של מס שנוכה, עבירות לפי סעיף 219 וסעיף 224א לפקודה. באישום השלישי לכתב האישום יוחסו לנאשמים 2 עבירות שעניינן אי הגשת דו"ח במועד , עבירות לפי סעיף 216(4) וסעיף 224א לפקודה. ב"כ הנאשמים עתר לביטול כתב האישום שהוגש כנגד נאשם 2 וזאת מן הטעמים הבאים : 1.העדר נימוקים להגשת כתב אישום - המאשימה לא פרטה מהם הנימוקים להגשת כתב אישום חלף הליך מנהלי, ובכך פעלה בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ה - 1985. 2. פגמים בכתב האישום - אי הגשת דו"ח ניכויים (כמפורט באישום הראשון לכתב האישום) אינה בבחינת עבירת מס בגינה ניתן להגיש כתב אישום שכן אינה מנויה בפקודה כעבירה מפורשת. משביקש המחוקק לקבוע כי אי ביצוען של פעולות מסוימות תחשב כעבירת מס קבע זאת באופן מפורש במסגרת סעיף 216 לפקודה. 3. סעיף 215 לפקודה סותר את עיקרון החוקיות בדיני העונשין - האישום הראשון לכתב האישום כולל את סעיף 215 לפקודה כהוראת חיקוק לפיה מואשמים הנאשמים. לטענת ב"כ הנאשמים מדובר סעיף "סל" אשר אין מקום לעשות בו שימוש, לא בעבר וכל שכן עובר לתיקון 39 לחוק העונשין וחקיקת חוקי היסוד שכן הסעיף אינו כולל כל מרכיב של עבירה מלבד לשונו העמומה לפיה "אדם שעבר על פקודה זו או על תקנה שהותקנה לפיה". זאת ועוד, אין כל הגנה בפני העבירות ה"בלתי מוגדרות" במסגרת סעיף 215 לפקודה. כמו כן, ביתר סעיפי העונשין שבפקודה נקבעו הגנות ברישא לאותם סעיפים כדוגמאת סעיף 216 "סיבה מספקת" וסעיף 219 "הצדק סביר". סעיף 215 אינו מעניק כל הגנה סבירה בדמות סיבה מספקת או הצדק סביר בפני אותה עבירה בלתי מוגדרת. 4. העבירות נשוא כתב האישום, המיוחסות לנאשם 2 אינן עומדות בקריטריונים אותם הציבה המאשימה לשם הגשת כתב אישום. מספר העבירות בכתב האישום וחומרתן נופל משמעותית מאותן קריטריונים אותם הציבה המאשימה לצורך הגשת כתב אישום. המאשימה עתרה לדחיית בקשת ב"כ הנאשמים בהתייחסה לכל אחד מן הטעמים שהעלה ב"כ הנאשמים בבקשתו. 1.לעניין הטענה בדבר העדר נימוקים להגשת כתב אישום - קיימת בתיק תרשומת של התובע בהתאם לחוק העבירות המנהליות. 2.באשר לטענה כי אי הגשת דו"ח ניכויים אינה בבחינת עבירה - העבירות המנויות בסעיף 216 לפקודה אינן מהוות רשימה סגורה. פרק העונשין של הפקודה כולל עבירות שונות המפורטות בסעיפים 215- 224א לפקודה . קיימות דוגמאות המעידות על כך שבתי המשפט המחוזיים רואים באי הגשת דוחות ניכויים עבירה פלילית על סעיף 215 לפקודה. 