ביום 5.11.13 החליטה המשיבה 1 (להלן: "העיריה") לבטל את נוהל הצעות מחיר, למתן שירותי ניקיון וטאוט באזור השכונות בנתניה, שנערך ע"פ ס' 9 לחוק הרשויות (מכרזים משותפים) התשל"ב - 1972 (להלן "חוק מכרזים משותפים"), ולצאת במכרז חדש (להלן "ההחלטה"). כנגד החלטה זו מכוונת העתירה שבפני ומבוקש להורות על ביטולה ועל הכרזת העותרת כזוכה בנוהל הצעות מחיר לאזור השכונות. ההחלטה התקבלה בעקבות פסק דין מיום 11.10.13 בעת"מ 17177-08-13 (כב' השופט שפסר). בפסק הדין ביטל ביהמ"ש את החלטת ועדת השלושה בעיריה לבחור בחברת שלג לבן 1986 (להלן: "שלג לבן") כזוכה בנוהל הצעות המחיר והחזיר את הדיון לוועדת השלושה כדי שתחליט על פי הכללים המקובלים, אם העותרת תזכה בנוהל הצעות המחיר או שהנוהל כולו יתבטל. העובדות 1. העותרת ביקשה להתקשר עם גוף, שיבצע עבורה שירותי ניקיון וטאוט, באמצעות נוהל הצעות מחיר, שהוצא מכוחו של מכרז מסגרת למתן שירותי ניקיון לרשויות המקומיות במחוז מרכז (להלן: "המכרז"). 2. המכרז נערך על ידי המשיבה 2 (להלן: "המשכ"ל") ונקבע בו, בין היתר, כי לצורך הזמנת עבודה ספציפית על ידי רשות מקומית מסוימת, יערך נוהל הצעות מחיר על בסיס ההצעות במכרז. העותרת ושלג לבן נמנו על הזכייניות במכרז. לבקשת העיריה פרסמה המשכ"ל , עבור שני אזורים בעיר נוהל הצעות מחיר למתן שירותי ניקיון של שטחים פתוחים עבור העיריה. אחד מהם, הרלוונטי לענייננו, עבור אזור השכונות. 3. לאחר שהוגשו ההצעות התברר כי הצעתה של שלג לבן נמוכה באופן משמעותי מההצעות האחרות. ההצעה הועברה לבדיקת רו"ח אשר חווה דעתו כי אין התאמה בין אופן חישוב עלות השכר לבין חישוב הפדיון ומשום כך התחשיב איננו סביר והרווחיות הצפויה על פי תחשיב שלג לבן עלולה להפוך להפסד. ביום 22.7.13 התכנסה ועדת השלושה של העיריה, וחרף האמור בחוות הדעת, החליטה להתקשר עם שלג לבן. בעקבות החלטה זו הוגשה העתירה בעת"מ 17177-08-13 (שהדיון בה אוחד עם הדיון בעת"מ 27188-08-13). 4. ביהמ"ש (כב' השופט שפסר) קבע כי בהצעתה של שלג לבן נפל פגם אשר פוגע בעקרון השויון וכך אמר: "שלג לבן סטתה בהצעתה מתנאי המכרז. על פי דיני המכרזים היה על ועדת השלושה לפסול ההצעה. משלא נעשה הדבר, ומשנקבע כי הצעה פסולה זו היא הזוכה, נפגמו הליכי המכרז. פגם זה יורד לשורש ההליך, שכן הוא פוגע בעקרון השויון בין המתחרים. לפיכך הצעתה של שלג לבן אינה יכולה להתקבל". לאור זאת ולאחר שבחן את התוצאות האפשריות כתוצאה מפסילת הצעתה של שלג לבן קבע ביהמ"ש: "לא נותרה אלא אפשרות שלישית, שעל פיה יוחזר הענין לוועדת השלושה של עירית נתניה. זו תהא רשאית לשקול אם לבחור בהצעות המערערות או שמא לבטל את המכרז. למותר לציין שהבחירה בין אפשרויות אלה צריכה להיעשות על פי הדינים החלים בענין זה. אפשרות (שלישית) זו נראית לי ראויה בנסיבות הענין" (נספח 9 לעתירה). כאמור הוחזר הענין לדיון בוועדת השלושה. 