המשנה לנשיא ש' לוין 1. העובדות פסק-דין ניתן כנגד המבקש, המחייבו לשלם סכום כסף. המבקש לא שילם את החוב הפסוק, ונפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל התקיימו הליכי מכירת נכס מקרקעין של המבקש באמצעות כונס נכסים, הוא המשיב 1. בסופו של דבר נחתם הסכם מכר בין כונס הנכסים לבין המשיב 2 (להלן - הקונה), וזה האחרון שילם את מלוא תמורת המכירה. ראש ההוצאה לפועל הורה לרשם המקרקעין לרשום את זכויות המבקש במקרקעין על שם הקונה. אישור זה ניתן ביום 25.3.1988, אך רק ביום 29.4.1997 הועבר הנכס על שם הקונה. בטרם נעשתה העברה זו פנה המבקש ללשכת ההוצאה לפועל וביקש לבטל את אישור המכירה, תוך שטען, בין היתר, כי בניגוד לנדרש על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 והתקנות שהוצאו לפיו, הוא לא קיבל הודעות על המכירה לשלביה. כן טען המבקש כי היו העברות כספים ישירות מהמשיבים 3, הזוג מורגנשטרן, למשיב 1, העברות המעלות חשד לקנוניה בין המשיבים, שבמסגרתה קיבל הכונס מהמשיבים 3 סכומי כסף ללא ידיעתו של ראש ההוצאה לפועל, סכומים אשר לא שימשו לכיסוי חובו של החייב. המבקש תמך את בקשתו מראש ההוצאה לפועל בתצהיר. המשיב 1 מסר אף הוא תצהיר לראש ההוצאה לפועל, ולפיו המבקש ידע על העיקול ועל המכירה, שכן הוא הופיע בשעתו במשרד המשיב 1, ואיים עליו כי אם תבוצע המכירה - יהרגנו. אם אמנם כך הוא - בוודאי שדין הבקשה היה להידחות. תצהירים אלה לא הוצגו בפנינו, ולמדנו על קיומם מטיעוני בעלי-הדין. ראש ההוצאה לפועל לא קיים כל דיון בעניין במעמד בעלי-הדין, אלא החליט לאור הבקשה והתגובה בלבד. המשיב 1 טען שהוא לא היה חייב למסור הודעות למבקש, כיוון שמונה על-פי פרק ו' לחוק ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל דחה טענה זו וקבע כי לא ניתנו למבקש הודעות כנדרש. למרות זאת דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת ביטול המכירה, בנימוק כי מתן האישור הסופי של ראש ההוצאה לפועל מונע את ביטולה. בית-משפט קמא אישר החלטה זו, ובעקבות פסק-דינו העבירו המשיבים 3 את הנכס על שמם. מכאן בקשת הרשות לערער, שנדונה, בהסכמת בעלי-הדין, כערעור. 2. שתי הערכאות שקדמו לנו יצאו מתוך הנחה שמתן אישור סופי לרשם המקרקעין על-פי הוראת תקנה 69 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 מהווה נקודת אל-חזור שלאחריה ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לבטל את חוזה המכר. תזה זו אינה מקובלת עלינו. קנוניה בין הקונה לבין הכונס, או ידיעה של הקונה על הפגמים המהותיים שנפלו בעיסקת המכר עובר לקבלת האישור לרשם המקרקעין, כל אחת מהן בנפרד וודאי ששתיהן יחדיו, מהוות עילה לראש ההוצאה לפועל לבטל את אישור המכירה שנתן. בכך אנו מצטרפים לדעתה של השופטת ה' בן-עתו, שפסקה בעניין אחד, שניתנת עקרונית לראש ההוצאה לפועל סמכות לבטל את החלטתו (ראה ע"א (ת"א) 390/72 נזים נ' רובין [4], בעמ' 169-171). יש לבחון אפוא במקרה שבפנינו אם נתקיים אחד מאותם מקרים חריגים שבהם ניתן להפעיל סמכות זו בקשר להחלטה על מתן אישור סופי לרשם המקרקעין. אמנם, לאחר אישור סופי של ראש ההוצאה לפועל על מכירה לקונה, אין ראש ההוצאה לפועל רשאי עוד לבטל את הכרזתו על הקונה ולפתוח את הליך המכירה מחדש, בשל העובדה שנמצא מציע אחר המרבה במחיר הנכס (וראה ע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ ואח' [1] וכן ע"א 569/71 סודאי נ' עודה [2]), אך הלכה זו אינה מתייחסת למצב שבו קיימת עילת ביטול בשל פגם מהותי בהליך המכירה (וראה רע"א 583/88 פרוקומרץ ואח' נ' שטנדר ואח' [3]), וממילא אין היא מתייחסת לנסיבות הדומות לאלו שנטענות בפנינו. 3. כאמור לעיל, ראש ההוצאה לפועל לא קיים דיון שבעקבותיו לובנו הטענות העובדתיות הסותרות שהעלו הצדדים בתצהיריהם. לאור המסקנה שאליה הגענו, אין מנוס מהחזרת הדיון בעניין אל ראש ההוצאה לפועל, על-מנת שיכריע במחלוקות העובדתיות הללו. במסגרת החלטתו, ייתן ראש ההוצאה לפועל את דעתו גם לנסיבות שבעטיין התעורר המבקש להגיש את בקשת הביטול זמן רב לאחר מתן האישור, ואם יחליט לבטל את המכירה, ייתן דעתו גם להשפעת הביטול על יתרת חובו של המבקש. 4. יש להעיר, כי במהלך הדיון עוררנו מיוזמתנו את שאלת תחולתה של הוראת סעיף 34א לחוק המכר, תשכ"ח-1968 על העיסקה נושא הבקשה. נחה דעתנו שסעיף זה מתייחס אך ורק להיבט הקנייני, וכל עוד לא היה רישום, לא הושלמה העיסקה מבחינה קניינית. בקשת הביטול הוגשה על-ידי המבקש לראש ההוצאה לפועל בטרם נרשמו זכויות המשיבים 3 בנכס, ולכן הפתרון לסכסוך זה אינו יכול להימצא במסגרת סעיף זה. אין אנו מחווים כל דעה לגבי השאלה מה היה הדין לו בוצע הרישום לפני שהוגשה בקשת הביטול. 5. הערעור מתקבל אפוא; פסק-הדין שניתן בבית-המשפט המחוזי והחלטת ראש ההוצאה לפועל מתבטלים והעניין מוחזר לראש ההוצאה לפועל, על-מנת שידון בו כאמור לעיל. ההוצאות בסכום של 20,000 ש"ח תהיינה לפי תוצאות הדיון. השופטת ט' שטרסברג-כהן אני מסכימה. השופטת ד' ביניש אני מסכימה. הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה לנשיא ש' לוין. מקרקעיןהוצאה לפועל