3. באשר לטענה כי סעיף 215 עומד בניגוד לעקרון החוקיות - סעיף 215 לפקודה כאשר הוא נקרא יחד עם הוראות הפקודה והתקנות מאפשר לקורא להבין איזה מעשה או מחדל מהווה עבירה. כך למשל סעיף 166 לפקודה מחייב מנכה להגיש דו"ח ניכויים, במועד ובאופן שנקבעו בתקנות. מקריאת סעיף 166 עם סעיף 215 ברור כי אי מילוי הוראות סעיף 166 מהווה עבירה על סעיף 215. לעניין העדר ההגנות בסעיף 215 - הטענה כי יתר סעיפי העונשין בפקודה, מלבד סעיף 21, כוללים הגנות - אינה נכונה. וכן, המילים "בלי סיבה מספקת" ברישא של סעיף 216 ו"בלי הצדק סביר" ברישא של סעיף 219, אינן הגנות אלא יסוד נפשי, המהווה רכיב אשר על התביעה להוכיח. ישנם סעיפי עבירה נוספים בפרק העונשין של הפקודה אשר אינם כוללים יסוד נפשי בין רכיבי העבירה המוגדרת בהם - מלבד סעיף 21 לפקודה. כך למשל סעיף 215א לפקודה, סעיף 216ג וסעיף 224א לפקודה. 4. הטענה כי העבירות שבכתב האישום אינן עומדות בקריטריונים להגשת כתב אישום - לטענת המאשימה אין יסוד לטענה זו. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 2.6.08 ניתנה לב"כ הנאשמים האפשרות להגיב לתגובת המאשימה לבקשה לביטול לכתב האישום, ואכן ב"כ הנאשמים הגיש ביום 18.6.08 את תגובת המבקש לתגובת המאשימה. בתגובה זו התייחס ב"כ הנאשמים לטענות הבאות: 1. באשר לטענה כי ב"כ הנאשמים לא בדק הנימוקים להגשת כתב אישום - נימוקים אשר קיימים בתיק - ב"כ הנאשמים פנה למאשימה בבקשה לקבל לידיו את חומר החקירה בתיק. חומר זה נשלח לבקשת ב"כ הנאשמים לפקיד שומה חקירות ירושלים. במסגרת חומר החקירה לא צורפו הנימוקים להגשת כתב אישום. כמו כן לא צורפו הנימוקים לתגובת המאשימה לבקשה לביטול כתב אישום. 2. לעניין הטענה בדבר הקריטריונים להגשת כתב אישום - קיימות הנחיות אותן הוציא בשעתו מנהל המחלקה הפלילית אשר יועדו למחלקה הפלילית במס הכנסה באשר לקריטריונים להגשת כתב אישום ומתבקש ביהמ"ש להורות למאשימה כי תמציא לב"כ הנאשמים את הנחיותיה הפנימיות בדבר מדיניות הגשת כתבי אישום. לתגובה זו הוגשה ביום 22.6.08 תגובת המאשימה לתגובת המבקש (מיום 18.6.08) (להלן: "תגובת המאשימה מיום 22.6.08"), ביום 23.6.08 הוגשה תגובת ב"כ הנאשמים - תגובה שניה לתגובת המאשימה (להלן: "תגובת ב"כ הנאשמים מיום 23.6.08"), ביום 26.6.08 הוגשה - תגובת המאשימה ל"תגובה שניה לתגובת המאשימה" (מיום 23.6.08) (להלן: "תגובת המאשימה מיום 26.6.08 ") וביום 29.6.08 הוגשה תגובת ב"כ הנאשמים - תגובה שלישית לתגובת המאשימה מיום 26.6.08 (להלן: "תגובת ב"כ הנאשמים מיום 29.6.08 "). כל התכתובת האמורה הוגשה לביהמ"ש אף מבלי שהיתה פניה לביהמ"ש לעניין הגשת תגובות נוספות מעבר למה שנקבע ע"י ביהמ"ש ביום 2.6.08. בתגובת המאשימה מיום 22.6.08 טענה המאשימה כי נימוקי התובע להגשת כתב אישום אינם חומר חקירה. לפנים משורת הדין, בהתאם לבקשת ב"כ הנאשמים, צילמה המאשימה והעבירה אל ב"כ המבקשים את חומר החקירה. באם מעוניין ב"כ הנאשמים בנימוקי התובע היה עליו לפנות למאשימה ישירות. לעניין ההנחיות הפנימיות לקביעת קריטריונים להגשת כתב אישום - ככל הידוע למאשימה לא פורסמו