בקשת רשות ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרתן בוטלו צווי עיקול שהוטלו אצל צדדים שלישיים. רקע עובדתי והליכים 1. המשיב הוא בעל משרד רואי חשבון שהעסיק את המבקש - פואד גאקוש. המבקש, הלך לעולמו בעת שמיעת תיק זה, ועזבונו בא במקומו. המבקש תבע את המשיב בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ביום 26.4.05 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, לפיו ישלם המשיב למבקש סך כולל של 90,000 דולר בשישה תשלומים חודשיים: התשלום הראשון על סך 15,000 דולר ויתר התשלומים על סך 12,600 דולר כל אחד (להלן: "פסק הדין"), וזאת לסילוק תביעותיו הכספיות של המבקש מן המשיב. 2. המשיב שילם את התשלום הראשון בלבד, ופנה למבקש בבקשה כי החוב ישולם בתשלומים חודשיים של 2,000 דולר בלבד (נספח ג' לבקשה). המבקש, אשר נוכח לדעת כי המשיב לא יוכל לעמוד בתשלום חובו על פי פסק הדין, הגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ובמקביל הגיש בקשה להטלת עיקולים דחופים אצל צדדים שלישיים, שהינם לקוחותיו של המשיב, ולעיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ בטרם מסירת האזהרה. ראש ההוצאה לפועל נענה לבקשה אך הורה על הטלת עיקול ברישום בלבד (להלן: "צווי העיקול"). 3. המשיב הגיש בקשה לביטול צווי העיקול, והמבקש התנגד לה. בהחלטתה מיום 27.9.05, קבעה ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים בסך 8,000 ₪ לחודש, אך דחתה את הבקשה לביטול צווי העיקול והורתה על השהיית הליכי העיקול בלבד. בקשה נוספת לביטול צווי העיקול שהגיש המשיב נדחתה אף היא. יחד עם זאת, קבעה ראש ההוצאה לפועל, בהחלטה מיום 17.11.05, כי "לו היה נקבע בתיק צו תשלומים המתבסס על יכולתו האמיתית של החייב (המשיב - א.פ.), לאחר שזו נבחנה, הייתי סבורה כי כעקרון יש להיענות לבקשתו (לבטל את צווי העיקול - א.פ.), אלא שהתשלום החודשי בסך 8,000 ₪ נקבע באופן זמני בהחלטה מיום 27.9.05, על יסוד מסמכים חלקיים שהוגשו". לפיכך נקבע, כי על המשיב להגיש שאלון מלא בצירוף כל המסמכים הנדרשים, ועם הגשתם יישקל שוב שיעורו של צו התשלומים ובהתאם תישקל גם בקשתו לביטול צווי העיקול. 4. לאחר שהמשיב הגיש שאלון ומסמכים החליטה ראש ההוצאה לפועל, בהחלטה מיום 22.12.05, לבטל את צווי העיקול בתנאי שהמשיב ישלם את הכספים שלא שילם בהתאם לצו התשלומים. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדונה לפניי. בהסכמת הצדדים התקבלו הבקשה והערעור. החלטת ראש ההוצאה לפועל אשר ביטלה את צווי העיקול בוטלה, והתיק הוחזר לראש ההוצאה לפועל לצורך ביצוע חקירת יכולת למשיב (בר"ע 1085/05, החלטה מיום 2.3.06). 