##(1) עיכוב כספים הוצאה לפועל - מה אומר החוק ?## בחוק ההוצאה לפועל, המחוקק עושה שימוש בחלק מהוראותיו במונח "השהיה" וכן עושה שימוש בהוראות אחרות של החוק, במונח "עיכוב". העילות שעל פיהן רשם הוצאה לפועל מוסמך לעכב ביצוע פסק דין הן עילות מצומצמות ומנויות בחוק, ואין בפי המבקש כל עילה לעכב את ביצוע פסה"ד או טענה לקיומה של עילה לעכב ביצוע. מכאן, שהסמכות הקיימת לכב' רשם ההוצאה לפועל, הוא להשהות הליך ולא לעכבו. (ראו בעניין זה בר"ע ת"א 1056/07 נכסי רמלה 3 בע"מ נ' אשבת בע"מ). ##(2) ההבדל בין "עיכוב" כספים לבין "השהיית" כספים:## סעיף 16 (א) קובע: "ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש, בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם הוא רשאי לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך, לשם מניעת עיוות דין". המחוקק ידע להבדיל היטב בין סמכות עיכוב ביצוע לבין סמכות השהייה הזמנית, מכוח הוראות חוק ההוצאה לפועל. הוראה 77 א' לחוק ההוצאה לפועל, מסמיכה את רשם ההוצאה לפועל להשהות (להבדיל מעיכוב), הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק וגם לתקופה סבירה שיקבע. אם כך, אין מדובר במונח אחד והשהיית הליך מכוונת להתליית ביצועו של הליך מסוים אחד מבין מבחר הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל, כאשר יתר ההליכים ניתנים לביצוע; בעיכוב הליכים מותלה עיכוב הביצוע בכללותו. (ראו לעניין זה בר"ע 3222/01 אלוני נ' מיטלמן, מיום 25/7/01.) ##(3) עיכוב כספים לצורך פניה להליך פשיטת רגל:## סעיף 17 לחוק ההוצאה לפועל, קובע: "לא יעוכב ביצועו של פסק דין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט". סעיף 17 (ב) קובע המחוקק, כי: "ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק דין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם ". לצורך מתן אפשרות למבקש לפנות להליכי פשיטת רגל, ראוי להשהות הליכי הוצאה לפועל על מנת לאפשר פנייה ללא לחצי הליכי הוצאה לפועל והשאלה היא, האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך גם להשהות, להבדיל מעיכוב, הליך של העברת כספים לידי הזוכה. סעיף 77 (א) לחוק ההוצאה לפועל, המסמיכה את כב' רשם ההוצאה לפועל, בין היתר להשהות הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליך פשיטת רגל. ##(4) ביטול עיכוב כספים בתיק הוצאה לפועל:## בקשת רשות ערעור על החלטות של בית משפט השלום בתל אביב מיום 8.3.12, 31.5.12, 17.6.12 (כב' השופט משה סובל). ההחלטות נושא הבר"ע שלפני ניתנו במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים - החייבים בתיק ההוצל"פ דנן שנפתח בעקבות פסק בורר - על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 8.2.12 (כב' הרשמת מירב כפיר), אשר הורתה על "שפעול ההליכים (בעניין סעד ביטול עיכוב כספים)" בתיק ההוצל"פ זאת בכפוף לביצוע הקטנת קרן בתיק ההוצל"פ בגין סכום פיצוי מוסכם בהתאם למנגנון החישוב שנקבע בפסק דין שניתן ביום 15.12.11 בתביעת פיצויים שהגישו המבקשים, ובקבעה שהבקשה שלפניה מהווה נסיון לתקוף החלטה קודמת שניתנה על ידי כב' הרשמת נעמה פרס כאשר לא מתקיימת עילה לעיון חוזר בהחלטה הקודמת. בהחלטה מיום 8.3.12 נושא הבר"ע שלפני (בבר"ע נרשם ככל הנראה בטעות שניתנה ביום 8.3.11), דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים לצרף חוות דעת אקטואר לראיותיהם במסגרת הבר"ע, בקבעו שניתן היה להגיש את חוות הדעת בפני כב' הרשם ושלא נמצא הסבר מדוע לא נעשה כך. בהחלטה מיום 31.5.12 נושא הבר"ע שלפני, נקבע שהמבקשים מודים בחוב בסך 1,643,851 ₪ נכון ליום 1.10.10 ומשכך רשאית המשיבה "לשפעל את ההליכים" בתיק לגביית הסכום האמור. בית משפט קמא קבע כי לא מתאפשר לו לבחון את הסכומים על פיהם שוערך תיק ההוצל"פ זאת מאחר והצדדים לא הביאו לפניו התחשיבים על פיהם נערך החישוב ולפיכך ראה בית המשפט להתייחס