הנחיות מחייבות התוחמות את שיקול דעתם של תובעי מס הכנסה באשר לחומרת העבירות, המהווים תנאי מוקדם לסמכותם להגשת כתב אישום. בתגובת ב"כ הנאשמים מיום 23.6.08 נטען כי הנימוקים להגשת כתב אישום הם חלק אינטגרלי מהגשת כתב אישום בהתאם לסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות ולפיכך הם חלק אינטגרלי מחומר החקירה אשר ראוי שיוצג בפני הסניגור. באשר להנחיות הפנימיות - מידיעה אישית של ב"כ המאשימה קיימות הנחיות לצורך הגשת כתבי אישום בעבירות מנהליות ובת.פ. 7166/91 +_8171/91 מדינת ישראל נ' אלנבוגן הודתה המדינה כי קיימות הנחיות כאלה - הוראות ביצוע 14/92 סעיף 5.1. וכי קיימת לגבי הנחיות אלה זכות עיון -ת.פ. 4506/90 מדינת ישראל נ' אפ.אר למימון והשקעות בע"מ . בתגובת המאשימה מיום 26.6.08 לעניין הנימוקים להגשת כתב אישום טענה המאשימה כי אינה מוצאת לנכון להוסיף על תגובתה מיום 22.6.08. לעניין ההנחיות הפנימיות - הוראות הביצוע אליהן מפנה ב"כ הנאשמים - סעיף 5.1 בהוראות 14/92 מופנה אל אחראי קנסות מנהליים במשרדי פקידי השומה האזרחיים ומפנה אותם אימתי ניתן להטיל קנס מנהלי, הסעיף אינו מופנה אל התובעים. סעיף 13 להוראת הביצוע כולל את סעיף 13 ובו קווים מנחים שישמשו בסיס להעדפת ההליך הפלילי. אין בהנחיות אלה כדי לתחום את שיקול דעתם של תובעי מס הכנסה באשר לחומרת העבירות או מספרן המהווים תנאי מוקדם לסמכותם להגיש כתב אישום. בתגובת ב"כ הנאשמים מיום 29.6.08 טען ב"כ הנאשמים כי בהתאם לסעיף 13.2 להוראות הביצוע קיימים קוים מנחים להעדפת ההליך הפלילי בידי התובעים אשר פורסמו כבר בשנת 1992 וכי על המאשימה להסביר מה עמד לנגד עינה כאשר מצאה לנכון לסטות מאותן הנחיות. עיינתי בבקשה ומצורף לה, בתגובת המאשימה לבקשה ובמצורף לה, בתגובת ב"כ הנאשמים מיום 18.6.08 ובמצורף לה, בתגובת המאשימה מיום 22.6.08, בתגובת ב"כ הנאשמים מיום 23.6.08, בתגובת המאשימה מיום 26.6.08 ובתגובת ב"כ הנאשמים מיום 29.6.08 וזאת אף שכל התכתובת מיום 22.6.08 הוגשה לביהמ"ש אף מבלי שהיתה פניה לביהמ"ש לעניין הגשת תגובות נוספות מעבר למה שנקבע ע"י ביהמ"ש ביום 2.6.08. לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים אומר כי איני מוצאת מקום להורות על ביטול כתב האישום מהטעמים שהועלו ע"י ב"כ הנאשמים. לעניין היעדר נימוקים להגשת כתב אישום - בהתאם לסעיפים 74 ו- 75 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 רשאי הנאשם וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרדי תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך. ב"כ הנאשמים טען כי ביום 10.2.08 פנה למאשימה וביקש לקבל לידיו את חומר החקירה. חומר זה נשלח לבקשת ב"כ הנאשמים לפקיד שומה חקירות ירושלים ימים ספורים (כדברי