5. לאחר קיום חקירת יכולת הורתה ראש ההוצאה למשיב להמציא את המסמכים הבאים: דפי חשבון הבנק של המשיב בארה"ב; תרגום לשפה העברית של המאזן השנתי לשנת 2004; רשימת לקוחות של המשיב ופירוט ההכנסה השנתית הידועה או המשוערת מכל לקוח. על יסוד חקירת היכולת ומסמכים שונים שהגיש המשיב, העמידה ראש ההוצאה לפועל, בהחלטה מיום 25.6.06, את צו התשלומים על סך של 12,000 ₪ לחודש, לאחר שהתרשמה כי לא זו בלבד שמצבו הכלכלי של המשיב אינו גרוע, כפי שהוא ניסה להציגו, אלא שהמשיב הוא בעל הכנסות גבוהות מאלה שהוצהרו על ידו, ממספר רב של לקוחות, ומצבו הכלכלי הינו יציב וטוב למדי. בסיום החלטתה חזרה ראש ההוצאה לפועל ואמרה כי משנקבע צו תשלומים בהתאם ליכולתו של המשיב יש הצדקה עקרונית לביטול צווי העיקול, אך ראשית יש לברר מהם הכספים שנתפסו אצל צדדים שלישיים, והורתה לב"כ המשיב להמציא את תשובותיהם של צדדים שלישיים לצווי העיקול. 6. המשיב הגיש את תשובותיהם של כמה מן הצדדים השלישיים לצווי העיקול, וביום 28.6.06 הורתה ראש ההוצאה לפועל על ביטול צווי העיקול לגביהם. למחרת, הגיש המבקש בקשה להטלת עיקולים חדשים אצל צדדים שלישיים, מבלי שידע, לטענתו, על ההחלטה מיום 28.6.06 המבטלת את צווי העיקול. בהחלטה מיום 6.7.06 קבעה ראש ההוצאה לפועל כך: "בהחלטה מיום 28.6.06 בוטלו העיקולים אשר הוטלו על צדדי ג' שתשובותיהם צורפו לאותה בקשה. עתה מסתבר כי למחרת היום הגיש ב"כ הזוכה בקשה מינהלית לעיקולים אצל אותם צדדי ג', תוך עקיפת ההחלטה הנ"ל. יש לבטל שוב את העיקולים אצל צדדי ג' הנ"ל, בהתאם להחלטה מיום 28.6.06, ולעכב הליכי עיקול ביחס לאותם צדדי ג'. מאחר ולא קיימת אפשרות טכנית לעיכוב ההליכים ביחס לחלק מצדדי ג', ומאחר וב"כ הזוכה פעל תוך ניצול הפירצה הטכנית הקיימת, יעוכבו בשלב זה הליכי עיקול צד ג' באופן גורף". על שתי ההחלטות האחרונות הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. עיקרי טענות הצדדים 7. לטענת ב"כ המבקש, עו"ד בסים עספור, התנהלותו של המשיב בתיק מראה על ניסיונו להסתיר הכנסות ולהציג מצג שווא לגבי מצבו הכלכלי ולגבי יכולתו האמיתית לשלם את חובותיו: ראשית, בחקירת היכולת הודה המשיב, כי למשרדו 60 לקוחות, אך ברשימת הלקוחות שנתבקש להגיש לראש ההוצאה לפועל פירט 19 לקוחות בלבד, מהם הוא צופה להכנסה בשיעור 102,630 דולר, כך שיש מקום לסברה, כי הכנסתו השנתית מכל לקוחותיו מגיעה כדי שילוש הסך האמור; שנית, בחקירת המשיב התברר כי למשיב חשבון בנק בארה"ב, עליו לא הצהיר בשאלון, וכי בחשבון זה מתנהלת פעילות בהיקף משמעותי, בין היתר מלקוחותיו של המשיב, וזאת בניגוד להצהרתו במהלך חקירתו; שלישית, ראש ההוצאה לפועל התרשמה כי מצבו הכלכלי של המשיב הינו יציב וטוב למדי, בניגוד למצג אותו ניסה להציג; רביעית, המסמכים אותם התבקש המשיב להגיש, לא רק שהוגשו באיחור, אלא אף הוגשו בחסר. לשיטת המבקש טעותה של ראש ההוצאה לפועל באה לידי ביטוי בכך שלמרות הממצאים האמורים, החליטה לבטל את צווי העיקול, שהינם המקור היחידי לגביית חובותיו של המשיב, וכן דחתה את בקשתו של המבקש לחקור את הצדדים השלישיים ובכך מנעה ממנו לברר את סכום הכספים של המשיב שברשותם. בהחלטתה מיום 25.6.06 סברה ראש ההוצאה לפועל, כי בטרם תחליט על ביטול העיקולים יש לברר מהם הכספים שעוקלו בפועל