לעקרונות על מנת שתעשה בדיקה האם חושב הסכום בהתאם. בית משפט קמא ציין כי אמנם בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת שטופמן ברע"א 272091109 נקבע שזכות הקיזוז של המבקשים תידון בפני רשם ההוצל"פ תוך מתן הנחיות נוספות לרשם בנושא זה. אלא שלאחר מכן, ביום 15.12.11, ניתן פסק דינה של כב' השופטת גלר- אהרוני בתביעת הפיצויים ולסעד הצהרתי שהגישו המבקשים בו נקבע שהמשיבה תשלם למבקשים סך של מיליון ₪ אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וכן נפסקו הוצאות משפט ונקבע שסכומים אלו ניתנים לקיזוז כנגד חוב ההשבה נושא תיק ההוצל"פ. לפיכך קבע בימ"ש קמא כי אין עוד צורך בהחלטת רשם בנדון כפי שהורתה כב' השופטת שטופמן, זאת מאחר ובפסק דינה של כב' השופטת גלר אהרוני נקבעה זכות הקיזוז של המבקשים סכום הקיזוז ואופן שיערוך סכום הקיזוז, ואף קביעת הבורר בעניין שיערוך שוב אינה רלוונטית. עוד קבע כב' השופט סובל בהחלטתו הנ"ל כי שערוך סכום ההשבה שנקבע בפסק הבורר אמור להיות מחושב על פי קביעת כב' השופטת שטופמן בפסק דינה שם נקבע כי על פי החלטת הבורר סכום ההשבה הינו בתוספת דמי הצמדה. בית משפט קמא קבע כי במקרה שלפניו לא מצא בהחלטות הרשמות הנ"ל התייחסות לאמור לעיל, ולפיכך הורה על החזרת התיק לכב' הרשמת על מנת שתבחן פעם נוספת את התחשיב בתיק ותיתן החלטה מפורטת וברורה ותבהיר כיצד נוצרה יתרת החוב בתיק, ובכפוף לאמור לעיל דחה את הבר"ע ללא צו להוצאות. בהחלטה נוספת נושא הבר"ע שלפני, שניתנה ביום 17.6.12, נתקבלה בקשת המשיבה לתיקון טעות סופר שנפלה בהחלטה הנ"ל מיום 31.5.12 באופן שבעמ' 4 שורה 5 (שם ניתנה התייחסות לפסק דינה של כב' השופטת שטופמן לגבי סכום ההשבה שנקבע בפסק הבוררות) תיווסף המילה "ריבית". בבר"ע שלפני טענו המבקשים ביו היתר שבית משפט קמא שגה משסבר כי פסק דינה של כב' השופטת שטופמן קובע שעל סכום ההשבה שעליהם לשלם למשיבה יחולו הפרשי ריבית והצמדה. המבקשים טענו שבית משפט קמא שגה גם כאשר קבע כי פסק הדין בתביעת הנזקים פסק בשאלת הריביות והפרשי ההצמדה החלים על הפיצוי המוסכם, וכן משיגים הם כלפי קביעת ערכאה קמא שלא להעתר לבקשות להגשת חוות דעת האקטואר. לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטות, בתגובה לבר"ע ובהודעות הצדדים, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור. עיון ב'סיכום פסק הבוררות' שצורף מעלה על פני הדברים - כפי שנקבע גם בפסק הדין נושא הבר"ע שלפני - כי המילים "בתוספת ריבית והצמדה" נאמרו ביחס לסכום ההשבה שעל המבקשים לשלם לפיו למשיבה, וניתן להבין זאת גם לאור התייחסות הבורר לתאריך מתן הודעת ביטול ההסכמים ביום 11.8.02. דין טענת המבקשים לפיה פסק הדין בתביעת הנזקים אינו יכול לייתר את קביעות כב' השופטת שטופמן - להידחות. קביעותיה של כב' השופטת גלר אהרוני בפסק דינה בתביעת הפיצויים שהגישו המבקשים כנגד המשיבה, באות במקום הוראות כב' השופטת שטופמן לרשם ההוצל"פ בשאלת הריביות החלות על הפיצוי המוסכם אותו יש לקזז מסכום ההשבה. גם אם גובה סכום הקיזוז שנפסק בתביעת הפיצויים הינו נוכח מגבלת סכום התביעה שהגישו המבקשים, אין מקום כעת להעביר לפתחו של רשם ההוצאה לפועל לדון בשאלת ריביות החלות על יתרת סכום שהמבקשים בחרו שלא לכלול אותו בתביעתם בנושא זה. גם לא מצאתי להתערב בהחלטה שלא להתיר הגשת חוות דעת אקטואר במסגרת הערעור קמא. לא מצאתי בבר"ע כל הסבר מדוע לא הוגשה חוות דעת זו לפני כב' הרשם אלא לראשונה בערכאת הערעור. מה גם שעל פניו חוות הדעת מבוססת על תחשיב חלופי ובנסיבות המקרה לא מצאתי כי נפלה שגיאה לכאורה בקביעות בית משפט קמא באשר לעקרונות לפיהם יש לבדוק את חישוב החוב. ביתר טענות המבקשים בבר"ע לא מצאתי ממש. לאור האמור לעיל - הבר"ע נדחית. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ערבון שהופקד יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות. עיכוב כספיםהוצאה לפועל