ב"כ הנאשמים) לאחר הבקשה. לטענת ב"כ הנאשמים לא כלל חומר החקירה את הנימוקים להגשת כתב אישום. המאשימה טענה כי לפנים משורת הדין, נענתה לבקשה החריגה של ב"כ הנאשמים וצילמה עבורו את חומר החקירה והעבירה לידיו את חומר החקירה וזאת על מנת להקל על ב"כ הנאשמים שמשרדו ממוקם בירושלים. המאשימה טוענת כי קיימת בתיק תרשומת של נימוקי התובע בהתאם לחוק העבירות המנהליות ואילו היה טורח ב"כ הנאשמים לעשות כן היה מגלה כי קיימת תרשומת כזו בתיק. לטענת המאשימה יכול היה הסניגור לבקש השלמות לחומר החקירה כגון - נימוקי התובע גם אחרי שקיבל את חומר החקירה אם מצא לטענתו שהוא אינו מלא, אולם, לטענת המאשימה, העדיף ב"כ הנאשמים לפנות לבית המשפט בבקשה למחיקת כתב האישום. צודקת ב"כ המאשימה כי פניה לבית המשפט בבקשה למחיקת כתב אישום אינה הדרך הראויה במקרה בו סבור הסניגור כי חומר החקירה שברשותו חסר. המאשימה העמידה לרשות ב"כ הנאשמים את חומר החקירה ואף צילמה ושלחה למענו את חומר החקירה - הכל לפי בקשתו. דרך התנהלות זו של המאשימה מעידה כי אילו היה מבקש הסניגור השלמות לחומר החקירה שניתן לעיונו, כגון את נימוקי התובע, שלטענתו היו חסרים בתיק, היה מקבלם לעיונו. יתירה מזאת, במידה וחש ב"כ הנאשמים כי חסר בידיו חומר חקירה כלשהו יכול היה לסור בעצמו למשרדי המאשימה ולהשלים את אשר מצא כי חסר ברשותו, ואם לאחר שהיה ממצה את העיון ועדיין סבור היה כי לא מצוי בידיו כל חומר החקירה במלואו היה עליו לפעול בדרך הקבועה בחוק להשלמת העיון בחומר החקירה. על ב"כ הנאשמים היה למצות את ההליכים לעיון בחומר החקירה בדרך המתאימה לכך הקבועה בחוק, מאחר ואין בקשה לביטול כתב אישום הדרך הראויה להשלמת עיון בחומר חקירה. לעניין הטענה כי אי הגשת דו"ח ניכויים אינה עבירת מס - לטענת ב"כ הנאשמים העבירה המיוחסת לנאשמים באישום הראשון לכתב האישום - 4 עבירות של אי הגשת דו"ח ניכויים במועד אינה עבירה פלילית מאחר ולא צוינה כעבירה מפורשת בפקודת מס הכנסה. לטענת ב"כ הנאשמים סעיף 216 לפקודה מכיל רשימת עבירות סגורה אשר אינה כוללת כעבירה אי הגשת דו"ח ניכויים. לטענת ב"כ המאשימה אין העבירות המנויות בסעיף 216 לפקודה מהוות רשימה סגורה. פרק העונשין של הפקודה כולל עבירות שונות המפורטות בסעיפים 215- 224א לפקודה. הפקודה הינה דבר חקיקה מנדטורי אשר התיקונים הרבים שהוספו לו במהלך השנים יצרו, במקרים מסוימים חוסר סדר נושאי או היררכי בין הסעיפים השונים. מקבלת אני את עמדת המאשימה לפיה אין העבירות המנויות בסעיף 216 לפקודה מהוות רשימה סגורה, ופרק העונשין שבפקודת מס הכנסה - סעיפים 215 - 224א לפקודה מכיל עבירות שונות. בית המשפט המחוזי הכיר באי הגשת דוחות ניכויים עבירה פלילית לפי סעיף 215 לפקודה. ראה ע"פ 332/95 חנניה אייזנקוט נ' מדינת ישראל, (צורף כנספח ב' לתגובת המאשימה מיום 16.6.08) "כמו כן עבר המערער שלוש עבירות של אי דיווח במועד , עבירות לפי סעיף 215 +224 א". ראה ת"פ 102/89 מדינת ישראל נ' אגודת "מכבי חיפה" - מחלקת הכדורגל (צורף כנספח א' לתגובת המאשימה מיום 16.6.08) "בית המשפט הרשיע את הנאשמים עפ"י הודאתם במסגרת עסקת טיעון ...