והורתה למשיב להמציא את תשובותיהם של הצדדים השלישיים, ועל אף האמור החליטה, בהחלטתה מיום 6.7.06, לבטל את כל צווי העיקול באופן גורף. ב"כ המבקש מוסיף וטוען, כי קביעת צו תשלומים אינה מונעת ממנו לנקוט בהליכים נוספים העומדים לרשותו לגביית החוב, כגון הטלת עיקול על כספים שבידי צדדים שלישיים, ואלו נועדו, בין היתר, לזרז את גביית החובות מהמשיב. כן נטען, כי ביטול צווי העיקול יגרום למבקש נזק בלתי הפיך, הוא ייוותר ללא מקור לגביית החובות מהמשיב, וחידוש העיקולים לא יועיל משום שבינתיים עלול המשיב לקבל את הכספים מידי הצדדים השלישיים. 8. המשיב מתנגד לבקשה. לטענת בא-כוחו, עו"ד סעיד ע'אליה, הותרת צווי העיקול על כנם פוגעת בפעילותו העסקית של המשיב ועשויה להביא לקריסתו הכלכלית. ב"כ המשיב סומך על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר ביצעה, לשיטתו, איזון מתאים בין האינטרסים השונים והגיעה למסקנה, כי אין למשיב חוסן כלכלי המאפשר לו תשלום מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל בתשלום אחד או במספר קטן של תשלומים, אלא רק באמצעות צו תשלומים. לפיכך נקבע צו תשלומים, לאחר חקירת יכולת, בסכום גבוה של 12,000 ₪, אותו המשיב משלם, למרות הקושי בכך. לשיטתו, בעת שנקבע צו תשלומים המתבסס על הממצאים שנקבעו אודות הכנסתו במסגרת חקירת היכולת - לגביהם אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב - אין מקום להותרת צווי העיקול על הכספים שהם מקור הכנסתו, מה גם שממילא הוצאותיו השנתיות של המשיב עולות על הכנסותיו, כפי שניתן ללמוד מדו"ח רווח והפסד שהגיש לשנת 2004. אשר לנתונים החסרים שעלו מחקירת המשיב נטען, כי רשימת הלקוחות שהגיש מונה 19 לקוחות בלבד, מתוך 60 לקוחות עליהם הצהיר בחקירתו, משום שרק מהם צופה המשיב להכנסה בשנת 2006, בסכומים שציין ברשימה. דיון 9. על יסוד סמכותי בתקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, החלטתי לדון בבקשה כבערעור, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים סבורני, כי דין הערעור להתקבל. אנמק. 10. צו תשלומים כשלעצמו אינו מונע מהזוכה לנקוט באמצעים נוספים שהחוק מעמיד לרשותו לשם גביית חובו, כגון: עיקול מיטלטלין, עיקול מקרקעין, עיקול נכסים שבידי צד שלישי, כינוס נכסים וכיו"ב. ההליכים השונים העומדים לרשותו של הזוכה, אינם מוציאים זה את זה ואינם תלויים זה בזה. ניתן לבצע את ההליכים כולם או מקצתם, ככל שיש בהם צורך לשם גביית החוב (ראה: סעיף 8 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות (הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שישית, 2005), עמ' 328; ע"א 353/69 צרפתי נ' שטרסמן, פ"ד כג(2) 8, 10 (1969); בר"ע (מחוזי - חיפה) 1157/97 אביטן נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 99(3) 1356 (1999)). עם זאת, מקובל עליי "עיקרון ההדדיות", אשר בא לידי ביטוי בהחלטתו של חברי, כב' השופט ב' אוקון, בבר"ע (מחוזי - י-ם) 274/04 בנק הפועלים