5. ביום 5.11.13, נערך דיון בוועדת השלושה שכללה את מנכ"ל העיריה, נציגת הגזברות ועו"ד מהלשכה המשפטית. מפרוטוקול הדיון עולה כי עו"ד סמסון נציגת הלשכה המשפטית, הפנתה תשומת לב חברי הוועדה לפס"ד של כב' השופט שפסר. נציגת הגזברות אמרה: "מדובר בתוספת כספית ניכרת, במיוחד בהפרש שבין ההצעה של שלג לבן להצעה של ר.ג.א. ואנחנו ממליצים לפרסם מכרז פומבי מטעם העיריה ולא דרך משכ"ל, כך נוכל לחסוך את כספי העמלה שאנו משלמים למשכ"ל". מנכ"ל העיריה אמר: "אנחנו לא יכולים להוסיף כסף בנוסף למה שכבר תקצבנו, שגם הוא גבוה ממה שהיה בשנה שעברה. צריך לנסות לחסוך, גם בעמלות של משכ"ל וגם במכרז פומבי שבו יתנו לנו מחירים יותר נמוכים". הוחלט, כאמור, לבטל את נוהל הצעות המחיר ולצאת למכרז פומבי. טענות העותרת 6. ההחלטה היא בניגוד לפסיקה הקובעת כי ביטול מכרז נועד למקרים חריגים ונדירים ביותר משום שהיא פוגעת בשוויון בין המשתתפים, לאחר חשיפת הצעותיהם, ומעלה חשש לשיקולים זרים ולשחיתות. 7. הרושם שנוצר הוא כי ההחלטה נועדה לפתוח פתח להתקשרות עם חב' שלג לבן וזאת לאור התנהלותה של ועדת השלושה כאשר בחרה בהצעת שלג לבן כהצעה הזוכה, חרף נורות האזהרה אשר העידו כי יש סבירות גבוהה כי ההצעה היא הפסדית. גם הזמן שחלף מאז מתן פס"ד בעת"מ 17177-08-13 ועד החלטת ועדת השלושה מלמד על "חיפוש מפלט" מבחירת הצעת העותרת. 8. העובדה שהעיריה סבורה כי עתה, לאחר שנחשפו כל ההצעות תוכל לקבל הצעות טובות יותר במכרז, אינה מהווה הצדקה לביטול נוהל הצעות המחיר. 9. הנימוק אותו העלתה העיריה בדבר חסכון בעלות משכ"ל מעורר תמיהה, שכן רעיון זה יכול היה לעמוד על הפרק ערב בחירת הצעתה של שלג לבן כהצעה הזוכה. יתרה מכך, העמלה הניתנת למשכ"ל עבור טיפול במכרז תגולגל על העיריה אם תפרסם מכרז עצמאי וסביר להניח ש"חסכונה" יצא בהפסדה. 10. העותרת החלה, באופן תמוה, לבצע לאחרונה בדיקות חודרניות לחברות נקיון מסוימות העובדות עמה ובכלל זה לעותרת בעוד שידוע לעותרת כי לחברת שלג לבן שעובדת אף היא עם העיריה (באזור חוף הים) לא נערכות בדיקות כאלה. תשובת העיריה 11. הכללים המשפטיים בדבר ביטול מכרז ידועים היטב לעיריה, אך בנסיבות שנוצרו החלטתה של ועדת השלושה היא החלטה סבירה, ואף תואמת את הפסיקה. החלטה זו מבוססת הן על הפער בין הצעת העותרת לבין הצעת חב' שלג לבן, הן על הרצון לחסוך את העמלה המשולמת למשכ"ל שנעה בין 3% - 6%. 12. העיריה דוחה את טענות העותרת בדבר שיקולים זרים ומצביעה על הפער המשמעותי (850,176 ₪) בין הצעת העותרת לבין הצעת שלג לבן, שהיתה ההצעה הנמוכה ביותר. העיריה רואה עצמה מחויבת לנסות ולחסוך בהוצאות, ככל שהדבר אפשרי, ומתיישב עם שאר הדרישות החוקיות שהעיריה מחויבת לעמוד בהן. 13. החלטת העיריה לצאת למכרז ולא להמשיך בנוהל משכ"ל היא אפשרות לגיטימית ומנומקת הנובעת מהרצון לחסוך בכספי ציבור. 