1. בפניי בקשה להורות על איחוד עניינים, ולחלופין לדחות את התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית. 2. באשר לבקשה לאיחוד עניינים - הבקשה מכוונת לתיק הנדון עם תיק אחר המתברר בבית משפט השלום בחיפה שמספרו 60684-10-13. נימוק המבקשים הוא כדלקמן: בין המבקשים למשיבים 1-2 (להלן: "המבקשים") נחתמו הסכמי מכר דירות בחודש אפריל 2013 (פירוט מדויק מצוי בבקשה) והועברו כספים. בהמשך בוטלו הסכמי המכר (מסיבות שפורטו בבקשה), ונוצרה מחלוקת לגבי החזר כספי התמורות שקיבלו המשיבים בעקבות הסכמי המכר. בשל כך הוגשה ביום 29.10.13 תביעה לבית משפט השלום, במסגרתה עתרו המבקשים להורות למשיבים להשיב להם את כספי התמורות ששולמו להם על פי הסכמי המכר. ביום 26.2.14 הוגשה התובענה דנן על דרך של המרצת פתיחה במסגרתה ביקשו המשיבים להורות על ביטול המשכונים אשר נרשמו לטובת המבקשים על זכויות המשיבים בנכסי מקרקעין. טוענים המבקשים כי היות ומדובר בשתי תביעות בהן קיימת זהות מלאה בין הצדדים ובשאלות הדורשות הכרעה, יש להורות על איחוד הדיונים בהם, במיוחד כשגם נטען להעדר סמכות עניינית של בית משפט זה בתובענה הנדונה לביטול המשכונים. 3. באשר לבקשה למחיקת התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית - סבורים המבקשים כי ביטול משכון אינו נכלל במסגרת אחת הסמכויות הנתונות לבית המשפט המחוזי בענייני מקרקעין, והינו בגדר סמכותו של בית משפט זה. תגובת המשיבים 4. המשיבים הגיבו לבקשה על שני מרכיביה וציינו כדלקמן: א. בכל הקשור לבקשה לאיחוד עניינים - הדבר אינו אפשרי כיוון ששתי התובענות מתבררות בשני בתי משפט שונים. ב. באשר לבקשה למחיקת התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית - הרי זו נתונה לסמכותו של בית משפט זה בהיותה "תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין", שכן מדובר בבקשה לביטול משכון שנרשם על זכויות המשיבים בנכס מקרקעין. 5. על אף שלמבקשים ניתנה זכות תשובה עד ליום 30.4.14, תגובתם לא ניתן עד למתן החלטתי זאת. דיון והכרעה 6. שוכנעתי לדחות את הבקשה על שני מרכיביה מהטעמים שאפרט להלן. 7. בכל הקשור לבקשה לאיחוד עניינים - הדבר היה אפשרי ככל ששתי התובענות היו מתבררות באותו בית משפט, אך לא כשהן מתבררות בשתי ערכאות שונות, במיוחד כשהאחת - שלום והשניה - מחוזי. נזכיר, את תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי: "עניינים אחדים התלויות ועומדים בבית משפט אחד (ההדגשה שלי - ח.ש.) וכרוכות בהן שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיוזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו". במקרה דנן כאמור אין מדובר בבית משפט אחד ולכן דין הבקשה להידחות. 8. בכל הקשור לבקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית - שוכנעתי מהאמור בתגובת המשיבים כי הסמכות בתובענה דנן נתונה לבית משפט זה. נזכיר כי עסקינן בתובענה בה התבקש בית המשפט להורות על ביטולי משכונים שנרשמו לטובת המבקשים דנן על זכויותיהם של המשיבים דנן בנכסי מקרקעין. תובענה מהסוג הזה איננה בגדר "תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם... ", שנתונה לסמכותו של בית משפט השלום בהתאם להוראת סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. נדגיש כי סעיף זה אף קובע כי "אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין". כיצד נגדיר את התובענות דנן לביטול משכונים שנרשמו על זכויות המשיבים בנכסי מקרקעין ? ניתן להיעזר בהחלטתו של כב' השופט עמית בה"פ (חיפה) 119/08, בש"א 6576/08, שהוזכרה בתגובת המשיבים, שם ציין כי הסמכות העניינית לדון בתוקפו של משכון רשום על זכויות חוזיות לגבי דירה לא רשומה נתונה לבית המשפט המחוזי, כך גם כל תביעה שעניינה במקרקעין, בין רשומים ובין אם לאו, שהסעד שנקבע בה אינו חזקה או שימוש או חלוקה. במקרה דנן כאמור עסקינן בתביעה לביטול משכונים שנרשמו על זכויות המשיבים בנכסי מקרקעין, כשמדובר בדירות שנמכרו כשהן רשומות בפנקסי רישום המקרקעין, ושלפחות אחת מהן נרשמה, אף קודם למועד הביטול, על שם המשיב 2, כפי שמצוין בסעיף 23 לתגובה. תביעה מהסוג הזה אינה בגדר תביעה בדבר חזקה או שימוש או חלוקה של מקרקעין הנתונות לבית משפט שלום כהוראת סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט. תביעה כזו היא, לטעמי, בגדר "תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין", שאינה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, כהוראת סייפת סעיף 51(א)(3) הנ"ל, ולכן היא בגדר סמכותו השיורית של בית משפט מחוזי הקבועה בסעיף 40(1) לחוק בתי המשפט, הקובע כי בית המשפט המחוזי ידון ב"כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום". 9. על כן כאמור, אני דוחה הבקשה על שני מרכיביה, ומחייב המבקשים, יחד ולחוד, לשאת בהוצאות המשיבים 1-2 בבקשה זו בסכום של 3,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן החלטתי זו ועד לתשלום המלא בפועל. סמכות ענייניתמשכון