וכן באי דיווח ואי העברת מס שנוכה עבירות על סעיפים 215 ו -219 לפקודה". וכן עפ(נצ') חשיבון חליל בן דיאב נ' מדינת ישראל (צורף כנספח ג' לתגובת המאשימה מיום 16.6.08) "כתבי האישום מלמדים כי החברות באמצעות המערער עברו למעלה מ- 80 עבירות על הוראות החוק והפקודה בשלושה כתבי האישום והורשעון בעבירות הללו : איח הגשת דו"ח במועד (22) עבירות - עבירה לפי סעיף 215 ביחד עם סעיף 166 ו - 224א' לפקודה...". העולה מהמקובץ שאי הגשת דו"ח ניכויים היא עבירה לפי פקודת מס הכנסה ומכאן שאני דוחה הבקשה לביטול כתב האישום מן הטעם הזה. לעניין הטענה כי סעיף 215 לפקודה סותר את עיקרון החוקיות בדיני העונשין מאחר והינו סעיף "סל" עמום וכוללני ואין הוא מלמד מהו אותו איסור ספציפי ממנו יש להמנע וכי אין בסעיף 215 הגנות הקבועות ביתר סעיפי העונשין שבפקודה כדוגמאת "סיבה מספקת" (סעיף 216) ו"הצדק סביר"(סעיף 219) . מקבלת אני את עמדת המאשימה כי סעיף 215 לפקודה כאשר הוא נקרא ביחד עם הוראות הפקודה והתקנות , המטילות חובות שונות על הנישומים מאפשר לקורא להבין איזה מעשה או מחדל מהווה עבירה (בשונה מסעיף 198 לחוק העונשין אשר נדון זכה לביקורת נוקבת בע"פ 53/54 אש"ד נ' היועהמ"ש, פ"ד ח 785 (להלן :"פרשת אש"ד") ואליו הפנה ב"כ הנאשמים בבקשתו). כך למשל, סעיף 166 לפקודה מחייב מנכה להגיש דו"ח ניכויים במועד ובאופן שנקבעו בתקנות. מקריאת סעיף 166 לפקודה עם סעיף 215 לפקודה , ברור כי אי מילוי הוראות סעיף 166 מהווה עבירה על סעיף 215. כמו כן מאמצת אני את עמדת המאשימה כי הצגת פרשת אש"ד ע"י ב"כ הנאשמים אינה תומכת במסקנה האופרטיבית אותה מבקש ב"כ הנאשמים מבית המשפט - ביטול כתב אישום - שכן חרף ביקורתו הקשה של בית המשפט על סעיף 188 לחוק העונשין (סעיף 105 לפקודת החוק הפלילי) על היותו סעיף בלתי מוגדר ובלתי תחום, נדחה ברוב דעות הערעור על ההרשעה. לעניין העדר ההגנות בסעיף 215 לפקודה אשר קיימות ביתר סעיפי העונשין שבפקודה - מקבלת אני טיעוני המאשימה לפיהם המילים "בלי סיבה מספקת" (סעיף 216 לפקודה) ו"בלי הצדק סביר" (סעיף 219 לפקודה) אינם הגנות אלא יסוד נפשי שהוא מרכיבי העבירה שעל התביעה להוכיח. כמו כן, ישנם סעיפי עבירה נוספים בפרק העונשין של הפקודה אשר אינם כוללים יסוד נפשי בין רכיבי העבירה המוגדרת בהם. כגון סעיף 215 א, סעיף 216ג, סעיף 224 א לפקודה אשר בו נקבע ע"י כב' השופטת בייניש