14. גם בהנחה שהצעתה של חברת שלג לבן היתה נמוכה באופן בלתי סביר, כפי שקבע ביהמ"ש, הרי שבהתחשב בפער העצום שבין הצעת חברת שלג לבן להצעתה של העותרת לא יהא זה בלתי סביר להניח שבמכרז חדש תוגש הצעה שלא תהא כל כך נמוכה כהצעת שלג לבן ובכל זאת תהא נמוכה מהצעת העותרת. 15. בעתירה הראשונה, לא נעתר ביהמ"ש לעתירת העותרת להורות על העברת העבודה מחב' שלג לבן לעותרת, על אף שזה היה אחד הסעדים שהתבקש בעתירה. נהפוך הוא, האפשרות של ביטול הנוהל ויציאה למכרז חדש זכתה להתייחסות מפורשת מפי ביהמ"ש. 16. בנוסף, בחודש 8/12 ערך מבקר העיריה דו"ח ביקורת שעניינו עבודות טאוט הרחובות בעיר נתניה ובדק היבטים שונים הנוגעים לאופן הפיקוח של העיריה ושל משכ"ל על תנאי העסקת העובדים על ידי החברות השונות. ביום 1.12.13 התקיימה ישיבת מעקב אצל מנכ"ל העיריה ובה נבדק בין השאר כיצד מיושמות מסקנות דו"ח הביקורת בקשר לעובדי הטאוט. אחת המסקנות שהוסקו בישיבה זו היתה כי חייב להיות רישום של העובדים גם בבוקר וגם בסוף יום העבודה ורישום זה יכלול את שמות העובדים באמצעות הצגת תעודות זהות. יישום הוראה זו העלה כי רבים מהעובדים סירבו להציג את תעודות הזהות ונעלמו מן המקום ונוצרה בעיה קשה של חוסר בעובדים אצל כל החברות המספקות עובדים לרבות אצל העותרת. בישיבה שנערכה ביום 12.12.13 ביחד עם נציגי משכ"ל הודו נציגי משכ"ל כי מדובר במשבר והם עושים מהלכים לפותרו אלא שהפתרון לא יהיה מידי. משבר זה מהווה גורם נוסף ברצונה של העיריה להתנתק משרותי משכ"ל. 17. כל התקשרות חדשה של העיריה שמועד תחילתה לאחר יום 1.11.13 טומנת בחובה תוספת עלות מאחר וביום זה נכנס לתוקפו חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והנקיון בגפים ציבורים תשע"ג-2013 (להלן "חוק העסקת עובדים") על פיו מתחייבות כל הרשויות הציבוריות לשלם לעובדים המועסקים בתחומן הפרשות לקופות גמל לקצבה, לקרן השתלמות, דמי הבראה ושאר זכויות סוציאליות. תוספת העלות בעקבות החוק, ככל שהיא מתייחסת לעבודות שבוצעו עד לאחרונה ע"י העותרת באזור השכונות מוערכת על ידי העיריה בכ-1 מיליון ₪, יחסית למה ששולם על ידה עד כה ומכאן ברור הקושי של העיריה להוסיף עוד 850,000 ש"ח בנוסף למה ששולם על ידה בעבר. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי 18. המשכ"ל צורפה לעתירה "לשם הזהירות בלבד", לא הועלתה כנגד כל טענה ולא התבקש כנגדה כל סעד, ועל כן היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. 