בע"מ נ' גורפל, דינים מחוזי, כרך לד(6) 73, עליה סמכה גם ראש ההוצאה לפועל, ואביאו כלשונו: "… "תשלומים עתיים אינם סוף פסוק", אך ביטוי זה אינו חד צדדי. התשלומים העתיים אינם שמים סכר לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל, לא בכיוון הפעלתם של מכשירי גביה נוספים, אך גם לא בכיוון הגבלתם או מיתונם של מכשירים כאלה... בקשת חייב לצו תשלומים והיענות לה היא בבחינת הכרה בהגבלת כוחותיו של הזוכה להיפרע מהחייב בכל מחיר ובכל דרך. משמעות צו התשלומים היא שאין ביכולתו של החייב, לאחר שנבחנו הנכסים, ההכנסות והחובות שלו או של בן זוגו לשלם יותר מן הסכום שנקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל. במצב זה, עיקול מלוא שכרו של החייב מסכל את התכלית הממתנת אשר צו התשלומים מבקש להגשים. צו התשלומים הוא כלי שנועד לצנן ולמתן, והמשך העיקול של השכר במקרה כזה עלול להקפיא ולשתק, שכן הוא חותר תחת מטרתו של צו התשלומים, המבקשת לאפשר לחייבים מרווח נשימה מספיק לצורך המשך התפקוד הכלכלי". במילים אחרות, כאשר ראש ההוצאה לפועל קובע את שיעורו של צו התשלומים על יסוד מקור הכנסה מסוים עליו הצביע החייב, אין הצדקה להטלת עיקול על אותו מקור, אלא אם כן ניתן להצביע על שינוי בנסיבות, כגון: מקום בו סכום הכסף המופק מאותו מקור גדל, או מקום בו נקבע שסכום הוצאותיו וצרכיו החיוניים של החייב נמוך יותר מהסכום המופק מאותו מקור. ברי, איפוא, שמקום בו מוכח, כי הכנסתו של החייב מופקת ממקורות שונים, לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת אם להטיל עיקול על חלקן, אם לאו. 11. בענייננו, על יסוד התרשמותה של ראש ההוצאה לפועל מחקירת יכולת ארוכה ומקיפה שנערכה למשיב, נקבעו לחובתו מספר ממצאים: למשרדו הכנסות גבוהות באופן משמעותי מאלה שהוצהרו על ידו; בניגוד להצהרתו בשאלון ובחקירתו, הוא מנהל חשבון בנק בארה"ב בו ישנה פעילות ואף הועברו בו כספים של לקוחות; מצבו הכלכלי יציב וטוב למדי ואינו גרוע כפי שהוא ניסה להציגו. ממצאים אלו הינם ממצאים עובדתיים, וברגיל אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בכגון דא. עם זאת, לשיטתי, טעותה של ראש ההוצאה לפועל הינה במסקנה האופרטיבית שהעניקה לממצאים אלו, בכל הנוגע לביטול צווי העיקול. ראש ההוצאה לפועל החליטה להגדיל את צו התשלומים החודשי מ-8,000 ₪ ל-12,000 ₪. הסכום נקבע על דרך האומדן, בהתבסס על הצעתו של המשיב, במכתב בא-כוחו מיולי 2005, לסלק את חובו בתשלומים חודשיים של 2,000 דולר, ובעניין זה - הצדק עמה. ואולם, החלטתה לבטל את צווי העיקול באופן גורף, מבלי שהיו בידה כל הנתונים הדרושים לכך, אינה יכולה לעמוד, וזאת בעיקר נוכח הממצאים שקבעה לגבי התנהלותו של המשיב. במה דברים אמורים? בעת מתן ההחלטות לביטול צווי העיקול, הצטיירה התמונה הבאה: א. למשיב הכנסות גבוהות מאלו עליהן הצהיר. יתרה מכך. חלק מהכנסותיו של המשיב אינן מתבטאות בחשבון הבנק שלו, שכן הודה כי "מכל הסכומים שאני מקבל אני