ברע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל, פד"י נב(2) 673 כי בהקשר ליסוד הנפשי בהגדרת העבירה, עפ"י סעיף 224 א: "ניתן גם לומר כי עבירות אלו מנוסחות כך שהתביעה פטורה מלהוכיח את היסוד הנפשי והנטל על נושא המשרה להוכיח כי לא נהג ברשלנות או כי נקט באמצעים סבירים למנוע את העבירה שבוצעה בידי עובדו או שלוחו של התאגיד". מכאן שאיני מקבלת את הבקשה לביטול כתב האישום מן הטעם שסעיף 215 סותר את עקרון החוקיות. לעניין הטענה כי העבירות שבכתב האישום אינן עומדות בקריטריונים להגשת כתב אישום - לטענת ב"כ הנאשמים מספר העבירות הכלולות בכתב האישום שבעניננו וחומרתן נופל משמעותית מאותם קריטריונים אותם הציבה המאשימה לצורך הגשת כתב אישום. המשיבה טוענת כי לא פורסמו הנחיות מחייבות התוחמות את שיקול דעתם של תובעי מס הכנסה באשר לחומרת העבירות או מספרן המהווה תנאי מוקדם לסמכותם להגשת כתב אישום. ב"כ הנאשמים בתגובתו מיום 23.6.08 איזכר את ת"פ 7166/91 + ת"פ 8171/91 מדינת ישראל נ' אלנבוגן מרטין (להלן :"פס"ד אלנבוגן") שם לטענתו, הודתה המדינה כי קיימות הנחיות - הוראות ביצוע 14/92 , וביקש להמציא לידיו העתק הנחיות אלה. המאשימה בתגובתה מיום 22.6.08 צירפה את הוראות הביצוע - הוראות ביצוע 14/92. בתגובת ב"כ הנאשמים מיום 29.6.08 טען כ"ב הנאשמים כי קיימות הנחיות נוספות אשר פורסמו כבר בשנת 1992 הכוללת קריטריונים להעדפת ההליך הפלילי. צודקת ב"כ המאשימה כי אם יודע ב"כ הנאשמים מידיעה אישית על הנחיות כאמור - מתוקף עבודתו בעבר כתובע של המאשימה - מדוע לא פירט מהם אותם קריטריונים המצויים באותן הנחיות פנימיות ובאיזה אופן כתב האישום שבעניינינו אינו מתיישב עימן. כמו כן, צודקת המאשימה כי אין להיתלות באותן הנחיות ואפילו, כטענת ב"כ הנאשמים, קיימות הנחיות מפורטות להגשת כתב אישום, שכן הנחיות אלה משמשות כ"קווים מנחים" בלבד המשמשים בסיס להעדפת ההליך הפלילי (כלשון סעיף 13 להוראות הביצוע). אין בהנחיות שבהוראת ביצוע שכאלה, אם קיימות, כדי לתחום את שיקול דעתם של תובעי מס הכנסה באשר לחומרת העבירות או למספר העבירות המהווים תנאי מוקדם לסמכותם להגיש כתב אישום. בנוסף אומר כי גם טענה זו לקבלת הנחיות פנימיות של המאשימה היא במהותה בקשה להשלמת פרטים בחומר החקירה ואין מקומה בבקשה לביטול כתב אישום. העולה מהאמור לעיל כי אין בטענה האמורה כדי להביא לביטול כתב האישום וכך אני מורה. התוצאה היא, שאין אני מקבלת אף אחד מן הטעמים לביטול כתב האישום וזאת מהנימוקים שפורטו לעיל. הבקשה לביטול כתב אישום - נדחית. נקבע להקראה ליום 28.10.08 שעה 8:30. (למען הסר ספק כל מועד אחר, אם נקבע, להקראה - מבוטל). החלטתי תשלח בדואר רשום לב"כ הצדדים בצירוף אישורי מסירה כדין ותזמנם למועד ההקראה שנקבע. משפט פלילימיסיםביטול כתב אישוםמס הכנסה