19. לענין הטענות בדבר משבר בשל חוסר בעובדים (סעיפים 30 -31 לעתירה) הן נדחות על ידי משכ"ל, ואין להם כל קשר לעתירה. דיון והכרעה 20. שתיים הן מטרות המכרז הציבורי: א. יעילות כלכלית. ב. שויון הזדמנויות. על פי הפסיקה עקרון השויון מקבל עדיפות ברורה על פני עקרון היעילות הכלכלית ובד"כ כאשר קיימת התנגשות בין העקרונות ידו של עקרון שויון ההזדמנויות על העליונה. הדברים נאמרו לא אחת בפסיקה ואף חזרו ונאמרו בפסק דינו של כב' השופט שפסר (ראה סעיפים 3 ו' - ח' בפסק הדין והפסיקה המובאת שם). 21. בענייננו, העדיפה העיריה את עקרון היעילות הכלכלית על פני עקרון שויון ההזדמנויות והשאלה העומדת לדיון האם היתה הצדקה במקרה זה לפעול כך. תשובתי לשאלה זו היא שלילית כפי שיפורט להלן. ביטול מכרז 22. על פי הפסיקה ביטול מכרז פומבי לאחר שנפתחה תיבת ההצעות ועריכת מכרז חדש תעשה אך ורק במקרים חריגים ורק במקרה שכל תוצאה אחרת אינה מתקבלת על הדעת. מטרת ההלכה היא שימור עקרון שויון ההזדמנויות שכן ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות פותח פתח להתקשרות עם מי שלא היה זכאי לזכות במכרז לאחר שהוא נחשף להצעות המשתתפים האחרים ומשום כך הוא פוגע בעקרון שויון ההזדמנויות. בע.א. 6283/94 מנורה איזי אהרון בע"מ נ. מ.י. (; ניתן ביום 12.1.95) נאמר: "ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות, הגורר פרסום מכרז אחר במקומו, פותח פתח להתקשרות בחוזה עם מציע שלא היה זכאי לזכות במכרז המקורי. בכך נפגע עקרון התחרות השוויונית שהוא עקרון-יסוד בדיני המכרזים. על-כן, ככלל, ככל שהדבר אפשרי יש להימנע מביטול מכרז. עמד על כך השופט שמגר בבג"ץ 368/76, בג"ץ 376/76 גוזלן ואח' נ' המועצה המקומית בית-שמש ואח' [1], בעמ' 515: "הגיונם של הסייגים... בקשר לביטולו של מכרז ופרסום מכרז חדש תחתיו, עולה ממטרותיו של המכרז. ראשית, המכרז השני מתנהל בהעדרה, לפחות החלקי, של מידת הסודיות שהיא מעקרונותיו של המכרז, מאחר וגלויים וברורים עתה הנתונים שהוגשו על-ידי יתר המתחרים... יוצא איפוא, כי במכרז השני ייפגמו הן השוויון בתחרות והן הכנות בהצעות, שני יסודות המושגים בדרך-כלל, במידה לא מועטה, על-ידי השמירה על כלל הסודיות. שנית, וכפועל יוצא מן הפגם הראשון שתואר לעיל: אם יותר ביטולו של המכרז ופרסום של חדש תחתיו כדבר שבשיגרה, ייפתח פתח לפעולות פסולות, שמטרתן להביא להעדפתו של מציע, שהמועצה או מישהו מחבריה חפצים ביקרו ואשר לא הצליח להיות הזוכה במכרז הראשון"". (כן ראה עת"מ (ירושלים) 536/02 גילי ויואל עזריה נ. מ.י. ( ; ניתן ביום 9.10.02)). 