1. המבקש הוא התובע בתיק מד/2-33 והיה עובד של המשיבה, שהיא הנתבעת באותו תיק. בתיק מד/2-33 מבקש העובד מבית-הדין לחייב את החברה לשלם 965,640 שקל שכר ופיצויי הלנה, כאשר חלק גדול מסכום הוא פיצוי הלנה וחלק אחר לא מבוטל של הסכום הנתבע הוא בונוס, שלפי חוזה העבודה לא נקבע גודלו והמעביד הוא זה הקובע את גובה הבונוס. כן יש לציין, שהתביעה הוגשה ביום 28.9.1983 כאשר השכר שלא שולם (לטענת העובד) היה מחודש ספטמבר 1982 עד מרץ 1983. היינו, היה שיהוי גדול בהגשת התביעה. 2. הוגשו שתי בקשות עיקול, הראשונה נדחתה והשניה נתקבלה. הערעור הזה הוא על ההחלטה השניה של הרשמת, שבה קיבלה את הבקשה לעיקול באופן חלקי ובתנאים שנקבעו בהחלטתה וב"צו" שנתנה. באת-כוח המערער-העובד טענה, שסכום העיקול היה נמוך ושלא היתה הצדקה להתנות את מתן העיקול במתן ערבות בנקאית בנוסף לערבות העצמית. היא גם התנגדה לנוסח העיקול. 3. עיקול על נכסי צד למשפט בא להבטיח את ביצוע פסק-הדין. במקרה דנן טען התובע בתצהירו, שהכנסות הנתבעת גבוהות, ואם כן מדוע יש צורך בעיקול? מה עוד שהתובע לא הביא הוכחות על מצב כספי חמור של החברה או ראיה אחרת אשר תצביע על חשש, שהנתבעת לא תוכל לעמוד בביצוע פסק-הדין. 4. יתר על כן, התנהגות התובע מצביעה על כך, שלא הזדרז להגיש התביעה העיקרית ועבר זמן רב עד שהתייחס להבטחת זכויותיו. התובע גם לא ביקש עיקול על נכסי הנתבעת, אלא רק על כספיה. עיקול כספי חברה יכול לגרום לה נזק חמור בפעילותה השוטפת ועל בית-הדין לשקול היטב מתן עיקול כזה ולדרוש בטחונות כדי שמתן העיקול יהיה רק למטרות שנקבעו בחוק. אנו מקבלים את טענת עורך-דין ינובסקי, שיש סימנים בבקשת העיקול המצביעים על כך, שמטרת הבקשה היתה גם לפגוע בנתבעת. אמנם אין למנו מעובד להטיל עיקול על-ידי דרישות לבטחונות גבוהים, אבל יש גם למנוע הטלת עיקולים בלתי-צודקים על מעבידים. הכל תלוי בנסיבות המקרה ולפי החלטת הרשמת היא התייחסה לשיקולים אלה. 5. מהחלטת הרשמת עולה, שהיא שקלה את הצורך להבטיח ביצוע פסק-הדין כנגד מטרת העיקול והנזק שעיקול עלול לגרום לחברה. בהחלטת הרשמת יש סכום עיקול שהינו סביר בהתייחס לכתבי הטענות שהוגשו וכן תנאים למתן העיקול הנדרשים מהתובע-המערער כדי להבטיח פיצוי הולם לחברה, אם יתברר שלא היתה הצדקה למתן העיקול. לכן, אנו דוחים את הערעור ומשאירים את החלטת הרשמת בתוקפה. בנסיבות אלה אין צורך להתייחס לטענות לגבי נוסח צו העיקול. המערער ישלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 שקל ואם הסכום לא ישולם תוך 14 יום - יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן של חודש 3/84 עד לתשלום בפועל. עיקול