מפקיד לא הרבה סכומים" (נספח י' לבקשה, עמ' 2). ב. למשיב חשבון בנק עליו לא הצהיר, וגם בו מתנהלת פעילות של משרדו, בהיקף לא ידוע. ג. המשיב הצהיר, כי למשרדו כ-60 לקוחות, ואולם, הרשימה שהגיש מונה 19 לקוחות בלבד. בכך פעל המשיב בניגוד להחלטת ראש ההוצאה לפועל, מיום 10.5.06, אשר הורתה לו להגיש את רשימת לקוחותיו ובנוסף את פירוט ההכנסה השנתית הידועה או המשוערת מכל לקוח. אין מקום לטענה, כי די ברשימה המונה את הלקוחות מהם צפויה הכנסה. בהעדר רשימה מעודכנת של כל לקוחותיו של המשיב, כיצד יוכל המבקש לפנות בבקשה לעיקול כספי המשיב המצויים בידיהם? האם על המבקש לחיות מפי המשיב בלבד ולהסתפק בטענתו כי צפויה לו הכנסה מלקוחות אלו בלבד? והרי כבר מחקירתו עלה, כי למשיב צפויות הכנסות גבוהות מהמוצהר על ידו. ד. צווי העיקול נשלחו ל-19 מלקוחותיו של המשיב, אך תשובות לצווי העיקול נתקבלו רק מכמחצית מהם. ב"כ המבקש ביקש לזמן את הלקוחות שלא השיבו לצווי העיקול לחקירה, על מנת לברר אלו כספים, אם בכלל, מצויים בידם, אך ראש ההוצאה לפועל לא שעתה לבקשתו. זאת ועוד. התשובות אשר הומצאו לראש ההוצאה לפועל ניתנו רובן, בחודש פברואר 2006, וחלקן ניתנו בשנת 2005. בהינתן כי מירב עבודתו של המשיב, כרואה-חשבון, נעשית במחצית השניה של השנה, כפי שהוא עצמו הצהיר (נספח י' לבקשה, עמ' 3) וכפי שנאמר במפורש בחלק מהתשובות לצווי העיקול, היה מקום להמתין לקבלת תשובות נוספות מצדדים שלישיים שטרם השיבו לצווי העיקול, או אף לשקול הזמנתם לחקירה, וכן לקבל תשובות עדכניות מצדדים שלישיים, אשר השיבו כי חובם למשיב יתגבש אם וכאשר יסיים את הכנת המאזן השנתי בסמוך לחודש יוני או אוגוסט 2006, בטרם מתן החלטה גורפת לבטל את צווי העיקול. ודוק. ראש ההוצאה לפועל פעלה באופן ראוי כאשר החליטה (בהחלטה מיום 25.6.06) לברר מהם הכספים המצויים בידי הצדדים השלישיים בטרם מתן החלטה בבקשה לביטול צווי העיקול, וחרף זאת נתנה החלטתה נשוא בקשה זו על סמך נתונים חלקיים בלבד. בנסיבות כפי שתוארו, ובאיזון בין האינטרסים השונים של המבקש מחד, ושל המשיב מאידך, דומה כי החלטתה איננה יכולה לעמוד. לכשיהיו לפני ראש ההוצאה לפועל די נתונים מעודכנים, ניתן יהיה להחליט אם אכן מדובר במקורות הכנסה שעל יסודן נקבע צו התשלומים, אשר, עקרונית, אין מקום לעקלם, או אם מדובר במקורות הכנסה שונים, אשר יש מקום לשקול הותרת צווי העיקול לגביהם על כנם. התוצאה 12. על יסוד האמור, החלטתי לקבל את הערעור. החלטותיה של ראש ההוצאה לפועל בדבר ביטול צווי העיקול מבוטלות. התיק מוחזר לראש ההוצאה לפועל, ועל פי שיקול דעתה יושלמו הנתונים החסרים ויעודכנו הנתונים הצריכים עדכון. למען הסר ספק, העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל יוותרו על כנם עד למתן החלטה אחרת על ידי ראש ההוצאה לפועל, והמבקש רשאי לפנות בבקשה לחידוש העיקולים שכבר הוטלו. 13. המשיב יישא בהוצאות ובשכר-טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק. 14.עיקול