23. נוהל הצעות מחיר, כפי שהתקיים בענייננו, מקורו בסעיף 9 לחוק מכרזים משותפים הקובע כי: "רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים או לביצוע עבודות, עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבורי". סעיף 9 הנ"ל אומנם משחרר את הרשות המקומית מחובת פרסום מכרז, אך הוא פועל במסגרת "המטריה הנורמטיבית" לפיה הרשות חייבת לפעול בהגינות ביושר ובשויון. בעת"מ (מנהלי ב"ש) 256/09 טלקוד מחשבים בע"מ נ. עירית באר שבע שהתייחס אף הוא לביטול נוהל הצעות מחיר ופרסום מכרז חדש אמר ביהמ"ש את הדברים הבאים: "אכן, פניית העירייה לשלושת זוכי המכרז המשותף להגשת הצעותיהן איננה פרסם מכרז פומבי. אולם, כמפורט לעיל, "המטריה הנורמטיבית" הפרושה על החריג הקבוע בסעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים נושאת קווי דמיון רבים לדין המינהלי החל על הליכי המכרז. נוסיף ונזכיר כי פניית העירייה לשלושת זוכי המכרז המשותף כפופה על פי הוראות סעיף זה ל"אישור שר האוצר". האישור שניתן לענין זה (ואשר צוטט לעיל) מונה בין תנאיו (בסעיף 7) כי העירייה "...חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך בקשת הצעות המחיר, והיא רשאית שלא לבחור בהצעה כלשהי". דהיינו, המדובר בהליך בקשת הצעות, והחלטה בהן, הנושא אופי מעין מכרזי (אמנם של "מכרז סגור"). מכך מתבקשת חובת הרשות לנקוט גם בהליך זה בחובות השיוויון ההגינות והיושר - חובה המקימה כנגזרת ממנה את הציפיות הסבירה הנוצרת אצל מגישי ההצעות בהליך זה. כמו כן, ובמידה מסוימת כפועל יוצא מכך, משמעותה של החלטת העיריה שלא לקבל אף אחת מההצעות ובד בבד לצאת במכרז פומבי ביחס לאותם הפריטים נשוא המכרז המשותף כמוה בעניננו כמשמעות הנודעת להחלטת רשות מנהלית לבטל מכרז פומבי, לאחר שהוגשו ונפתחו ההצעות, ולהחליט בד בבד על פירסום מכרז פומבי חדש - זהה או דומה עד למאוד למכרז שבוטל. על סיטואציה שכזו נפסק בבג"צ 368/76 א. גוזלן נ. המועצה האיזורית בית שמש פד"י לא (1) 506, 517: "אולם ביטולו של מכרז לאחר הפתיחה של תיבת ההצעות היא פעולה שאותה יטה בית המשפט להעביר תחת שבט ביקורת קפדני, ועל אחת כמה וכמה כאשר בעקבות ביטולו של המכרז ובקרבת זמנים אליו מתפרסם מכרז שהוא זהה או דומה לקודמו, יבחן בית המשפט אם אמנם היה הצדק לכך שלא התקבלה אף אחת מן ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז הראשון ואם אין מקום לכך כי המועצה המקומית תחוייב להטיל את הביצוע על המציע שהוא הזול ביותר מבין המציעים במכרז הראשון שנמצאו כשרים". בין הנימוקים שביסוד הלכה זו נמצא את העדרה של סודיות ההצעות, וממילא השיוויון וההגינות, המתבקשים במקרה בו בוטל המכרז הראשון לאחר שכבר הוגשו ונפתחו ההצעות, וכן את הפגיעה בעקרון שיוויון התחרות שבין המתחרים המתמודדים במכרז - שיוויון שהינו מנשמת אפו של דין המכרזים. נימוק נוסף להגיונה של הלכה זו מובא בהמשך הדברים המצוטטים לעיל בבג"צ 368/76: "... אם יותר ביטולו של המכרז (הראשון) ופרסום של מכרז חדש תחתיו כדבר שבשגרה, ייפתח פתח לפעולות פסולות, שמטרתן להביא לעדיפותו של מציע שהמועצה או מישהו מחבריה חפצים ביקרו ואשר לא הצליח להיות הזוכה במכרז הראשון". על כן יש לבחון את ביטול הליך הצעות המחיר וההחלטה על פרסום מכרז חדש כשם שבוחנים ביטול מכרז ופרסום מכרז חדש תחתיו. 24. ועדת השלושה ביטלה את נוהל הצעות המחיר והחליטה לפרסם מכרז חדש משני נימוקים: האחד, היות הצעת העותרת יקרה באופן ניכר מהצעת שלג לבן ופרסום מכרז חדש יאפשר חסכון בהוצאות המשולמות למשכ"ל. השני, לא ניתן להוסיף לסכום המתוקצב שגם הוא כבר גבוה יותר ממה ששולם בשנה שעברה ובמכרז חדש ינתנו מחירים נמוכים יותר. 25. על פי ההלכות שהתגבשו בפסיקה, נימוקים אלה, בנסיבות המקרה דנן, אינן מצדיקים ביטול הצעות המחיר. ראשית, טענת העיריה לפיה הצעת העותרת יקרה מהצעת שלג לבן ב- 850,000 ₪ מטעה. לכאורה הצעת שלג לבן היתה נמוכה מהצעת העותרת ב-850,000 ₪, ואולם מחוות דעתו של רו"ח שבדק את התחשיב של שלג לבן עלה כי סבירותו בהתייחס לעלויות השכר ומנהל העבודה אינו סביר ובתוספת העלויות הצפויות ברכיבים אלה עלולה הרווחיות המצופה של ההצעה להפוך להפסד. מטעם זה נפסלה הצעתה של שלג לבן ועל כן הפער הכספי בין ההצעות איננו מבטא את הפער האמיתי בין ההצעות, ובפועל הפער נמוך יותר. 26. המשיבה הפנתה בתגובתה לפסק דינו של כב' השופט שפסר בעת"מ 17177-08-13, בה לא נעתר בית המשפט לבקשת העותרת למסור לה את העבודה אלא הסתפק בביטל ההחלטה למסור את העבודה לשלג לבן והורה להחזיר את הדיון לועדת השלושה כדי ש"תחליט, על פי הכללים המקובלים, אם המערערות יזכו בנוהל הצעת המחיר או שהנוהל כולו יבוטל". המשיבה גם הפנתה לפסיקה בה הוחלט על ביטול מכרז ויציאה למכרז חדש. אינני סבורה כי האמור בפסק דינו של כב' השופט שפסר או בפסיקה אליה הפנתה העותרת תומך בהחלטתה לבטל את נוהל הצעות מחיר ולצאת במכרז חדש. מפסק דינו של כב' השופט שפסר עולה כי המשיבה הבהירה במהלך הדיון בפניו כי אם תבוטל ההחלטה למסור את העבודה לחברת שלג לבן אזי תשקול העיריה לצאת במכרז חדש. כב' השופט שפסר ראה את הבעייתיות בפרסום מכרז חדש ועל כן אמר בפסק הדין "אשר להצעת ר.ג.א, עירית נתניה טענה כי מאחר שמדובר בפער מחירים גדול שהעיריה לא תוכל לשלמו, אין באפשרותה לקבל הצעה זו. אציין כי טענה זו קשה היא. המשכ"ל קבעה בנוהל הצעת המחיר מחיר מקסימום להצעות. אם סברה עיריית נתניה - והיא בעלת המכרז - כי לא תוכל לעמוד במחירים אלה, היה עליה לתקן את הענין מראש, ולא לטעון לו בדיעבד. עם זאת אין בידי להתערב בשיקולי התקציב של העיריה". זהו הטעם שכב' השופט שפסר לא הורה על מסירת העבודה לשלג לבן אלא החזיר את העניין לדיון בוועדת השלושה כדי ששאלת התקציב תבחן. כב' השופט שפסר ראה להוסיף כי על ועדת השלושה להחליט על פי הכללים המקובלים את העותרת תזכה בעבודה או המכרז יבוטל. המשיבה, לא הבהירה בדיון בוועדת השלושה, או בתגובה לעתירה מדוע תחייב קבלת הצעת שלג לבן תוספת לתקציב, ולא הבהירה כיצד יתכן שהצעה הזולה ממחיר המקסימום במכרז תחייב תוספת לתקציב. למעשה כל שביקשה המשיבה להשיג בביטול המכרז הוא מחיר נמוך יותר וחסכון בעמלת משכ"ל. הרצון לחסוך בכספי הצבור הוא רצון מבורך, אלא שלא ניתן בנימוק זה לבטל הליכי מכרז שכבר בוצעו אלא אם פער המחירים הוא כזה המצדיק זאת, כפי שארע בפסיקה אליה הפנתה המשיבה. בעת"מ 1185/02 אהוד מאיר נ' שאיבות בע"מ נ' עיריית חולון נותרה העותרת מציעה יחידה והצעתה היתה גבוהה ב- 49% מהאומדן. בעת"מ (ת"א) 54622-11-11 שיכון ובינוי סולל בונה בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ חרגה ההצעה מהתקציב ומתקרת התקציב שאושרה לפרויקט על ידי המדינה. בענייננו נזכיר כי הצעת שלג לבן היתה נמוכה ממחיר המקסימום שנקבע להצעות בנוהל. 27. גם את ההנמקה בדבר חסכון בהוצאות המשכ"ל אין בידי לקבל, הן מהטעם שנושא זה היה ידוע לעיריה עובר להחלטתה לפעול על פי הנוהל של קבלת הצעות ולא ברור מדוע דווקא עתה, לאחר קבלת ההצעות עלה הצורך "בחסכון" בהוצאות אלה, הן מהטעם כי עלויות פרסום המכרז החדש יחולו על העיריה ולא ברור, ולפחות לא נבדק, אם יהיה בכך חסכון. ההיגיון מחייב כי דווקא נוהל הצעות מחיר המסתמך על מכרז משותף יהיה זול יותר, שכן עריכת המכרז המשותף נועדה לחסוך בעלויות. 28. ההנחה כי במכרז חדש ינתנו מחירים נמוכים יותר היא השערה בעלמה שמבוססת על ההנחה (שאינה מבוססת כשלעצמה) כי עתה משגלויים לעיני כל המחירים שהוצעו בנוהל הצעות המחיר יש לקוות כי יינתנו מחירים זולים יותר. בכך יש כדי להפר את עקרון השויון וההגינות, וסיבה זו כשלעצמה די בה כדי לבטל את ההחלטה. 29. פרט לנימוקי שפורטו בהחלטתה של ועדת השלושה העלתה העיריה בתגובתה לעתירה שני נימוקים נוספים: האחד משבר העובדים והשני העלויות הנוספות בעקבות חוק העסקת עובדים. נימוקים חדשים אלה לא שימשו כנימוק לקבלת ההחלטה לפרסום מכרז חדש והועלו רק עתה לצורכי העתירה וכבר מטעם זה יש מקום לדחותם. למעלה מן הצורך אוסיף כי ענין משבר העובדים, כפי שנטען, הוא בכל החברות ואינו מיוחד רק לעותרת. באשר לחוק העסקת עובדים הרי שהוא התקבל ב-6.8.13 ואין כל הבדל לענין זה בין קבלת הצעת העותרת או הצעה חדשה במכרז. 30. לאור כל המור אני מקבלת את העתירה ומבטלת את החלטת העיריה שביטלה את נוהל הצעות מחיר לאזור השכונות וקובעת כי הזוכה בנוהל הצעות המחיר היא העותרת והעבודה תמסר לה. המשיבה תשלם לעותרת את הוצאות העתירה ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪. אין צו להוצאות בעניין המשיב 2. מכרזביטול מכרז